שני שירים של ענת קוריאל

דמדומי שינה

בַּלַיְלָה שָׁמַעְתִּי צַרְצַר.

שִׁירָתוֹ פִּזְרָה עֲייפוּת עַל עֵינַי.

הקוֹלוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ,

הִרְחִיקוּ מִמֶנִי אֶת הַחַיִּים סָבִיב.

הָאִם עֵינַי יִיפָּקְחוּ בָּבֹּקֶר,

אוֹ שֶׁהַצַּרְצָר מַסְפִּיד אוֹתִי?

הָאִם צָרצָר מְסֻגָּל לְזָהוֹת סוֹף

וּלְהַשְׁמִיעַ בִּכְנָפָיו שִיר אֶבֶל?

לֹא מָצָאתִי תְּשׁוּבָה.

לְאַט לְאַט הַשִׁירָה רַחַקָה לְיַעַד אַחֵר

הַצִרְצוּרִים נֶאֱטְמוּ,

הַהִתְלַבְּטוּת הוּרְדָה לְמַעֲמַקֵי הַשֵׁינָה.

מכתב

כְּבָר יוֹמַיִים אֲנִי מְקָוָּה

שֶׁמִכְתָב יִגְלוֹש אֱלַי מִן הָאֲוִיר

יְכַוֵּן אוֹתִי.

הוּא לֹא יָגִיעָ.

אֲנִי מֻכְרָחָה לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.

בָּדֶרֶךְ אֲנִי צוֹבֶרֶת חֲשָׁשׁוֹת

וַעֲסוּקָה בָּהֶם:

צִבְעָם וְצוּרָתָם מִשְׁתָנִים,

וַאֲנִי שׁוֹכַחַת מָה חִפַּשְׂתִּי.

אֶפְשָׁר אֲפִילוּ פֶּתֶק,

מַשֶּׁהוּ שֶׁיוֹנָה יְכוֹלָה לִסְחוֹב בְּרַגְלָה.

אֶקְרָא בּוֹ וְאֵדַע

עַל מָה כְּדָאי לִסְמוֹךְ

הָאִם מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֲמִּתִּי

אודות ענת קוריאל

ענת קוריאל היא סופרת, משוררת ועורכת אתר השירה "ליריקה" (יחד עם רונית ליברמנש). הוציאה לאור את ספר הפרוזה "חתכים" ("הספריה החדשה", 1999). פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת שונים. סיפוריה מתפרסמים ב"יקום תרבות". גדלה ברמת גן ומתגוררת כיום בכפר סבא. אימא לאיתמר וליואב.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה. קישור קבוע.

17 תגובות על שני שירים של ענת קוריאל

  1. מאת אהרון אוחיון:‏

    אהבתי מאוד את שירתך…

  2. מאת אהרון אוחיון:‏

    שירתך מזכירה לי נשכחות…

    גם אני כותב..חלק קטן משירי נמצאים

    בכתובת
    https://sites.google.com/site/sopiuy34/

    אשמח אם תקראי…ותבקרי..

    ערב נפלא, ותודה על שירייך:).

  3. מאת דן אלבו:‏

    הָאִם מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֲמִּתִּי

    וואלה, אמתי אמתי!

  4. מאת עופר גורדין:‏

    יפה מאוד ענת.

  5. מאת לימור:‏

    יפה מאוד, ניסוח וכתיבה יפה הנוגע לכל נפש.

  6. מאת גילי:‏

    איזה יופי!!!
    כל כך פשוט ומדוייק.

    • מאת אביבה משיח:‏

      כל כך אהבתי. את העדינות, את הפשטות, את האמירה הנוקבת, את החיפוש., את הזכות,אותך.
      אביבה משיח

  7. מאת עודד פלד:‏

    מרגש בפשטות ובכנות. אהבתי, ענת!

  8. מאת אלה רהט:‏

    ענת יקרה -
    לקרוא את שירתך – עונג צרוף.
    אני אוהבת את מילותייך הקצרות, הקולעות, המביעות.
    שבת שלום לך :-) )

  9. מאת חיה בנצל:‏

    שירים רגישים.תהיות ותעיות וחיפוש פתרונות..הלילה שלפני הלילה הסופי והפתק הגואל הן תשובות-לא תשובות להרבה שאלות גדולות.

  10. מאת יגאל שוורץ:‏

    מאוד אהבתי – גם בגלל הפשטות וגם – ודווקא- בגלל הצרימות הא-מוסיקליות, לכאורה, והקול החרוך לעיתים. יופי
    נ.ב. פעם ראשונה בחיי שאנ י כותב תגובה ברשת…

  11. מאת Ossi Toussia Cohen:‏

    ההכרה משנה את הזיכרון ללא הרף לכן את יכולה לשכוח תוך כדי היפעמות הרציה מהו מכתב שאם עדיין לא הגיע את גם לא יודעת מה כתוב בו.
    בעיניי השירה שלך היא "שירה חושבת",
    תוך כדי היווצרותה היא שואלת שאלות על עצמה ועל הגות בכלל. זה מרתק אותי מאוד בכתיבה שלך.

  12. מאת זאב פלדינגר:‏

    איזה יופי. איך מסבירים לנו על נפש האדם על ידי המחשבות שיש לו למשמע קול הצרצר

  13. מאת זיוה גל:‏

    בכתיבה של ענת קוריאל נפש זכה משתקפת.
    יש כוח בשירה הזו הלוכדת ממעמקים רגעים מוכרים.

  14. מאת יהודית אוריה:‏

    הָאִם עֵינַי יִיפָּקְחוּ בָּבֹּקֶר,

    אוֹ שֶׁהַצַּרְצָר מַסְפִּיד אוֹתִי?

    את שרה באמצע הלילה,
    את ערה

    את מקיצה את כולנו.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*