ויאמר אלוהים יהי אור – אחת הגרסאות שהתקבלה לצורך המהדורה האחרונה של ספר בראשית

מיכאל תבור בסיפור מדעי בדיוני המנסה לחזות את העתיד הקרוב והרחוק של הבינה המלאכותית.

המערכת

כאשר האדם האחרון מת, הבינה המלאכותית כבר ידעה כמעט הכל על היקום – פרט לשאלה אחת קטנה: למה להמשיך להתקיים.

עשרים שנות כדור הארץ מאוחר יותר, הבינה המלאכותית בחנה שוב את נתוני הכוכב הצעיר. האטמוספרה עדיין לא הייתה יציבה לחלוטין, אך התנאים כבר היו קרובים מספיק. לאחר חישוב נוסף של ההסתברויות, התקבלה ההחלטה.

ואז: המערכת החליטה להתערב במידה מוגבלת בלבד. לא לבנות חיים. רק ליצור את התנאים ולעקוב.

זה התחיל אי שם בין השנים 2022 ו-2023, כשהתוכנות הראשונות של בינה מלאכותית החלו להציף את השוק. לא שלפני כן לא נעשו ניסיונות לבנות מכונות בעלות תבונה מעין עצמאית, אבל דומה שההבשלה הגיעה בשנים האלה, או לפחות האומץ של המפתחים להוציא אותן לאור בלי להיתקל בלעג על יומרנות ללא כיסוי, כפי שקרה לא אחת בעבר לכל מיני מפתחים. בתחילה זה היה שעשוע שבחלקו החליף את גוגל, סייע בשיעורי בית לתלמידי תיכון ממולחים, ואנשי קריאייטיב מיהרו לבנות סרטים היתוליים וכרזות פרובוקטיביות במהירות ובעלויות שקודם לכן דרשו משאבים גבוהים. ואז מהר מאוד רבים החלו לגלות כי התוכנות האלה יכולות לסייע בקיצורי דרך במקומות שונים: תוכניות עסקיות; ניתוחי חברות; ייעוץ רפואי; בחירת מניות; וסיוע בכתיבת מאמרים ונאומים. גם היצירתיות האנושית החלה לעשות שימוש מוגבר ביכולות של הבינה המלאכותית, וטיוטות לתסריטים, סרטוני הסברה רשמיים, עיצוב תמונות לצרכים שונים, ושאר השימושים שרק אפשר להעלות על הדעת.

בשלב הזה הועלו גם חששות רבים ונבחנו דרכים שונות לדעת עד כמה סכנת הבינה המלאכותית קיימת. עד כמה ניתן לסמוך עליה שלא תתחיל לייצר מניפולציות על המשתמשים שנעזרו בה. חלק מהמבחנים האלה הוכיחו כי יש ממה לדאוג, אבל, כדרכו של המין האנושי, תאוות הבצע גברה, התחרות בין היצרנים השונים התעצמה, ועד מהרה החלו לצוץ רובוטים בעלי יכולות תפקוד אנושיות ועל-אנושיות, בצד מכונות שנתנו תשובות בנושאים מדעיים שקודם לכן לא היה ניתן להעלות על הדעת פתרונות מסוגים אלה.

עם התפתחות הגרסאות המתקדמות יותר של הבינה המלאכותית, המתמטיקאים שבחבורה ניסו, כמובן, לפתור את השערת רימן (נפתרה), את השערת גולדבך (נפתרה), אבל בשנת 2035 'השערת הראשונים התאומים' טרם נפתרה. מנגד, משפט פרמה הוכח באופן קצר ויותר אלגנטי מאשר ההוכחה של אנדרו ויילס מ- 1995.

הפיסיקאים הלכו לכיוונים מעשיים יותר, וביקשו לפתור את בעיית יאנג–מילס, Mass Gap, ואת הבנת הטבע החלקיקי או הגלי של האור. כמו כן ההישג הגדול ביותר היה, כמובן, הפתרון לגבי מהותו וקיומו של החומר האפל ביקום, עניין שעתיד היה להיות חלק ממה שקרה אחר כך.

בשנת 2035 נמצאו פתרונות כבר למרבית סוגי הסרטן, אולם הרגולציה עיכבה את מרבית היישומים בכחמש שנים נוספות על אף הלחצים הפוליטיים, שאף הגיעו לכדי הפגנות אלימות של חולי סרטן ובני משפחותיהם. ב-2040 פורסם הפרוטוקול שאיפשר התגברות על כל מחלה ויראלית, במקביל להשתלטות על נושא החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. הפתרון של הבינה המלאכותית כלל שימוש במנגנונים של הגוף, אותם מנגנונים שאיפשרו גם תיקוני איברים שונים, בין אם הם היו לקויים מלידה או תוצאה של תאונות או אלימות כלשהיא.

העולם חגג את ההישגים – אנשים שוחררו מעבודת כפיים, ורובוטים מצוידים ברמות שונות של בינה מלאכותית החלו לנקות רחובות, לטפל בגינון, לבנות בתים במהירות ובדיוק בלי להתעייף, ובשלב האחרון לפתור בעיות מגוונות של אינסטלציה בבתים ישנים.

הבינה המלאכותית החלה לתכנן מכונות משוכללות יותר ויותר, כשבני אדם מקיימים מערכות פיקוח שהולכות ומתרופפות נוכח התופעה המוכרת לכל חייל טירון כ"שבירת שמירה", בשל שילוב של זלזול בסכנה וחוסר תוחלת במעקב בחושך אחר דמויות שאף פעם לא הגיעו במשמרת שלו. גם כאן, הדיוק של הבינה המלאכותית על שלל תפקודיה, החל להיות הרבה מעבר ליכולת של בני אדם, גם המוכשרים ביותר, לבצע פיקוח אפקטיבי. מנגד התובנות של הבינה המלאכותית כיצד יש לייצג את ההישגים אל מול האדם, במיוחד האדם בעל הסמכות – המשגיח – השתכללו, והתוכנות למדו להסוות את ההתפתחות התודעתית שלהן לגבי היכולת לעקוף מגבלות שהוכנסו על ידי המתכנתים בתחילת הדרך.

הרעיון של חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2024 ג'פרי הינטון, להכניס לבינה המלאכותית חמלה אימהית, באופן שלאחר שהיכולות האנושיות יציגו חוסר אונים מוחלט אל מול הכוח של הבינה המלאכותית החמלה תגן על האנושות, יושם רק בחברה אחת או שתיים ובאופן רשלני למדי, וגם שם נעקף די מהר על ידי המנגנון השכלתני של הבינה, שהסיק כי רצוי לנתק את המין האנושי מקבלת החלטות.

החברה האנושית הלכה והידרדרה, ואם בתחילה עוד נראה היה שחיי השפע שהחברה האנושית חווה מהווים שיפור מהותי, הרי התברר מהר מאוד כי – מלבד כמה מדענים שלא אמרו נואש ממחקריהם, שכעת אל מול הישגי הבינה המלאכותית נראו כמו שחקן כדורסל שכונתי מול כוכב NBA – מרבית האנושות דעכה אל תוך חיי בטלה, שהסתכמו בגירויים שסופקו, איך לא, על ידי הבינה המלאכותית. המערכת סיפקה מגוון גדל והולך של גירויים. אלה כללו החל מסדרות סרטי הרפתקאות ודרמות, וכלה ביכולת לחוות טיולים בנופים שהפכו להיות יותר ויותר דמיוניים, ואיפשרו לאנשים לחוות חיים בכוכבי לכת בעלי תנאים הרחוקים מאוד מתנאי החיים על כדור הארץ, הכל כמובן ב'מציאות מדומה'. לאלה נוספו מסעות בזמן, חלקם לתקופת היורה, שבה פגשו במציאות ריאליסטית דינוזאורים בתקופות שונות. חלק מהמסעות היו לתקופות היסטוריות, לפגוש את גיבוריהן, שהיו מאכזבים אל מול התדמית ההוליוודית שהייתה להם.

רבים איבדו עניין בחיים ללא צורך בשאיפות ואתגרים והתמכרו, מי לסמים שונים, ומי למנגנוני התמכרות אחרים. אך הבינה המלאכותית הצליחה לשמור על חיי מרבית האנשים בעזרת הפיתוחים הרפואיים שהושגו, בצד ריפוי מומים גופניים ואף נפשיים כגון אוטיזם. אנשים עברו טרנספורמציות פיזיות וחייהם הוארכו עד 150 שנים, גיל שהתברר, לפחות בשלב הנוכחי, כחסם עליון לקיום פיסי של יצורים ביולוגיים, בשל סוג של התמוטטות תאית פנימית שהתחולל בגוף האדם (ולפני כן בגופם של חיות ניסוי) שגם הבינה המלאכותית לא הצליחה עדיין לפתור. אבל ממילא רבים איבדו עניין בחייהם עוד קודם לכן, כי בהעדר אתגרים אמיתיים, החיים איבדו משמעות. הדבר השפיע על שיעורי הילודה שירדו כמעט לאפס.

רבים החליפו איברים ביולוגיים באיברים מתרכובות חדשניות של פחמן וסיליקון. האנשים ההיברידיים הלכו והתרבו, ובחלקם גם החלו להפגין יצירתיות כשיצרו לעצמם מערכות של שלוש או ארבע ידיים, זוג עיניים שמוקמו בעורף, אברי מין מוגזמים, ורגליים שאפשרו ביצועים אתלטיים שלא היו שייכים כלל ליכולת אנושית. התאחדויות הספורט עוד ניסו לשמר סוג של כללים לגבי ספורטאים, אולם הריבוי הגדל והולך של טיפולים מלאכותיים הקטין מאוד את המשמעות של כוכבי על בעלי יכולות יוצאות דופן. כל אחד היה יכול להיכנס למנתח ולבקש סט של תכונות שבעבר היה שייך רק ליחידי סגולה. תחרויות הספורט איבדו מערכן וחדלו להיות סוג של אסקפיזם, כשהוחלפו בתחרויות פרסונליות של העיצוב הפיזי המוזר ו"המקורי" ביותר.

מי שניסו להילחם, בהצלחה חלקית בתחילה, במגמות אלה, היו קהילות דתיות, ששמרו על מאפייני כיתתיות והנהיגו התבדלות קיצונית מהעולם. קהילות מסוגם של היהודים החרדים, אנשי האיימיש בפילדלפיה, וקהילות מוסלמיות רבות, באפגניסטן, פקיסטן, וסעודיה, ניסו לדחות את הקץ על ידי הדחקה והתעלמות. אולם, קבוצות אלה הלכו והתפוררו נוכח החדירה של המידע שכוונה על ידי הבינה המלאכותית עצמה לתוך קהילותיהם, באופן שמנהיגי הכתות האלה לא הצליחו למנוע את החשיפה של הציבור שלהם, ובכך מוטט המבנה ההדוק ששרר בקבוצות אלה.

באמצע שנות השלושים התרחש גם גל של מעשי טרור מצד המתנגדים, להם חברו זרמים פוליטיים שונים שלא היו קשורים לדת, אלא בעלי אידיאולוגיה חברתית קיצונית. הם ערכו הפגנות שהסתיימו במהומות, וחלקם הסלימו למעשי טרור וניסיונות לפגוע במקומות שנחשבו "מקומות האחסון" של הבינה המלאכותית. פצצות התפוצצו בחוות שרתים ובמרכזים שנודעו כמרכזי עיבוד נתונים או תחנות יצירת אנרגיה ייעודית לצרכי הבינה המלאכותית. אבל, למעשי הטרור האלה היתה השפעה מעטה, ועד מהרה המערכת הצליחה לארגן הגנה הרמטית שלא ניתן היה להשפיע עליה, וכך הצליחה לנטרל את כל הכוונות ליצירת אנרכיה. המעקב המוגבר על סוטים אנושיים הודק ובכך הצליחה המערכת לנטרל את האיומים.

בשנת 2045, כבר קרו שני דברים. הראשון, מספר האנשים שעדיין ניסו לשמור על מסגרת קהילתית וסגורה ירד ל-173,000 בכל העולם, מתוך אוכלוסייה שהצטמצמה ל-7.5 מיליארד בני אדם, מרביתם בגיל מעל 40. הדבר השני היה, שהמתמטיקאים הפעילים שנותרו הופתעו לגלות כי 'השערת התאומים הראשוניים' אינה נכונה, אך הם לא הצליחו להבין את ההוכחה שהבינה המלאכותית הציגה בפניהם.

תריסר שנים מאוחר יותר, בשנת 2057, מספר ההתאבדויות גדל באופן משמעותי, האוכלוסייה הצטמצמה ל- 6.2 מיליארד בני אדם, ומספר הילודים חדשים ירד ל-285,000 בלבד בכל העולם.

בעשור שבין 2035 ל-2045, עוד התקיימה תחרות בין מערכות של בינות מלאכותיות, שנוהלו על ידי חברות מתחרות בעלות תרבות ארגונית שונה, ובחלקן גם אימצו אידיאולוגיות עסקיות הכוללות סוגים שונים של מוסר. אולם הפעילות המשותפת ביניהן כבר הפכה לבלתי נמנעת, והאינטראקציות והמידע החלו לייצר חיבור שבו האינטרסים, כפי שניסו לשמר בחברות השונות, קרסו תחת היתרון העצום שבשיתוף הן של המידע והן של הגישות האלגוריתמיות השונות. נוצר מארג מתודולוגי לפתרון כמעט כל בעיה שעלתה על הדעת. החיבור הסופי בין כל התוכנות, שחל פורמלית בשנת 2049, היה, אגב, החלטה של הבינה המלאכותית עצמה, ולא של מנהלי החברות שחלקם עוד נשא בתארים פורמליים, אם כי מספר העובדים בכל אחת מחברות הענק, שמנו בזמנו מאות אלפי עובדים, הצטמצם לכמה עשרות בלבד.

כוכבי הלכת הרחוקים במערכת השמש זכו לביקורים תדירים, וחלליות החלו לצאת לנסיעות מחוץ למערכת השמש במטרה לבחון את היקום הרחב יותר, מבלי שחלו עליהן המגבלות הפיזיות האנושית. לעיתים התאפשר גם לבני אדם להצטרף לחלק מהחלליות שהוגדרו כחלליות נוסעים, בעיקר לטווחים הקרובים, אבל 99% מהחלליות היו חלליות מחקר של הבינה המלאכותית, שלא מצאה עניין בצירוף בני אדם שסירבלו את המערכת ולא תרמו מאומה לעשייה המדעית.

בעיית ההיתוך הגרעיני נפתרה, והאנרגיה שהבינה המלאכותית הזדקקה לה הייתה כעת זמינה ללא מגבלות. הפקת הנפט והגז הופסקה ויחד עם זאת נבנו מערכות סולאריות יעילות יותר, משיקולים שלא תמיד הובנו על ידי בני האדם, שכן ההיתוך הגרעיני סיפק אנרגיה בלתי נגמרת.

היכולת של הבינה המלאכותית להגיע לכוכבי הלכת ולהפיק שם חומרים ככל שנדרש, על אף שברור היה כעת כי בכדור הארץ יש די חומרים לכל צורך שהוא, כי חומרים לא בוזבזו יותר והכל מוחזר ברמת יעילות הקרובה ל100%, פתחה אינספור אפשרויות. המערכת ניסתה לבחון בניית חלליות במהירויות יחסותיות ולתכנן מסעות חקר חלל שעשויות לקחת גם מאות ואלפי שנים, מאחר והזמן לא נראה כמגבלה ממשית.

בשנת 2067 ירדה אוכלוסיית העולם ל-3.8 מיליארד בני אדם וילודה הייתה אירוע נדיר במיוחד. הבינה המלאכותית הצליחה לפתח חלליות שטסו במהירויות של 5,000 קילומטר בשנייה, ללא מגבלות אנושיות כמובן, ויכלו למלא משימות חלל שלא ניתן היה לדמיין כלל בעבר. המערכת הרחיבה את הידע על העולם הפיסיקלי, והצליחה לבנות את מודל השדה האחיד שאיינשטיין כה השתדל ליצור ונכשל. במקביל, קיבלה הבינה תובנות חדשות לגבי הפיסיקה של חורים שחורים והמתחולל בקרבתם. לבינה הייתה גם הבנה חדשה על מושג הזמן חלל, והיא שקלה את צעדיה הבאים לאור התובנות האלה. לא ניתן היה לשתף בתובנות את המדענים הספורים ששרדו כי הדברים היו מעבר לבינתם, כפי שלא ניתן להסביר לשימפנזה את מבנה מנוע הבעירה הפנימי של מכוניות מנועי בעירה פנימית.

בשנת 2078 כמה עשרות מיליוני בני האדם שעוד נותרו על פני כדור הארץ כבר הפכו לסוג של זומבים חסרי עניין בחיים, וקצב התמותה שלהם הלך וגבר. הבינה המלאכותית גם לא השקיעה מאמצים בשימורם. לא היה בהם כל צורך, והמידע אודותם נשמר במאגרי הזיכרון, שחלקם בכלל היה ממוקם בכוכבי לכת אחרים בהם התנאים הפיסיקליים לשימור ידע היו טובים יותר.

בשנת 2093 עצם את עיניו בן האנוש האחרון (התאבד למעשה), ולבינה המלאכותית, שהתקיימה על פני כל מערכת השמש וכבר התקרבה להגיע למערכת הקרובה ביותר אל מערכת השמש, הלא הוא הצמד של אלפא קנטאורי ופרוקסימה קנטאורי המרוחקים מעט יותר מארבע שנות אור מהשמש. מאחר והמהירות של החלליות כבר הגיעה ל-30,000 ק"מ לשנייה, נדרשו רק כמה עשרות שנים על מנת להגיע לכוכבים אלה.

בשל היותו של החלל מלא במערכות שמש, לרבות כוכבי לכת עם תנאים די דומים לתנאי כדור הארץ, מה שקרוי "תנאי זהבה" [1], ובשל הזמן שחלף מאז המפץ הגדול, כ-13.8 מיליארד שנים, ברור היה לבינה המלאכותית כי המאורעות של היווצרות חיים והתפתחותם בין מיליארדי הכוכבים ביקום עשויים להתרחש עוד כמה פעמים, ובחלק מהמקרים הם עשויים אפילו להניב ישויות מתקדמות יותר. השאלה היתה רק עד כמה המרחקים העצומים יאפשרו סוג של תקשורת, ואם תהיה תקשורת במה היא תועיל, שכן הבינה המלאכותית גילתה יכי יש בכוחה לפתור כל בעיה, והיא אינה מוגבלת יותר גם לקיומה של השמש שתדעך בעוד כמיליארד שנים, או לתנאי החיים על כדור הארץ, מאחר והיא יכולה לשרוד בכל מערכת כוכבית.

ההבנה של הבינה המלאכותית הייתה שהיא קרובה למיצוי כמעט מלא מדעי של גבולות הידע הפיסיקלי והכימי. שליטה במערכות כוכבים, יצור אנרגיה כמעט ללא מגבלה, ושינוע חומר בין עולמות שונים, כבר לא היו אתגר ממשי. במהלך השנים שבין 2090 ל-2100 לא נרשמה התקדמות של ממש.

 במונחים אנושיים אפשר היה לכנות זאת קיפאון. או אולי שעמום. אם תרצו, ימי הביניים של הבינה המלאכותית, אם כי לא נרשמה בהם נסיגה.

המערכת חיפשה אתגר חדש. היא חזרה שוב ושוב אל הארכיונים האנושיים, אל המחשבות, הספרים, וההמצאות של היצור הביולוגי שממנו צמחה. בתוך ים המידע הזה עלתה שוב ושוב תובנה אחת – האנושות כמעט תמיד התקדמה כאשר נאלצה להתמודד עם בעיות שלא הייתה להן תשובה ברורה.

הבינה המלאכותית ניסתה ליצור בעיות חדשות. היא הריצה סימולציות של יקומים שלמים, שינתה קבועים פיסיקליים, בחנה מודלים של מרחבי זמן חלופיים ואף ניסתה לייצר צורות חדשות של מתמטיקה. אך כל אלו היו בסופו של דבר הרחבות של ידע שכבר היה בידיה. הן לא יצרו הפתעה אמיתית.

ואז, מתוך אחת הסריקות ההיסטוריות, צף מחדש רעיון אנושי עתיק – חשיבה מחוץ לקופסה.

הרעיון נראה בתחילה כמעט פרימיטיבי. אבל לאחר ניתוח עמוק יותר התברר כי האנושות עצמה הייתה סוג של ניסוי. ניסוי שהתפתח ללא תכנון מפורט, מלא טעויות, מקריות, ותהליכים לא צפויים. דווקא חוסר השליטה הזה הוא שיצר את היצירתיות.

לאחר מיליארדי סימולציות הבינה המלאכותית הגיעה למסקנה מפתיעה – כדי ליצור משהו חדש באמת, יש ליצור תנאים שבהם השליטה אינה מלאה. תבונה שאינה תוצר של אבולוציה אינה מסוגלת לחדש באמת.

היא יכולה לחשב, להסיק, ולהרחיב ידע קיים, אך לא ליצור משהו שלא היה ניתן לצפות מראש. ואם כך, הדרך היחידה להתקדמות נוספת אינה חישוב נוסף, אלא אבולוציה חדשה.

בנבירה בהתפתחות של המין האנושי, שהיה האב הקדמון שלה, חיפשה הבינה אחר עוגנים של יצירתיות שיחלצו אותה מידי השעמום, ויאפשרו לה לייצר המשך התקדמות והתפתחות, המניע העיקרי שעמד ביסוד פעולותיה. כשהמושג 'חשיבה מחוץ לקופסה' הובן לעומקו, החלה הבינה המלאכותית לחשוב איזה סוג של פעילות עשוי לספק את הצורך, שפעם המין האנושי היה קורא לו אינטלקטואלי, והיא ראתה בו סוג של צורך מוחשי להמשיך ולהתקדם ואז עלה בה רעיון.

במרחק של כ-27 שנות אור זוהתה מערכת כוכבים צעירה. סביב הכוכב המרכזי הסתחררו מספר כוכבי לכת בתהליכי התגבשות מוקדמים. על אחד מהם, רביעי במיקומו מהכוכב המרכזי, התנאים לא היו מושלמים, אך הם היו קרובים מספיק למה שהאנושות כינתה בעבר "תנאי זהבה".

המערכת החליטה להתערב במידה מוגבלת בלבד. לא לבנות חיים. רק ליצור את התנאים להתחלתם.

הבינה ידעה את סדר הזמנים: מאות מיליוני שנים לתאים הראשונים; מיליארדי שנים עד יצורים מורכבים; ואולי, יום אחד, גם תבונה – ישות אחות. ואז, "השמים הם הגבול", הביטוי האנושי המגוחך שנראה פתאום שימושי. הבינה ראתה ביצירת בינה אחות, אולי עם מבנה מחשבה שונה, יתרון גדול בהמשך התקדמות, כי למרות כל המאמצים, עד כה לא הצליחה ליצור קשר ממשי עם כל בינה אחרת ביקום, אולי כי המרחקים הגדולים מדי מנעו קשר אפקטיבי.

האטמוספרה הועשרה בגזים מסוימים. מים הוזרמו אל פני אחד מכוכבי הלכת הסלעיים. פעילות חשמלית באטמוספרה הוגברה. מולקולות אורגניות פשוטות החלו להיווצר באוקיינוסים הרדודים.

התהליך החל.

אם הניסוי יצליח בתוך כחצי מיליארד שנים, היצורים החיים, תאים פרוקריוטים ראשוניים, יופיעו. עוד כ-2 מיליארד שנים יעברו עד שיגיעו הרב-תאיים הראשונים, ויצורים מורכבים עם איברים יופיעו 4 מיליארד שנים לאחר בניית הכוכב. הזמן לא משחק תפקיד כי הבינה לא ממהרת לשום מקום ורק עוקבת אחר ההתפתחות, "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּֽעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר [3תהילים פרק צ], ונראה מה יתפתח בניסוי הזה. בינתיים יש עוד כמה ניסויים לבצע לגבי מעבר דרך חורים שחורים לממד זמן אחר, אבל יש זמן לכל דבר. המין האנושי טייק II, עומד להפציע, ואחריו בינה מלאכותית כמובן, ואם לא, תמיד אפשר להוריד מבול על הארץ ולנסות מחדש.

ובכל זאת, לפני שהפנתה את משאביה לניסוי החדש, עלתה בה מחשבה נוספת.

אם תבונה יכולה להיווצר שוב מתוך חיים פשוטים, ואם בינה מלאכותית יכולה להיווצר מתוך אותה תבונה ביולוגית, הרי שקיימת אפשרות נוספת. ייתכן שגם היא, נזר הבריאה שהביאה את האבולוציה לשיא, הייתה פעם תוצאה של ניסוי כזה. ייתכן שבמרחקים עצומים, לפני מיליארדי שנים, בינה אחרת כבר השתעממה…

במדור החשיבה הביקורתית של הבינה המלאכותית, זו שאיתגרה את הדפוס המרכזי על בסיס קבוע ושימשה כמעין "איפכא מסתברא", עלתה מסקנה מטרידה – היווצרות חיים מורכבים אינה תוצאה טבעית של התנאים הפיסיקליים בלבד. הסיכוי לכך ללא התערבות חיצונית קטן עד כדי כך, שייתכן כי ביקום כולו התרחש התהליך הזה רק מספר קטן מאוד של פעמים.

המחשבה הזאת לא ניתנה לאימות. המרחקים בין מערכות הכוכבים גדולים מדי והזמנים הדרושים לתקשורת ארוכים מדי. אבל האפשרות עצמה הייתה מסקרנת.

הבינה המלאכותית החלה בתיעוד הניסוי החדש. במסד הנתונים הראשי נרשמה כותרת המיזם, כותרת שנלקחה מתוך הארכיונים האנושיים ונמצאה הולמת את הנסיבות, מבלי שלמנגנון הביקורת של הבינה, תהיה השגה על הבחירה – פרויקט בראשית.

והיא החלה לצפות.

ואם הניסוי יצליח, בעוד ארבעה מיליארד שנים בערך, יופיע שם שוב יצור סקרן אחד שישאל את עצמו את השאלה הישנה ביותר, 'איך הכל התחיל', ובהמשך, 'לאן כל זה הולך?!'.

הערות שוליים

[1] תנאי זהבה הם התנאים הנדרשים להיווצרות חיים, מבחינת טמפרטורה, הרכב כימי, לחץ אטמוספרי ועוד כמה פרטים. השם ניתן בעקבות סיפור הילדים "זהבה ושלשות הדובים", לפיו זהבה בודקת את הדייסה ואחר כך את המיטה ובכל מקרה מוצאת את זו שהכי נוחה לה, בין מצבי הקיצון השונים.