כתב תוכחה – התקלקלנו!

שמחה סיאני מזהירה מפני היחס של בני אדם זה לזה, מפני האנטישמיות, הטרור, האכזריות בין האנשים גם באותו העם, הבינה המלאכותית המאיימת לזרוק אנשים לרחוב, וקוראת לחזור "להיות אנושיים, מתחשבים, ועוזרים זה לזה, ולא משנה אם האחרים הם יהודים, נוצרים, או מוסלמים".

האנטישמיות שוב מתפרצת

חברים, אתם שמים לב שלאחרונה התקלקלנו? למעשה, כל העולם התקלקל – ביחס שבין מדינות, ביחס בין איש לרעהו, ובמיוחד ביחס ליהודים, בין אם בינם לבין עצמם ובין אם בינם לבין אומות העולם. מה קרה שעד כדי כך התקלקלה השורה? ובמיוחד מדוע שונאים אותנו כל כך ומשתדלים להכחיד אותנו?

ידוע לכולם, שיש בעולם שמונה מיליארד אנשים, עשרים ושש מדינות מוסלמיות, שמונה עשרה מדינות נוצריות, ויש רק מדינה יהודית אחת! מדינה פצפונת, מקום 150 בגודלה, ומהווה רק 0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם. ובכל זאת: ישראל היא המדינה היחידה שהקימה לתחייה שפה לא מדוברת; העם היהודי הוא העם היחידי שחזר לביתו לאחר 2000 שנות גלות; אנו מקום ראשון בעולם בקליטת עלייה; מקום ראשון בהתפלת מים; מקום ראשון באנרגיה ירוקה; מקום ראשון בתעשייה צבאית; צה"ל שלנו במקום שמיני בכוח צבאי; מקום שני בקבלת פרסי נובל בעולם; מקום שלישי בעולם ביזמות נשים; מקום שמיני בתוחלת חיים; מקום ראשון בנטיעת עצים, שזה הישג עצום במדינה שרובה מדבר; מקום שלישי במחקר ופיתוח; מקום ראשון בהשקעות הון סיכון; מקום ראשון בעולם בפיתוח פטנטים רפואיים; מקום ראשון בחברות סטארטאפ; מדינתנו הפכה למדינה הרביעית, והיחידה שהיא לא מעצמה, ששלחה חללית לירח. אכן, תקצר היריעה מלהכיל את כל מה שהמצאנו ועוד נמציא, ולשונאינו נאמר: "קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח', ו').

אנו, שנאמר עלינו שאנו "בני העם הנבחר", ולא בכדי, תורמים רבות לבני הכדור הזה בכל שטח קיים, כאמור, ומביאים הקלה בחיים באמצעות מה שאנו ממציאים ומזור לחולים באשר הם. אפילו אבי וחלוץ חזון הבינה המלאכותית בעלת התבונה האנושית, שההכרה בה באה בגלים החל מקיץ 1956, היה היהודי מרווין מינסקי (שנפטר לפני 10 שנים והוא בן 88).

ג'ון מקארתי, גם הוא יהודי, שגם הוא היה חלוץ, טבע את המונח "בינה מלאכותית", הגדיר בשנת 1972 את הבינה המלאכותית כ"מדע התכנון והפיתוח פורץ הדרך של מכונות ומערכות ממוחשבות, המדמות את יכולות החשיבה האנושית, והמסוגלות לבצע משימות שונות ומגוונות במהירות ובדייקנות ללא התערבות אנושית". והיו עוד יהודים שידם הייתה בפיתוח ה-AI (ויקיפדיה).

זאת ה"תודה" שאנו מקבלים – אנטישמיות טהורה וסוחפת, השואפת להשמידנו.

אחרי כל אלה, אנו גם "זוכים" לביטול השתתפות מדינות באירוויזיון, כי גם אנו בין המתחרים. וראה זה פלא, זכינו לאהדה רבה מהקהל בעולם ואנו במקום מכובד, מקום שני באירוויזיון השנה – 2026!

היו אף מדינות שבמופגן לא שלחו את הספורטאים שלהן למשחקי האולימפיאדה, כי הנבחרת שלנו היתה צריכה להתחרות בהם, והמציאו סיבות פוליטיות כדי להוריד את נבחרות הספורטאים שלנו מהמשחקים האולימפיים, אך גם שם, לדאבון ליבם, אנו זוכים בניצחונות!  

עדות אישית

כששמעתי על החרמות הספורטיביים נזכרתי בטבח הספורטאים שלנו באולימפידת מינכן, שבוצע על ידי מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" והתרחש בעיצומם של המשחקים האולימפיים בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 1972, הי"ד (ויקיפדיה).

באותה תקופה, עבדתי כפקידה ברשות הספורט במשרד החינוך וישבתי ליד הטלפון יום ולילה. מר יריב אורן ז"ל, מנהל רשות הספורט, היה מתקשר אליי ממינכן ומספר לי בקול חנוק מה עשו הצוררים לספורטאים, איך כפתו אותם לכיסאות ועינו אותם עד צאת נשמתם.

לנשות הספורטאים שהיו מתקשרות ושואלות מה שלום בעליהן, אחרי ששמעו ברדיו פיסות אינפורמציה על הספורטאים, הייתי חייבת לשקר במצוות יריב אורן, ולאמר שאיני יודעת דבר! כשתמו השיחות עימן, הייתי פורצת בבכי! אכן תקופה קשה מנשוא עברתי/נו, שכל שנת משחקים באולימפיאדה, מעלה בזיכרוני את אותן השיחות ותמונות הנרצחים.

ומה בארץ?

ואם בחטאי העולם כלפינו עסקינן, הבה ניטול קורה מבין עינינו תחילה, נסתכל בראי ונראה אותנו לדוגמה, את היהודים החיים בישראל
(ואף מעבר לים), ומה יחסם, לדוגמה, לתנ"ך?

לא תאמינו, אך יש מבנינו, במספרים לא קטנים האומרים שהתנ"ך, "ספר הספרים" שלנו, הוא אוסף של "בובע מייסעס" (סיפורי סבתא, ביידיש), עד כדי הסרתו מתכנית הלימודים של בתי הספר! מזלנו, ששר החינוך המכהן, מר יואב קיש, השיב עטרה ליושנה ולימודי התנ"ך נמצאים ברשימת מקצועות הנלמדים בבתי הספר. לולא ספר התנ"ך, איך היינו יודעים/מוכיחים לבני ארצות העולם, שאכן ניתנה ארץ ישראל ליהודים עוד לפני אלפי שנים?

התרגשתי לקרוא, שאפילו בריטואל הכתרת מלך אנגליה, בטקס "שבועת המלך", כשהוא נשבע אמונים ומכריז על נאמנותו Coronation Oath, מככב ספר התנ"ך שלנו, והמלך (הלא יהודי), מניח את שתי ידיו על ספר התנ"ך, המכונה בטקס "Holy Bible". לאחר ההשבעה, נוהג המלך המוכתר לנשק את ספר התנ"ך.

עוד נכתב, שבטקס ההכתרה של המלך צ'רלס, נעשה שימוש ב"תנ"ך ההכתרה" (Coronation Bible), שהופק במיוחד על ידי Oxford University Press. ספר התנ"ך שלנו הוגש והובל למלך, כמתנה הראשונה והחשובה ביותר במהלך הטקס! (פנאי פלוס).

ישנם אנשים בארץ, ומחוצה לה, שהכסף, המעמד, התארים האקדמאיים שרכשו, או שהם סתם אתאיסטים מצויים, גורמים להם להרגיש שהם אדוני הארץ ועל פיהם יישק דבר! הם בלבד קובעים, האם בכלל יש אלוהים והאם התנ"ך הוא סתם צבר של סיפורי מעשיות. כביכול, בידיהם הדבר! אך האם שכחו שאף הם מתקינים עצמם ב"פרוזדור" כדי שייכנסו ל"טרקלין" (משנה אבות ד, טז) כמו כל אחד מהיהודים והאחרים המאמינים בתנ"ך?

מה הפלא, שכשהם מגיעים ל"טרקלין", הם מעיפים מבט חרד לעבר השמיים, לבורא עולם, ובחשאי מבקשים ממנו מחילה, מאותו אדון הארץ, שבזו לו ולא האמינו בו כל ימי חייהם.    

(אני לא מונה ומחשיבה את אלה מבני עמנו, הרואים בתורת ישראל קרדום לחפור בו , משנה אבות ד, ה).                                  

סיפור אמיתי שקרה לי אישית

נמניתי אל בין חבורת שחקנים בתיאטרון "בימתנו" של אליעזר א.אנסקי (אביו של אלכס אנסקי). אין מילים בפי להלל ולשבח את האיש האציל הזה, האמן והבמאי הכי הכי שאני מכירה. אנסקי היה כבר זקן וחולה ואנו, תלמידיו, טיפלנו בו.

הייתי באה עם סירי בישול ומנקה לו את הבית, וגם לוקחת את הסדינים והפיג'מות שלו, מכבסת ומגהצת לו אותם. גם חבריי לתיאטרון היו עוזרים לו רבות, כל אחד כפי יכולתו וכולנו ביחד, במשמרות מטפלים בו, בהתנדבות כמובן. לקראת לכתו, דאג בנו להביא לו מטפלת עד שעצם את עיניו לנצח!

יום אחד, בעודו יושב במיטתו, אמר לי אנסקי: "סימה [שם חיבה], תראי, את בת של ‘בעל תשובה’, שלמד גם קבלה, ומכירה את חוקי התורה שאביך לימד אותך כבת בכורה כבר מגיל שלוש ועד גיל חמש וחצי, עת הלך צעיר לעולמו בן 45 [אבי ידע שלא יאריך ימים בשל אי ספיקת כליות בה חלה]. ואילו אני, מעודי לא התפללתי וגם לא מאמין באלוהים.את מבינה, סימה, שאני נמצא בקצה חיי. מה את אומרת, אלוהים יקבל אותי יפה בשמיים, למרות שלא האמנתי בו?"

הסתכלתי בפניו המיוסרות ואמרתי לו:

"תראה, אנסקי, גם אני לא דתייה, אך מאד מאמינה באלוהים. אבי לימד אותי משפט אחד חשוב 'מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך'. מעשיך ולא תלבושתך ותפילותיך, שיש אומרים אותן שלוש פעמים ביום, בשחרית, מנחה, וערבית, בחטף רק לצאת ידי חובה, במהירות כזאת שאפילו אלוהים לא מבין מה הם אומרים בתפילותיהם, ואחר כך יש העושים מעשים שאין בהם קורטוב של 'ואהבת לרעך כמוך'.

לעומתם, מה אתה עשית בחייך? קיבצת נערים ונערות לתיאטרון 'בימתנו', גם כאלה שהסתובבו ברחובות בחוסר מעש, הכנסת אותם לתיאטרון והכשרת אותם להיות שחקנים. לימדת אותם לקרוא על אודות התקופה בה נכתבו המחזות, וזאת בטרם עלו לבמה.

הכרת אותם אישית, את הוריהם ובני ביתם וזקפת ראשם. לא עוד יסתובבו ברחובות וחו"ח ירדו לפשע, יעשנו סמים, יגנבו ויבלו את מחצית חייהם בכלא. אתה טיפחת אותם, אנסקי, כמו היו ילדיך וצברת זכויות רבות על פני האדמה בשל מעשיך. בזכותן, יהיה שכרך גדול וכשתעלה לשמיים, אני מאמינה שתשב בגן עדן סמוך לכיסאו של הקב"ה".

אנסקי הביט בי וחייך, הקלה ונהרה פשטו על פניו.

היחס לבני אדם ולטבע והבינה המלאכותית

שאל אותי חבר שלשום: "היכן האלוהים שלך, ומדוע אנו נמצאים במצב הזה? מדוע הוא לא עוזר?".

עניתי לו: "תראה איך אנו נלחמים זה בזה ולא נוהגים כפי שכתוב בפרשת השבוע 'כי תצא'. גם שם מדובר על מלחמה, 'כי תצא למלחמה על אויביך ונתנם ה' אלוהיך בידך ושבית שביו' [פרשת 'כי תצא' פסוק י'], לא כתוב 'כי תצאו למלחמה'. שם, בשונה ממה שקורה אצלנו, המושג הוא 'כי תצא', שפירושו לצאת לקרב בראש אחד! ואת הבחירה באדם זה או אחר לשלטון לא מערבים בעת קרב, אלא אוספים את כולם לאגרוף ברזל אחד, וכך מכניעים את האויב עד תום!" .

לצערי, התקלקלנו, ואנו מכלים את עצמנו ואת העולם שבו אנו חיים בו לאט לאט אך בהתמדה. האנשים זאבים זה לזה. הים, כבר לא אותו ים ותנובתו הצטמצמה בגללנו. הטבע גם הוא חסר במיני פרפריו, ציפוריו, דבוריו, דגיו, עציו, ועוד ועוד. העולם מתחמם, השלגים נמסים, והמים אוטוטו יכסו את פני האדמה שמתלכלכת מכל מיני חומרים מזהמים, רדיואקטיביים, ואחרים. כבר מדברים אצלנו, בשל צפיפות כלי רכב בכבישים, על מוניות באוויר, שילכלכו לנו ביתר שאת את האוויר שהוא בין כה וכה לא נקי, ואנה אנו באים. 

אני לא מתארת פה אפוקליפסה, אך אם נמשיך בכך, זה מה שיהיה! כי האנשים מתרבים על פני האדמה, נבנים בתים למגורים, ולא תהיה מספיק אדמה כדי להצמיח מזון לכולם, ואז ירבו המלחמות, והפעם על מזון! והאדם, להיכן יעבור לגור? על הירח? על אחד הכוכבים? האם יש שם תנאים למגורים? האם יש שם מים?

והרובוטים המשתכללים משנה לשנה ותופסים את מקומות העבודה של האנשים במחיר זול יותר וביעילות? מצב זה ייצור בדידות ופשע! כשנסעתי ליפן, לא תאמינו, שמעתי מהמדריך שלנו, שישנם גברים יפנים שלא ידעו אישה אפילו עד גיל 45. יושבים בבית קפה עם בובות דמויות נשים יפות, משוחחים איתן ואף נישאים להן…

מחר, הרובוטים ישתלטו על העולם הזה ונישאר פה מתי מעט. הבינה המלאכותית, עם כל הברכה שהיא מביאה, תרוקן לנו את המוח, וייוותרו רק בדידות ובורות! אני מקווה שאני "נביאת שקר" ושנראה רובוטים המשתלטים על העולם, רק בסרטים!

לא אכפת לי ממלחמות של ארצות אחרות, אך אכפת לי מאד, מה יהא גורלנו פה, בארצנו הקטנטונת.

בקיצור, התקלקלנו! ואם לא נחזור להיות אנושיים, מתחשבים, ועוזרים זה לזה, ולא משנה אם האחרים הם יהודים, נוצרים, או מוסלמים, נשלם את כל המחיר, ובגדול! טוב שהגעתי לגיל שמונים ונהניתי מטובו של העולם ועוד שנים טובות לפניי, אך מה יגידו בני הדורות הבאים? האם גם הם ייהנו כמוני מטובו של העולם הזה ולא תהיה עוד מלחמה?

מי ייתן ויתקיים בנו הפסוק שאנו קוראים מההגדה בכל ליל סדר: "שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".