השיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "משהו שביר" מאת רותם אמיתי

משהו שביר / רותם אמיתי

עַכְשָׁו הַמּוּזִיקָה עוֹשָׂה

מַשֶּׁהוּ שָׁבִיר לָאֶצְבָּעוֹת,

עוֹד מְעַט יֵאָמֵר

מִי מוּל מִי, מִישֶׁהוּ

נִמְשָׁךְ אֶל הַצְּדָדִים. מַשֶּׁהוּ

אָדֹם בַּשְּׁכָבוֹת הָרוֹטְטוֹת.

רָאשִׁים מְצִיצִים אֶחָד וְעוֹד אֶחָד

כְּמוֹ פְּטָמוֹת. מֵעֲלֵיהֶם,

שָׁחֹר.

זֶה הוֹלֵךְ אִתָּנוּ הַבַּיְתָה

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים לַמִּדְרָכוֹת.

רעידת האדמה הקשה שפקדה השבוע את ונצואלה, למעשה שתי רעידות שארעו בזו אחר זו, השנייה שבהן החזקה מזה 100 שנים במדינת החוף של אמריקה הדרומית, חוללו אסון נורא. כבר עתה יש מאות הרוגים ואלפי פצועים, ולפי הערכה מספר ההרוגים יגיע לעשרות אלפים. המראות הקשים שודרו ברשתות החברתיות – בתים קורסים, שדה התעופה מיטלטל על שוהיו, אנשים נמלטים לכל עבר ויש כאלה שגם לא מספיקים, כלבים מתרוצצים בבהלה ברחובות המאובקים וההרס רב. פה ושם נראים אזרחים אומללים כשהם מציצים משברי הריסות הבניינים, בבנייה שנראית חזקה ומודרנית יחסית, קוראים לעזרה, מנופפים בבגד או אפילו בנעליים כדי שיראו אותם. המראה כולו אפוקליפטי ועצוב, כל זאת בשעה שמדינות העולם, בכללן ארה"ב, שלא מכבר חטפה את השליט הרודן של ונצואלה, ניקולאס מדורו, מעיר הבירה, קראקס, נערכות לשלוח כוחות סיוע והצלה.

ישראל, שלה אין יחסים דיפלומטיים עם ונצואלה, עדיין מתלבטת האם לשלוח משלחת כזו, התלבטות שאין לה מקום לדעתי כי הסולידריות האנושית חשובה מיחסים דיפלומטיים.

השיר "משהו שביר", המופיע בספר ביכוריה של המשוררת רותם אמיתי (ילידת 1996, ירושלים), "ביחס לאור אני חושבת שכן" (2025, הוצאת פרדס, עריכה הילה תומר ויוני דוד, עמ' 41), לא נכתב קרוב לוודאי בעקבות רעידת אדמה כגון זו שארעה בונצואלה. אבל הוא עוסק, כמו לא מעט משירי ספרה הראשון, המצטיין במקוריותו ובקול החדש והמסקרן שאמיתי מצליחה להציג בו, בשבריריות של הקיום האנושי, של בתינו הארעיים, וגם של יחסי הזוגיות, האהבה, ואפילו הקדוּשה ויחסה של הדוברת בשירים אל האמונה באל נוכח החיים הרציונליים.

נשים נא לב עד כמה מעורבים החושים בהצגת הדרמה האנושית שבשיר הקצר, ועד כמה הכל רוחש וגועש, כמעט כמו לבה, שמאיימת להתפרץ מתוך הר געש.

יחד עם זאת השיר נחתם במעין תחושה אחרת, אולי של דעיכה, והוא הזכיר לי, אסוציאטיבית כמובן, את האזרחים מוכי אזור האסון בונצואלה, הולכים על גבי הכבישים, לעתים גם על המדרכות, כשרק בגדיהם לגופם ולעתים גם זה לא, ובתיהם נראים ברקע, הרוסים, עיי חורבות.

ראו גם

רותם אמיתי בפייסבוק

שלומי חתוכה מראיין את רותם אמיתי בפודקאסט שלו

רותם אמיתי. צילום שי קול. הוצאת פרדס