חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על "באק טו בלאק חייה ומותה של איימי וויינהאוס"
תרבותא מפיקים הרצאות ואירועי תוכן.
בועז כהן הוא שדרן רדיו, פסנתרן, סופר, עיתונאי, ומרצה לתרבות.
ב-10.6.2026 באולם קאופמן במוזיאון תל אביב לאמנות, במסגרת תרבותא, התקיימה הרצאתו של בועז כהן "באק טו בלאק: חייה ומותה של איימי ויינהאוס".
הזמרת נולדה בספטמבר 1983 במשפחה יהודית, חובבת מוזיקת ג'אז, בצפון לונדון. היא הייתה מרדנית, נפלטה מבתי ספר, מגיל 14 ניגנה בגיטרה וכתבה שירים. סגנונה הייחודי זכה להערכה כללית, ובגיל 20, בשנת 2003 היא הוציאה את אלבומה הראשון Frank.
אחריו, בשנת 2006, בא האלבום המשובח Back to Black, שזכה בפרסים יוקרתיים, והקנה לאיימי שם עולמי והופעות רבות מול מעריצים נלהבים. התמכרותה לאלכוהול ולסמים החמירה, ומותה ביולי 2011 הכניס אותה ל"מועדון 27".
בועז כהן, שהיה עיתונאי לענייני מוזיקה בתקופת פעילותה של איימי ויינהאוס בעשור הראשון של המאה הנוכחית, עקב אחרי התפתחותה כזמרת, כתב על אלבומיה, חש בשבריריות שלה, בסבלה הנפשי, הבין את חומרת התמכרותה, ובעקבות אלבומה משנת 2006, 5 שנים לפני מותה, הביע את חששו מהשתייכותה העתידית, הגורלית, ל"מועדון 27".
בהרצאה בועז כהן מתחקה אחרי הסיבות שהביאו ילדה יהודייה מצפון לונדון להפוך לאחד הקולות הגדולים של המאה ה-21. הוא מציב את התפתחותם של זמרים בהקשר החברתי הרחב של תקופת פעילותם. זמרות-יוצרות אמריקאיות דוגמת ברברה סטרייסנד וקרול קינג, הדעתניות והעצמאיות, פרצו את הדרך למוזיקאיות אחרות בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20. איימי ויינהאוס שמעה מוזיקת ג'אז בילדותה, והתחברה להלך הרוח. מוזיקת נשמה שחורה הלמה את תחושת הנבדלות שלה על רקע מרדנותה ויהדותה. בועז כהן מבחין במכנה משותף של המוזיקאים היהודים הגדולים של ארצות הברית, דוגמת בוב דילן, פול סיימון, ולאונרד כהן, אשר בצד השתייכותם לאוכלוסיית מדינתם, שמרו על המבט החיצוני של המהגר, של השונה.
הרצאתו הבאה של בועז כהן במסגרת "תרבותא" היא במוזיאון תל אביב לאומנות ב-20.7.2026, על בוב דילן, לרגל יום הולדתו ה- 85.
ועוד לפני כן, ב-28.6.2026, יתקיים ב"מועדון שבלול" המופע המוזיקלי "היהודים באים: השירים והסיפורים", בהשתתפות בועז כהן עצמו, ואיתו המוזיקאים גל בילגוראי, ירון אמיתי, וגיל פדידה.
בועז כהן דיבר ברוך ובאהבה על איימי המוכשרת, הילדה האבודה, והילך קסם על הקהל. הוא הקרין סרטונים של הופעותיה של איימי ויינהאוס, כולל הביצוע שלה לשיר של קרול קינג, Will You Love Me Tomorrow, שהיה השיר האהוב על איימי.
צפו בביצוע של ויינהאוז לשיר:
בדיוק 15 שנים לפני כתיבת שורות אלה, ב-18.6.2011, נערכה בבלגרד הופעתה האחרונה, הכושלת, של איימי ויינהאוס השיכורה, המסוממת, כחודש לפני מותה ב-23.7.2011 בגיל 27.
אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ
על "פה נטמן המשורר"
בהמשך להמלצות על ספרים שקניתי בשבוע הספר, אני קורא את "פה נטמן המשורר" המרשים של קרן אלקלעי-גוט בהוצאת "כתב", ספר העוסק במצבות ובקברים מעניינים במיוחד של יוצרים וכותבים שונים.
סיפורים על יוצרים כמו אדגר אלן פו, הרמן מלוויל, קיטס ,סוויפט, ורבים אחרים שקבריהם משאירים את הקורא פעור פה ונדהם.
אבל יש יוצר אחד שהמחברת דילגה עליו שלא בצדק, והוא רוברט לואיס סטיבנסון מחבר "אי המטמון", שנקבר בסמואה, והשיר המופיע על קברו הוא אחד משירי הקברים הידועים ביותר.
הנה הוא:
Under the wide and starry sky
Dig the grave and let me lie;
Gladly did I live and gladly die,
And I lay me down with a will.
This little verse you grave for me,
"Here he lies where he longed to be,
Home is the sailor, home from the sea,
And the hunter is home from the hill.
אלי ממליץ גם
על "פנטזמות"
קניתי בשבוע הספר את "פנטזמות" של לורד דנסני בהוצאת "מקום לשירה". זהו קובץ סיפורי פנטסיה מאת אחד מגדולי סופרי הפנטסיה של ראשית המאה העשרים, שהיה אציל אירי.
מעניין שאם כי מדאנסני תורגמו רק שני ספרים לעברית, כולל זה, הוא היה ידוע בכתבי העת הספרותיים בעברית בשנות העשרים והשלושים, ואחר כך נעלם משום מה.
קראתי את הסיפורים בתרגומו של יונתן דיין, והם כמו יין משובח שלא נס ליחו.
הסיפור המשובח מכולם לדעתי הוא הסיפור הראשון, על חיפוש אחרי העיר הנצחית קרקסון, חיפוש שלא יסתיים לעולם.
שאר הסיפורים חלקם מתרחשים בימינו, חלקם בעולם הבדיוני שאותו יצר דנסאני עם אלים משלו ועם האלים שמעליהם. הוא היה אחד מסופרי הפנטסיה הראשונים שעשו דבר כזה ואולי הראשון בכלל (אם נתעלם מיוצרי המיתולוגיות השונים כמובן).
שווה מאוד לקרוא, ובכלל צריך לתרגם את דנסני יותר.
