לבחור אפיפיור חדש – ביקורת סרט ״עד שיצא עשן לבן״

אלי אשד מהרהר על האפיפיור החדש שנבחר בידי אסיפת הקרדינלים והוכתר ב-18 במאי רשמית לתפקידו , ועל סרט חדש שהוקרן כמעט בו זמנית שתאר את תהליך בחירת אפיפיור חדש. עד כמה תהליך בחירת האפיפיור בסרט מדוייק בהשוואה למה שראינו במציאות?

בדיעבד מתברר שיותר ממה שאפשר היה לחשוב.

הקדמה

ב-21 באפריל 2025 הלך לעולמו האפיפיור פרנציסקוס, וכמקובל מזה מאות שנים, התכנסו הבישופים של הוותיקן לקונקלווה (אסיפה בלטינית) על מנת לבחור את יורשו. לאחר שיצא העשן הלבן מארובת הקפלה הסיסטינית, לפני כמה ימים ב-8 במאי 2025, התברר כי נבחר האפיפיור הראשון מצפון אמריקה – רוברט פרנסיס פרבוֹסט, אשר קיבל על עצמו את השם לאו ה-14.

פרט מעניין: הוא האפיפיור הראשון שלא מופיע (כנראה) ברשימת 112 האפיפיורים ה"נבואית" המיוחסת לקדוש הנוצרי מלאכי, והיא כנראה מהמאה ה-15.

לאחר האפיפיור ה-112, שמכונה ברשימה "פטרוס רומנוס", נטען באותה נבואה, רומא תחרב.

לאו ה-14 הוא האפיפיור ה-113 במספר, מה שמעלה תהיות לגבי תוקפה של אותה נבואה, וראו על כך עוד ברשימה "הצופן של פטרוס רומנוס".

מדוע דווקא רוברט פרנסיס פרובוסט נבחר לאפיפיור? במקרה הזה, בניגוד למרבית הבחירות הקודמות שהתאפיינו בתככים מורכבים של קבוצות לחץ שונות בתוך הוותיקן – הסיבה לבחירה נראית ברורה למדי: לאו ה-14 נבחר בראש ובראשונה בשל עמדותיו הנחרצות והפומביות נגד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

ניתן להניח כי לולא טראמפ היה נשיא, פרבוֹסט – שלא נחשב למועמד בולט – כלל לא היה נבחר.

במקרה או שלא, בדיוק באותו שבוע שבו נקבר האפיפיור הקודם, הוקרן בבתי הקולנוע בישראל הסרט "עד שיצא עשן לבן", בכיכובו של רייף פיינס (המוכר מ"רשימת שינדלר" של שפילברג). הסרט עוסק בדיוק בנושא הזה: מותו של אפיפיור ובחירת מחליפו – מועמד מפתיע ובלתי צפוי, בתוך תהליך רווי תככים. צפיתי בו ביום קבורת האפיפיור כשאני מודע היטב לכך שברגע הצפייה בסרט מתנהל בוותיקן מירוץ לבחירת אפיפיור חדש.

האפיפיור הבא במותחנים רבי מכר

הנושא של תככים בעת בחירת האפיפיור בהחלט אינו חדש בספרות ובקולנוע.

נושא בחירת האפיפיור הבא תמיד עורר את עניינם של מחברי מותחנים שעסקו במזימות מסובכות בעלות השלכות עולמיות.

יצירת ספרות ידועה במיוחד בנושא זה היא "בנעלי הדייג", ספר מ-1963 של הסופר האוסטרלי מוריס וסט, שהפך לרב מכר ענק, והוסרט ב-1968. הספר תיאר בחירת אפיפיור מהגוש הסובייטי, כומר שנרדף בידי שליטי ברית המועצות, ואת ההשלכות הבינלאומיות שיש לכך, כאשר האפיפיור הזה מצליח למנוע מלחמה גרעינית בין מזרח ומערב.

ספר זה התגשם לכאורה במציאות 15 שנה לאחר יציאתו לאור, עם בחירת יוחנן פאולוס השני, אפיפיור מפולין. ואולי הייתה כאן נבואה שהגשימה את עצמה? לא מן הנמנע שבוותיקן היו מודעים לספר של ווסט, לתכניו, ולסרט על פיו, וסברו שאולי אם אכן יבחרו כאפיפיור כומר מהגוש המזרחי יהיה בכך חיזוק דרמטי של ההשפעה הבינלאומית של הוותיקן.

במציאות האפיפיור יוחנן פאולוס השני נחשב לאחת הדמויות שתרמו את התרומה הרבה ביותר לנפילת ברית המועצות, לצד נשיא ארה"ב רונלד רייגן, ושליט ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב.

הספר של מוריס ווסט לא תורגם לעברית, אבל תורגם ספר אחר של ווסט, שהוא מעין המשך שלו, בשם "סניגור השטן", העוסק במאבק מסובך בכנסייה בשאלה האם לאשר את ההכרזה של חייל אמריקני במלחמת העולם השנייה כקדוש כנסייתי.

מאז נכתבו עוד ספרים שעסקו בבחירת האפיפיור הבא. בהם בולט הספר "מלאכים ושדים" (תרגמה נורית לבינסון, מודן 2004) של דן בראון, מחבר "צופן דה וינצ'י" המפורסם, שגם הוסרט בכיכובם של תום הנקס ואיילת זורר הישראלית. "מלאכים ושדים" מתאר מזימה לעצור את בחירת האפיפיור הבא, לכאורה בידי ארגון בינלאומי חילוני, האילומינטי, אלא שמסתבר לבסוף שמאחורי המזימה עומד מקור פנימי בוותיקן, לא פחות מאשר עוזר האפיפיור עצמו, שרצח את האפיפיור (שמתברר לבסוף שגם היה אביו), ונחוש להיות האפיפיור הבא. בסיום הוא שורף את עצמו חי.

נזכיר גם סופר מדע בדיוני ידוע, רוברט ג. סוייר, שחזה עוד בסוף שנות התשעים שבראשית המאה ה-21 יהיה אפיפיור בשם בנדיקטוס השש עשרה, בספר הידוע "הבזק לעתיד" מ-1999, שהפך לסדרת טלוויזיה מוצלחת. הוא פירסם גם סיפור מדע בדיוני שתיאר את התפטרותה של האפיפיורית מרי השלישית בעתיד הלא קרוב.

סוייר הביע את תמיהתו לימים האם הקרדינל רצינגר ( לימים האפיפיור בנדיקטוס ה-16) נהג לקרוא את יצירותיו, ואולי קיבל מהם רעיונות לגבי השם שיבחר בו כאפיפיור, ולגבי התפטרות מתפקידו.

ספרו של רוברט האריס

הסרט מבוסס על ספרו של הסופר הידוע רוברט האריס, מחברם של רבי מכר רבים שהוסרטו – בהם ספרים על פרשת אניגמה ופרשת דרייפוס. הספר, שראה אור ב-2016 ותורגם לעברית בידי גיל שמר ב-2019, מתאר את הליך בחירתו של אפיפיור בדיוני בתוך עולם כנסייתי מלא אינטריגות.

כך למשל, אחד המועמדים – בישוף אפריקני מניגריה – מואשם בכך שהכניס נזירה להריון. מתנגדו מביא את הנזירה לרומא, אל הקונקלווה, ומפיץ את השמועה, וכך הורס את סיכוייו של הבישוף להיבחר.

רוברט האריס טוען כי התייעץ עם קרדינל קתולי בעת כתיבת הספר, וזה אישר לו שהתיאור מדויק ואמין מאוד.

ספוילר לסיום (דלגו אם אינכם מעוניינים לדעת):

בסיום הסיפור נבחר קרדינל שאינו מוכר לשאר המשתתפים, אך מתברר כי יש לו איברים נשיים מלידה – מצב רפואי נדיר. כידוע, הכלל בכנסייה הוא שהאפיפיור חייב להיות גבר ללא עוררין.

מה תעשה הכנסייה כעת? שאלה זו נשארת פתוחה – להחלטת הקוראים או לספר/סרט ההמשך.

הרמיזה כאן ברורה: אולי הגיע הזמן שגם נשים תוכלנה לכהן בדרגות הגבוהות ביותר בכנסייה הקתולית.

ובחזרה למציאות – בדיוק כשהוקרן הסרט, נבחר אפיפיור אמריקני שלא נחשב לבעל סיכויים גבוהים. אבל כאן, כך נראה, לא עמדו מאחורי הבחירה תככים של קבוצות לחץ. הבחירה בפרבוֹסט נעשתה בעיקר משום שנתפס כמשקל נגד לממשלו של טראמפ, שנתפס בעיני חלקים בכנסייה כתופעה מדאיגה.

וזה אולי מלמד דבר חשוב – שבשעת משבר, בכירי הכנסייה הקתולית יודעים גם להתעלות מעל הפוליטיקה הפנימית, ולבחור במועמד שאמנם לא צפוי, אך עשוי להוביל דרך חדשה. בדיוק כפי שמתואר בספרו של האריס ובסרט שנעשה בעקבותיו.

צפו במקדימון הסרט: