על אילו מקורות התבסס מחבר ספר “מלכים”? אלי אשד מגיב למאמר של חיים מזר

האם מחבר ספר “מלכים” התנ”כי התבסס על מקורות זמינים ומוגבלים שעמדו לרשותו בממלכת יהודה או שבדה את הכל מליבו? אלי אשד מגיב למאמר של חיים מזר “פרקים עלומים בתקופת המקרא”.

המערכת

אני באופן עקרוני מסכים עם מאמרו של חיים מזר שהייתה כתיבה בממלכת ישראל ויהודה. וכמובן זה מוסכם גם על החוקרים שמתווכחים על השאלה האם הייתה כתיבה כזאת בימי שאול, דוד, ושלמה.

השאלה היא כמה שרד מכתיבה זאת, שכפי שתיאר חיים מזר ברשימתו סביר להניח שהייתה מפורטת למדי, על תקופותיהם וחייהם של מלכים שונים בישראל וביהודה, עד זמנו של האיש שהחל בפרוייקט שידוע לנו כיום כספר “מלכים”, שתיאר את תולדות ממלכות ישראל ויהודה.

מתי חי האיש הזה, יוצר ספר “מלכים”?

ההערכה המקובלת היא שבמאה השביעית לפני הספירה, בימי המלך יאשיהו. אם כי יש המקדימים לימי המלך חזקיהו במאה השמינית לפני הספירה, ויש המאחרים לימי גלות בבל במאה השישית לפני הספירה. יש אף המאחרים את הכתיבה לימי התקופה הפרסית בארץ ישראל, המאות החמישית-רביעית לפני הספירה.

אם חי הסופר בימי גלות בבל נשאלת השאלה מאיפה השיג את המקורות לתולדות ממלכות ישראל ויהודה? יש כל סיבה להניח שהמקורות יהיו קשים להשגה הרבה יותר בבבל לאחר השמדת ממלכת יהודה, מאשר בממלכת יהודה, הקיימת עדיין במאה השביעית לפני הספירה.

המחקרים הארכיאולוגיים העדכניים ביותר מראים שבמאה השביעית לפני הספירה היה בממלכת יהודה ידע רב יותר של קרוא וכתוב מבתקופות קדומות יותר וגם מאוחרות יותר עד למאה השנייה לפני הספירה! כלומר היה דווקא אז קהל גדול יחסית לחיבורים על היסטוריה של הממלכה.

קהל גדול יותר מאשר היה בימי גלות בבל ואפילו מבימי שלטון האימפריה הפרסית באיזור יהודה.

לכן סביר יותר שספר מלכים הוא בגירסתו המקורית קדום יותר מחורבן ממלכת יהודה.

חיים מזר תמה איך ייתכן שכל כך מעט פרטים הוכנסו על רוב מלכי ישראל ויהודה.מדוע מחבר ספר מלכים לא סיפר יותר עליהם ?

נראה לי שגם במאה השביעית לפני הספירה כאשר נכתב ספר “מלכים “לראשונה , לא כל מקור כתוב שהתקיים גם בעבר הלא רחוק כל כך של ממלכות יהודה וישראל השתמר.

אנשים בימי מלכים שונים וקדומים במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה כתבו מן הסתם, אולי כתבו הרבה, אבל ספק אם כתביהם השתמרו למשך יותר מכמה עשרות שנים בארכיונים, ששימרו רק מסמכים שנראו חשובים לבירוקרטיה.

אחרי תקופת זמן של כמה עשרות שנים כנראה שהכתבים היו מושמדים כשלא נראו חשובים יותר. גם לארכיונים קדומים היו בעיות של מקום, כוח אדם, ותקציבים, שאנחנו מכירים מזמננו. ספרייה של ממש אולי הייתה בארמון המלך ובבית המקדש בירושלים, אולי במקדשים אחרים בממלכה, ואצל מספר קטן של אנשים פרטיים עשירים. וגם הספריות האלו מטבע הדברים היו מוחלפות אחת לכמה שנים, ובמקרה הטוב ביותר אחת לעשרות שנים, ומקורות חשובים היו הולכים לאיבוד.

אני משער שהכותב המקורי של ספר “מלכים” אכן חיפש ביסודיות במקומות כאלו מקורות לצרכיו לתיאור תולדות ממלכות ישראל ויהודה, ולא מצא כל כך הרבה כאלו. מה שמצא הוא הכניס לספרו ולא מחק כלום, כי לא היה כל כך הרבה.

כנראה שלרשותו עמד מקור הבסיס לספר שמואל, שתיאר בפירוט את ימי שאול ודוד, וספר שתיאר בפירוט את ימי שלמה. אולי תיאורים כאלו על הראשית המיתית של הממלכה היו יחסית נפוצים ולכן גם השתמרו.

אולי התגלגל לידיו ספר מממלכת ישראל שתיאר את ימי השופטים הבסיס לספר “שופטים ” המוכר לנו.וגם אותו ערך ועיבד.

לדעתי כבר לא היו מקורות מפורטים כאלו על ימי מלכים מאוחרים יותר, או אם היו המחבר לא איתר אותם. ולכן מחבר “מלכים” כותב על כל אחד מהם בצימצום, המשקף את הצמצום היחסי של המקורות שהיו בידיו.

לדעתי הוא העדיף לא להמציא יותר מדי.

לא היה לו מקור מפורט על תולדות ממלכת אדום למשל או מואב או עמון .אם היה לו כזה אולי היה מציג גם את הממלכות האלו כממלכות אחיות לממלכת יהודה.אבל לא היו לו מקורות מידע לגביהם בניגוד לממלכת ישראל לשעבר.

נשאלת השאלה: מאיפה ידע המחבר היהודאי במאה השביעית לפני הספירה, שהוא לדעת חוקרים שונים הסופר שפן מחצר המלך היהודאי יאשיהו, פרטים וסיפורים על שושלת בית אחאב מהמאה התשיעית לפני הספירה, 150-200 שנה לפני זמנו. ממלכה שככל הנראה כבר לא התקיימה כשכתב את ספרו אלא הייתה תחת כיבוש אשורי.

אפשרות אחת היא שהוא שמע עליהם סיפורים שבעל פה מפליטים מממלכת ישראל ליהודה ומצאצאיהם. או אולי היה ממוצא ישראלי בעצמו של מהגרים מישראל ליהודה והמקורות שבידיו היו ממשפחתו שלו. זה ייתכן, אבל קשה לי להאמין שהיו סיפורים רבים כאלו, גם מפליטים ומהגרים ובני משפחותיהם. היו להם מן הסתם הרבה סיפורים לספר על הבית האחרון ששלט בממלכת ישראל בית יהוא, אבל משום מה אין כל כך הרבה סיפורים כאלו על בית יהוא בספר “מלכים” בהשוואה לסיפורים שיש על בית עמרי. לדעתי, בגלל הזמן שחלף מאז נפילת השושלת הקודמת, משהו כמו מאתיים שנה פלוס מינוס, היו צריכים להיות הרבה פחות סיפורים שבעל פה על בית עמרי. אבל משום מה ואיך שהוא למחבר ספר “מלכים” היה מידע טוב יותר ומפורט יותר על ימי שושלת בית עמרי הרחוקה ממנו יותר בזמן, מאשר על ימי שושלת בית יהוא הקרובים אליו יותר בזמן. הכיצד?

יותר סביר לדעתי שהמחבר היהודאי התבסס על כמה מגילות שהגיעו לידיו, אולי דרך מהגרים כאלו מממלכת ישראל לשעבר ובני משפחותיהם, ואולי קנה אותן  בשוק המגילות ביהודה, או מצא אותן בעת סיור בממלכת ישראל לשעבר. מגילה אחת כזאת היתה אולי “דברי הימים לממלכת ישראל”, כרוניקה רשמית או חצי רשמית על אירועים בימי בית עמרי. המגילה המשוערת הזאת תיארה אירועים שהתרחשו בימי השושלת, ונתנה תאריכים עליהם התבסס מחבר ספר “מלכים” כשקבע את הכרונולוגיה של ממלכת ישראל. מגילה כזאת היתה נכתבת בידי סופר בכיר של ממלכת ישראל, אולי מישהו מקורב לבית המלוכה של שושלת יהוא. המגילה הזאת היתה יכולה להיות המקור, או אחד המקורות, לתיאור המפורט של האירועים בימי המלך אחאב, תיאור שאין כמוהו לגבי שום מלך אחר של ממלכת ישראל.

מצד שני המגילה המשוערת הזאת לא תיארה אירועים שונים שניתן היה לצפות שתתאר. אנחנו יודעים שהמגילה לא תיארה את קרב קרקר בין המלך אחאב וקואליציה של מלכים אחרים והאשורים, קרב שבו האשורים הובסו ובכל אופן נבלמו למשך תקופה.

קרב חשוב זה צריך היה להיות מתואר בפירוט בספר מלכים שתיאר קרבות חשובים פחות בין ישראל והארמים. אבל אינו מוזכר. למה?

הסבירו זאת בכך שלסופר המקראי לא היה אינטרס להציג קרב זה, כי הוא הציג את אחאב המתועב עליו באור חיובי ולכן השמיט את העניין. זה הסבר לא סביר לדעתי. אני חושב שאם המחבר המקראי היה יודע על קרב קרקר הוא היה מכניס אותו.

למחבר ספר “מלכים” לא היה עניין אישי כנגד בית עמרי. למרות שהוא מציג אותם כחוטאים ברור שהוא לא באמת בעדם ולא כנגדם, הוא היה פחות או יותר אובייקטיבי בהתאם למקורות שהיו לו. לא היתה סיבה מיוחדת לשנוא את בית עמרי, בית מלוכה שהפסיק להתקיים לפני מאות שנים, של ממלכה זרה, שהפסיקה להתקיים שנים לפני שההיסטוריון המקראי נולד. הוא תמיד חיפש סיפורים דרמטיים, גם כאלו שהציגו את בני שושלת עומרי באור חיובי, והוא בעיקרון לדעתי הכניס כל דבר שמצא למה שכתב, כי לא היה בידיו כל כך הרבה ולכן לא השמיט כלום. גם מה שנראה כלא חשוב.

לדעתי תיאור של קרב חשוב כמו קרב קרקר המחבר של ספר “מלכים” לא היה משמיט. נהפוך הוא, המחבר המקראי היה מכניס עוד פרטי פרטים על הקרב שלא היו קיימים במקור שלו מדמיונו הפורה ועל פי השערותיו איך הדברים היו אמורים להתרחש כשהתרחשו.

אנחנו יודעים על הקרב הזה היום רק כי נמצאה כתובת ענקית של מלך אשור שתיאר אותו בפירוט כקרב חשוב ביותר.

הסיבה שקרב קרקר לא הוכנס לספר “מלכים” היא כי הוא לא הוזכר במקורות שהיו בידי מחברו, ולכן המחבר המקראי לא ידע עליו.זה כנראה אומר שהמקורות האלו נוצרו בימי שושלת יהוא, שלאנשיה לא היה אכן כל אינטרס להזכיר קרב שבו ניצחו קודמיהם את המעצמה העולמית אשור.

יהוא עצמו, כפי שאנחנו יודעים מעוד כתובת אשורית, שילם מיסים לאשורים, דבר שבית עמרי כנראה לא עשו. הוא מתואר בתמונה יחידה במינה של מלך מקראי כמשתחווה לפני המלך האשורי. העניין הלא קטן הזה גם הוא לא מוזכר בתנ”ך. והיה צריך להיות מוזכר.

אבל שוב יכול להיות שזה לא הוזכר כי זה לא היה במקורות שהיו לרשות כותב התנ”ך, ולא בגלל רצון להסתיר משהו. לדעתי אם המחבר התנ”כי היה יודע על כך הוא היה מזכיר זאת.

פרט מעניין בכתובת האשורית שהזכרתי היא שיהוא מוזכר כבן “עומרי” השושלת שאת מקומה תפס ואת אנשיה רצח והשמיד. יכול להיות שהאשורים טעו בעניין או לא טרחו לברר, אחרי הכל המדובר במדינה שמצייתת להם, למה שידקדקו בפרטי הפרטים של משפחת השליט.

ואולי זאת בכלל לא הייתה טעות ויהוא באמת הציג את עצמו באיזה שלב כצאצא של בית עמרי?

את זה היום אנחנו לא יודעים וכנראה גם המחבר התנ”כי לא ידע.

לרשות המחבר המקראי עמד עוד מקור אחד ואולי שניים על ימי בית אחאב, שעסקו בנביאים אליהו ואלישע. הם היו שונים מאוד באופיים מהכרוניקה הרשמית או החצי-רשמית שבה השתמש, והוא שילב אותם בפרטים שלקח ממנה.

אלו היו סיפורים אגדתיים על שני נביאים בעלי כוחות מופלאים על-אנושיים שחיו בימי המלכים אחאב ויהורם.

האם היה מדובר בספר אחד, או בשניים שכל אחד מהם עסק באחד משני הנביאים?

לא ברור. בהחלט ייתכן שהמדובר בשני ספרים, ואולי של שני מחברים שונים, שהשני בהם,על אלישע, נכתב בהשראת ובהשפעת הראשון, על אליהו, אבל היה גם שונה ממנו. יכול להיות שאליהו ואלישע גם לא הוזכרו האחד בספרו של השני, למרות שהיו אמורים לחיות במקביל.

אפשרות אחת היא ששני הספרים, אם היו שניים ולא אחד במקור, היו רק חלק מסוגה ספרותית פופולארית בממלכת ישראל במאה השמינית לפני הספירה של מגילות על נביאים בעלי כוחות על-טבעיים. דמויות אחרות כאלו היו משה, בלעם, שמואל, אחיה השילוני, ועוד אנשים שאולי רק שמם הגיע אלינו כמו יהוא בן חנני.

ביצירות האלו הובעה ביקורת פוליטית כלפי השלטון, שהוסוותה כביקורת והתקפות על השושלת הקודמת, בית עמרי, שכבר לא הייתה בשלטון, ולכן לא הייתה בעיה למתוח עליהם ביקורת מבחינת השלטון הנוכחי של בית יהוא.

אם באופן מקרי רק המגילות על אליהו ועל אלישע הגיעו לידיו של מחבר “מלכים” יכול להיות שהוא החליט לחבר בין אליהו ואלישע, שהיו במקור לא קשורים כלל, למרות שחיו בערך באותם זמנים, ואולי כתב על כך ביוזמתו כמה פסוקים מחברים שהסבירו איך השניים קשורים.

המחבר המקראי גם שם לב שהסיפורים על אליהו ואלישע מזכירים אירועים שלא הוזכרו בכרוניקה שהיתה בידיו של ימי בית אחאב, ולכן התייחס אליהם כמקור היסטורי שווה ערך לכרוניקה.

כידוע הסיפורים על אליהו ואלישע הפכו במשך הדורות לפופולאריים במיוחד. אליהו הפך לדמות מפורסמת ומשפיעה. אלישע פחות, אולי כי האופי של סיפוריו שונה, מה שמראה שכתב אותם מחבר אחר מזה שכתב את סיפורי אליהו.

המידע בספר “מלכים” הופך להיות מפורט יותר ככל שהמחבר המקראי שלו התקרב לזמנו, שהוא כנראה ימי יאשיהו. אז תיאר אירועים שהיה עד ראיה להם, ואולי אף אחד ממעצביהם. כך שהמקור לסיפורים הללו היה אולי הוא עצמו ומקורביו.