לציון 39 שנים לפטירתו של המשורר הידוע אמיר גלבע ב-2 בספטמבר 1984, הנה רשימה על השיר הידוע ביותר שכתב, שהפך לסוג של הימנון. לכן הפך גם לשנוי במחלוקת, מסיבות עכשוויות שהמשורר לא העלה אותן על דעתו כשהשיר נכתב.
בתוספת קיראו גם שני תרגומים לאנגלית של השיר, וגם ראיון עם המשורר על השיר ועל יצירתו בכלל, אחד האחרונים שהעניק.
המערכת
יום אחד, מוקדם מאוד בבוקר, ככל הנראה ( על סמך רשימה ביומנו ) ב-1950 , ישב המשורר אמיר גלבע (1917-1984) בביתו בתל אביב , וכתב שיר שבגלל השעה המוקדמת בבוקר שבה נכתב נקרא “שיר בבוקר בבוקר”, וכך גם נקרא הספר שבו פורסם לראשונה.
גלבע, שמשפחתו נמחקה בשואה, ושהיה לוחם בבריגדה היהודית באירופה, כתב שיר אופטימי על תחייה, על קימה מחדש בבוקר חדש.
השיר מלא בסמלים של תחיה, של כוח, של פוריות, והוא כמעט מזכיר נבואה תנ”כית אופטימית, “נבואת נחמה”. אדם מתעורר ומרגיש שהוא שוב אינו לבד, הוא אומה שלמה, וכל העולם פורח כתוצאה מתגלית מדהימה זאת. שדות ועצים פורחים, כאילו היו כעת בשירותו של האדם שהפך לאומה.
לא רק הטבע מכיר במעמד החדש של האדם שהפך לאומה, אלא גם שאר האנושות. זאת, כמתברר, לאחר שהאדם נאלץ להחביא את עצמו במשך אלף שנים. אך כעת שנות הבדידות וחוסר הכוח הסתיימו, ותחייה חדשה מתחילה. כעת עומדות בפניו אלף שנים נוספות של תחייה.
האדם הבודד מושווה כאן לאומה שלמה, והשיר בעצם מדבר על תחייה לא רק של היחיד, אלא גם של אומה. האומה העברית במדינת ישראל. כעת האדם והאומה יכולים ללכת זקופים ולהגיד שלום בפה מלא לכל מי שהם פוגשים, דבר שלא יכלו לעשות עד עכשיו.
אמיר גלבע אמר על שיר זה בראיון לחיים גורי לאחר שזכה בפרס ישראל :
חיים גורי: בשירה העברית התקיימו תהליכים שונים מאלה אפיינו את שואת אירופה או אמריקה או אסיה. הגורל היה אחר, הבעיות שונות. אתה אומר: “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת”. אדם ולא עם. האנשת הממד הלאומי בדמות אדם, שאלף שנים מחייכות לקראתו. יש פה איזה שגעון גדלות? האיש מרגיש שהוא עם?
אמיר גלבע: לגבי שירים מסוימים אחרים, בהם דומה שהדובר בשיר רואה עצמו משליט ארמונותיו ביקום, זה יכול לתפוס אולי אצל פרשנים חכמים לכאורה. לא לגבי השיר הזה. אגב, סיפרו לי שד”ר אלדד התמרמר למשמע השיר הזה, וטען, איך הוא מעז לכתוב כך, כאילו רק “פתאום” חש האדם היהודי שהוא עם… ומה עם אלפי השנים שהיו לפניו? וחבל שכך תפס. פתאום זה הוא רגע ההתגלות הגדול. צרורות בו אלפיים שנה של צבירת כוח חשמלי להארה הבאה פתאום, במכה אחת. לא אדם אחד מרגיש שהוא כל העם, אלא כל אחד בעם. שוב אין אתה ההלך היהודי הנודד, אלא האדם היהודי ההולך כעם. אולי מישהו אחר היה מבטא זאת בדרך מוצלחת יותר, אבל עצם המחשבה, ואפילו עכשיו, לאחר 34 שנה לעצמאות, כשאתה עוצר רגע וחושב על המאורע הזה שאירע בימיך דווקא, הרי התדהמה היא כאילו שזה יכול היה לקרות רק “פתאום”.
למרות שהופיע בלא פחות משלושה קבצים שונים של שיריו של גלבע עד 1973 (ראו פירוט של הפרסומים שלו בהמשך), “שיר בבוקר בבוקר” לא היה בין שיריו הידועים של גלבע. השיר הפך למפורסם באמת, ולמעשה לשיר המצוטט ביותר של גלבע, הודות לביצוע מושר שלו בידי שלמה ארצי בפסטיבל הזמר של 1973 שהתקיים בחודש מאי באותה השנה בערב יום העצמאות , ששיריו נועדו כל אחד לחגוג מלאת 25 שנה לקיומה של מדינת ישראל.
זה פסטיבל הזמר הנחשב לפסטיבל הגדול מכולם.
השיר שהושמע הראשון מבין שירי הפסטיבל נבחר במיוחד בידי המלחין גידי קורן והזמר והמלחין השותף שלמה ארצי, שעברו על כלל שיריו של אמיר גלבע כדי לבחור שיר מתאים במיוחד להלחנה לצרכי הפסטיבל ונושאיו. הם שלחו את השיר לפסטיבל ללא ידיעתו ואישורו של גלבע, שלא התלהב לשמוע על כך, אבל לאחר ששמע את השיר והלחן, שמצא חן בעיניו, שלח זר פרחים לזמר שלמה ארצי.
להלן גירסת השיר המפורסמת של שלמה ארצי:
משום מה השיר זכה רק במקום השני. אבל היום ברור לנו שזה השיר שהיה צריך לזכות במקום הראשון. גם כנגד שירים ראויים אחרים כמו “ליל חנייה” של אלתרמן. לעומת זאת השיר שזכה במקום הראשון, “את ואני נולדנו בתש”ח”, נשכח לחלוטין, כי היה שיר רק לזמנו.
בדיעבד נראה כי “שיר בבוקר בבוקר” הוא השיר הבולט ביותר בכל הפסטיבלים, לצד “ירושלים של זהב” שהושר בפסטיבל הזמר של 1967, בכך ששניהם הם היחידים מבין שירי הפסטיבל שהפכו למעין הימנונים חלופיים, והשתמשו בהם באירועים שונים כשיר על העם כולו.
השיר הופיע בתקליט של שלמה ארצי “אומרים ישנה ארץ”. במצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל צעד השיר שמונה שבועות, מ־21.5.1973 עד 23.7.1973, וב־4.6.1973 הגיע לראש המצעד, ושהה שם שבועיים. גם במצעד השנתי תשל”ג (1973) של התחנה זכה השיר להצלחה גדולה, ודורג במקום השלישי, אחרי “המגפיים של ברוך” של דני סנדרסון עם אלון אוליארצ’יק ומנחם זילברמן ששרה להקת כוורת, ו-“אי שם” של אהוד מנור ונורית הירש שהושר בידי אילנית. היה זה שירו המצליח ביותר של ארצי במצעד זה, מצעד שבו זכה בתואר “זמר השנה”. השיר הגיע למקום החמישי במצעד המתחרה, של גלי צה”ל.
ניתן לשער שאילו היה נשלח כזוכה בפסטיבל לאירוויזיון, כפי שישראל החלה לעשות כמה שנים מאוחר יותר, יכול היה להגיע שם לאחד מהמקומות הראשונים ולזכות גם לפרסום עולמי.
כדאי לציין שלפחות 20 משיריו של אמיר גלבע הולחנו לאורך השנים, אבל זה הידוע מכולם.
הודות למוזיקה של ארצי וקורן השיר זכה לחיים חדשים וקיבל משמעויות חדשות.
“שיר בבוקר בבוקר” נחשב באופן לא רשמי לאחד מהימנוני המחאה החברתית של שנת 2011. שלמה ארצי ביצע את השיר באחת מן ההפגנות הגדולות שהתקיימו במסגרת המחאה.
בשנת 2007 להקת הגרובטרון השמיעה שוב את השיר בצירוף מילים ממגילת העצמאות, עדות ברורה לכך שהוא נחשב כיום להמנון חלופי (ראה למטה קישור).
בדיעבד מתברר לנו שבשיר יש גם משמעויות שהמשורר כנראה לא חשב עליהם כלל, והן החלו להתברר רק בהדרגה, על הזיהוי בין אדם ואומה.
השיר הפך נושא לויכוח פוליטי כאשר סניגורו של רוצחו של ראש הממשלה רבין, יגאל עמיר, השתמש בשורה הראשונה בתוכו בנאום הפתיחה במשפטו של עמיר, שבו ניסה להסביר את כוונותיו של הרוצח. טענתו הייתה שעמיר, כמו הדמות בשיר, זיהה את עצמו עם האומה כולה, וביצע את הרצח כדי להציל את האומה. הטענה הזאת הכעיסה את אלמנתו של המשורר, שהזכירה את השורה מהשיר “קורא הוא שלום”.
אולם המשמעויות האלו אכן קיימות בשיר, והן מתבלטות עוד יותר היום, כאשר פוליטיקאים רודניים ברחבי העולם, וגם קרוב אלינו, מזהים את עצמם עם העמים שתחת שליטתם.
למרות שזה לא מה שהמשורר כיוון אליו, השיר אכן יכול להיקרא גם במשמעות הזאת.
השיר הפך למפורסם עוד יותר במחאות בשנת 2011, שם הפך לשיר למען צדק חברתי.
וכך היה גם במחאות 2023 כנגד ממשלה שאיבדה את דרכה, שם הפך לאחד השירים הבולטים ביותר במחאות האלו.
דהיינו, השיר לא איבד את ליחו כלל. לאורך השנים מתגלות בו משמעויות שונות, שהמשורר כלל לא חשב עליהם כשיצר אותו.
להלן מילות השיר באדיבות תגיל וטלי גלבע.
השיר פורסם תחילה ביולי 1951 כחלק ממחזור השירים “שירים בבוקר בבוקר” בגיליון השלישי של כתב העת “אורלוגין” (עמ’ 28-27) שערך המשורר אברהם שלונסקי
.ושם השיר נקרא “שיר הענף המוריק”.
הגירסה המקורית של “שיר בבוקר בבוקר” כפי שהופיעה בכתב העת “אורלוגין” גליון מספר 3 ב-יולי 1951
ולאחר מכן פורסם ב”בשער” – ביטאון החטיבה הצעירה 27/05/1952
ופורסם מאז בקבצי השירה:
“שירים בבוקר בבוקר” (הקיבוץ המאוחד, 1953)
“כחולים ואדומים” (עם עובד, 1963)
“קטף: שירים מכאן ומכאן”, איורים שלמה ויתקין (הקיבוץ המאוחד 1971)
במוסף “הארץ” 20/04/1977
“כל השירים” (הקיבוץ המאוחד, 1987 ) כרך א’
“פתאום קם אדם בבוקר: מבחר” (עורך גדעון טיקוצקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ”א 2020)
שיר בבוקר בבוקר / אמיר גלבע
פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת
וּלְכָל הַנִּפְגָּשׁ בְּדַרְכּוֹ קוֹרֵא הוּא שָׁלוֹם.
דְּגָנִים עוֹלִים מוּל פָּנָיו מִבֵּין חֲרִיצֵי הַמִּדְרֶכֶת
וְנִיחוֹחוֹת לְרֹאשׁוֹ מַדִּיפִים עֲצֵי אִזְדָּרֶכֶת.
הַטְּלָלִים רוֹסְסִים וְהָרִים רִבּוֹא קַרְנַיִם – הֵם יוֹלִידוּ חֻפַּת־שֶׁמֶש
לִכְלוּלוֹתָיו.
וְהוּא צוֹחֵק גְּבוּרַת דּוֹרוֹת מִן הֶהָרִים
וְנִכְלָמוֹת מִשְׁתַּחֲווֹת הַמִּלְחָמוֹת אַפַּיִם
לְהוֹד אֶלֶף שָׁנִים מְפַכּוֹת בַּמִּסְתָּרִים.
אֶלֶף שָׁנִים צְעִירוֹת לְפָנָיו –
כְּפֶלֶג צוֹנֵן.
כְּשִׁיר רוֹעִים.
כְּעָנָף.
פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת
וְרוֹאֶה כִּי חָזַר הָאָבִיב כְּמוֹ הוֹרִיק שׁוּב אִילָן מִן הַשַּׁלֶּכֶת.
תרגומים לאנגלית
כמקובל עלינו אנחנו מביאים גם תרגומים לשפות זרות של השירים שאנחנו מפרסמים.
“שיר בבוקר בבוקר” עד כמה שידוע תורגם שלוש פעמים לאנגלית.
להלן שניים מהם.
תרגום ראשון של SHOLOM J. KAHN מהג’רוזלם פוסט 24 ביוני 1960
ובתרגום שני לאנגלית של Warren Bargad מ-1994 מתוך:
To write the lips of sleepers: the poetry of Amir Gilboa
קראו גם שני ראיונות יוצאי דופן עם אמיר גלבע על השיר מ-1973.
ראיון אחד פורסם ב”מעריב לנוער”ביולי 1973
ראיון שני שפורסם באוקטובר 1973, על שירו “שיר בבוקר בבוקר”, ועל יצירתו בכלל. ראיון זה הוא אחד האחרונים שהעניק גלבע על יצירתו. טקסט הראיון באדיבות מכון “גנזים”.
ראו גם
עופר גביש מספר על “שיר בבוקר בבוקר”
עופרה עופר אורן על “שיר בבוקר בבוקר”
קיראו עוד שירים של אמיר גלבע ב”יקום תרבות “
האזינו גם לגירסת להקת הגרובטרון שבה “שיר בבוקר בבוקר” משולב עם קטעים ממגילת העצמאות:
לפניכם רשימה של אלי אשד על לפניכם מחזור שירי נבואה מצמררים של המשורר הידוע אמיר גלבע שעוררו מחלוקת גדולה כשפורסמו עד כדי כך שגלבע הפסיק לכתוב שירה במשך עשור. וגם מאמר ניתוח ספרותי יחיד במינו עליהם של העורך שפירסם אותם בנימין יצחק מיכלי.
“מדוע חזית חלום רע אמיר גלבע ? אתה שקם בבוקר וחושב שאתה העם: נבואת אמיר גלבע והויכוח עליה
https://www.no-666.com/2023/09/17/%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%a2-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%9c%d7%91%d7%a2-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%a7%d7%9d-%d7%91%d7%91/
אילן ברקוביץ במאמר חדש עיתון ה”ארץ” על” שיר בבוקר בבוקר”
“בקישור הזה תמצאו מאמר שלי שהתפרסם ביום שישי, ערב שמחת תורה, במוסף לתרבות וספרות של עיתון הארץ על שירו המפורסם של המשורר אמיר גלבע, “שיר בבוקר בבוקר” (הידוע יותר בזכות שורות הפתיחה שלו: “פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת / ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום”). גיליתי בארכיון המשורר, שבמרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת ת”א, לא פחות מעשרה כתבי יד של השיר הזה. המאמר זכה גם לדיון מרתק, ביקורתי אך תרבותי בתגובות הטוקבקים ומעניין לקרוא אותן. אני מצרף כאן את הקישור למאמר, לטובת מי שרוצים/ות לקרוא. ”
https://www.haaretz.co.il/literature/tarbut-sifrot/2023-10-04/ty-article-magazine/.premium/0000018a-ea53-d428-a3ba-fad3df880000?fbclid=IwAR1HF8biJ-xnq_F3OubWeD8TMfozPDRxaZ14b7HcymrvI4pZUe0Jtj8wzy8