היירונימוס בוש "גן עדן עלי אדמות". ויקיפדיה
היירונימוס בוש “גן עדן עלי אדמות”. ויקיפדיה

במשך שנים פירסמנו ב”יקום תרבות” דיסטופיות, ולאחרונה במיוחד השתדלנו לפרסם כל שבוע מאמרים על דיסטופיות שתיארו עתיד קודר ומצמרר של מדינת ישראל. לרשימה זאת ראו כאן.

כיום, כשנראה שהדברים האלו מתממשים במציאות, והעולם נמצא בעידן דיסטופי במקומות שונים, רחוקים וגם קרובים, נראה לנו שתרמנו להעלאת המודעות לתחום, שהגיעה גם לתנועות המחאה הפועלות בעולם ובישראל. ולראיה תנועות המחאה משתמשות במיצגים דיסטופיים, כמו מיצגי “השפחה” המבוססים על רומן דיסטופי ידוע.

בו בזמן הרושם הוא שהנושא מוצה, וכעת יש לעבור לשלב הבא: לא לעסוק במה שאנחנו לא רוצים שיקרה אלא…במה שאנו כן רוצים שיקרה.

התחושה היא שיותר מדי זמן הדמיון שלנו הוחזק בשבי בידי דיסטופיות ואפוקליפסות. כאילו קל יותר לדמיין שלטון רודני רצחני ואת סוף העולם מאשר, לדוגמה, את סוף הקפיטליזם, דבר שאנשים כלל לא מעלים על דעתם. לדעתנו בהחלט הגיע הזמן לעסוק בדברים אחרים.

לא תחזיות מפחידות על עתידים שמהם יש להיזהר – רודנויות לאומניות, פשיסטיות, דתיות, או אחרות, שאכן קיימות במציאות ולכאורה מתעצמות – אלא לחשוב על מה בעצם היינו רוצים, לאן כדאי וצריך לשאוף להגיע. באיזה עולם אנו רוצים לחיות? באיזו חברה אנו באמת רוצים לחיות?

הסוגה שעוסקת בנושאים אלו נקראת “אוטופיה” והיא אינה פופולארית מזה שנים רבות. למען האמת בצדק, מאחר שהסיפורים היו משעממים מאוד לקריאה, ומאז מלחמות העולם שוב לא נראו רלבנטיים. דיסטופיות כמו “1984” ו”עולם חדש אמיץ” נראו תמיד (ועכשיו יותר מתמיד) כיותר רלבנטיות ויותר מעניינות לקריאה.

ובכל זאת, יש מקום תמיד ליצירות שלא מעוררות בנו רק חששות ואימה מהעתיד לבוא, אלא נותנות לנו השראה לגבי העתיד. ומציירות לנו עתיד שאותו אנו רוצים בשביל עצמנו ובשביל הדורות הבאים. כך עשה למשל חוזה הציונות הרצל בספריו “מדינת היהודים” ו”אלטנוילנד” (“תל-אביב”), שהציתו את דמיונם של מאות אלפי יהודים והביאו ליצירתה של מדינת ישראל. כך עשו מאמריהם של הוגים ציוניים ששלחו אלפי אנשים ליצור את הקיבוצים. וכך עשו סיפוריהם של גדולי סופרי המדע הבדיוני אסימוב, קלארק, והינליין.

ספר בסדרת “המוסד” של אסימוב המתארת יצירה של עתיד טוב יותר.

כך עשו בסדרות הטלווזיה “מסע בין כוכבים” (Star Trek) בשנות השישים ואילך, שתיארו עתיד שכולנו נרצה לחיות בו בין הכוכבים.

כך עושים היום האנשים שכותבים סיפורים בז’אנר המדע הבדיוני “סולאר פאנק” (Solarpunk), תנועה ספרותית אמנותית שמתארת עתיד אופטימי, שבו התגברנו על משבר האקלים ועל משברים אחרים.

וישנן עוד דוגמאות רבות.

הגיע הזמן לשחרר את הדמיון, להפוך את כל מה שחשבנו על העתיד, ולתת לנו מצפן לכיוון חדש, ואולי מי יודע טוב יותר ונכון יותר ממה שיש כרגע בהווה.

אתם, הקוראים, מוזמנים לשלוח לנו יצירות ספרותיות ומסאיות שמציגות עולם טוב יותר ומציאות טובה יותר מאלו שאנו חיים בהם. יצירות שמי יודע אולי יתנו השראה לאחרים ויתרמו לבניית מציאות כזאת.

אתם מוזמנים לשלוח סיפורים, שירים, מאמרים, סיפורי קומיקס קצרים, סרטים, אנימציה, או כל דבר אחר, שעוסקים דווקא בימים אלו בעתיד אופטימי יותר וטוב יותר.

שילחו את היצירות לכתובת הדואל של אלי אשד:

elieshe@inter.net.il

ואת פרויקט הדיסטופיות המנוגד והמשלים קיראו כאן :

ישראל שאנו לא רוצים

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × שתיים =