לציון 150 שנה להולדתו של המשורר הלאומי ח.נ. ביאליק הגרפולוגית והסופרת מיכל דורון מנתחת את כתב ידו 7את אופיו.

המערכת

חיים נחמן ביאליק .ויקיפדיה

חגיגות מאה חמישים שנה להולדת ח. נ. ביאליק עדיין בעיצומן וזוהי הזדמנות נפלאה לארח על ספת הגרפולוג את המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ולנבור במעמקי נפשו באמצעות כתב ידו. להתחקות אחר האותיות, הסימנים, מהירות הכתב, הרווחים בין המילים ובין השורות, ועוד ועוד. וכך ליצור פרופיל אישיותי של משוררנו האהוב מילדותנו.
במאמרי אתייחס לשני כתבי יד של ח.נ. ביאליק המשקפים תקופות שונות בחייו.

במכתבו עבור מורים ומחנכים, בולטים באישיותו של חיים נחמן ביאליק שני קווים מנוגדים: נועזות מול שמרנות, הרפתקנות מול מעצורים. במבט ראשון, כתב-היד נראה נמרץ, עם הרבה תנועה. אך כאשר בודקים ברובד עמוק יותר, הכתיבה נראית קפואה, עצורה, ומודחקת. הכתב מאורגן ומסודר, הזווית אחידה, וגם התנועה בכתב מתוכננת לפרטי-פרטים. תופעה גרפית זו מסמלת פער בין ההתנהגות המוחצנת לבין תחושות הכותב. בחלון הראווה של אישיותו הציג ביאליק גישה נועזת לכאורה לחיים, אך זו חיפתה על מעצורים רגשיים ויצריים.

מכתבו של ביאליק למורים ומחנכים.
מכתבו של ביאליק למורים ומחנכים.

השמרנות והקפדנות שלו, והצורך לפעול על פי ערכים ועקרונות מוגדרים, חסמו את התאווה הגדולה שלו לחיים, ואף גרמו לו רגשי אשם. יתכן כי קונפליקט זה ליבה עולם פנימי של פנטזיות לא ממומשות.

היצרים הראשוניים של האדם משתקפים באזור התחתון של האות, המסמל לפי הגישה הפסיכודינמית את החלק הלא-מודע באישיות. בכתב-ידו של ביאליק החלק התחתון של האותיות עצור, הקו עבה ואיטי, ונראה כמו גדם עץ. סימן גרפי זה מעיד על הדחקת יצרים ומאבק פנימי בתת-מודע.
השורות ישרות, והשוליים והרווחים בין המילים ובין האותיות סדירים ועקביים. סדר מופתי זה משקף את הסדר הפנימי שכפה על עצמו המשורר: פיקוח על כל צעד ושעל, ובקרה עצמית חריפה. נראה כי בחיי היומיום היה ביאליק עיקבי מאוד, מהימן, דאג לברור את דבריו, ותבע מעצמו משמעת קפדנית. הארגון המושלם של הדף מעיד גם על מתן חשיבות לחוקים ועל עמידה בלוח זמנים. אנשי חינוך מאופיינים בכתב יד המכיל סימנים גרפולוגיים דומים. לביאליק היה יחס דו-ערכי לכל נושא חדשני ולפריצת מסגרות. מצד אחד הוא העריץ את האומץ הכרוך בניתוץ המוסכמות. מהצד האחר, עקרונותיו, הניצבים כקורות חזקות באישיותו, מנעו ממנו להגשים את משאלותיו הסמויות. אולי זה מסביר את החברות רבת השנים בין ביאליק לטשרניחובסקי. האיש הקפדן והעצור התחבר לצד היצרי חסר הגבולות של חברו.

האות נ’ דומיננטית בכתב, ומעידה על קשר הדוק לדמות האם. זאת בניגוד לאות ל’, הצנומה יותר, המסמלת את דמות האב. על-פי פרויד, הקשר לדמות האם נוצר בשנות הילדות המוקדמות, ופעמים רבות הוא מתבטא בכמיהה לחום אינסופי ולקבלה ללא גבולות. ניכר כי ביאליק היה מלא ערגה לקשר אידיאלי זה. יתכן כי צורך מודחק זה השפיע על מערכות היחסים שיצר: האות מ’, המסמלת את הקשר הזוגי, צמוקה וצרה מאוד.

החתימה מורכבת מראשי התיבות של השמות הפרטיים, ושם המשפחה נכתב במלואו. צמצום השם הפרטי לראשי תיבות מעיד כי הכותב מיעט להיחשף בחייו האישיים ושמר על רשמיות בהתנהגותו.

מכתב שהתגלה לאחרונה ופורסם באדיבות גנזים של אגודת הסופרות והסופרים, שופך אור על פן נוסף באישיותו המגוונת של המשורר הלאומי. מכתב אהבה בכתב ידו של ביאליק לחיה פיקהולץ.

מכתבו של ביאליק לחיה פיקהולץ.
מכתבו של ביאליק לחיה פיקהולץ.
מכתבו של ביאליק לחיה פיקהולץ חלק שני.
מכתבו של ביאליק לחיה פיקהולץ חלק שני.

ביאליק, שהיה בעליה של הוצאת הספרים “דביר”, נסע פעמים רבות מחוץ לגבולות הארץ. באחת מנסיעותיו לגיוס כספים, בחורף 1930, פגש בצעירה בשם חיה פיקהולץ, ועמה ניהל פרשיית אהבים. פרשייה זו גרמה לו לסערה רבה מחד, ומאידך לתחושת אשמה ובושה על הפרת אמון אשתו. כך או כך, בהצצה בכתב היד למכתב האהבה למושא אהובתו באותו זמן, ניתן להתחקות אחר תופעות גרפיות מעניינות.

אמנם הכתב במכתב מסודר ומאורגן כמו שאר כתביו, אך הוא פחות נוקשה והתנועה פחות מאולצת. הכתב עדין יותר, וקיימת פחות סדירות במרווחים בין המלים ובין האותיות. כל אלו מעידים על שחרור פנימי, על הסרת שריון מסוים באישיותו ובנפשו. כמובן שעדיין קיים קונפליקט המאפיין את אישיותו המורכבת של המשורר והסופר הלאומי: האזור התחתון של האותיות מופנה בצורה בולטת ימינה, צורה הנקראת “היפוך נוגד”, כלומר בניגוד לכוון התנועה הנכתבת. אך ניתן לראות את שולי שמאל כתובים בצורה פחות מוקפדת, כמו במכתב הראשון. החתימה בסוף המכתב משוחררת מהחתימה במכתב הראשון. נראה כי למרות רגשי האשמה והבושה של חיים נחמן ביאליק האהבה אותה חווה גרמה לו לעדנה, הכתב מכיל פחות סימני התגוננות והדחקה, והמשורר חשוף יותר לסביבה ופגיע יותר.

ח.נ. ביאליק גם עם אהבתו אינו מתיר לגמרי את רסן המשמעת מאופיו. הקונפליקט המתמיד בין השמרנות והביקורת העצמית לבין החלק הנועז יותר, המשיכו להתקוטט ביניהם עד כלות, באורם ובדמם נכתבו היצירות המופלאות שהותיר אחריו.

בול של חיים נחמן ביאליק. ויקיפדיה

3 תגובות

  1. מיכל דורון היקרה

    מאוד נהניתי לקרוא את הניתוח הגרפולוגי שעשית למשורר חיים נחמן ביאליק.. וכל פעם אני נדהמת עד כמה כתב ידו של האדם משקף את אופיו ואת הלך רוחו בתקופות שונות במהלך חייו.. התבוננתי במכתבים שצרפת בהתאם לניתוח הגרפולוגי שלך.. פשוט מרתק..
    אוהבת לקרוא בכל הזדמנות את הניתוחים
    הגרפולוגיים שלך..

    תודה רבה על השיתוף..
    ופורים שמח.

  2. קראתי את המאמר המרתק את ניתוח כתב היד המקצועי שהכניס אותנו לעולמו של ח.נ.ביאליק מהצד הגרפולוגי.
    היה לי העונג והכבוד לארח את מיכל סופרת וגרפולוגית בערב שירה וספרות בדרום. בערב זה קיבלנו טעימות קטנות ומרתקות מניתוח כתבי יד של משוררים וסופרים ידועים. מיכל פתחה בפנינו צוהר לגרפולוגיה ועד כמה היא יכולה להיות מדויקת ומרתקת. הקהל היה מרותק וסקרן, מיכל היא גרפולוגית מקצועית ברמת דיוק גבוהה, תודה על ערב נפלא השארת טעם של עוד.

Comments are closed.