דף הבית היסטוריה וחקר התנ"ך בית הכנסת של מרים – סיפור היסטורי על בית כנסת קדמון מאת...

בית הכנסת של מרים – סיפור היסטורי על בית כנסת קדמון מאת רינה הברון

13 דצמבר, 2022

1201

לוגו הסיפור ״הצדקת מרים ואהבתה ירושלים״ של הברון — לוגו הסיפור ״הצדקת מרים ואהבתה הגדולה ירושלים״ של הברון

לפניכם סיפור היסטורי ב"פרויקט הסיפור התנ"כי וההיסטורי" של יקום תרבות, מאת הסופרת והארכיאולוגית רנה הברון, המבוסס על ממצא ארכיאולוגי מסתורי "כתובת תיאודוטוס בן וטנוס".

הכתובת היא לוח אבן חקוק ביוונית, הנקרא על שם האיש המוזכר בה. הכתובת שכנה ככל הנראה בחזית בית כנסת בירושלים בימי בית שני, והיא מתארת את מייסדיו. היא נמצאה בחפירות שערך ריימון וייל בעיר דוד בירושלים בשנת 1913, והיא מתוארכת למחציתה הראשונה של המאה הראשונה לספירה, בתקופה שבה בית המקדש היה קיים.

כתובת זו ביוונית מזכירה את קיומו של בית כנסת ירושלמי וכן אדם בשם תיאודוטוס בן וטנוס, שהוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת. הממצא הוא לפיכך עדות ארכיאולוגית בעלת חשיבות עליונה לכך שבירושלים היו בתי כנסת גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו, ואולי אפילו היו נפוצים.

אבל המשמעויות האמיתיות שלה הן חשובות גם מעל ומעבר לכך.

אולי הכתובת יכולה לשמש עדות לכך שבית המקדש והקרבת הקורבנות הסיטונאית שהיו בו בעצם לא היו מרכזיים כל כך ביהדות כפי שחשבנו, אפילו לא בירושלים עצמה?

אולי היו קבוצות חשובות ביהדות שדחו את בית המקדש עוד בזמן קיומו, ואלו הן הקבוצות שניצחו בקרב על דמותה לעתיד של היהדות?

כתובת תאודוטוס בן וטנוס. נמצאת באגף לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל. ויקיפדיה

הכתובת ביוונית

ΘΕΟΔΟΤΟΣ ΟΥΕΤΤΗΝΟΥ ΙΕΡΕΥΣ ΚΑΙ
ΑΡΧΙΣΥΝΑΓΩΓΟΣ ΥΙΟΣ ΑΡΧΙΣΥΝ(ΑΓΩ)
Γ(Ο)Υ ΥΙΩΝΟΣ ΑΡΧΙΣΥΝ(Α)ΓΩΓΟΥ ΩΚΟ
ΔΟΜΗΣΕ ΤΗΝ ΣΥΝΑΓΩΓ(Η)Ν ΕΙΣ ΑΝ(ΑΓ)ΝΩ
Σ(ΙΝ) ΝΟΜΟΥ ΚΑΙ ΕΙΣ (Δ)ΙΔAΧ(Η)Ν ΕΝΤΟΛΩΝ
ΤΟΝ ΞΕΝΩΝΑ ΚΑ(Ι TΑ) ΔΩΜΑΤΑ ΚΑΙ ΤΑ ΧΡΗ
Σ(Τ)ΗΡΙΑ ΤΩΝ ΥΔΑΤΩΝ ΕΙΣ ΚΑΤΑΛΥΜΑ ΤΟΙ
Σ(Χ)ΡΗΖΟΥΣΙΝ ΑΠΟ ΤΗΣ ΞΕ(Ν)ΗΣ ΗΝ ΕΘΕΜΕ
Λ(ΙΩ)ΣΑΝ ΟΙ ΠΑΤΕΡΕΣ (Α)ΥΤΟΥ ΚΑΙ ΟΙ ΠΡΕ
Σ(Β)ΥΤΕΡΟΙ ΚΑΙ ΣΙΜΩΝ(Ι)ΔΗΣ

תרגום הכתובת

תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס)

בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת

בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות

(ו)את האכסניה והחדרים (ו)מתקני המים

לשם הארחת הנצרכים מן הנכר

שאותו (את בית הכנסת) יסדו אבותיו והזקנים וסימונידס

הסיפור של הברון מרחיב מעבר למה שכתוב בכתובת ומתאר מי היו האנשים שעמדו מאחורי בית כנסת זה.

במקביל אנו מפרסמים ראיון עם חוקר ההיסטוריה של בתי כנסת ד"ר ראובן גפני, שבו הוא מסביר מה ידוע לנו כיום, חמישים שנה לאחר פירסום הסיפור, על בתי הכנסת הקדומים בירושלים ועל הכתובת.

הסיפור פורסם במקור לפני חמישים שנה ב"דבר לילדים" כרך מג תשל"ג 29 ינואר 1973, חוברת 22.

את הסיפור אייר יקי קאופמן, לימים קומיקסאי ידוע שיצר סדרות כמו "דומבי האדם הקדמון".

והנה הסיפור שוב באדיבות משפחת הברון.