יצחק גוילי הוא רואה חשבון העוסק במקרקעין ובמימון פרויקטים. בנעוריו היה תלמיד ישיבה. הוא לחם במלחמת לבנון הראשונה, אשר השאירה חותם בל יימחה עליו ועל שיריו. ספר ביכוריו של יצחק גוילי "ספק חשכה" ראה אור בהוצאת נוצה ב-2019, ובימים אלה יוצא לאור ספרו החדש "חלון אל הבהיר" בהוצאת "עמדה".
ב-24.8.2022 יצחק גוילי עתיד להשתתף יחד עם המשורר יהורם גלילי, גם הוא חייל קרבי לשעבר, במפגש בסלון הספרותי בדיזנגוף סנטר, בו שניהם יקראו שירים, הנושאים חותם שרותם הקרבי.
בימי אוגוסט חמים אלה מלאו 40 שנה לכניסת כוחותינו לביירות, בירת לבנון, במה שנקרא בזמנו "מבצע שלום הגליל". שם כבש צה"ל מקום אסטרטגי – את אזור שדה התעופה בביירות, והפעיל אותו במשך מספר חודשים תחת השם "בסיס חיל האוויר חירם". יצחק גוילי כתב שיר "לזכר שלושת חבריי למחלקה שנהרגו בקרב בשדה התעופה בביירות ושאר ההרוגים הפצועים והפגועים מהמלחמה השכוחה ההיא בלבנון", כלשונו, אך המלחמה אינה שכוחה – הינה אנחנו מדברים בה:
זהו שיר לבטים, החוזר וסותר את עצמו. הכאב קבור ומת, אך הוא גדול מכל צרות היומיום, ושימושי כדי לגמדן. הסכר שומר על השפיות, אך היא זאת שחשה כאב ומודעת ללב-חלל. ואולי שם התואר "שכוחה" המוענק למלחמה בהקדשה, הוא משאלת שיכחה, שלא מתגשמת.
מלחמה – אף פעם לא די לה, כדברי יהודה עמיחי, משורר האהבה והמלחמה ב"שיר ליל שבת" שלו. מלחמת רוסיה-אוקראינה, שפרצה ב-24.2.2022, היא איוולת בהתגלמותה. כשאנחנו, ב"יקום תרבות", הכרזנו על תחרות שירה תחת השם "אחרי המלחמה" ב-12.3.2022, קיווינו שהמלחמה שם, במזרח אירופה, תיגמר במהרה. התחרות, שנמשכה חודשים, כבר הסתיימה, אך לא כך המלחמה. יצחק גוילי שלח לתחרות שיר יפה על המלחמה שכיום מכנים "מלחמת לבנון הראשונה", בה השתתף:
אני רואה שזמן "אחרי מלחמה" מושפע ממנה, מהדהד אותה, גם בשם. משהו מהאדם מת עם חבריו הנופלים, אפילו הרבה ממנו. הביטוי "קרבות חסרי שם" מתקשר לי לכפילות שמותיה של מלחמת שנת 1982: מבצע שלום הגליל, על פיו נקרא "אות מערכת שלום הגליל"
שהוענק על ידי צה"ל ומשרד הביטחון למשתתפים ב"מלחמת לבנון הראשונה", לפי שמה המקובל כיום, לאחר "מלחמת לבנון השנייה" משנת 2006. השאיפה לנצל את מתנת החיים של אלה, שקיבלו "אַרְכָּה מֵאֱלֹהִים" היא לקח ברוח המעשיות, המככבת בשיר.
אחרי הקרבות של אוגוסט 1982, והיבחרו של בשיר ג'ומאייל, מנהיג הפלנגות הנוצריות, לנשיא לבנון ב-23.8.1982, בא ספטמבר הקשה של עוד קרבות, רצח בשיר ג'ומאייל ב-14.9.1982, טבח סברה ושתילה בעקבותיו, והיציאה המיוחלת והכל כך כואבת "מֵעִיר הַהֲרֵגָה", כפי שיצחק כותב בשירו הישיר והבהיר מספרו החדש "חלון אל הבהיר":
"שווא חיפשנו את האלוהים". שירים חזקים על מורא המלחמה והמוות ונפש הניצול שאינה נרפאת לחלוטין. "מתנת החיים" מתגלמת בשיריו הנפלאים של יצחק. אלה ושירים אחרים שאינם על המלחמה והם מלאי חמלה והבנה כלפי החיים באשר הם. תודה, חגית ויצחק ותודה גם ליקום תרבות.