בזמן שרוסיה פולשת לאוקראינה להלן סקירה של ד”ר אלי אשד על כמה ספרים בדיוניים שחזו ותיארו פלישה כזאת עוד לפני שנים ותמיד בראשות מנהיג שמזכיר מאוד את וולדימיר פוטין.
המערכת
“מתי תתקפו?”, שאל ברנדט.
קיריצ’נקו הסתכל בדודדב, קיבל מנוד ראש קצר, וענה על השאלה “מבצע ז’וקוב יתחיל בעוד פחות מחמישה ימים. פשיטות הרגלים ותקיפות האוויר הראשונות יחלו כמה דקות אחרי חצות ב-24 בפברואר. הטנקים והיחידות האחרות שלנו יחצו את הגבול לאוקראינה זמן קצר לאחר מכן.”
“ללא שום פרובוקציה מוקדמת?”, שאל ברנדט בציניות, “סליחה קולונל אבל זה נראה קצת לא מעודן”.
איבנוב גחן קדימה בכסאו בחיוך דק וחסר הומור “יהיו מספיק פרובוקציות באוקראינה הר ברנדט”.
עיניו היו קרות: “המודיעין המיוחד טוען שבקרוב תהיה שם תקרית טרור מצערת ביותר, תקרית שתגרום לפגיעה והרג בקרב המון רוסים אתניים חפים מפשע”.
ברנדאט נד בראשו בהבנה “ומובן שמתקפה כזו תדרוש תגובה צבאית מיידית מצד כוחותיך”.
“כמובן”, הסכים איבנוב בלקוניות “רוסיה לא יכולה לעמוד מהצד כשרוסים אומללים נרצחים במדינה שכנה. אם ממשלת קייב לא מסוגלת להגן על האנשים שלנו מפני הפלגים הלאומניים המטורפים הטרוריסטים שלה אז אנחנו נעשה את זה במקומה”.
קטע מתוך “המגיפה האדומה” מאת רוברט לדלום ופטריק לרקין, הוצאת שלגי 2006 ע’ 239, המתאר פלישה רוסית לאוקראינה בזמן של מגפה. בתאריך המצוין ובשעה המדוייקת אכן התתקיימה הפלישה לאוקראינה 17 שנים לאחר פרסום הספר באנגלית.
בימים אלו מתבצעת פלישה רוסית לתחום המדינה העצמאית הריבונית אוקראינה. פלישה זאת לא הייתה בלתי צפויה. רוסיה איימה בה מזה שנים רבות על אוקראינה העצמאית, וגם ביצעה פלישה חלקית ב-2014, למחוזות המזרחיים של אוקראינה הגובלים בה. עם זאת, בניגוד לעבר רוסיה הפעם מעורבת ישירות. בעבר היא פעלה רק דרך שליחים לאומנים רוסיים באוקראינה, אבל עכשיו אצבעותיה וחייליה הם בכל מקום.
באוקראינה התנהלה גם קודם מלחמה בין צבא אוקראינה ובין גורמים בדלנים הנתמכים בידי משטרו הרודני של ולדימיר פוטין, שלמעשה השתמש בהם על מנת להחליש את אוקראינה ולכפות עליה לא להצטרף לנאט”ו ולמערב.
בחוגי נאט”ו וממשל ארה”ב יש חילוקי דעות קשים – מה אפשר לעשות, אם בכלל, על מנת לעצור את המלחמה ואת פוטין? האם לשלוח כוחות צבא לעזרת אוקראינה? ואולי עדיף לא לעשות כלום ורק להסתפק בסנקציות כלכליות על רוסיה, כפי שנעשה עכשיו?
בעת כתיבת שורות אלו לפחות לא נראה שפוטין מתרשם במיוחד מהסנקציות שהוטלו על משטרו, למרות שהן עתידות לפגוע קשה בכלכלת רוסיה המקרטעת בלאו הכי. להיפך, יש חששות שיתקוף גם מקומות אחרים שהיו פעם חלק מברית המועצות. בפרט בארצות הבלטיות, ליטה, לטביה, מולדובה. ופוטין מאיים בשימוש בנשק גרעיני אם יותקף.
לאורך השנים פורסמו כמה וכמה ספרים שתיארו פלישה כזאת של רוסיה לאוקראינה, אם כי איש לא האמין ברצינות שרוסיה תבצע אותה. אחדים מספרים אלו תורגמו לעברית, אחרים לא תורגמו וקיימים רק באנגלית וברוסית. וישנה אפילו תחזית בנושא של עתידן ישראלי.
ברשימה זאת נסקור תחזיות ספרותיות שונות – רוסיות, אמריקניות, וישראלית.
מלחמת רוסיה אוקראינה – הגירסאות הרוסיות
ברוסית פורסמו ספרים כאלו בידי לפחות שניים ממנהיגי הרפובליקה הרוסית הבדלנית של דונסק באוקראינה. אחד מהם הוא Igor Strelkov-Girkin והשני הוא Fedor Berezin, שהיה סופר מותחנים צבאייים ומדע בדיוני, וכתב בספריו על מאבק בין הרוסים ובין אוקראינה ונאט”ו על כיבוש קרים בידי רוסיה מחדש, לפני שזה התרחש במציאות. ברזין כתב שני ספרים ידועים בנושא ששמותיהם בתרגום לאנגלית הם:
War 2010: The Ukrainian Front (2009)
War 2011: Against NATO (2010)
ברזין שימש כסגן שר הביטחון של רפובליקת דונסק באוקראינה, ולשניהם יש תפקיד חשוב באירועים המלחמתיים כיום באוקראינה שמתממשים ומגשימים למעשה את מה שהם כתבו.
להלן כריכת ספרו ברוסית של פידור ברזין War 2010: The Ukrainian Front מ 2009.
כנראה שיש לא מעט ספרים דומים ברוסית ובאוקראינית. הנה לדוגמא כריכת ספר רוסי נוסף שתיאר מלחמה בין רוסיה ואוקראינה. ספרו של גלב בוברוב שפורסם במקור במרשתת ב 2006 וכספר מודפס ב 2007 והפך לרב מכר. הספר תיאר מלחמה בין מערב ומזרח אוקראינה בקרים לפני סיפוח קרים על ידי רוסיה. המחבר עובד כיום במשרד התעמולה של הרפובליקה הרוסית Lugansk באוקראינה.
בהחלט יש מקום לחשוב שלספרים אלו הייתה השפעה על המציאות בכך שיצרו תמיכה בחוגים שונים ברוסיה במלחמה כזאת. לא מן הנמנע שגם בחוגים בכירים ואולי אפילו בכירים ביותר.
מלחמת רוסיה אוקראינה – הגירסאות המערביות
ספר ראשון מסוג זה היה ספרו של דייל בראון “שרשרת פיקוד” (Chains of Command) שפורסם באנגלית ב-1993, בעברית ב-1995 (מתרגם מיכאל אביב, הוצאת שלגי), זמן קצר מאוד לאחר הקמת אוקראינה העצמאית, ותיאר מלחמה מוגבלת בין המערב ואוקראינה ובין רוסיה בשלטונו של הרודן ולצקו, המזכיר בהרבה יותר משמץ את פוטין של היום. תוכלו לקרוא רשימה מפורטת על ספר זה כאן.
סדרת “חדר מלחמה”, שנוצרה בידי שני סופרי רבי מכר תום קלנסי וסטיב פיצ’ניק, אבל למעשה נכתבה בידי סופרים ידועים הרבה פחות ובראשם ג’ף רובין, מתארת יחידה חשאית של הממשל האמריקני, שמטרתה לפתור משברים בלתי צפויים וחמורים באופן מיוחד שצצים ברחבי העולם ובארה”ב עצמה בשירות הנשיא. עסקתי בסדרה זאת ובסצנריו שונים של קונפליקטים שהיא מעלה בצפון קוריאה בתיאור של מאבק בין הצפון קוריאנים כנגד ארה”ב בסוריה בתיאור של הקונפליקט התורכי הכורדי ובספרד בתיאור של הקונפליקט הפנים ספרדי בין הקטלונים והממשלה המרכזית במאמרים שונים באתר זה.
(אין קשר ידוע בין סדרה זאת ובין סדרת הטלוויזיה הידועה בשם זה שכתב יאיר לפיד שר החוץ וראש הממשלה החליפי של ישראל בעת פרוץ המלחמה שתיארה יחידה דומה מאוד עם זהה בישראל).
בסדרה הזאת הופיעו לאורך השנים שני ספרים שונים (!) על ניסיון פלישה רוסי לאוקראינה, שבכל פעם נבלם ממש ברגע האחרון בידי אנשי היחידה.
אחד משני הספרים האלו תורגם לעברית בשם “השתקפות במראה”, פורסם לראשונה ב-1995, ובעברית ב- 1996 (מאנגלית יוסף אשכול, ספרית מעריב).
בספר זה ברוסיה, שהיא בבירור רוסיה של שנות התשעים הדמוקרטיות, נבחר לנשיא אדם הידוע במתינותו. אבל ברוסיה תמיד נמצאים גורמים “ימניים” קשוחים, שילוב של קומוניסטים וותיקים, של מיליטריסטים קיצוניים, ושל המאפיה הרוסית, השואפים להחזיר את האימפריה הרוסית לימי גדולתה.
בראש קבוצה כזאת עומד המפסיד בבחירות לנשיאות שר הפנים ניקולאי דוגין – לא האידיאולוג הימני הרוסי הידוע בשם הדומה אלכסנדר דוגין, אבל הוא כבר היה פעיל וידוע ב-1995 בשנים שבהם נכתב הספר, וייתכן מאוד שכותב הספר ג’ף רובין אכן חשב עליו באופן ספציפי בעת הכתיבה. כמו כן מעניין הדמיון לשם של אחד שעוד לא היה כל כך ידוע ב-1995, סגן ראש עיריית סנקט פטרסבורג דאז ולדימיר פוטין.
בסיפור חברי הקבוצה יוזמים מתקפה של יחידות צבאיות וחצי צבאיות הנמצאות תחת שליטתן על אוקראינה ללא ידיעתו של הנשיא הנבחר של רוסיה.
המזימה נבלמת כשאנשי יחידת “חדר מלחמה” האמריקנית בשיתוף פעולה עם המקבילים הרוסיים שלה (מתברר להם להפתעתם שגם ברוסיה הקימו יחידה מעין זאת) מצליחים להשתלט על משלוחים של כסף סמים של המאפיה הרוסית שנועדו לשלם לגורמים השונים שמשתפים עימם פעולה במקומות השונים באוקראינה, בבלארוס, ובפולין.
אם היו אנשי היחידה (שמבצעים את הפעולה באישור נשיא ארה”ב) נתפסים, זוהי פעולה של מלחמה שלכאורה עלולה לגרום למלחמת עולם שלישית.
אם כי כמובן נשיא ארה”ב היה טוען שפעלו ללא אישורואם היו נלכדים. אבל הם לא נתפסו, וכך הצליחו.
המסקנה של הקורא היא שבימים אלו הכסף הוא לפני הכל, גם לפני האידיאולוגיה של החזרת האימפריה הרוסית לימי גדולתה (מה שאנחנו יודעים היום בשנת 2022 שהוא לא בהכרך נכון).
דוגין, מנהיג הקבוצה הימנית הקיצונית, מתאבד בסיום הספר, ורוסיה הופכת למדינה דמוקרטית.
היסטוריה חלופית?
מצורפים דף לדוגמא מהמהדורה העברית של הספר המתאר את הפלישה הרוסית לאוקראינה גירסת שנות התשעים.
תחזית, שאלמנטים ממנה מפתיעים בדיוקם, על פלישה רוסית לאוקראינה הופיעה בספר מ-2005 בסדרת “כיסוי 1” The Moscow Vector: A Covert-One Novel. הספר תורגם גם לעברית תחת השם “המגיפה האדומה” (מאנגלית יפעה הדר, שלגי, 2006).
הספר היה חלק מסדרת ריגול על סוכנות “כיסוי 1” שפותרת בעיות שונות ברחבי העולם, של שחיתות קשה, מזימות קשר מפלצתיות, ושימוש בכלי נשק ביולוגיים, עבור המימשל האמריקני – מזכיר מאוד את סוכנות “חדר מלחמה ” של קלאנסי ושות’. בפועל הסדרה נכתבה שנים לאחר מותו של סופר המותחנים הידוע רוברט לדלום בידי סופרים אחרים, כמו פטריק לרקין, והוא פרי יצירתו הבלבדית של לרקין.
הספר הזה, שנכתב ב-2006, תיאר את שליט רוסיה ויקטור דודדב, המבוסס כבר בבירור על ולדימיר פוטין, משתמש בנגיף ש”הונדס” בידי מדען (מזרח) גרמני כדי לתקוף אנשים לא נוחים לו ברחבי העולם.
דודדב מתכנן בתוספת פלישה לאוקראינה ולמחוזות אחרים של ברית המועצות לשעבר שכעת הם עצמאיים ב”חסות” המגפה המשתוללת, שמביאה למותם של מנהיגים רבים שעלולים לבלום אותה. אבל הפלישה לא מתקיימת לבסוף הודות לתוכנית מבריקה של נשיא ארה”ב, שמאיים לחשוף את אחריותו של דודדב לפריצת המגפה.
הנשיא מאיים לשלוח את אנשיו לאוקראינה וכך לחשוף אותם לפלישה, ובתגובה לשלוח את כוחות נאט”ו לאוקראינה ובכך לבלום את הפלישה. הקטע מהספר שאותו ציטטתי בהתחלת הרשימה חזה במדוייק את תאריך יום הפלישה: ה-24 בפברואר.
אלא שהשאר לא היה מדוייק כלל. במציאות ארה”ב לא מתערבת בפלישה המתקיימת בשעות אלו, ועל אזרחי אוקראינה להילחם נגדה בעצמם.
מצורף עמוד מהספר עם קטע רלבנטיים ביותר היום.
הנשיא ראיין נגד פלישה לאוקראינה
תום קלאנסי, יוצר סדרת “חדר מלחמה” שבה עסקנו למעלה, חזר למלחמת רוסיה אוקראינה בספרו האחרון, חלק מהסדרה הידועה שלו על סוכן לשעבר שהפך בספרים המאוחרים של הסדרה לנשיא ארה”ב, ג’ק ראיין.
Command Authority 2013
בספר מתאר קלאנסי די במדוייק את המצב המוכר לנו של הפלישה לאוקראינה, ותיאר תרחיש פעולה שבו יכול המערב להיות מעורב ולהביא לסיום הקונפליקט.
הספר של קלאנסי נכתב בשיתוף פעולה עם סופר אחר, מרק גריני , כאשר קלאנסי היה חולה אנוש, וזהו ספרו האחרון (קלאנסי נפטר עוד לפני פרסומו).
למרבית הצער בניגוד לרוב קודמיו הוא כבר לא תורגם לעברית. יש להניח שהוצאת “מודן”, שעד ספר זה פירסמה את מרבית ספריו של קלנסי בעברית, כבר לא החשיבה את קלאנסי כסופר פופולארי מספיק עבור הקורא העברי .
בספר מופיע כנשיא רוסיה ולרי וולודין, שהוא העתק כמעט מדוייק של פוטין, כולל שני פרקים מדהימים שמתארים את חיבתו של הנשיא להופיע בטלווזיה הרוסית בשעות לא צפויות בגחמות של רגע, ולהתראיין על כל נושא אפשרי, באופן ספציפי בידי שדרנית מושכת אחת ויחידה, פרט שאולי מבוסס על המציאות.
וולודין מחליט לתקוף את אוקראינה על מנת לחזק את מעמדה של רוסיה בעולם.
האמריקנים מכינים את מבצע “שטיח אדום”, שנועד לבלום פלישה רוסית לאוקראינה. וולודין מצידו מודיע לבסוף על הפלישה הרוסית על מנת להגן על האזרחים הרוסים שם, וזאת לאחר מתקפת טרור על רוסים בעיר דונייצק שבוצעה בידי אנשיו של וולודין כפרובוקציה.
אבל התוכנית נראית כצפויה לכישלון.
הסוכנים החשאיים של ארה”ב, שאחד מהם הוא ג’ק ראיין הבן, בנו של נשיא ארה”ב ג’ק ראיין, מצליחים לבלום אותה כאשר הם מגלים שמפקד הפס”ב והסוויר, שירותי ביון הפנים והחוץ של רוסיה ששולבו לאירגון אחד בידי וולודין, הוא איש מאפיה רוסית והיה איש קג”ב בשירות וולדין לפני שחדר לשורות המאפיה והפך למנהיגה, דבר שהופך אותו למטרה לחיסול של המאפיונרים.
וולודין נאלץ לבלום את הפלישה, ולהחזיר את כוחותיו לקרים כתוצאה מאיום של נשיא ארה”ב ג’ק ראיין שהוא יחשוף פרטים על הפרשיה שיזיקו לו באליטה הרוסית ובקרב אנשי המאפיה הרוסית שהוא שולט בהם.
במציאות האם פוטין יורתע בידי אזהרה של חשיפת קשריו האפלים עם המאפיה? קשרים כאלו ללא ספק יש והם מן הסתם הדוקים ביותר, אבל ספק רב אם זה ירתיע אותו.
במקרה או שלא במקרה זמן קצר מאוד לאחר פירסום הספר כוחות רוסיים כבשו בפקודת ולדימיר פוטין את חצי האי קרים.
האם שמע פוטין על הספר?
יכולמאוד להיות שהוא או אנשיו שמעו על ספר זה ואולי אף קראו אותו.סביר להניח שבספר כזה יש לשירותי הביון הרוסיים עניין רב.
וולודין בכל אופן תוקף שוב בספר הבא בסדרה Commander in Chief מ-2015, הפעם את ליטא. אבל מחוסל לבסוף בידי עוזריו שלו ה”סילוביקי” (הכינוי של עוזריו הידועים של פוטין וותיקי אירגון הק.ג.ב. כמו פוטין עצמו).
סביר מאוד להניח שאם ספר זה התגלגל לידיו של פוטין הוא בכלל לא מצא חן בעיניו.
צוות חדר מלחמה חזר גם הוא בספר ה-16 בסדרה בשנת 2017 גם כדי למנוע מלחמה באוקראינה:
Dark Zone
ומאז הופיעו עוד ספרים שלא תורגמו על מלחמה בין המערב ורוסיה באוקראינה.
בכל הספרים האלו נראה שאף לא אחד מהכותבים חזה את מה שבאמת מתרחש בימים אלו בעת הכתיבה – שהאוקראינים בעצמם, שאיש לא במערב ולא ברוסיה לא העריך את יכולותיהם הצבאיות, ילחמו בעקשנות על עצמאותם כנגד הרוסים כמעט ללא כל עזרה מהמערב.ושבראש הלחימה הזאת במדינה מוכת האנטישמיות בעבר יעמדו נשיא ושר ביטחון יהודיים.
התחזית הישראלית
העתידן הישראלי דוד פסיג חזה את מלחמת רוסיה אוקראינה בספרו משנת 2010 “2048” (הוצאת ידיעות אחרונות).
פסיג העריך שקונפליקט כזה בין רוסיה וארה”ב יתרחש בסביבות 2020 – כפי שאכן קרה.
והנה שני עמודים רלבנטיים בספרו של תיאור הקונפליקט העתידני:
קיראו גם
שדה הקרב אוקראינה : הטקסטים הבדיוניים שחזו את מלחמת רוסיה אוקראינה -נספח למאמר זה
סופרי המדע הבדיוני שחזו את מלחמת רוסיה אוקראינה ומשתתפים בה
פדור ברזין סופר המדע הבדיוני הרוסי שחזה את מלחמת אוקראינה רוסיה ותרם לפריצתה
מענין איך הכל היה צפוי ובכל זאת המערב נתפס בהפתעה. רק עכשיו מתחילים להזרים נשק לאוקראינה. או, מצד שני, אפשר היה להצהיר שאין שום כוונה לצרף את אוקראינה לנאט״ו ולהציב טילים בשטחה. מי יודע אולי זה היה מרגיע את פוטין. אולי כדאי שמדינות יעזרו בסופרי מדע בדיוני כדי לנסות לחזות תרחישים אפשריים. או לפחות בעתידנים. הרי לא ברור אם מה שקלאנסי כותב זה ממש מדע בדיוני, זה הרי תמיד העתיד המאוד קרוב. אפילו ב״אוקטובר האדום״ שהוא המציא טכנולוגיה להנעת צוללות זה התרחש למעשה בתקופה של אז עם בריה״מ וכולי רק עם צוללת בהנעה חדשנית.
הספר של לודלום הזכיר שר חוץ אמריקאי בשם לינקולן, שמזכיר את בלינקן של היום…
לא צויינו :
1) ג’ורג’ פרידמן – מאה השנים הבאות.
2) פיטר זאיהן – מעצמה במקרה + מעצמה חסרה (אולי בעוד ספרים שלו, לא בטוח)
3) סמואל הנטינגטון – התגשות הציוויליזציות
תודה על התוספות .מבין הספרים שצויינו רק ספרו של הנטינגטון תורגם לעברית.ואכן קראתי אותו בעבר. את השניים האחרים לא היכרתי.
הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 לא באמת הפתיעה את מי שנחשפו אפילו לקצה קצהה של התעמולה הלאומנית הרוסית מאז תחילת המילניום. כל השופרות הרשמיים והלא רשמיים של ממשל פוטין – לרבות חלקים מתעשיית התרבות, והספרות הספקולטיבית בתוכה – מגויסים כבר זמן רב להעביר מסר אחיד בעד רוסיה הגדולה.
לאוקראינה יש מקום מיוחד בסיפור הזה שרוסיה מספרת לעצמה. מבחינת הרבה מאוד רוסים, אוקראינה היא חלק בלתי נפרד מרוסיה ההיסטורית, והסיבה היחידה לקיומה כישות עצמאית היא שהמערב משתמש בה כדי לרסן את כוחה של רוסיה, בעזרת משטרו הפרו-מערבי של משתף הפעולה היהודי הנאצי ולדימיר זלנסקי. לכן, לעומת כל שאר המדינות שהיו פעם חלק מברית המועצות לשעבר, הבגידה של אוקראינה נחשבת צורמת במיוחד בעיניים רוסיות לאומניות.
שדה הספרות הספקולטיבית ברוסיה לא עומד מן הצד בעימות הזה, ורבים מסופרי הז’אנר הבולטים במעצמת העבר המבקשת לחזור לגדולתה, ובראשם סרגיי לוקיאננקו, מקדמים תפיסת עולם לאומנית, אנטי-אוקראינית ואנטי-מערבית. נכון להיום חלקים ניכרים מהספרות הספקולטיבית ברוסיה שקועים בקידום הלאומנות הרוסית. יתר על כן, תת-סוגות בתוכה – בעיקר פופאדנצי והיסטוריה חלופית – הפכו לנשק תעמולתי בוטה, שהוצאות ספרים רוסיות גדולות התגייסו להציף בהן את השוק האוקראיני.
יהושע פול יצא לבחון את מקומה של תרבות המדע הבדיוני הרוסית במלחמת רוסיה-אוקראינה. הנה מסקנותיו: http://www.blipanika.co.il/?p=5421