שיר של משורר צעיר עם או בלי מסר על עולם השירה העכשווי והמאבקים הפנימיים שבו.

פורסם לראשונה בגליון החנוכה של מוסף הספרות של עיתון “הארץ” בעריכת אילן ברקוביץ’.

המערכת

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה שָׁמַעְתִּי לְחִישׁוֹת וְרַעַשׁ אֵתֵי חֲפִירָה

וּנְהִימַת טֶנְדֵּר מִתּוֹךְ בֵּית הֶעָלְמִין קִרְיַת שָׁאוּל,

מֵצִיץ מִתּוֹךְ הַשִּׂיחִים רָאִיתִי חֲבוּרָה שֶׁלָּהֶם עִם

כִּפּוֹת מִטְפָּחוֹת וְגִלְיוֹנוֹת מֵשִׁיב הָרוּחַ. שָׁלַפְתִּי

אֶת הַכִּפָּה מֵהַכִּיס וּכְשֶׁבָּאתִי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם

הִפְסִיקוּ לְהִתְלַחְשֵׁשׁ וַעֲדַיִן הִבִּיטוּ בִּי בְּחַשְׁדָנוּת

כָּלְשֶׁהִי עַד הִנַּחְתִּי יָד עַל הַלֵּב וְאָמַרְתִּי שג”ר הָרַב

שג”ר 123 וְאָז נִרְגְּעוּ נִצְטָרַפְתִּי אֲלֵיהֶם לַעֲמֹד

סְבִיב הַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ שֶׁל אָמִיר גִּלְבֹּעַ וְהִמְשִׁיכוּ

בִּמְלָאַכְתָּם לָחַשְׁתִּי אֶל אֶחָד הַבַּחוּרִים פֶּסְסְסְסְט

תַּגִּיד מָה קוֹרֶה כָּאן הִסְבִּיר לִי גִּלְעָד שֶׁיָּדָם בִּשְׁנֵי

הָעוֹלָמוֹת וְיֵשׁ לָהֶם בָּחוּר בְּחֶבְרָא קַדִּישָׁא דָּוִד

וְגַם בְּנָאסָא דֶּיְוִיד אָמַרְתִּי “אַה סַבָּבָּה” וּבִשְׁתִיקָה

בָּהִינוּ לְמַעְלָה כַּאֲשֶׁר הַיּוֹנֵק הָאֵלֶקְטְרוֹמַגְנֵטִי

שֶׁהֻסְתָר בְּתוֹךְ זוּג כּוֹבְעֵי קַסְקֵט חוּמִים רִיקֵּד

בּוֹהֵק בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה וְלִיקֵּט אֶת כָּל שֶׁנִּזְרָה בֶּחָלָל

שֶׁנִּזְרָע בֶּחָלָל וְדָחַס אוֹתָם פֹּה לְמַטָּה אַל חֲמַגְשִׁית

אָלוּמִינְיוּם שֶׁהֵם יַגִּישׁוּ מָחָר בְּלֵב הַצָּהֳרַיִם לֶאֱלֹהִים

בְּשׁוּק מַחֲנֵה יְהוּדָה.

תגובה אחת

  1. “תַּגִּיד מָה קוֹרֶה כָּאן…”. שאלה לעניין… שיר מעניין בראש אחר. רומז על סוגיות קשות בחיינו. תודה למשורר, נועם, וליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתים עשרה + שש =