המוטיבציה לסקירה זו היא הוצאתו בעברית של “המכון“, ספרו האחרון של סטיבן קינג, בתרגום אינגה מיכאלי, הוצאת מודן 2020, וניתוח של ספריו הקודמים כמובילים לספר זה.

תקציר הספר:

הפורצים שחדרו באמצע הלילה לביתה של משפחת אליס בפרבר שקט של מיניאפוליס לא היו מעוניינים ברכוש. הם באו כדי לקחת את לוק בן השתים–עשרה. נוסף על מנת המשכל החריגה שלו, לוק ניחן בתכונה מיוחדת: כאשר הוא עייף, נרגז, או מבוהל, חפצים זזים ממקומם. לוק מגיע אל “המכון“ – מתקן שבו מוחזקים נערים ונערות עם כישרונות על–חושיים. הילדים השוהים בו עוברים ניסויים שונים כדי להגביר את היכולות שלהם. מי שמציית מתוגמל, ומי שמתמרד נענש בחומרה. לוק מתיידד עם הילדים הכלואים, ולומד שהשלב הנוכחי של שהותו במכון אמנם מייסר, אך השלב הבא הוא זה שממנו עליו לחשוש באמת: הרגע שבו יעבירו אותו אל “החלק האחורי“. כאשר עוד ועוד מחבריו החדשים נעלמים, לוק מבין שהוא חייב לעשות הכל כדי להימלט משם. אלא שאף אחד לא הצליח מעולם לצאת מהמכון בכוחות עצמו. בספרו החדש משלב סטיבן קינג את הבנתו העמוקה בנפש האדם ואת דמיונו שמעולם לא הכזיב – וכולם יחד רוקמים עלילה מצמררת ונוגעת ללב. המכון הוא סיפור על כוחות מיוחדים ואנשים רגילים, על כאב וחמלה, על רוע אכזרי ותקווה. 

איור העטיפה של הספר “המכון” מאת סטיבן קינג

בימים אלו מוקרנת על המסך הקטן מיני סדרה בשם “העמדה”, על פי ספרו הידוע מאוד של סטיבן קינג מ-1978 (תורגם בידי מיכאל אביב, הוצאת מודן 1995), שתיאר מגפה עתידנית (בזמן שבו כתב את הספר) שתוקפת את ארה”ב ומביאה למוות המוני. הספר הוסרט כבר למיני סדרה ב-1994, וכעת הוסרט שוב, ומוקרן בזמן שמגפה קטלנית תוקפת את ארה”ב. צירוף נסיבות מצמרר מאין כמוהו שהופך את הסדרה למצמררת הרבה יותר מאשר אילו הייתה מוקרנת בזמנים כתיקונם, כמו הגרסה המקורית.

עטיפת המהדורה העברית של “העמדה” מאת סטיבן קינג

סטיבן (ולעיתים בעברית “סטיפן”) קינג הוא ככל הנראה סופר סיפורי האימה, ואולי אף סופר המתח בכלל, המצליח ביותר של סוף המאה העשרים וראשית המאה ה-21. הוא מפרסם סיפורי אימה קצרים מאז 1967, וספרו הראשון המצליח “קארי” יצא לאור ב-1973.

סטיבן קינג ב-2011. ויקיפדיה

בעברית פורסמו עד כה 56 ספרים שלו (!), כולל שניים שאותם כתב עם סופר אימה ידוע אחר פיטר שטראוב, שרק ספר אחד נוסף שלו משל עצמו תורגם לעברית, וספר נוסף שאותו כתב עם בנו אוון קינג, שגם הוא סופר ותסריטאי  מתח ואימה.

הוצאת מודן הפכה להוצאה הקבועה של סטיבן קינג בעברית, והיא מפרסמת באופן קבוע את רוב ספריו של קינג זמן קצר לאחר שהם מתפרסמים באנגלית (אם כי שניים מהם יצאו לאור תחילה בהוצאות אחרות, ולאחר מכן פורסמו שוב בהוצאה זאת, מה שמראה שמבחינתה יש לו קהל גדול מאוד).

כאן נעסוק  בספרו האחרון עד כה “המכון”.

ספר זה עוסק בנערים שיש להם כישורים על טבעיים, מה שנקרא באנגלית “כוחות פסי”, שמבוגרים מנצלים אותם בצורה אכזרית ואף רצחנית.

העלילה הזאת לא באמת חדשה. יש אותה בספרות מאז שנות השלושים של המאה העשרים, עוד מספרו של יאנוש קורצ’אק “יותם הקסם”, וגם לפני זה, מימי ה.ג. וולס בראשית המאה ה-20, שכתב ספר בשם “מזון האלים”.

בספרות המדע הבדיוני ניתן למצוא יצירות שונות ומרובות שעסקו בנושא זה כמו “הכוח של פרנק רובינסון ו”אדם המחר” של וילסון טאקר, ששניהם תורגמו לעברית עוד בראשית שנות השישים. כמובן התמה הזאת פופולרית מאוד עד היום בסדרות קומיקס וסרטים כמו “האקס מאן” של חברת מארבל.

זה נושא וותיק מאוד וחשוב מאוד גם ביצירתו של קינג עצמו, ובכמה מספריו, שכל אחד מהם זכה ללפחות גירסה קולנועית אחת, ולפעמים יותר. למעשה זהו נושא מרכזי עוד בספרו הראשון “קארי” (1973), שבאופן יוצא דופן תורגם לעברית רק שנים רבות לאחר שפורסם באנגלית (2013). בספר תיכוניסטית מגלה שבעת התקפי זעם יש לה כוחות טלקינטיים מדהימים שמביאים למוות ולחורבן סביבה. ספר זה זכה בגירסה קולנועית ידועה מאוד של בריאן דה פלמה, ומאז הוסרט שוב.

עטיפת המהדורה העברית של “קארי” ספרו הראשון של סטיבן קינג

בספרו השלישי והמפורסם “הניצוץ” (1977, תורגם בידי דן גיא בהוצאת מסדה ב-1980, ושוב בהוצאת מודן ב-1994) עוסק בילד שיש לו כוחות על חושיים, שהוא ומשפחתו מגיעים למלון מפחיד, שבו רוחות רפאים קטלניות. הספר הוסרט בידי סטנלי קובריק בגרסה מפורסמת מאוד, אם כי לא חביבה על סטיבן קינג עצמו.

עטיפת המהדורה השנייה בעברית של הספר “הניצוץ” בהוצאת מודן

קינג כתב לו המשך לאחר שנים רבות בשם “דוקטור סליפ” (2013, תירגמה אינגה מיכאלה, הוצאת מודן 2019),  שהוסרט כמובן גם הוא, ועוסק באותו ילד שכעת התבגר ונתקל בילדה שיש לה כוחות דומים.

ספרים נוספים שלו כמו The Dead Zone מ-1979, שמשום מה הוא אחד מספריו הבודדים של קינג שלא תורגמו לעברית, עסק באדם שיכול לראות את העתיד, ופועל לעצור אדם שהוא חוזה שייהפך לנשיא ארה”ב ויביא לחורבן עולמי. הספר הזה הוסרט, וגם שימש כבסיס לסדרת טלביזיה קנדית שרצה שש עונות ו-80 פרקים בין 2002 ל-2007, ותיארה את מאמציו של חוזה העתיד לפתור פשעים שונים לאורך הסדרה, ולמנוע את בחירתו של פוליטיקאי מסוכן ביותר לנשיא ארה”ב שיביא למלחמה גרעינית.

עטיפת הספר the dead zone על אדם שחוזה שנשיא ארה”ב עומד להביא את העולם למלחמת עולם שלישית.

עוד ספר עם התמה של ילדים עם כוחות על-טבעיים, שכן תורגם לעברית, היה “אש זרה” (1980, תורגם לעברית פעמיים בידי צילה אלעזר בהוצאת דומינו 1982, ושוב בידי חן סלע בהוצאת מודן 1996) על ילדה בעלת כוחות שנרדפת בידי סוכנות ממשלתית שרוצה להשתלט עליה ולנצל את כוחותיה המדהימים.




עטיפת המהדורה הראשונה בעברית של הספר “אש זרה” בהוצאת דומינו מאת סטיבן קינג
כריכה אחורית של ״אש זרה״ בהוצאת מודן

עוד ספר שחשוב להזכיר הוא “האיש הרץ” The Running Man, ספר שפורסם תחילה ב-1982 תחת השם הבדוי ריצ’רד בכמן, ורק לאחר מכן תחת שם המחבר האמיתי, ואז הפך לרב מכר. הוא מתאר חברה עתידנית דיסטופית בעתיד, שהוא כעת קרוב, של שנת 2025, שבו ארה”ב נשלטת בידי משטר צבאי רודני, המשתמש במה שאנו מכנים כיום “תוכניות ריאליטי” – מושג שלא היה קיים בשנת 1982 – על מנת להסיט את תשומת ליבם של הצופים מכל מה שקורה סביבם, וכאמצעי מרכזי לפיקוח על האוכלוסייה, ולחיסול מתנגדים. המשתתפים בתוכניות, שהם אוייבי המשטר, מוצאים להורג בסיום כל תוכנית לפי דרישת הקהל המריע והנלהב. ואך ורק אדם אחד מצליח לבסוף להימלט…

כריכת the running man של סטיבן קינג

הספר הוסרט ב-1987 בגירסה ידועה של ארנולד שוורצנגר, שבה העלילה מתרחשת בשנת 2019, ובה “האיש הרע”, שהוא מנחה תוכנית הריאליטי ונציג השלטון, הזכיר לצופים בסרט בדיעבד אדם ידוע מסוים שהיה כוכב ריאליטי ואחר כך הפך לנשיא ארה”ב.

כרזת the running man בכיכוב שוורצנגר

לדעתי לכמה מהספרים שהוזכרו כאן כמו “התחום המת”, “אש זרה”, וגם “האיש הרץ”, יש קשר הדוק שמאחורי הקלעים לספר “המכון”. בכל אופן קינג כתב את הספר “המכון” ב-2019, הזמן שבו מתרחש הסרט “הנמלט” של שוורצנגר, עתיד שהוא לכאורה חזה אותו בספר ובסרט שנוצר על פיו, ולדעתי קינג בהחלט חשב על כך תוך כדי הכתיבה וזה השפיע על הספר.

עטיפת המהדורה הבריטית של “המכון”

אין לאמר שקינג מחדש ב”המכון” משהו. חוץ מדבר אחד.

כאן אני נאלץ לספיילר פרט חשוב ביותר בספר. מי שלא רוצה לדעת שלא ימשיך לקרוא.

סטיבן קינג חוזר לנושא הסוכנות הממשלתית שמחפשת ילדים בעלי כוחות על טבעיים כדי לנצל אותם למען מטרותיה האפלות כמו ב”אש זרה”.

הוא גם חוזר לרעיון של האיש בעל הכוחות הנבואיים שיכול לראות את העתיד, ופוליטיקאים שמסכנים את שלום העולם כמו ב”תחום המת”.

החידוש כאן שהוא משלב את שניהם.

הרעיון המרכזי בספר הוא שישנה סוכנות חשאית סודית ביותר, הקיימת מאז מלחמת העולם השנייה, שמחזיקה לאורך השנים אנשים בעלי יכולת ניבוי על מנת שדרכם תוכל לזהות ולאתר “מראש” אנשים שיום יבוא ויהיו בצורות שונות סכנה לשלום העולם. מעין היטלרים או אולי בן-לאדנים חדשים. ולחסלם בעוד מועד.

כך העולם ניצל שוב ושוב לאורך השנים, לכאורה כנגד כל הסיכויים, מסכנות שונות של חורבן עולמי.

המחיר של השיטה הוא איום. האנשים שמנבאים את העתיד לאחר שנחטפו בידי הסוכנות הנ”ל משלמים על כך ביוקר רב. הם מתים מיתות משונות. אבל הם מביאים בכך להצלת העולם.

השאלה המוסרית היא: האם ראוי להציל את העולם בדרך זאת, כשאנשים וילדים ימותו בצורות שונות ומשונות על מנת שזה יתבצע?

הרעיון הוא לא באמת חדש כמובן. דוסטויבסקי דן בו במאה ה-19, סטיבן שפילברג עוסק במשהו כזה בסרט “דוח מיוחד”, שבו מככב תום קרוז, שהתבסס על סיפור קצר ידוע של פיליפ ק. דיק ובו המשטרה יכולה לחזות מראש מעשי פשע הודות למנבאים שהיא מעסיקה. אבל הרעיון מעניין ביותר על כל ההשלכות המוסריות שלו.

אם נדע שמאיזה ילד קטן יצמח אדולף היטלר, האם היינו מחסלים אותו כשהוא צעיר?

שימו לב שזהו רעיון שונה מהרעיון בסיפורים שונים שבהם אנשים חוזרים במכונת זמן לעבר על מנת לחסל את היטלר “לאחר” שביצע כבר את פשעיו.

אם נדע, באמצעות ניבוי, שהאיש הזה והזה יהרוס את הדמוקרטיה בארה”ב, האם היינו מוציאים אותו להורג מראש לטובת הציבור הרחב?

ככל שאני חושב על כך התשובה שאני נותן היא כן. אבל יש גם טיעונים נגדיים. למשל, אולי אנחנו טועים, אולי אי אפשר לסמוך על הניבוי, אולי נהרוג איש חף מפשע?

בקצרה לא פשוט להחליט.

קינג מסיבותיו הטובות כמחבר נמנע לתת תשובה ברורה בעניין.

מדוע נזכר קינג לכתוב את הספר הזה דווקא עכשיו ?

אני משער שיש לכך קשר הדוק לנשיאותו של דונלד טראמפ, שייתכן שקינג חש שהוא דמות שכמו יצא מספרו “האיש הרץ” על ארה”ב דיסטופית של שנת 2025. הוא הירהר, כמו בספרו “האזור המת” – האם אפשר לעצור אנשים כאלו מראש אם מישהו יחזה אותם, ואז שאל את עצמו: ומה יכולות להיות ההשלכות של יכולות נבואיות כאלו?

אין תשובה פשוטה לשאלה זאת ועדיף גם שלא תהיה.

קינג יצר ספר מרתק ביותר שבו הוא רק מרפרף על השאלות האלו, לא באמת דן בהן בצורה עמוקה, וזאת נקודה לרעת ספרו.

לסיכום, מי שמחפש מותחן מרתק ביותר – הספר הזה הוא בהחלט בשבילו. אבל מי שמחפש ספר שדן בשאלות עמוקות בצורה עמוקה ורצינית – יתאכזב.

קראו גם:

את הנובלה לבעלי עצבים חזקים בלבד נ. של סטיבן קינג ב”יקום תרבות”

סטיבן קינג בויקיפדיה

דף הפייסבוק של סטיבן קינג

כך “המכון” של סטיבן קינג ניצח סרט גיבורי על: ביקורת של אור רוזנברג על “המכון”

עטיפת מגזין”טיים” עם דיוקן של סטיבן קינג

תגובה אחת

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

sixteen − 15 =