'עצור את הצפלין הזה' – סיפור מאת פריץ לייבר לרגל מלאת 100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה

9 ספטמבר, 2018

2970

סיפורו של פריץ לייבר על מה היה קורה אילו מלחמת העולם הראשונה הייתה מסתיימת אחרת, והקדמה על הרקע לסיפור מאת אלי אשד

הקדמה: היקום של הצפלינים

ב־11 בנובמבר 1918, לפני מאה שנה, נחתמה הפסקת אש בין בעלות הברית ארה"ב אנגליה וצרפת ובין גרמניה הקיסרית שהביאה לסיומה המעשי של מלחמת העולם הראשונה שנפתחה מעשית ב־8 ביולי 1914 בהכרזת מלחמה של האימפריה האוסטרו־הונגרית על סרביה לאחר התנקשות בחייו של יורש העצר של האימפריה האוסטרו־הונגרית בידי מהפכן סרבי.

המלחמה הזאת הביאה למותם של מיליונים רבים ושינתה לחלוטין את פני העולם. היא הביאה לחורבנן של אימפריות ותיקות: הקיסרות הגרמנית־פרוסית, האימפריה האוסטרו־הונגרית, האימפריה הצארית הרוסית, והוותיקה מכולן – האימפריה העות'מאנית.

כתוצאה מהמלחמה נתנו הבריטים ליהודים את הצהרת בלפור, ומדינת ישראל הוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, הרצחנית עוד הרבה יותר ותוצר ישיר של מלחמת העולם הראשונה.

אפשר בהחלט לקבוע כיום ששתי מלחמות העולם היו סוג של "מלחמת שלושים שנה" באירופה (עם הפסקה באמצע) שהביאה לנפילתה של אירופה ככוח דומיננטי בעולם, כפי שהייתה לפני מלחמת העולם הראשונה, ומהן לא התאוששו האירופים עד עצם היום הזה.

נשאלת השאלה: נניח שלו הומצאה המצאה מדעית מדהימה גרמניה הייתה מנצחת, מלחמת העולם הראשונה הייתה מתארכת וכתוצאה הקיסרות הגרמנית ובעלות הברית היו ממשיכות להתקיים ולשגשג – האם העולם – שהיה מונהג בידי שושלות מלכותיות אירופיות מגרמניה, מרוסיה, מאוסטרו־הונגריה והאימפריה העותומאנית ממשיכה להתקיים– היה טוב יותר? הומני יותר? האם הנאצים היו צצים גם בו ?

סופר המדע הבדיוני והפנטסיה המפורסם פריץ לייבר מנסה לענות על שאלה זאת בסיפור ‘עצור את הצפלין הזה’ מ־1975. הסיפור מתרחש בחלקו בשנת 1973 ונראה שאז הוא נכתב, וכדי להבין אותו היטב יש להבין לא רק את הרקע ההיסטורי של מלחמת העולם הראשונה אלא גם את הרקע שבו נכתב הסיפור – משבר הנפט.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הטילו כמה מפיקות נפט חרם על מדינות שתמכו במדינת ישראל ולא סיפקו להן נפט. בעקבות ההחלטה העלה ארגון אופ"ק בנובמבר 1973 את מחיר חבית הנפט בשיעור מדהים: מ־2 דולר אמריקני לפני המלחמה ל־40 דולר אמריקני.

כתוצאה מכך התחבורה במערב אירופה שותקה כמעט לחלוטין, וקשיים ניכרו גם באמריקה הצפונית. מפעלי תעשייה חדלו לעבוד, חברות כלכליות חזקות התמוטטו לחלוטין ובמערב אירופה לא יכלו התושבים לחמם את בתיהם בעיצומו של החורף הקר.

המשבר גרם לשינוי דרמטי במאפייני המכוניות הנמכרות. מנועים קטני נפח והנעה קדמית הפכו לרווחיים. מכוניות גדולות (בעיקר אמריקאיות בעלות מנועי V רבי צילינדרים) כמעט ונכחדו כליל. חברות רכב (בעיקר יפניות) שדגמיהן היו חסכוניים מלכתחילה זכו להצלחה, ואחרות ספגו הפסדים אדירים ואיבדו את השוק למתחרים היפניים. והיו חששות גדולים לגבי עתיד התעופה התלויה בנפט.

כל זה גרם לרבים להטיל ספק בעתידה של התרבות המערב הנשענת על נפט שמספקים הערבים.

פריץ לייבר שאל אז את עצמו אם התרבות יכלה לפנות לכיוונים אחרים אם עברה היה שונה במקצת כתוצאה מסיום שונה למלחמת העולם הראשונה וכתוצאה מגילוי מקור אנרגיה חלופי לנפט ומזהם פחות.

לייבר התפרסם הודות לסיפורי פנטזיה שכתב על שני לוחמי חרבות בעולם של כשפים.

וגם הודות לספר המדע הבדיוני 'הנודד' על כוכב לכת נודד שעליו מגוון גזעים הפולשים לשמי כדור הארץ.

הוא ידוע אף כאחד ממחברי הסיפורים על עלילות גיבור החלל באק רוג'רס, שכמה מהם התפרסמו בעברית וב'יקום תרבות'.

הסיפור שלפניכם הופיע ב'מגזין לפנטסיה ומדע בדיוני' במרץ 1975. לייבר הכניס לתוכו את עצמו (כסופר מדע בדיוני זקן) ואת בנו ג'סטין (פרופסור במציאות) כדמויות בסיפור ומנסה לדמיין וריאציות שלהם במציאות החלופית.

פריץ לייבר מקבל את פרס 'נבולה' מטעם ארגון סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב על 'עצור את הצפלין הזה'

הסיפור התפרסם מאוד וזכה בשני פרסי המדע הבדיוני החשובים ביותר: 'הוגו' של חובבי המדע הבדיוני ו"נבולה' של ארגון סופרי המדע הבדיוני. הוא אחד מארבעה סיפורים של לייבר שזכו בפרסים אלו.

הסיפור זכה להתפרסם שנית ב־1989 בקובץ בעריכת בן בובה שבו נבחרו המיטב של כל זוכי הנבולה. זה היה אחד משני סיפורים של לייבר שזכו בכבוד זה. ולדעתי האישית זהו הטוב מבין השניים, והטוב שבכל סיפוריו בכלל.

בן בובה כתב שבמקור הוא דחה את הסיפור מכתב עת שערך 'אנלוג' שעסק במדע בדיוני "קשה" דהיינו מדעי מאוד, כי נראה לו פנטסטי מדי עבור קוראיו אבל הוא שמח בזכייתו, והודה בדיעבד בטעותו.

הסיפור הופיע בעברית במגזין 'פנטסיה 2000' מספר 2 בחודש פברואר 1979 שם העורכים הגדירו אותו כאחת מהיצירות הטובות בענף המד"ב שאפשר לכנותו "מה היה קורה אילו". הסיפור פורס לפנינו עולם אשר בו התרחשו כמה מאורעות מפתח באופן שונה מכפי שאירעו במהלך ההיסטוריה המוכרת לנו.

הינה הוא לפניכם באדיבות המולים של כתב העת 'פנטסיה 2000' שבימים אלו מלאו 40 שנה לפרסום גליונו הראשון.

אלי אשד