Image result for ‫האטרוסקי מיקה ולטרי‬‎

סקירה של אהוד בן־עזר על ‘טורמס האטרוסקי’, ספרו של הסופר הפיני מיקה וולטארי, בתוספת עדכון של אלי אשד

‘טורמס האטרוסקי’, תרגום לעברית: יאיר בורלא. הוצאת מ. מזרחי. ת”א. 1964

פורסם לראשונה במוסף “משא” של עיתון “למרחב” ביום 19.2.1965

אהוד בן־עזר

“שנהאת המצרי” הוא ספרו של הסופר הפיני מיקה וולטארי אשר הקנה לו שם עולמי, הוסרט לסרט הולוודי ידוע ואף הביא לו חסידים לא מעטים בארץ.אבל הוא אינו ספרו היחיד.

ספרו ‘טורמס האטרוסקי’ פותח לפנינו שער לתיאורו של אחד העמים המופלאים בדברי ימי האנושות. העם האטרוסקי הגיע לשיא פריחתו במחצית האלף הראשון לפני הספירה, ותרם תרומה נכבדה לתרבות העולם של אותם ימים.

הופעתם של האטרוסקים בחצי האי האיטלקי מעלה בעייה שעודנה רחוקה מפתרון. אולי יבוא יום ופיענוח הכתובות ייתן בידינו את המפתח להבנת העניין. הלשון האטרוסקית, שעדיין לא פוענחה, קרובה כנראה ללשונות הים-תיכוניות, מלפני הפלישות ההודו-אירופיות, ולא לקבוצה האיטאלית-יוונית. האלפבית החקוק בלוחות שנהב שנמצא במארסיליאנה ד’אלבאניה, שממנו בא האלפבית הלטיני, מרמז על מקור אוריינטאלי ולא יווני.

Image result for the etruscan waltari

באחת מערי האטרוסקים נחשפה סיכת-רכיסה של זהב, ובה הכתובת הלטינית הקדומה ביותר. הקדמונים קיבלו בדרך-כלל את דעתו של הרודוטוס האומר שהאטרוסקים באו מלודיה במאה הי”ג בערך (לפנה”ס). החוקרים של ימינו מסתמכים על פיסקה אחת משל טיטוס ליוויוס, לפיה מוצאם נורדי, והם ירדו לאירופה דרך האלפים הריטיים. עכשיו שוקדת הארכיאולוגיה, בעיקר על-ידי חקר הקברים והחפצים שבהם, על פתירת בעיית מוצאם של האטרוסקים.

חבל ארץ אטרוריה היה מפורסם במרבצי הברזל ובחרושת המתכת, ואלה היו כנראה מקור כוחה של האימפריה האטרוסקית, שהחזיקה מעמד עד למחצית המאה החמישית לפני הספירה. שמה של העיר רומא אף הוא מוצאו אטרוסקי, ובראשיתה שלטה בה השושלת האטרוסקית של הטארקיניים.

Related image

המהדורה הפינית המקורית של הספר מ-1955

על רקע המיסתורין האופף את דתם ומוצאם של האטרוסקים רקם מיקה וולטארי רומאן היסטורי מעניין המעביר לפנינו בהינף אחד את אורחותיהם של מרבית העמים החשובים שאיכלסו את חופי הים התיכון בתקופת מלחמות הפרסים ביוונים. ראשיתו של הספר ביוון ובמלחמות שריה עם פרס, ולאחר מכן מתגלגל גיבורו, טורמס, דרך עלילות של שודדי ים בעורף הצי הפרסי, ליד קפריסין וצור – עד לסיקיליה, לבריתות ובריתות-שכנגד עם הקרתגים. מסע המלחמה של חמילקרת, כישלונו, כאשר ברקע אנו שומעים על הדי המלחמה של היוונים בקסרקס הפרסי. סוף נדודיו של טורמס הוא ברומא ובארץ האטרוסקים, שם הוא מתוודע לזקני העם ומתברר לו קשרו המופלא אליהם.

לארס טורמס הינו חצי-אל וחצי-אדם. וולטארי מסתמך על אגדה אטרוסקית, שהיא כנראה מקורית, בדבר התגלותו של השליט, הוא ה”לוקומון” – בקרב העם האטרוסקי.

הערים הראשיות של אטרוריה המרכזית, בין הארנו והטיבר, היו מאוגדות בפדרציה של שתים-עשרה ערים, אשר נציגיהן מתכנסים שנה-שנה בהיכל האל וולטומנה. במשחקים השנתיים האלה, שתיאורם מובא בספר, היתה נערכת התחרות של קרב בין נציגי הערים אשר היתה מעניקה את הבכורה לעיר שנציגה ניצח בקרב השנים-עשר. בראש הערים עמדו מלכים ואנשי-הרשות, שהיו נבחרים מקרב בני הכת האריסטוקראטית של ה”לוקומונים”, שומרי המסורות הדתיות ובעלי מרכבות-המלחמה. דרכם של בני משפחות אלו לשלטון היתה לרוב על-ידי בחירה. ואולם המסורת ידעה לספר כי “לוקומון” אמיתי הוא בן-אלמוות ואל-למחצה אשר מתגלה לעצמו ולאחרים רק לאחר גיל הארבעים – למען לא יוכל לעשות שימוש בכוחו העל-אנושי בשנות הפחזות והנערות.

Image result for the etruscan waltari

גיבורו של וולטארי הינו “לוקומון” אשר זהותו טרם נודעה לו-עצמו. אך אביו, שמלך על ארץ האטרוסקים, היה, כפי שמתברר בהמשך הספר, “לוקומון”, אלא שתכונה זו לא עברה בירושה. לא כל בן של “לוקומון” זכה להגיע למדרגה האלוהית. ובמקרים רבים, בהם נטענו טענות האלהה על ידי היורשים, היו עוברים בעם רינונים כי אין השליט “לוקומון” אמיתי.

אביו של טורמס, מתוך הקרבה שבאכזריות, הפקיר את בנו יחידו בהיותו נער רך ושלחו במסתרים לסיקיליה. משם התגלגל ליוון ואיבד כליל את זהותו, את שייכותו לעם ואת שמו ומוצאו. הנחתו של האב היתה כי אם ירצו האלים ויתגלו בבנו התכונות העל-אנושיות של “לוקומון” אמיתי – הוא יוכר בכוחו וימצא את דרכו חזרה לעמו, ואיש לא יוכל לטעון כי רק בזכות מורשת-אבות ומוצא-רם זכה בשלטון ובהאלהה. ובאם אין בנו “לוקומון” אמיתי – כי אז מוטב שיאבד דרכו, ולעולם לא יתגלה קשרו לעם – מאשר ישלוט בעם בשם יכולת מזוייפת.

Image result for the etruscan waltari

כדי להבין ו”להיכנס לעורו” של טורמס האטרוסקי עלינו לקבל אפוא את כל ההנחות הללו ולהאמין למנגנונו הפסיכולוגי-האישי, כמו גם להתגלויות הכוח העל-טבעי, אשר ככל שתכיפותן מתרבה כן הולכת וגוברת בקרבו ההכרה בדבר מוצאו האלוהי ובדבר קשרו הסמוי לעם האטרוסקי, אשר נציגיו בערי החוף של סיקיליה מכירים בו ובאלוהותו עוד בטרם הגיע הדבר לתודעתו שלו עצמו.

גמישות ספרותית רבה נדרשת מוולטארי בבואו לעצב גיבור אגדי מסוגו של טורמס ובנסותו שלא לוותר על שום תכונה אנושית, ויחד עם זאת שלא להגרר אחר נוסח אגדי-חיצוני אשר שובר את המבנה הפסיכולוגי-הפנימי של הרומאן ועשוי להופכו לאפוס מחודש. בדרך כלל עולה יפה ניסיונו של וולטארי, כאשר ההתרחשויות מסופרות כולן מתוך פרספקטיבה של התרחשותן בנפשו של טורמס. וכך אין מעשי-הניסים שהוא מעולל חורגים מגדר סערות-הנפש שלו עצמו, וכוח-שליטתו על הרוח בים הינו חלק מהשתקפויות המשברים והסכנות העוברים עליו.

Related image

המתח של הספר נעוץ בתהייתו הבלתי-פוסקת של טורמס על מוצאו ועל פשר כוחו העל-טבעי, ובמובן זה הופך הרומאן ההיסטורי לרומאן מודרני בו “מחפש” הגיבור את זהותו שאבדה לו. ומאחר שטורמס מספר את סיפורו בלשון עבר, כרצף של זיכרונות, יש ואתה מקבל את הרושם שלא גיבור אגדי לפנינו, אלא משכיל זהיר ושקט, שמחשבותיו רבות ממעשיו, התבוננויותיו מעמיקות מאהבותיו, ואילו מעשי-הניסים שחולל פעמים כה רבות אינם אלא “דאוס אקס מכינה”, מעשה-ידיו של הסופר הבא לחלצו כל פעם שהוא עצמו, ולא גיבורו, נתון במיצר-ההמצאה של המשך ההתרחשויות. החיים מאחורי שולחן הכתיבה נותנים כנראה אותותיהם גם כאשר הנושא הוא גיבורו האגדי של מיתוס קדום.

תרגומו של הספר נמלץ ולמדני מדי במקום שהשפה צריכה להיות פשוטה, ולעומת זאת אין הלמדנות ניכרת כלל בעריכת הספר, כאשר למרות שפע השמות העתיקים של אלים, מקומות, עמים ואנשים – שמות אשר רובם עומדים בסימן האותנטיות ההיסטורית – לא נמצאת בכל הספר אפילו הערת-הסבר אחת או לפחות מפה של ערי העולם העתיק באותה תקופה, והקורא אשר אינו פותח ספר-עזר היסטורי, עלול שלא למצוא את ידיו ורגליו בסיפור הרקע, אם כי עשוי הוא ליהנות מסיפור העלילה הבנוייה בכישרון, בהומור, ובברק תיאורי רב.

עדכון מאת אלי אשד:

Image result for Turfa, Jean MacIntosh. The Etruscan World. London: Routledge, 2013.

מאז שרשימה זאת פורסמה ב’משא’ ב-1965 לא התווסף הרבה על ידיעותינו הבסיסיות על האטרוסקים בחמישים ושלוש השנים שחלפו אם כי נערכו מחקרים רבים כמה וכמה ספרים חדשים פורסמו מאז על העם האטרוסקי .

אבל בעברית למשל הופיע רק ספר אחד ויחיד על האטרוסקים מאז “טורמס האטרוסקי ” וזה ספרו של ז’ק ארגון, ‘חיי יום יום אצל האטרוסקים’, הוצאת עם הספר, תל אביב, 1968.

ומאז כלום.

השפה האטרוסקית נשארה לא מפוענחת. מאחר שלא התגלו כתובות רבות נוספות או כתבי יד או פפירוסים אטרוסקיים מרובים.

עם זאת בדיקות גנטיות שנערכו בשנים האחרונים על שרידים של אטרוסקים הראו שהם “ילידים” קדומים ביותר של איטליה, אולי עוד מהתקופה הפרהיסטורית וכנראה לא היגיעו מאסיה הקטנה כפי שחשב הרודוטוס, אלא “תמיד” (או בכל אופן במהלך מאות ואלפי שנים רבות) חיו באיטליה.

עם זאת, יכול להיות שקבוצה לא גדולה שהגיעה מחוץ לאיטליה אולי באמת מאסיה הקטנה השתלטה על ילידים איטלקים וגרמה להתפתחות דרמטית עם ידע שהביאה מבחוץ והביאה לפריחה של מה שמכונה היום ‘תרבות אטרוסקית’. אבל זוהי השערה בלבד שכרגע אי אפשר להוכיחה.

כיום נראה יותר ויותר שהשפעתם של האטרוסקים על התרבות הרומאית הקדומה הייתה אף גדולה יותר משחשבו לפני עשרות שנים, והועלתה תיאוריה שבימיה הקדומים ביותר רומא הייתה עיר אטרוסקית שאותה ייסדו אטרוסקים עם אוכלוסייה לטינית גדולה. ובשלב מסוים הפכו להיות הרומאים שהיו עם תערובת בין לטינים ואטרוסקים השתחררו מהשלטון האטרוסקי שהיה זה שהקים את העיר והכריזו על עצמאות.

גם על הנושא הזה יש ויכוח גדול מאוד בין החוקרים.

התעלומה האטרוסקית נשארת עם כך בעינה גם בעשורים הראשונים של המאה ה-21.

Image result for ‫, חיי יום יום אצל האטרוסקים‬‎

ראו גם:

מיקה וולטרי בוויקיפדיה

האטרוסקים בוויקיפדיה

האטרוסקים לפני בוא האיטלקים

גילי חסקין על האטרוסקים

Image result for the etruscan waltari

2 תגובות

  1. אז זה ספר פנטסיה נטו? כנראה שכן…

    זוכר שהיו שטענו של ‘גילגמש המלך’ של סילברברג איננו ספר פנטסיה אלא רומן היסטורי עתיק, דמוי אלה של וולטארי… למרות שהיו בו מוטיבים ברורים של פנטסיה.

  2. נראה לי שסופר המדע הבדיוני הידוע ג’ין וולף כתב טרילוגיה של ספרים שקיבלו השראה מ”טורמס האטרוסקי “.

    Soldier of the Mist (1986) Locus Fantasy winner, WFA nominee, 1987;[32] Nebula nominee 1988 [40]
    Soldier of Arete (1989) Locus Fantasy and WFA nominee, 1990 [41]
    Soldier of Sidon (2006) World Fantasy Award winner, Locus Fantasy Award nominee, 2007 [33]
    בשלושתם מופיע רומאי הסובל מאמנזיה כמו טורמס האטרוסקי וכמוהו יש לו קשרים עם יצורים על טבעיים שונים .והעלילה מתרחשת בערך באותה התקופה : המאה החמישית לפה”ס.
    נראה לי שוולף קרא את הספר של וולטרי ויצר טייק משלו על אותם נושאים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש + 16 =