שירו של רודיארג קיפלינג על מיאנמר, לשעבר בורמה, וארבעה תרגומים לעברית
בורמה, ובשמה החדש מיאנמר, נמצאת כיום בבעיה תדמיתית קשה ביותר וגרוע מזה – חייליה מואשמים ברצח עם נתעב של אנשי שבט מוסלמי במדינה.
אבל פעם, לפני שנים רבות, כשעוד לא הייתה בשליטה של שלטון צבאי מדכא ואכזרי היא נחשבה לארץ אקזוטית מאין כמוה, ארץ של ערים מסתוריות ומקסימות ושל נשים יפות.
קבצי אגדות בורמזיות בעברית
לפניכם שיר מפורסם של רודיארד קיפלינג על הארץ האקזוטית ונערותיה היפות, ועל העיר מנדלי (עיר הנמצאת ליד 'דרך בורמה' שנסללה בזמן מלחמת העולם השנייה ועל שמה נקראה 'דרך בורמה' בדרך לירושלים, שבה נפרצה הדרך לשחרור ירושלים במלחמת העצמאות) שאליהן מתגעגע חייל בריטי.
השיר פורסם לראשונה ב־21 ביוני 1890, תקופת השיא של האימפריה הבריטית הענקית, ומאז הפך לאחד השירים המפורסמים ביותר של הקולוניאליזם הבריטי. הוא אף הולחן והיה לפזמון מפורסם שהושר בפי רבים, בהם פרנק סינטרה.
השיר מוכר מאוד ולכן גם ידוע לשמצה במיאנמר. ב־2017 "נתפס" שר החוץ הבריטי לשעבר בוריס ג'ונסון בעודו משמיע אותו בעל פה (מאחר שבעבר על תלמידים בבתי הספר באנגליה הצטרכו ללמוד אותו בעל פה) בפאגודה במיאנמר בעת ביקור רשמי. השמעת השיר נחשבה לפגיעה מביכה כל כך במארחים המיאנמרים עד כדי כך ששגריר בריטניה נאלץ לקטוע אותו באמצע ההקראה מחשש לפגיעה ברגשות המארחים.
והנה הוא לפניכם בגירסתו המקורית באנגלית:
MANDALAY
By the old Moulmein Pagoda, lookin' eastward to the sea,
There's a Burma girl a-settin', and I know she thinks o' me;
For the wind is in the palm-trees, and the temple-bells they say:
"Come you back, you British soldier; come you back to Mandalay!"
Come you back to Mandalay,
Where the old Flotilla lay;
Can't you 'ear their paddles chunkin' from Rangoon to Mandalay,
On the road to Mandalay,
Where the flyin'-fishes play,
An' the dawn comes up like thunder outer China 'crost the Bay!
'Er petticoat was yaller an' 'er little cap was green,
An' 'er name was Supi-yaw-lat—jes' the same as Theebaw's Queen,
An' I seed her first a-smokin' of a whackin' white cheroot,
An' a-wastin' Christian kisses on an 'eathen idol's foot:
Bloomin' idol made o' mud—
What they called the Great Gawd Budd—
Plucky lot she cared for idols when I kissed 'er where she stud!
On the road to Mandalay, etc.
When the mist was on the rice-fields an' the sun was droppin' slow,
She'd git her little banjo an' she'd sing "Kulla-lo-lo!"
With 'er arm upon my shoulder an' 'er cheek agin my cheek
We uster watch the steamers an' the hathis pilin' teak.
Elephints a-pilin' teak
In the sludgy, squdgy creek,
Where the silence 'ung that 'eavy you was 'arf afraid to speak!
On the road to Mandalay, etc.
But that's all shove be'ind me—long ago an' fur away,
An' there ain't no 'busses runnin' from the Bank to Mandalay;
An' I'm learnin' 'ere in London what the ten-year soldier tells:
"If you've 'eard the East a-callin', you won't never 'eed naught else."
No! you won't 'eed nothin' else
But them spicy garlic smells,
An' the sunshine an' the palm-trees an' the tinkly temple-bells;
On the road to Mandalay, etc.
I am sick o' wastin' leather on these gritty pavin' stones,
An' the blasted Henglish drizzle wakes the fever in my bones;
Tho' I walks with fifty 'ousemaids outer Chelsea to the Strand,
An' they talks a lot o' lovin', but wot do they understand?
Beefy face an' grubby 'and—
Law! wot do they understand?
I've a neater, sweeter maiden in a cleaner, greener land!
On the road to Mandalay, etc.
Ship me somewheres east of Suez, where the best is like the worst,
Where there aren't no Ten Commandments an' a man can raise a thirst;
For the temple-bells are callin', and it's there that I would be—
By the old Moulmein Pagoda, looking lazy at the sea.
On the road to Mandalay,
Where the old Flotilla lay,
With our sick beneath the awnings when we went to Mandalay!
Oh the road to Mandalay,
Where the flyin'-fishes play,
An' the dawn comes up like thunder outer China 'crost the Bay!
ראובן אבינועם כתב שמה שמעניין בבלדה מנדלי ש"נושאה פשוט וגלוי הוא הקצב הקל והנוח שיש בו כדי 'להדביק' את הקורא עד שהשורות מושרות כמעט מאליהן. עולה מהן המיה הדומה לקדחת המזרח שדרכה להתמזג בדמו של אדם ולהדביקו".
למרות פרסומו הרב של השיר הוא קשה מאוד לתרגום. כאשר הוצע לשישה מתרגמי שירה עכשוויים – מהם אחד המתמחה בתרגומים של כתבי קיפלינג – לתרגמו מחדש, סירבו בגלל הקושי הנובע מהסלנג שלו.
אם כך, נסתפק בארבעה תרגומים ישנים מאוד שמתרגמיהם העזו בעבר להתמודד עם השיר ועם תיאוריה של בורמה, כל אחד בדרכו. אבל רצוי מאוד ששום דיפלומט ישראלי לא ישמיע את השיר הזה בעברית או באנגלית במיאנמר… כאמור, הם לא אוהבים אותו.
תרגום ראשון
התרגום הראשון לעברית היה של פנחס אלעד (לנדנר). התרגום הופיע ב'מבחר שירת אנגליה' בעריכת ראובן אבינועם. ב-1942.
תרגום שני
תרגום שני הוא של יצחק שנהר (שנברג). התרגום הופיע בכתב העת 'עתידות' בשנת תש"ז, 1947.
תרגום שלישי
תרגום שלישי הוא של יהושוע כוכב. התרגום הופיע ב'פרחים ממדינות הים' כרך א', שירה אנגלית, 1971.
התרגום הרביעי הוא לכאורה החדש ביותר אבל במקום פירסומו צויין שהוא פורסם כבר ב-1950.אם כי לא איפה .
זהו תרגומו של מיכאל אבינור הידוע יותר כמפתח ה"כתב הכרמלי " שקיים בידי רק הופעתו מכתב העת "קשת החדשה " גליון מספר 6 מ-2003 יותר מחמישים שנה לאחר פרסומו המקורי, לא ידוע איפה .
האזינו להקראה של 'מנדלי' באנגלית
הקראה עם המבטא הנכון של חייל בריטי פשוט
האזינו לפזמון המפורסם 'הדרך למנדלי' על פי קיפלינג בביצוע פרנק סינטרה
ראו עוד שירים של קיפלינג ב'יקום תרבות':
השאלה המענינת היא מדוע הבורמזים המודרניים כל כך מתעבים את השיר? היה מענין לקרוא הסבר של מומחה. האם רק האזכור שהבריטים פעם שלטו שם? זה מגוחך. הבריטים שלטו בכל הודו ופקיסטן, אז מה. האם התאור של בורמה הוא לצנינים בעיניהם? גם לא ברור מדוע, הרי החייל מתגעגע לנופים, לריחות, וכמובן לאשה.