Image result for ‫ננו פואטיקה אלן גינזבורג‬‎גלעד מאירי  ועמיחי חסון מספרים  בריאיון עם אלי אשד על כתב העת ‘ננופואטיקה’ בכלל ועל גיליון 13  המוקדש כולו למשורר אלן גינזברג בפרט.

כתב העת “ננופואטיקה” הוא כתב עת ירושלמי לשירה היוצא לאור מזה כמה שנים, לרוב בפורמט קטן ועם שירים עכשוויים מגוונים.

הגיליון החדש שלו, מספר 13, יוצא דופן בשל התמקדותו ביוצר אחד – המשורר האמריקני הביטניק, הומוסקסואל, יהודי, בודהיסטי ואיפיונים נוספים – אלן גינזברג. לגינזברג הייתה השפעה עצומה על השירה האמריקנית ועל הסצנה התרבותית במאה העשרים.

הגיליון החדש מורכב מכמה משיריו ובעיקר ממחוות ותגובות של כמה יוצרים ישראלים, צעירים יותר ופחות.

בכל קנה מידה זוהי חוברת מיוחדת ואף מדהימה, שכן היא מתמקדת כולה ביוצר החשוב וכוללת מחוות של יוצרים מקומיים לו וליצירתו. לרגל צאת החוברת המרשימה על היוצר שאינו מוכר כל כך במקומותינו – חוץ מלכמה יודעי ח”ן – לפניכם ריאיון עם עורכי  כתב העת גלעד מאירימ ועמיחי חסון :

Image result for ‫גלעד מאירי‬‎

גלעד מאירי

ספר לי על כתב העת, מתי הוא הוקם? מה מטרתו? מה האידיאולוגיה מאחוריו?

גלעד: ננופואטיקה הוקם במקרה, כמו דברים טובים הנולדים בספונטניות. לקראת פסטיבל ‘מטר על מטר’ 2013 ערכתי גיליון בפורמט קטן של כל משתתפיו – שיר ננופואטי למשורר. רוני סומק, שנטל חלק בפסטיבל, התלהב ואמר שזה צריך להיות כתב עת. נועה שקרג’י ואני אימצנו את הרעיון וזימנו את אלכס בן ארי להיות שותף כעורך. סומק ואפרת מישורי הם מערכת ננו, קרי, מערכת קטנה. ב־2018 אני עורך ראשי. שקרג’י ובן ארי עורכים גיליונות נושאיים. ננופואטיקה יצא לאור פעמיים ב־2014, אך ב־2015 וב־2016 ארבע פעמים, וב-2017 שוב פעמיים.

ננופואטיקה הוא בראש ובראשונה כתב עת לספרות קצרה, אך גם לספרות ניסיונית. הוא בודק את השפעות הגל הקצר והטכנולוגיה על הספרות. הווה אומר, זהו כתב עת שבודק מתוך סקרנות של ילד את שדה הספרות העכשווי ולא כתב עת המנופף בדגלוני פקחי טיסה או מעודדות פוטבול.

זאת אומרת, ננופואטיקה לא מעודד יצירת ספרות קצרה או טכנולוגית מתוך שליחות, אלא מקנה בית לספרות זאת הנכתבת ממילא, אך טרם זכתה לאכסניה ראויה, קרי, להכרה.

ספרות ננופואטית קיימת מאז ומעולם, אולם בעשרים השנים האחרונות השפעות הייקו, תרבות פופולרית (מדיה מהירה ופרסום) והתפתחויות טכנולוגיות (מאינטרנט ועד לטלפונים ניידים) יצרו מהפכה ננופואטית. היא באה לידי ביטוי בריבוי, בגיוון תכני וצורני, בסינתזות רעננות בין תכנים חדשים לצורות ישנות ועוד.

הגיליונות הנושאיים של ננופואטיקה הם תגובה חופשית לשיח העכשווי ולכן הם לא תמיד מחויבים לספרות קצרה. ננופואטיקה הוא מטבעו תגובה לרוח התקופה ומכאן זה אך טבעי שרוב גיליונות הנושא יתייחסו לתמורות בחברה ובתרבות. כשמו כן הוא – כתב העת חייב להיות רלוונטי ומכאן אל לו להיתקע בקונצפט בשם הקונצפט ובאופנה חולפת, אלא להיות גמיש וקשוב לספרות.

Image result for ‫אלן גינזברג‬‎

למה החלטתם שיש צורך בחוברת מיוחדת על גינזברג? במה הוא מיוחד בעיניכם?

גלעד: גינזברג הוא מקרה מעניין של משורר שהצליח להשפיע על חלקים מרכזים בשירה העברית, אך סובל ממעט תרגומים ואפילו מסוג של התעלמות מסוימת בשיח השירה המקומי. זה מפתיע, מכיוון שמעבר לכל המעלות הגדולות והייחודיות שלו כמשורר (וכאייקון תרבותי וחברתי), גינזברג רלוונטי במיוחד לשירה העברית בגלל ההקשרים היהודיים והישראליים שלו. במלאת עשרים שנה לפטירתו, חשבנו שזו הזדמנות לעורר את הדיבור על גינזברג ולהזרים במחזור הדם הספרותי שלנו תרגומים והתכתבויות חדשים.

Image result for ‫עמיחי חסון‬‎

עמיחי חסון : הגיליון חיוני כדי לקדם את הבנת מעמדה וחשיבותה של שירת גינזברג עבור התרבות היהודית והישראלית. לדעתי, ספרותינו טרם הפנימה ששירתו היא נדבך משמעותי וחיוני בארון הספרים היהודי. תרבותינו מתקשה לעכלו, כי היא שמרנית. הוא משורר אוונגרד ופורץ דרך של צעירות, מרד, רדיפת שלום, ניו אייג’ וכמעט כל מה שמייצג חירות וחיפוש רוחני גבוה ואמיתי. הערכים ודרכו חיוניים בכל עת ובפרט בישראל של ימנו, המתמודדת עם מגמות ניאו־פאשיסטיות. אני רואה בו מעל לכול המשורר־נביא של העידן החדש בן זמננו, הפוסטמודרניסטי, זה המשלב באופן פופולרי בין מיסטיקות, המחפש אחר הרוחני ולאו דווקא אחר הדתי. כמו כן, הוא נביא של אהבה חופשית. הוא הפרסונה הציבורית האמריקאית הראשונה להודות בהומוסקסואליות שלו באופן אינטימי ולצאת למאבק פוליטי נגד דיכוי ההומוסקסואליות, וזאת בתקופה שבה היא נחשבה לתועבה בארה”ב.

איך בחרתם את התכנים (שמקצתם הם רק מחוות לגינזברג ולא יצירותיו)?

גלעד: ככלל, ניסינו לתת מקום לאזורי הכתיבה של גינזברג שלא תורגמו בעבר (כמו החלומות) ובמה לשירים שטרם תורגמו, ולתרגומים חדשים לשירים מוכרים. המחוות בגיליון חשובות לא פחות מהיצירות של גינזברג. הן מאפשרות מבט על ההשפעה שלו ועל הצורה שבה הפואטיקה והדמות נתפסות אצל משוררים ישראלים.

היו יצירות שרציתם להכניס ולא הכנסתם?

עמיחי הייתי שמח אם היינו מצליחים להגיע לעוד מאמרים, מסות או רשימות על ובעקבות גינזברג. למרות הרצון הטוב שהפגינו הכותבים שפינו אליהם, המאמרים לא הבשילו לכדי פרסום.

מה החוברות הבאות שאתם מתכננים ?

גלעד: ב־2018 נסגור חובות ישנים ל־2017. יֵצאו לאור גיליון דיוקנאות פיוטיים בעריכת יהונתן דיין (כעורך אורח; ננופואטיקה 14), שני גיליונות חופשיים (15, 16), גיליון נושאי בעריכת שקרג’י ועידן בריר שיוקדש לשירה עיראקית (תרגומים) וגיליון שירה אקספרמנטלית שיערוך בן ארי.

עד כאן גלעד מאירי ועמיחי חסון . אנחנו ב”יקום תרבות” ממליצים מאוד לקרוא את החוברת ואת כתב העת. ולאחרונה פרסמנו שיר רלבנטי מאוד לימים אלו של אלן גינזברג אם כי נכתב לפני 44 שנים “יהוה ואללה עורכים מלחמה”.

ראו גם:

אתר ננופואטיקה

ננופואטיקה בוויקיפדיה

דף הפייסבוק של “מקום לשירה”

אלן גינסברג בוויקיפדיה

אלן גינסברג פוגש את גרושם שלום (בתרגום גיורא לשם)

אלן גינסברג פוגש את עזרא פאונד

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שש עשרה − 10 =