הקדמה מאת ד”ר אמנון סטופ

האם כאשר סופר יוצר עולם בסיפור, הוא גם יוצר אותו במציאות משל היה אל? בשאלה זאת דן סיפור מדע בדיוני “ארס פואטי” קלאסי.

לרבים יש עולמות דמיון משלהם. הסופרים כמובן ממציאים את שלהם ואף מעלים אותם על הכתב, ומי שאינם מוכשרים כל כך אולי מאמצים לעצמם עולם של מישהו אחר. כיום אולי יותר מאי פעם בעבר גיימרים מבלים בכל יום שעות רבות בעולמות מומצאים שכאלו. וישנה גם אפשרות לשילוב, כמו minecraft, שבו העולם הבסיסי על חוקיו קיים, אבל המשחק בונה לעצמו את הפינה שלו בעולם הזה, ויש מי שבונים עולמות שלמים שאחרים יכולים לשחק בהם.

אני משער שרבים מהשוקעים בעולמות כאלו, סופרים ומי שחובב את יצירותיהם, מפנטזים על לחיות ממש בעולם מומצא שכזה. איזה חלום נעים זה לחיות בעולם שבחרת, לשחק את התפקיד שבחרת לעצמך במשחק, אבל שאלו יהיו החיים האמיתיים.

האמנם? קראו את הסיפור הקצר שלפניכם והחליטו.

Image result for edmond hamilton

אדמונד המילטון (1904-1977) ידוע כאחד מסופרי המדע הבדיוני “המקצועיים” הראשונים והיה פעיל עוד משנות העשרים של המאה הקודמת. הוא חיבר גם סיפורי קומיקס קלאסיים רבים על סופרמן ועל “הלגיון של גיבורי על”.

בעברית הופיעו סיפורו “דבולוציה ” בגיליון פנטסיה 2000 מספר 9 ,וכמה סיפורי קומיקס  שכתב על סופרמן ועל איש העטלף בטמאן במגזין “בוקי”.

“גלות” הופיע לראשונה במגזין המדע הבדיוני Super Science Stories, May 1943.

בעברית הוא הופיע בגיליון “פנטסיה 2000” מספר 26 ב-1982.

הסיפור אף הוסרט כסרט קצר בשחור-לבן בעברית, בידי הבמאי איתן בן נון בבית הספר קאמרה אובסקורה (גלות, 14 דקות, 1990), עם מנו לוי בתפקיד הראשי.

אחרית דבר מאת ד”ר אמנון סטופ

כשקראתי שוב את הסיפור שלמעלה, נזכרתי בשיחה שניהלתי לפני הרבה שנים עם חבר לכיתה. אני אמרתי שעבדות היא דבר נורא ומעורר חלחלה, והוא העיר בחיוך ממזרי שהוא דווקא לא היה מתנגד שיהיו עבדים. מובן שמיד הבנתי את כוונתו – הוא מפנטז על עצמו בתור האדון שעבדים ושפחות משרתים אותו – ואמרתי לו שבעולם כזה – צר לי, אבל הוא היה אחד העבדים. מובן שברגע שאתה אחד העבדים, הקסם של עולם כזה פג מהר מאוד.

אני בהחלט שואל את עצמי, כמה מהשחקנים במשחקים למיניהם היו נהנים לחיות בעולם שבו צריך, למשל, להילחם כל הזמן במפלצות, או אפילו כמו במיינקראפט, להרוג זומבים שצצים לך כל הזמן מתחת לרגליים.

אדמונד המילטון הצעיר

ראו עוד על אדמונד המילטון

אדמונד המילטון באנציקלופדיה למדע בדיוני

אדמונד המילטון בויקיפדיה

סיפורי קומיקס של אדמונד המילטון ב”יקום תרבות ”

סופרמן מגן על לקס לותור מפני רובוטים

סופרמן ובטמן משתפים פעולה עם בניהם

אדמונד המילטון בזיקנתו

4 תגובות

  1. הרעיון המרכזי של הסיפור “גלות” הוא שעולם שלם נוצר בכתיבה. דהיינו כאשר סופר יושב ליד שולחן כתיבה או עומד לידו וכותב ( כפי שנהג לעשות ש”י עגנון ) מה שנוצר שם על הדף לא נשאר על הדף אלא מתממש איפה שהוא ( ביקום אחר ?) ומקבל חיים משלו.
    כמו כל רעיון טוב זהו רעיון ישן. לדעתי אפשר למצוא אותו עוד ב”ספר יצירה” ספר עברי מיסטי קדמון שנכתב אי אז במאות הראשונות לספירה ( לא ברור מתי בדיוק ויש על כך חילוקי דעות). על פניו הספר מתאר את יצירת העולם בידי האל באמצעות אותיות שהן חלק מהשפה הכתובה בלבד.
    כלומר על פי הספר אם פרשנות זאת נכונה העולם נברא בכתיבה.
    בזמנו כאשר הספר נכתב לא ברור מתי טענה זאת הייתה מהפכנית שכן בספר “בראשית ” אנו קוראים שהעולם נוצר בפקודה קולית ובאמצעות הברות קוליות ( שאינן אותיות) “ויאמר ה’ ויהי אור”.
    פקודה קולית בהחלט אינה כתיבה. והנה בא כותב ספר יצירה ואומר שהעולם נברא עם אותיות כלומר בכתיבה.
    דהיינו המסקנה של בעל ספר יצירה היא שבורא עולם הוא … סופר.
    כמו המסקנה של הסיפור “גלות “.
    ראו על כך ביתר פירוט במאמר שלם שכתבתי על תזה זאת כאן כהקדמה לקטלוג תערוכה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס :
    האותיות שעימן נברא היקום
    https://www.no-666.com/2010/01/18/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D/

  2. “הי- אלי אשד – ותודה – על הבאת-הסיפור “גלות”. זה תחום שצריך הרבה-ביטחון-עצמי – כדי לעסוק-בו.
    ותודה – גם לד”ר אמנון סטופ ! – רק באחרית-הדבר שלך, הבנתי למה אלי העלה את הסיפור.// העולם נברא
    במילה/במילים . ולא-חשוב- אם-בדיבור- או- בכתב. / או- גם- וגם- וגם – בגימגום-שלו…/ כי אפילו מילה אחת – יכולה לברוא עולם-שלם- חדש – או- שאבד/השתנה… // כמו ‘העבדות’ – בשיר שהעליתי על הנשיא-אובמה בפייסבוק. באמריקה – כבר אין עבדות ! – אבל צבע-עורו- של הנשיא אובמה – מחזיר אותה-מיד- לעינינו … //” 22.10.16. (C). דליה גל אלגל

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שש + תשע =