לרגל כנס ספרות הבלשים והפשע המתקיים ברמת השרון ב-12 בספטמבר להלן ראיון עם אחד המשתתפים במושב המוקדש לילדים ולבני נוער – כותב ספרי הבלשים לילדים והחידן (או איש החידות) מיכאל אבס.
סופר הילדים מיכאל אבס הוא דור שני לכתיבת ספרים. אביו שלמה אבס ידוע מזה שנים רבות כמספר אגדות, כתב ספרי ילדים, וחיבר מאות ספרים בתחום. מיכאל אבס הולך בעקבותיו, כשהוא מתמקד בכתיבת ואיסוף חידות. אבל בז’אנר שונה מזה של אביו – בכתיבת ספרי בילוש לילדים בסדרה בשם “משחקי בילוש”.
בסדרה זאת יצאו עד כה חמישה ספרים והיא עוסקת בעלילותיה של חבורת חמישה ילדים שמסייעים למשטרה לפתור תעלומות מוזרות. הספרים האלו מראים שגם ילדים, לא פחות ממבוגרים, יכולים לפתור תעלומות תוך שימוש בשיכלם, ולא דווקא או לא רק באמצעות שימוש מוגבר בסמארטפונים
בזה חוזר אבס לז’אנר שפעם היה פופולארי מאוד אבל היום כנראה הרבה פחות: הז’אנר שאותו פיתחו סופרים אירופיים כמו הגרמני אריך קסטנר (בספר הקלאסי ״אמיל והבלשים”), ואניד בלייטון הבריטית (בסדרות כמו “החמישיה הסודית״, ״השביעיה הסודית״, ו״חבורת הבלשים והכלב״) וגם בארה”ב (בסדרות כמו “בני הרדי” על בניו של בלש פרטי שחוקרים תעלומות שונות, ו”ננסי דרו” על נערה שחוקרת ופותרת תעלומות.)
בישראל הז’אנר היה פופולארי במשך כמה עשורים עם ספרי ״חסמבה״ של יגאל מוסינזון ועם ספרי “הבלשים הצעירים” ו״בלשי הכיתה״ של אבנר כרמלי (שרגא גפני), וסדרות רבות אחרות, עד שהחל להיעלם בשנים האחרונות. מענין לציין שהז׳אנר חי ומשגשג דווקא בציבור החרדי, שם משגשג ז’אנר ספרי הבלשים לילדים באיחור של חמישים שנה, אבל בהצלחה גדולה.
אבל כעת מיכאל אבס מקים את הסוגה הזאת לתחייה, בספרים ששמים דגש על האלמנט החידתי והבלשי של הסיפורים, עבור הקוראים הצעירים, וכל פרק בספריו אינו רק סיפור אלא גם תעלומה העומדת בפני עצמה שעל הקוראים ״לשבור את הראש״ ולפתור אותה ובכך לקחת חלק אקטיבי בפתרון התעלומה.
והנה ראיון עם מיכאל אבס:
אלי :אתה יכול לספר איך הגעת לתחום הבילוש ?
מיכאל :כשהייתי ילד הייתה לי חבורה של חברים בלשים שאני עמדתי בראשה. היינו כל הזמן מסתובבים בעיר ומחפשים תעלומות. מאחר והיה לי דמיון מפותח אם לא היינו מוצאים תעלומות, הייתי דואג להמציא אותן…
אבל גם לי במציאות הייתה איזושהי התנסות קטנה בלשית שכזו עם החבורה שלי בילדות. אני עדיין זוכר כיצד מצאנו מעטפה בלי שם, שבה תכשיטים יקרים וניסינו לאתר את בעלה החוקי. אפילו ניהלנו מעקבים פה ושם בעקבות “פושעים” מסוכנים, הרבה מזה היה הודות לדמיון הפורה שלי, כמנהיג החבורה.
הנושא תמיד ריתק אותי, וכיף לי שאני יכול לקשר בין העבר שלי כילד, ולהעביר את החוויה הזו לילדים של היום.
אלי : איך הגעת לתחום כתיבת החידות שעימו אתה מזוהה ?
מיכאל : לא הייתי קורא הרבה בילדותי וזו לא הייתה אחת הפעילויות היומיות שלי. הקריאה הייתה דבר ששמרתי לזמנים שלפני השינה כשאני לבדי ושקט בחדר. הספרים שאני זוכר יותר מכולם הם “הציפור הלבנה”, “ספר סיפורי ג’ק”, ו-“תעלולי ג’וחא”, כולם ספרי מעשיות. עד שיום אחד בגיל 13, בשנת 1995, בטיול בר מצווה עם אבא נתקלתי בספר חידות ישן והוקסמתי מייד. הרגשתי שנפתח לפני עולם חדש. מאז התחלתי לחקור ולאסוף ספרי חידות.
אני ואבי, סופר הילדים שלמה אבס, אספנו חידות ותעלומות מכל העולם, ופרסמנו ספרים רבים בנושא תחת שמו בלבד, מאחר והתביישתי להיות חתום על ספר בתור נער. אבי כידוע עוסק באיסוף אגדות ומעשיות מכל העולם, ואני הלכתי בעיקבותיו, אבל בתחום ספציפי יותר – החידות. בהתחלה עשיתי זאת על מנת לעזור לאבי, כאשר הוא הוציא ספרי חידות שהיו ראשונים מסוגם. עד היום ראו אור לפחות 13 ספרי חידות לילדים שלו, שבהם יש יותר מ-1100 חידות מסוגים שונים, שלא היו בספרות הילדים הישראלית. עד מהרה החידות כה ריתקו אותי עד שהפכתי למומחה בפני עצמי בנושא. גיליתי שהחידה היא עתיקה בדיוק כמו האגדה והמעשיה, וניתן למצוא חידה אפילו בספר התנ”ך, בחידת שמשון לפלישתים. כיום אני מקיים מפגשי סופר עם ילדים ברחבי הארץ וחושף בפניהם את סוגת החידות המרתקת.
שני הספרים הראשונים שפורסמו תחת שמי היו ספרי חידות מובהקים : יחד עם אבי פירסמתי את הספר אולימפיאדת החידות:תחרות החידות המרתקות ביותר בעולם (הוד-השרון : עגור, 2010), ולאחר מכן לגמרי לבדי את “מסביב לעולם בשמונים חידות״ (הוד-השרון : עגור, 2011.)
לפני כמה שנים החלטתי שאני לא רוצה להישאר עם איסוף חידות מרחבי העולם, אלא ללכת צעד נוסף קדימה ולהוציא סדרה של ספרים בנושא החידות, שישלבו אותם עם סיפורים עכשוויים לילדים. מאחר ואף פעם לא מצאתי ספר שממש מערב את הילד כבלש בסיפור אז אני אעשה זאת בעצמי.
אלי :לאיזה גילאים אתה פונה ?
מיכאל: ילדים בכל גילאי היסודי קוראים את הספרים שלי ואפילו בגילאי נוער, אם הם לא מתביישים לקנות ספר מנוקד. אגב, הם צודקים באהבתם לבילוש מאחר והחידות והתעלומות בספר שלי מתאימות מהגילאים 6 ועד 120, ומבוגרים וילדים כאחד מתקשים בפתרון התעלומה.
אלי: הרעיון שלך של כל פרק שהוא חידה בפני עצמו הוא יוצא דופן, אבל מה המטרה שלו ?
מיכאל : אינני חושב שהיום, במאה ה-21, הקריאה כפעולה פסיבית לחלוטין זה רעיון טוב כל כך. החידות שלי הופכות את הקריאה בספרים שלי לפעולה אקטיבית, שמחדדת את הבנת הנקרא וההיגיון מחד, ומאידך מעודדת חשיבה יצירתית של הילדים לקראת פתרונות לא צפויים. הילדים לא רק קוראים בצורה פסיבית, הם חייבים להפעיל את המוח ואת המחשבה בכל רגע ורגע, בכל עמוד ועמוד.
אלי : איך אתה מוצא את הקוראים הצעירים שלך?
מיכאל : הקוראים הצעירים שלי מוצאים אותי. אני חושב שסדרת הספרים שאני מוציא לאור, “משחקי בילוש”, נותנת מענה לצורך של הילדים להיות בלשים של ממש. יש להם עניין רב בבילוש מאחר ויש דבר אחד שמשותף לכל הילדים והוא הסקרנות הטבעית שלהם, סקרנות שלעיתים נעלמת בבגרות לצערי, או שסתם מתעלמים ממנה. והרי מה זה תעלומה? משהו לא ברור שמסקרן אותך לפענח אותו. גם אם הן לא בהכרח בלשיות, תעלומות וחידות קיימות ומסקרנות את האדם משחר האנושות.
אלי : יש להם כישרון בבילוש ?
אבא שלי תמיד אומר שספרות העם, שהתעלומות והחידות הן חלק בלתי נפרד ממנה, זה כמו לחם. אין לחם לילדים ולחם למבוגרים, לחם זה אותו הדבר לכולם. כך גם התעלומות. ילדים פותרים לא פחות טוב ממבוגרים, ולעיתים מאחר והראש של הילדים פתוח, הם גם טובים מהמבוגרים.
אלי : מה אתה מעדיף כתיבה למבוגרים או לצעירים?
מיכאל : אני מעדיף לכתוב לצעירים בגלל שאפשר להשפיע עליהם לטובה, בעוד שמבוגרים יותר מקובעים בהלך המחשבה שלהם.
אלי: אתה מתכוון להמשיך עם כתיבת בלשים וחידות ?
מיכאל : כמה שאוכל. יש לי את העבודה הכי טובה בעולם.
אלי :איזה פרוייקטים מתוכננים בעתיד ?
מיכאל :סדרת בת לסדרת ״משחקי בילוש״, הכיוון כנראה אימה ומסתורין.
מיכאל אבס יופיע בכנס ספרי הבלשים ברמת השרון, שם יציג חידות בלשיות לפני קהל הילדים, כשהוא מלווה באיורים שיציג על הבמה הקומיקסאי עופר זנזורי. ציבור הילדים, וגם הוריהם, מוזמן להרצאה ולמשחקי הבילוש המרתקים ומחדדי המחשבה שמיכאל יציג, ולהראות שגם הם אינם נופלים מבלשי המשטרה.
ראו גם