הסרט "האגדה של טרזן" יצא לאקרנים ברחבי העולם ב-1 ביולי 2016. בוים על על ידי דיוויד ייטס, ונכתב על ידי אדם קוזאד וקרייג ברואר. בתפקידים הראשיים: אלכסנדר סקארסגארד, מרגו רובי, סמואל ל. ג'קסון וכריסטוף ואלץ.

הטריילר

מאת אלי אשד

מקדימון הסרט "האגדה של טרזן "

בשנה ה-104 לקיומו של טרזן יוצא סרט חדש עליו, "האגדה של טרזן". הסרט מתאר אותו כדמות מהעבר הרחוק, אי אז בסוף המאה ה-19, כאשר היה "בשיאו", ולא מציג אותו כדמות עכשווית מודרנית לחלוטין  כפי שהיה מקובל עד שנות השישים ועד היום, בגלגולים אחרים של הדמות.

האם יש אנשים בגיל הנכון שלא זוכרים היום את טרזן? ילד בן לורד אנגלי ואשתו, שגדל בג'ונגל בין "הקופים הגדולים" (מין בלתי ידוע של קופי אדם שאינו שימפנזים או גורילות, ואולי הוא מין קדמון בלתי ידוע של בני אדם, כפי ששיערו כותבים מאוחרים שעסקו בדמות לאחר מות היוצר אדגר רייס בוראוז) והפך בבגרותו למלך הג'ונגל.

מלך הקופים, איש הג'ונגל החמוש בסכין, הוא ג'ון קלייטון, בנם של זוג לורדים בריטיים משושלת גרייסטוק,  שיצאו בשנת 1888 בספינה ליבשת אפריקה כדי לחקור שמועות על פעולות לא אתיות של "מעצמה ידידותית לבריטניה". שמה של זו לא נמסר לילידים שלה (המחבר אדגר רייס בוראוז חשב על קונגו הבלגית, ועל הפשעים המזעזעים שבוצעו שם בידי מלך בלגיה לאופולד נגד התושבים השחורים. הדבר גרם לסקנדל בינלאומי בעשור הראשון של המאה ה-20, למרות שביצוע הפשעים האלו החל במציאות ההיסטורית רק כמה שנים אחרי שנת 1888). כתוצאה ממרד של מלחי הספינה, הזוג נותר נטוש ומבודד, עם תינוק בג'ונגל, אי שם ליד גבון.

הוריו של טרזן מתים בג'ונגל, אך התינוק שלהם מאומץ על ידי הקופה קלה, וגדל כקוף לבן עור. מכאן ואילך הוא הופך לשליט שבט הקופים שבקרבו הוא חי. הוא מגן על הג'ונגל מפני טורפים המסוכנים יותר מחיות טרף – לבנים, שחורים ומוסלמים. הסיפורים על עלילותיו החלו להופיע בכתבי עת בפרוטה ב-1912, ולאחר מכן בספרים, שהפכו לרבי מכר ענקיים בכל העולם. טרזן דיבר ללבם של מיליונים – לא רק ללבנים, אמריקנים ואירופים, אלא גם ליהודים, מוסלמים ושחורים.

אני שואל את עצמי אם קיים מישהו שאיננו "בגיל הנכון" (לפחות עדיין), וכן מכיר את טרזן. אמנם סרטים, ספרים, וקומיקסים חדשים עליו ממשיכים להופיע, אבל הוא שוב אינו חלק כה בלתי נפרד ואף מוביל של התרבות הפופולארית, כפי שהיה בעבר. בתקופה ההיא נוצרו בראש ובראשונה סביב דמותו צורות מדיה חדשות – כמו סדרות קומיקס וסדרות סרטי קולנוע.

במילים אחרות, אם תשאלו היום ילד ברחוב האם הוא יודע מי זה ומה זה טרזן מלך הקופים, יש סיכוי טוב שהוא יגרד בפדחתו ולא יהיה בטוח על מי בדיוק אתם מדברים. אולי הוא יבדוק בסמרטפון מי זה הטרזן הזה. ואולי לא.

אין שום סיכוי שדבר כזה היה קורה לפני חמישים-שישים שנה. בשנים ההן כל ילד וכל מבוגר בכל פינה בעולם הידוע היה יודע בדיוק למי ולמה הכוונה. רבים רבים מהם בילדותם ביססו את משחקיהם עם חבריהם ואת עולמם הדמיוני על עולמו של טרזן.

והנה, עדיין עושים סרטים חדשים על טרזן גם במאה ה-21.

בניגוד לכל הציפיות, "אגדת טרזן", הסרט החדש על טרזן, מצא חן בעיני מאוד. ייתכן אף שזהו סרט הטרזן הטוב ביותר שראיתי. זאת, למרות שיוצרי הסרט הכניסו שינויים גדולים בדמות ובהיסטוריה שלה. אבל אלו לא היו שינויים מטופשים. הם נעשו לאחר מחשבה.

כך למשל הוזז אחורה הזמן של טרזן. בספר המקורי "טרזן איש הקופים" טרזן נולד ב-1888 והעלילה מתרחשת בשנת 1909. בסרט"האגדה של טרזן" העלילה מתרחשת בתקופה הוויקטוריאנית, בסביבות שנת 1893, כאשר ויליאם האריסון מוזכר כנשיא ארה"ב. למרות שטרזן לפי ספרו של בוראוז אמור להיות אז ילד קטן כבן חמש, בסרט הוא מבוגר בשנות השלושים שלו.

כאמור, אין זה דבר של מה בכך. הזמן הוא בדיוק שיא תקופת ההתפשטות האימפריאליסטית של מעצמות אירופאיות כמו אנגליה, צרפת, גרמניה ובלגיה. בוראוז מיקם את סיפורי טרזן בתקופה שבה כבר מתחילים לחוש את הקריסה המתקרבת של האימפריאליזם האירופי באפריקה, וכך אנו שבים לפתח דבריי.

טרזן מופיע כדמות ידועה באנגליה ובאירופה של שנות התשעים של המאה ה-19. סיפורי הרפתקאותיו  האמיתיים פורסמו במגזינים השונים של התקופה.

השבט האפריקאי של "אופיר"

בסרט מופיעה גם העיר "אופאר", אופיר מספריו של בוראוז. אך בניגוד לספרים אלו, אין בה כוהנת לבנה יפה השולטת על פראים שהם צאצאים של תערובת בין בני אדם וקופים. יש רק מלך שחור שבנו נהרג בידי טרזן, כפי שאנו מגלים לאחר שהרג את אמו ה"מנגאנית" (הגזע של קופי האדם שגידל את טרזן, ושאינם זהים לגורילות העדינות. הם הרבה יותר תוקפניים ואלימים מהן).

ג'ין, אשתו האמריקנית של טרזן, היא בתו של פרופסור כמו בספר, אבל בניגוד לספרו של בוראוז, הוא לא בא לאפריקה כדי לחפש אוצר, אלא שימש במשך שנים כמורה של שבט השחורים. כמו כן, בניגוד לדמות שבספר, ג'ין שבאה מבולטימור גדלה בכפר של שחורים ומכירה אותם היטב.

נעדרים בסרט אויביו של טרזן מהספרים, הרוסים ניקולאס רוקוף ופאולביץ, מהפכנים רוסיים מושחתים שהם גם סוכנים חשאיים עבור הצאר, וכנראה סוכנים כפולים, שחוטפים את בני משפחתו של טרזן ביותר מספר אחד. אבל בהחלט מתואר בסרט שלטונו של מלך בלגיה לאופולד השני, אחד מרוצחי ההמונים הגדולים בהיסטוריה.

מלך בלגיה לאופולד השני – רוצח ההמונים

בספר המקורי של בוראוז נשלח אביו של טרזן לחקור את הזוועות של שלטונו. הוריו של טרזן הם ג'והן קלייטון – הלורד גרייסטוק ואליס רוטפורד, שניהם צאצאים למשפחות אצולה בריטיות ותיקות. קלייטון נשלח לנהל חקירה קשה במיוחד במושבה בריטית בחוף המערבי של אפריקה, שמעצמה אירופית אחרת  "ידידותית לבריטניה" הייתה מגייסת את תושביה השחורים לשורות צבאה הקולוניאלי. צבא זה הופעל לשדידת גומי ושנהב מן השבטים החיים גדות נהר הקונגו. השחורים טענו שרבים מצעיריהם הולכים שולל אחרי הבטחות מפתות, ורק מתי מעט מהם שבים אי פעם אל חיק משפחותיהם. האנגלים תושבי אפריקה הרחיקו לכת וטענו כי השחורים המסכנים משועבדים ממש, מאחר שהקצינים האירופים מרמים אותם, ומאריכים באופן שרירותי את שירותם הצבאי מעבר לתקופת החוזה שעליו הוחתמו השחורים חסרי ההשכלה.

משרד המושבות הבריטי מינה אם כך את ג'ון קלייטון לפעילות דיפלומטית באפריקה, אך ניתנו לו הוראות סודיות לחקור את פרשת העוול שנעשה לנתינים בריטים על ידי אותה מעצמה אירופית ידידותית. אך המשימה מעולם לא בוצעה, שכן הוריו של טרזן נעלמו בג'ונגל בדרך.

מעשי העוול נמשכו וזעקו לשמים עד לעשור הראשון של המאה העשרים. בקונגו הבלגית, שמאז 1884 הוקמה בה מדינה "עצמאית", שהייתה רכושו הפרטי של לאופולד מלך בלגיה, בוצעו מעשי זוועה שונים, לאחר שלאופולד התחייב בפני מעצמות אירופה שידאג לתושבים השחורים של הארץ. אך כאמור, במקום זה, באמצעות צבא השכירים, לאופולד שיעבד אותם, רצח אותם, והשתמש בהם כדי להשיג גומי ושנהב, שאותם מכר במחירים מופקעים, שהגיעו בסופו של דבר לכיסו ולכיס שותפיו.

לאופולד הפך כמובן מאליו לאחד אנשים העשירים ביותר באירופה, זאת בזמן שבקונגו נרצחו מיליוני אנשים – כעשרה מיליון בני אדם! – באשמתו. מכל בחינה צבא לאופולד היה צבא טרוריסטים ושודדים רצחניים,  בדומה לצבא הטרור של דאע"ש היום.

מעריכים שבתקופה שבין 1885 ל-1908 נהרגו בין 5 ל-15 מיליון שחורים על ידי הבלגים (המספר המקובל הוא כ-10 מיליון).

מתוך דין וחשבון של אחד הסוחרים הבלגיים: "לא נשאר כפר מיושב על פני כל השטח מהלך ארבעה ימים באוניית קיטור בארץ שהייתה לפנים כה עשירה. כיום היא חרבה לגמרי. אנשי הצבא הנשלחים להשיג גומי ושן הפיל משמידים את התושבים. הם מצאו שהשיטה המהירה ביותר היא להתנפל על כפרים ולקחת אחר כך אנשים בשבי, שיהיה צריך לפדותם אחר כך בשנהב".

כשטרזן התבגר, בסביבות 1909, נפסקו מעשי הפשע של לאופולד בלחץ בריטי ובינלאומי, והארץ עברה לרשות ממשלת בלגיה. אבל הזוועות לא נשכחו לעולם. ועל הזוועות האלה חשב בוראוז כשכתב את ספר טרזן הראשון. אם כי הן רק נקודה משנית מבחינתו.

מעשי הפשע האלו הם הנושא המרכזי בסרט "האגדה של טרזן", שמעמיד את טרזן נגד הרשע שאותו יצא אביו לחקור בספר המקורי.

טרזן נגד הבלגים

טרזן, ג'ין, וידיד שחור (אמריקאי) באפריקה

בסרט, טרזן ואשתו ג'ין יוצאים להיאבק בצבא שכירי החרב הרצחניים של לאופולד, שמאיים על בני שבט ידידותי להם. תיאור מאבקו של איש הג'ונגל בחיילים האירופיים ובבעלי בריתם, כשהוא נעזר בטבע האפריקאי ובבעלי החיים – משכנע למדי. אשתו ג'ין מצטרפת אליו, והיא אינה מוצגת כקורבן של מעשי אונס מתוכננים מצד בני אדם לבנים, שחורים, ערבים, ואף קופים – כמו בספרים, אלא כאישה קשוחה וחזקה בפני עצמה, שגדלה בכפר שחור בג'ונגל, וכך מכירה את הג'ונגל לא פחות טוב מטרזן.

במהלך המסע פוגש טרזן את המנגאנים ואת מנהיגם האימתני אקוט, דמות שמופיעה בספרים, ובין השניים מתנהל קרב שבו טרזן מפסיד (דבר שלא יעלה על הדעת בספרים המקוריים, שם טרזן תמיד מנצח).

ובכל זאת, בסופו של דבר הוא נשאר בחיים. וזה מסביר לנו איך טרזן הפך לכל כך חזק – בילדותו הוא היה חייב לעבור קרבות כאלו עם המנגאנים מדי יום ביומו.

טרזן ומנגאנים

למעט המנגאנים, קופי אדם שאינם קיימים במציאות, אין כאן יצורים על טבעיים. דינוזאורים אין כאן.

דבר זה הטריד כנראה את ה"מבקרים" האחרים, שהתלוננו על כך שהסרט אינו גרנדיוזי כמו סרטי גיבורי העל של מארבל ודי סי. הם קבלו על כך שאין בו מפלצות וחייזרים, ועל כך שטרזן אינו מספיק סופרמן ואינו מציל את היקום כולו – ולכן לא מספק את הסחורה. הביקורות האלו, יותר משהן אומרות משהו על הסרט הן אומרות משהו על טעמם (הקלוקל) של "המבקרים".

אכן, המפלצות הגרועות ביותר בסרט הן אנשי עסקים וקולוניאליסטים אירופיים. אבל הוא בהחלט ראוי לצפייה יותר מכל סרט גיבור-על שראיתי בשנה-שנתיים האחרונות. ונוסף על כך, יש בו בהחלט כל מיני מסרים פוליטיים שלא נס ליחם.

טרזן לכאורה נראה כמנוגד לכל תרבות הפוליטיקלי קורקט ששלטה בעשורים האחרונים. שהרי לפנינו אדם לבן, וגרוע מזה אריסטוקרט בריטי בעל דם כחול, שהורג ללא רחמים שחורים, ערבים, ואפילו לבנים. לכאורה כלי של הקולוניאליזם הבריטי והאמריקני, לפי כל חשיבה פוליטיקלי-קורקט.

משום כך המפיקים ברוב הגרסאות הקולנועיות והטלוויזיוניות על טרזן מאז שנות השמונים העדיפו להחזיר אותו לשנים שעליהם כתב בוראוז, ולא להמשיך עמו לעידן המודרני. הם מעדיפים להציב אותו נגד ארץ שורצת דינוזאורים, ונגד מלכות לבנות ויפות בעיר אבודה, אי אז בשנות העשרה-העשרים-השלושים של המאה הקודמת, ולא נגד רודן אפריקני מושחת ועכשווי. כל זאת, כדי לא להסתבך מבחינה פוליטית. מרבית הסיפורים האחרונים על טרזן בקומיקס הציבו אותו יחד עם גיבורים ידועים אחרים של התרבות הפופולארית, כמו פרנקנשטיין, דרקולה, סופרמן, בטמאן, קינג קונג, כוכב הקופים (!) ואחרים, דבר שרק הראה עד כמה העניין באיש הג'ונגל כשלעצמו לכאורה דעך.

אבל לדעתי המצב שוב השתנה. אפריקה השתנתה לחלוטין, ושאלת הקולוניאליזם האירופי שוב אינה  רלוונטית. לעומת זאת, שאלת ההגנה על בעלי חיים ועל הטבע ההולכים ומושמדים רלוונטית מאי פעם. זאת, בעוד אפריקה מותקפת שוב ושוב בידי צבאות טרור מפלצתיים, מהסוג שפעם אכלס רק סיפורי טרזן.

אין ספק שטרזן כגיבור לבן באפריקה השחורה כיום הוא עניין שנוי במחלוקת. אבל לדעתי, עם כל השינויים שהעולם ואפריקה עוברים – גם זה יכול להשתנות. אחרי הכול, בסיפורים טרזן אינו מייצג באמת את הגזע הלבן. הוא נאבק בכולם – לבנים, בלגים, בריטים, צרפתים, גרמנים, אמריקאים, שחורים, מוסלמים, וצהובים, העוסקים בהכחדת עולם הטבע באפריקה, וככזה הדמות לא איבדה אפילו גרם אחד מהרעננות ומהרלוונטיות שלה. להפך. מכאן שאין שום סיבה שטרזן לא ימשיך להופיע כדמות עכשווית לחלוטין בעשורים הבאים של המאה ה-21.

בסרט "האגדה של טרזן" מוצג טרזן מודע מאוד מבחינה פוליטית. הוא נאבק נגד שכירי החרב הבלגיים בכל מקום, ומטרתו להביא להפלת שלטון הדיכוי של המלך הבלגי בקונגו.

מומלץ בהחלט כסרט טרזן הטוב ביותר בשנים האחרונות. ואולי בכלל.

ראו גם:

אגדת טרזן בוויקיפדיה

אלי אשד על מעמדו העכשווי של טרזן בתרבות הפופולארית של המאה ה-21

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − 17 =