מלחמה כנגד ארגוני הטרור- כיצד?
חיים מזר
בספר חדש שיצא על מלחמת לבנון השניה "מחניבעל למלחמה" נותן מחבר הספר שמואל גורדון תיאור מקיף ויסודי ביותר של תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה, של הצבא ועומד על יחסי הגומלין שבין שתי מערכות החלטה אלה. ניכר בספר כי הושקעה מחשבה רבה המטפלת בכל שלב ושלב לקראת המלחמה, במהלכה ואחריה. דיון מעמיק זה מעיד על דבר מה מאוד יסודי שכלל המעורבים בקבלת ההחלטות לא היו ערים לו כנראה וכנראה גם היום לא נתנו על כך את הדעת. הכוונה היא לסוג המלחמה שמתרחשת מבחינת המדע המדינה וההגות הצבאית.. למעשה התרחשה כאן מלחמה בין מדינה לארגון טרור סמי צבאי. לשם השוואה נחשוב על אפשרות בה ארה"ב יוצאת למלחמה כנגד ברוני הסמים בדרום אמריקה שלהם צבאות משלהם.
החיזבאללה אינו ארגון מחתרתי המונה עשרות או לכל יותר מאות ספורות של מאות אנשים. בחיזבאללה חברים 20,000 איש. ארגון זה יושב בדרום לבנון ועושה בה ככל העולה על רוחו. דוגמה לכך היא ההתפוצצויות שהיו בזמן האחרון במאגרי התחמושת של הארגון. צבא לבנון לא הורשה להיכנס למקומות אלה בבחינת אזור צבאי של החיזבאללה. סיטואציה שאיננה אפשרית בשום מדינה. כל מדינה היתה רואה בכך פגיעה בריבונות שלה ויוצאת למלחמת חורמה כנגד ארגון מסוג זה. כך גם היה כאשר הפת"ח שלט בדרום לבנון. יש לבנון ויש דרום לבנון שתי ישויות פוליטיות נפרדות. מבחינת מאגרי הנשק שלו הארגון בנה לעצמו ארסנל צבאי בסדר גודל של מדינה. הודות לאספקה נדיבה מצד גורם מדינתי-אירן. המשמעות היא שמלחמה כנגד הארגון היא גם מלחמה כנגד אירן. עם נפילת המשטר באירן(קרוב לוודאי זה יקרה)הארגון ייחלש ויפגע בצורה משמעותית ביותר. הפטרון הפוליטי איננו.
ארגוני טרור קטנים ממוקמים ונטמעים היטב באזורים מיושבים ומשתדלים לא להיחשף ביומיום ולצורך זה הם עוטים על עצמם דמות של אנשים נורמטיביים. כל זאת כדי להקשות על גורמים ממשלתיים לחשוף אותם. החיזבאללה פועל בדיוק להיפך. הוא חושף את עצמו באמצעות ראיונות עיתונאיים, עצרות המונים(הגם שהנואם הבלבדי חאסאן נסראללה פועל מתוך בונקר) ומקיים תהלוכות צבאיות. החיזבאללה הוא ארגון מורכב ביותר . רצוי על כן שבמערכת הביטחון יכירו את כל המבנה הארגוני שלו לרבות תהליך קבלת ההחלטות שלו. מין הדין שייעשה שימוש בידע זה כדי לפתח דרכי פעולה שינוצלו ככלי מלחמה כנגדו.
מבחינת קבלת ההחלטות יש הבדל מהותי בין תהליך קבלת החלטות של מדינה לבין זה של ארגון. ישנם אמנם ארגונים חובקי עולם כמו תעשיות הענק, אך עדיין אין הם חייבים בשיקולים שמדינות מחויבות כלפיהם. אינטרסים של מדינות הם רחבים ביותר ונוגעים ליחסים בין מדינות כמו אינטרסים משותפים, מסורות תרבותיות, דתיות, גיבורי תרבות, פיתוח כלכלי, מלחמה בנחשלות של מדינות העולם השלישי וכו'. אינטרסים של ארגונים נוגעים לאינטרסים שלהם עצמם בלבד. מטבעם שהם מוכווני מטרה. באשר למפעלים תעשייתיים, הם עוסקים רבות בפיתוח מוצרים חדשים ובאופן כזה יוצרים מקומות עבודה. המדינה בתור שכזו חייבת לאפשר תנאים שיהיו כדאיים לארגונים אלה. ארגוני טרור גם הם מוכווני מטרה אך היעדים שלהם הם הרס והשמדה ובמקרה של ארגונים איסלמיים הם יעשו הכול כדי לכפות את דתם על מי שאינם מוסלמים. מטרה מאוד מתוחמת ומצומצמת שבקצה שלה כמה שיותר הרוגים בצד השני. זאת הסיבה לכך למה אין להיכנס איתם לשום משא ומתן. כל ויתור שהוא לרבות נקיטת מדיניות של הכלה יתפרש על ידם כחולשה.
ארגוני טרור מטבעם שהם ממודרים וחדירה לתוכם היא בעייתית. יש על כן לפתח דרכי פעולה שתבאנה בחשבון את תהליך קבלת ההחלטות שלהם ואת צורת המידור הארגונית שלהם לרבות תרבות ארגונית. לדעת אך להשתמש באפיונים אלה כמנוף לפגיעה אנושה בהם. הידע הארגוני הוא בבחינת נשק. בהשוואה לידע צבאי לחימתי, זה ידע רך שלא נעשה בו שימוש לא בנשק חם ולא בנשק קר. שימוש מושכל בו יכול להיות מאוד אפקטיבי. קיימת אפשרות לשלב את הידע הצבאי המסורתי עם הידע הארגוני. למשל אם מבצעים סיכול ממוקד של בעלי תפקידים בכירים, מטבע הדברים יש למלא את השורות. על מנהיגי הארגון למצוא אנשים מתאימים.לכך. למילוי תפקידים בכירים נדרשת בגרות, מוכנות נפשית ויכולת ארגונית לצורך זה. כאשר מבצעים סיכול ממוקד של כל בעל תפקיד בכיר. היכולת למצוא אנשים מתאימים אלה הולכת ופוחתת. אי הרפיה של פעילות מסוג זה לאורך זמן תיתן תוצאות אפקטיביות.
כלי נוסף בו יש להשתמש במלחמה נגד ארגוני טרור הוא ההיסטוריה שלהם. איך התחילו, איך התפתחו, הכרת הפילוסופיה שלהם ודקויות שמתפתחות בה לאורך שנים, הכרת מטרות הקצה שלהם. הכרת הנפשות הפועלות לרבות הסיבות המביאות להצטרפות אליהם. הכרת צד זה של ארגונים אלה מחייבת צורת חשיבה של היסטוריונים. לכן יהיה זה ראוי להשתמש באנשים בעלי מיומנויות אלה. לא יהיה זה מופרך לשמוע שלמלחמה נגד ארגוני טרור מגייסים היסטוריונים.
קרוב לוודאי שבין לוחמי החיזבאללה ישנם כאלה שהצטרפו לשורותיו מסיבות כלכליות. הם זקוקים למשכורת. אם הממשל הלבנוני היה מקים ארגונים ומוסדות בעלי אוריינטציה כלכלית כמו תעשייה ותיירות ותובטח למי שיבוא לעבוד בהם משכורת גבוהה, יהיו מי שיתחילו לחשוב היכן יוציאו את מטה לחמם. כצעד תומך בכך יש לאתר את המקורות הכספיים של החיזבאללה ולחסום אותם. כאן יש להיעזר בשירותיהם כלכלנים ובנקאים. חסימת מקורות אלה תחייב את החברים בחיזבאללה לחפש מקורות הכנסה אחרים שבעזרתם יביאו משכורת לבני ביתם.
בשל שליטתו של החיזבאללה על שטח טריטוריאלי למרות שאיננו מדינה ובשל מאגרי הנשק שצבר הוא מתנהג כארגון סמי צבאי וכארגון יש להניח שקיים בו מדרג ארגוני המאפשר לחברים לעלות בדרגות ולמלא תפקידים בכירים, דפוס מובהק של מוביליות ארגונית. התפקיד היחידי החסום בפני חברי הארגון ראש הפירמידה שבמקרה זה הוא חאסאן נסראללה.. כמו בכל ארגון יש בו פעילות פנימית, תככים ומאבקי כוח. אין לשלול אפשרות של רציחות ככלי למוביליות כלפי מעלה, חיסול חשבונות. אין גם לשכוח שארגון טרור על פי הגדרה איננו דמוקרטי. לחיזבאללה זה יש יעדים ברורים, השתלטות על לבנון ופגיעה קשה ככל שניתן במדינת ישראל ובאזרחיה. הכרת המבנה הארגוני והפוליטי שלו יכולה לשמש את צ.ה.ל כמנוף לפגיע במוקדי הכוח שלו. פגיעות קשות וממושכות כאלה יאלצו את הארגון לעבור למצב של התגוננות.
מבחינת האפיון הצבאי החיזבאללה הוא צבא של נשק אחד טילים ופצמ"רים היכולים לכסות את כל מדינת ישראל. צ.ה. ל במלחת לבנון השניה עשה גם כן שימוש בנשק אחד מטוסים ומסוקים. התוצאות היו מרשימות. הפעלתם של כוחות אוויר היא יקרה מאוד. יש על כן לעשות שימוש גם בכוחות קרקעיים. לא בטוח שכניסה עם טנקים ללבנון היא רצויה מבחינה צבאית ומבחינה פוליטית. הרצוי הוא לעשות שימוש בכוחות קטנים מגובים במערך מודיעיני מקיף – איתור אישים מרכזיים, מאגרי נשק, מערכי שינוע לוגיסטיים. אמצעי תקשורת וכו' ובניית תוכנית עבודה מסודרת ושיטתית, לקבוע לוח זמנים מדוקדק איזה פעולה עושים מתי ובאיזה עוצמה.
כניסת כוחות קטנים לדרום לבנון חייבת להיות בסדר גודל קטן ושהייה צריכה להיות למספר ימים מצומצם. לבנות שיטת עבודה שלא מאפשרת לחיזבאללה לעקוב אחר דפוסי הפעולה של צ.ה.ל. יש גם לתכנן מתווי פעולה עבור מזל"טים. לצורך זה רצוי לפתח מזל"טים חמקניים. אפשרות נוספת היא לעשות בהם שימוש כמזל"טי קמיקזה. מזל"טים יכולים לשהות באוויר ימים מכיון שאין בהם טייסים.
המסקנה המתבקשת היא שלצורך לחימה בחיזבאללה ולהדברתו יש לפתח תורות לחימה ושיטתית. חשיבה צבאית בהיבט זה לא היתה בעבר אצל הוגי הדעות הצבאיים. זהו מצב חדש לחלוטין. לא להיות מעוגנים יתר על המידה בהגותו של קלאוזביץ.
וראו גם
אלי אשד "שלושים שנות החיזבאללה "מאמר ב"יקום תרבות "
