מגזין חדש לשירה ולספרות הופיע במקומותינו ” הבה להבא”בעריכתם של עודד כרמלי ורעועל שועלי . זה כשלעצמו אינו יוצא דופן.    

אך האידיאולוגיה של המגזין היא בהחלט יוצאת דופן ,זוהי האידיאולוגיה הטרנס הומניסטית הקוראת להאריך את חייו של האדם וטוענת שזה בהחלט אפשרי מבחינה מדעית רצוי ואף בלתי נמנע.    

עודד כרמלי משורר ועורך צעיר אך מנוסה (הוא התפרסם בעבר כעורך שותף של כתב העת הספרותי הבועט “כתם” יחד עם יהודה ויזן) פרסם לאחרונה ביחד עם רעועל שועלי , את הגליון הראשון של “הבה להבא”, מגזין חדש המשלב הגות ומחשבה, שירה ודימויים. כתב העת החדש נסמך על חיבור עז בין מדע לתרבות ומבטיח חיי נצח לקוראיו.   

“הבה להבא” מקיים דיון חריף וביקורתי בערכי החברה הישראלית בפרט והמערבית והאנושית בכלל, ועושה זאת על בסיס רעיונות הנובעים מהסינגולריות הטכנולוגית ומהשיח הפילוסופי הטרנס -הומניסטי.   

   

הטרנס הומניזם היא תנועה שקמה בארה”ב והתפשטה משם למדינות נוספות. התנועה מאמינה ביכולות הטכנולוגיה להאריך את חיי האדם ולהעבירו לשלב חדש באבולוציה האנושית, שיש המכנים אותה סינגולאריות. “הבא להבא” הוא מעין תגובה ספרותית לרעיונות אלו, ולצד שירים שאין להם קשר לרעיונות הארכת החיים אנו מוצאים מאמרים המדברים על האפשרות להתפתח לשלב אחר וטוב יותר.   

אבל”הבה להבא” אינו המגזין הראשון מסוגו בספרות העברית. קדמו לו כמה יוצרים ידועים יותר ופחות.   

הראשון שבהם היה המשורר יעקב כהן, שבזמנו נחשב ליורש של ביאליק אך נשכח בשנים האחרונות. כהן פירסם פואמה ענקית בשם “אריאל” בה דיבר על הצורך והחובה של המין האנושי להשיג חיי אלמוות פיזיים, אלא שפואמה זו זכתה למעט מאוד תגובות ומעט מאוד עניין בתרבות הישראלית בתקופה שבה חוברה.   

   

לעניין רב יותר זכה המשורר דוד אבידן שחיבר יצירות שונות על היכולת להשיג חיי אלמוות עבור המין האנושי או לפחות לו עצמו. לאבידן, בניגוד לכהן, השפעה גדולה על האידיאולוגיה שעומדת מאחורי “הבא להבא”. אפשר להזכיר גם משוררים נוספים. לדברי חוקר הספרות גבריאל מוקד המשוררת יונה וולך עסקה גם היא בנושא חיי הנצח,   

בשנים האחרונות עסק בכך גם המשורר גדי לופו, בעיקר בספר שיריו “בני האלמוות” (כרמל 2006), בו פירסם שירים ומאמרים שונים העוסקים בחיפוש אחר חיי הנצח לאורך הדורות. ניתן להזכיר גם יוצרים מספרות העולם שעסקו בנושא, כמו המחזאי האנגלי ברנרד שאו במחזהו “בחזרה למתושלח” והמשורר הרוסי מאיקובסקי בשנות העשרים של המאה הקודמת.   

   

אך כל אלו היו דמויות בודדות שלא זכו לתהודה רבה. “הבא להבא” הוא שונה. מטרתו להחדיר את הרעיון המדהים מכולם, רעיון חיי הנצח, אל לב התרבות העברית ולהפכו מרעיון שוליים מטורף לרעיון מכונן ומוביל.   

האם יצליח בכך? ימים יגידו. בינתיים הצהירו ההוגים על כוונתם כשהפגינו נגד המוות ליד בית העלמין טרומפלדור בתל אביב. בהפגנה הושמעו הרצאות על האפשרות להשיג חיים ארוכים עוד בדור הבא, והיא הסתיימה בהקראת שירים מעל קברו של ביאליק. לדעתי, זה לא המקום הנכון. אולי כדאי היה לעשות זאת מעל קברו של המשורר יעקב כהן, האב האמיתי של רעיונות אלו בשירה העברית. אולי בהפגנה הבאה?   

   

להלן ראיון שערכתי עם עודד כרמלי על “הבה להבא”.   

א.א. האם יש לראות בכתב העת “הבה להבא” המשך של כתב העת “כתם” או חיה חדשה ביער?   

   

ע.כ. הבה להבא” הוא כתב עת חדש לעת חדשה. הוא מלא כאירידיום בשירים חדשים וקהל היעד שלו הוא האנשים החדשים והמוזרים-עדיין של שנות האלפיים. את “כתם” אפילו לא מכניסים למועדונים בהם “הבה להבא” רוקד.   

א.א. איזה סוג יצירות אתה מעוניין לפרסם?   

ע.כ. אנחנו משוועים לטקסטים שאומרים משהו. אם המשורר לא אומר משהו בשיר, השיר לא יהיה משהו. נדמה לי שהעולם הוא מקום מספיק מעניין כדי שנתעניין בו, גם מעבר לשאלת ההתנחלויות כן או לא. אם יש מנהג לעולם – ואין מנהג לעולם – הוא לטעון שעולם כמנהגו נוהג בזמן שהעולם כל הזמן מתהפך. כל ירקן (מלשון יריקות בוויכוח, לאו דווקא ירקות בשוק) משוכנע שאין חדש תחת השמש, וזאת למרות שכבר מזמן הקפנו אותה בלוויינים מכל הכיוונים, וכל לאומן משוכנע שהלאום שלו מאז ומעולם ולנצח נצחים (אך לאום האויב מומצא לגמרי, כמובן), וזאת למרות שהעיר ניו יורק עתיקה יותר ממדינת הלאום העתיקה ביותר. משוררים! אל תטריחו את החיים בדברי המתים. אתם הורגים את החיים משעמום.   

   

א.א. יש נושאים ספציפיים שאתה רוצה לקדם במגזין החדש?   

ע.כ. כן, את האנושות. מבחינה היסטורית אנחנו תמיד חיים בג’ט-לג, תמיד חיים חיים קצת יותר ברבריים מהנדרש, והג’ט-לג הזה מתארך ככל שהמהירות הטיסה עולה. המטרה שלנו, אם כן, היא לעקוף את עצמנו בסיבוב.   

א.א. עד כמה יש לקחת ברצינות את המניפסט של “הבה להבא”?   

ע.כ. ברצינות תהומית ובחשדנות גבהים.    

א.א. האם אתה באמת מאמין שאפשרות של חיי אלמוות או שזה נאמר בקריצת עין?   

ע.כ. אני מאמין שחיי אלמוות אינם סבירים פחות ממשחק גולף על הירח. במשך קרוב לעשור השקיעה ארה”ב 4.5% מהתל”ג שלה על תכנית אפולו, למרות שאף אחד לא ידע אם אפשר להנחית אדם על הירח בזמן הזה, בתקציב הזה או בכלל. אם יקום נשיא אמריקאי ויכריז על מבצע סבתא, יכול להיות שתוך עשור ניתן יהיה להאריך את תוחלת החיים באופן משמעותי או באופן גורף. אני באמת לא יודע. אבל אני כן יודע שאף קנדי לא יכריז על אף מבצע סבתא כל עוד החדשות החדשות באמת, אלה שמשנות את חיינו מן היסוד, נדחקות לעמוד האחורי של העיתון, ליד התחזית, כקוריוז. העם דורש צדק חברתי, אבל העם צריך חיים. אין רווחה, אין ביטחון ואין חינוך למתים.   

   

ראו עוד על “הבה להבא” והאידיאולוגיה הטרנס -הומניסטית :   

 בחזרה לעתיד: ביקורת של דניאל עוז על הגיליון הראשון של “הבה להבא”    

ליקום אין אופוזיציה :חן קליימן על ספר שירה של עודד כרמל כחילוני המתפלל לשינוי    

לימודי הספרות של עודד כרמלי    

עוד על הטרנס-הומניזם   

    

אתר הקהילה הטרנס-ומניסטית   

הטרנס הומניזם בויקיפדיה    

המדען פרנק טיפלר מפגינים נגד המוות בתל אביב: איש לא צריך למות   

סרטון שצילם דניאל עוז בערב ההשקה של “הבא להבא”   

האורות בשמי תל אביב הם כוכבים :”יובל גלעד על גליון “הבה להבא” מספר 2″  

ועוד משוררים טרנס-הומניסטים מהעבר :   

יעקב כהן :נביא עידן האלמוות    

דוד אבידן האיש שבא מהעתיד    

   

   

   

.

4 תגובות

  1. אידיאולוגית הנצח מדריכה אותי ומלווה את שירי כחוט השני. אין נושא היום הקרוב יותר לליבי.
    אשמח להעביר אליכם שירים שכתבתי בנושא משני ספרי שירה שפירסמתי.מצרפת בזה שיר לדוגמא.

    אלמוות
    אִם עַל עַצְמְךָ לִשְׁמֹר
    תִּרְצֶה בֶּאֱמֶת,
    זֹאת עָלֶיךָ לָדַעַת
    לְשַׁנֵּן וְלִזְכֹּר
    שאַף אֶחָד לֹא מֵת
    לְיַד שֻׁלְחָן כְּתִיבָה
    כְּשֶׁיָּדוֹ הָאַחַת
    אוֹחֶזֶת בָּעֵט
    וְהַמּוּזָה נִשְׁעֶנֶת
    עַל יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה.
    וְאִם בַּחַלּוֹן
    לְפֶתַע יוֹפִיעַ
    אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ
    הַנּוֹשֵׂא בְּכֵלָיו
    כְּלָיָה, חִדָּלוֹן,
    גַּם לוֹ וַדַּאי
    לֹּא יִסָּלַח
    אִם יְנַסֶּה לְהַפְרִיעַ.

    הַיְּצִירָה בַּת אַלְמָוֶת
    וּכְמוֹתָהּ הַמְשׁוֹרֵר
    וכָל עוֹד
    לְצִדָּהּ הוא נִצָּב
    וּמוֹסִיף עוֹד תָּו
    לְקוֹלוֹ שֶׁל הַנֶּצַח,
    גַּם הַשִּׁיר עָלָיו
    מַשְׁגִּיחַ, שׁוֹמֵר.

    רַק בְּבוֹא הַיּוֹם
    בּוֹ הַמּוּזָה
    לָשִׁיר תֶּחְדַּל
    יַגִּיעַ הָרֶגַע
    שֶׁל סְגִירַת מַעְגָּל.

    חיה בנצל

  2. תודה רבה השיר מעניין.
    וכדאי להפנות שוב את הקוראים לספרו המעניין של גדי לופו “בני האלמוות ” שעוסק בנשוא האלמוות אם כי יותר איזכורים ההיסטוריים והקלאסיים שלו.
    כדאי לציין שהייתי בקשר עם המשורר הנ”ל לפני כמה שנים והכנתי עבורו רשימה על הופעות שונות של נושא זה בספרות העברית ואפילו בספרות הפופולארית ( באופן ספציפי בחוברות טרזן שונות ).
    ומלבד זאת כדאי לציין שבימים אלו יצא לאור ספר של סופר המדע הבדיוני צ’רלס סטרוס בהוצאת יניב בשם “הסתלכרנות ”
    שעוסק בהשלכות של חיי האלמוות על המין האנושי בעתיד הלא רחוק.
    מומלץ מאוד לקרוא.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

17 − 7 =