האישה המלאכותית של שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול.בחצר מוזיאון ראלי“זיכרון ספרד” שבקיסריה

על המשורר המפורסם ביותר של יהודי דרום אירופה ,שלמה אבן גבירול נוצר במאה ה-17 סיפור שהוא יצר אישה מלאכותית לשרתו.סיפור שהוא ראשון מסוגו בספרות העולמית.נשאלת השאלה :מדוע דווקא  שלמה אבן גבירול מכל האנשים זכה להיהפך לגיבור הסיפור הראשון על  אדם שיוצר אישה מלאכותית  ?הייתכן ששלמה אבן גבירול  אכן עסק ביצירת גולם?

להלן נוסח כתוב של ההרצאה שנתתי באירוע שאותו ערך מגזין “יקום תרבות ” לכבוד המשורר “שלמה אבן גבירול ” .את ההרצאה עצמה שהיא שונה במקצת מהנוסח המודפס תוכלו למצוא בקישור כאן .

הנושא הספרותי של יצירת אישה מלאכותית לצרכיו הביתיים והמיניים של גבר הוא נושא פופולארי מאוד כיום. ניתן למצוא אותו בסרטים ידועים כמו “כלתו של פרנקנשטיין ” ו””נשות סטרטפורד”.הסופרת שהרה בלאו יצרה לו היפוך משלה בספרה “יצר לב האדמה ” ( 2007)  שבו אישה יוצרת גולם של גבר למטרות דומות.

עד כמה שידוע לנו רעיון עלילתי זה הומצא בספרות העולמית בסיפור על המשורר שלמה אבן גבירול.

שלמה אבן גבירול המשורר היהודי המפורסם והחשוב ביותר של  יהודי דרום אירופה בימי הביניים הוא אחד מאותם אישים מעטים מאוד שלהם יוחס  לאורך הדורות יצירת גולם,אדם מלאכותי.גולם זה היה בניגוד למקובל בסיפורים עד אז  לא גבר אלא אישה.

אך יחוס זה הוא כנראה מאוחר. אם כי שלמה אבן גבירול עצמו אכן התעניין מאוד בספר יצירה הספר שעל פיו אפשר ליצור גלמים ושילב התייחסויות שונות אליו בשיריו. אנחנו יודעים שהוא עסק בפילוסופיה וכנראה גם בכישוף. בהחלט ייתכן שבין ספריו של אבן גבירול שלא השתמרו היו ספרים שעסקו בכישוף ,וישנה השערה של החוקרת שרה כ”ץ  שספר כישוף  ערבי  קדום  בשם “ספר התמר ” שחובר במאה ה11 או ה12 בעירו של אבן גבירול סרגוסה ,שעוסק בינן השאר בדיון כיצד אפשר לברוא בריה חיה  מבוסס על ספר כישוף אבוד של אבן גבירול.

החוקר יהודה ליבס טוען במאמרו הגדול “גולם בגימטריה חכמה” ,שאבן גבירול

אכן התעניין בנושא של גלמים ואנו מוצאים לכך רמזים בשירו “אהבתיך ” .אולם לטענות אלו אין הוכחות

.עם זאת נראה שאבן גבירול אכן הוחרם בידי בני עירו סרגוסה בגלל עיסוקו בפילוסופיה וכישוף ב”אוב וידעוני ”  שנראה כנועז מידי  עבור בני התקופה.

כתוצאה נאלץ לברוח  מעירו בשנת 1045 לאחר שהואשם בכפירה ואולי גם בכישוף. יש לקוות שביום מן הימים יתגלו ספריו האבודים של אבן גבירול שעסקו בנושאים אלו.

וייתכן שכתוצאה מכל הדברים האלו נוצרו סיפורים שעסקו במעשי “כשוף ” שונים של אבן גבירול.

סיפור אחד כזה בכל אופן הופיע במאה ה-17.

במאה ה17 פירסם הרב  הרופא  שלמה יוסף דלמדיגו ( היש”ר מקנדיאה ) יליד האי כרתים שנדד ברחבי אירופה  בספרו “מצרף לחכמה” ( שנכתב בערך  בשנת שפ”ה ב-1625   ופורסם בשנת שפ”ט 1629  בבאזל )  קטע שעסק ביצירת גלמים. הוא חזר שם על סיפור קדום  על המשורר אבן אבן עזרא ורבנו תם שעסקו ביצירת גולם ולכך הוסיף וכתב סיפור קצר  שאותו ייחס ל”בני העם ” על שלמה אבן גבירול ואישה מלאכותית שיצר.

“וכך אמרו על רבי שלמה אבן גבירול שברא אישה והייתה משרת לו ,וכאשר הלשינו למלכות ,הראה להם שלא הייתה בריאה שלמה והחזירה לקדמותה לחתיכות וחוליות עץ שמהם נבנית.וכדומים הרבה שמועות בפי הכל ובפרט בארץ אשכנז”.

‘ יוסף שלמה דלמדיגו “מצרף לחכמה “( ורשה תר”ן פרק ז’ דף כה ע”א

לימים הורחב סיפור זה מעט בידי ש”י עגנון בספרו “עידו ועינם ” (במקור פורסם ב-1948 הופיע בקובץ “עד הנה הוצאת שוקן 1952. )

וכן אמרו על רבי שלמה בן גבירול  המשורר והמיסטיקן והפילוסוף המפורסם שהיה  אדם  חולה מאוד  שנאלץ לשכון לבדו הרחק מעיני זרים שהיו עלולים להזדעזע ממראהו המכוער שברא אישה מלאכותית  והייתה משרתת לו ויש האומרים קימה עימו גם יחסים שכן שום אישה רגילה  לא רצתה קשר עימו. ואז הלשין עליו אחד מאויביו המרובים   למלכות שהוא עוסק בכישוף והוא   נאסר..והמלך ראה את האישה המלאכותית והתאהב בה מבלי שידע דבר על מוצאה. ואז נאלץ אבן גבירול להתערב  הראה למלך  שלא הייתה בריאה שלמה

והחזירה לקדמותה לחתיכות וחוליות  שמהים נבנית .והתעצב המלך מאוד וכך גם אבן גבירול.

הסיפור הורחב שוב על ידי כותב שורות אלו עבור גירסת קומיקס של הסיפור עם קרן כ”ץ והנה הוא לפניכם בגרסתו המורחבת: :

סיפור עממי?

הרב יוסף שלמה דלמדיגו.ציור דיוקן מהראשונים מסוגו של רב יהודי.

אני תמה :האם אכן היה זה סיפור עממי שאותו שמע דלמדיגו באשכנז ?

אולי כזה שהתבסס על עניין אמיתי של אבן גבירול בגלמים כפי שחושב ליבס ?

או שמה היה סיפור פרי המצאתו שלו ?

מעניין לציין שאבן עזרא ואבן גבירול הם שני היהודים הדרום אירופאיים  היחידים שלהם יוחס אי פעם קשר ליצירת גולם שעליו לאורך השנים מאז ימי חסידי אשכנז בימי הביניים נוצר מונופול בידי  יהודי מרכז ומזרח אירופה. לי נראה  שהסיפור הוא פרי המצאתו המקורית  של  הרופא דלמדיגו  ובהחלט לא נלקח מהעם בארצות אשכנז.

שהרי קשה להבין מדוע יהודים  ממרכז אירופה שלהם ייחס דלמדיגו את הסיפור  יצרו סיפור כזה על חכם מארצות דרום אירופה.

הרבה יותר סביר  שהיה זה   דלמדיגו    שהיה במוצאו מכרתים שנדד בארצות מרכז אירופה ובפראג ונתקל שם בסיפורי הגולם  על אישים כמו שמואל החסיד והרב אליהו מחלם ויצר סיפור  אחד כזה  מקורי פרי דמיונו שלו  על חכם יהודי  דרום אירופאי שאותו היכיר   יותר טוב מהאנשים שבהם נתקל בארצות אלו.

.נראה לי  שהסיפור שמראה מודעות לנושא האנשים המכניים יכול היה להיווצר רק בידי אינטלקטואל מסוגו של דלמדיגו שהיה מודע היטב להתפתחויות המדעיות והמכניות סביבו. וגם לתורות הסוד של התקופה.  הוא היה מצד אחד יהודי ירא שמיים לומד תורה  אך מצד שני שלט בכל ענפי המדע החדיש כפי שהתפתח מהרנסנס ועד ימיו. הוא הכיר את המתמטיקה החדשה של זמנו וקיבל  ללא היססו את תורת קופרניקוס באסטרונומיה ואת חידושי גליליאו גלילי בפיזיקה ולא ראה כל סתירה בינם ובין האמונה היהודית .

אוטומטים נשיים לפני שלמה אבן גבירול

הרעיון של האישה המכנית שהוא קודם לדלמדיגו  בגדר בלתי קיים בספרות  היה  עם זאת בהחלט באויר במאה ה17  הן בתרבות היהודית  והן בתרבות הנוצרית.

האל היווני היפאסטוס ,יצר נשים מכניות לפי הומרוס

במיתולוגיה היוונית והרומאית אנו מוצאים סיפורים על אוטומטים נשים אלפי שנים לפני דלמדיגו .אולםישנו הבדל בסיסי בינם ובין האישה האוטומטית של אבן גבירול.

הנשים המכניות האלו  נוצרו תמיד בידי אלים .הומרוס במאה השמינית לפני הספירה מספר באיליאדה שלו על האל הפיסטוס שיצר  מזהב נשים מכניות מדהימות ששירתו אותו .(  ואולי הסיפור הזה נוסף ל”איליאדה ” רק  כתוספת מאוחרת מהתקופה ההלניסטית ? קשה להבין כיצד הומרוס יכול היה בזמנו להעלות על הדעת אוטומטים מתוחכמים כאלו ).

הסיודוס משורר קצת יותר מאוחר מהומרוס גם הוא מהמאה השמינית לפני הספירה  סיפר על הטיטן האלוהי  פרומתאוס שיצר אישה פאנדורה שהפכה להיות אם האנושות.אולם פנדורה היא יצור אנושי לכל דבר בדומה לחווה מ”ספר בראשית ” שאולי נכתב בערך באותה התקופה.היא אינה אישה מכנית.

פיגמליון עם פסל אישה שקם לתחייה. צייר  Sir Edward Coley Burne-Jones

אובידיוס  המשורר הרומאי מהמאה הראשונה לספירה יצר בימי הקיסר אוגוסטוס את הסיפור “פיגמאליון ” סיפור של מלך שפיסל  פסל אישה כה יפה שהואר מתאהב בה ואז האלה ונוס מקימה אותה לתחייה למען המלך.סיפור שהפך לקלאסיקה.

אך גם כאן האישה אינה נוצרת בידי יצור אנוש אלא בידי אלה.

מאידך אוטמאטים של ממש נוצרו גם בידי אנשים שנים רבות  לפני דלמדיגו ואף לפני אבן גבירול.

המהנדס והממציא הרו מאלכסנדריה שחי כנראה  במאה הראשונה לפני הספירה  יצר תיאטרון מכני  נייד שבו הופיעו דמויות מכניות שונות  ובהן   נשים מתפללות לאל דיוניסוס

אוטומטים שנוצרו בידי אל ג’זארי במאה ה-12.

במאה ה-12  זמן לא רב אחרי אבן גבירול , יצר המכונאי הערבי אל ג’זארי  Abū al-‘Iz Ibn Ismā’īl ibn al-Razāz al-Jazarī (1136–1206 משרתת המגישה כוס שתייה .וכן אוטומטים של נשים שהחליפו מים בבית השימוש.במאות השש עשרה והשבע עשרה קרוב לזמנו של דלמדיגו  נוצרו באירופה כמה אוטומטים של נשים מכניות העוסקות בפעילויות שונות ( אך מעניין שלא דווקא בעבודות הבית ):

המכונאי הגרמני הנס בולמן  מנינרברג  ממציא גרמני מהמאה ה16 שנפטר ב1535  יצר אוטומטים של גברים ושל נשים שעסקו בנגינה בכלים שונים.

אישה מנגנת על מנדולינה ,אוטומאט שנוצר בידי גיאנלו טוריאנו מקרמונה. המודל האפשרי לדמות האישה המיכנית של שלמה אבן גבירול.

גיאנלו טוריאנו מקרמונה 1515-1585 שעבד עבור הקיסר פרדיננד יצר אוטומט של אישה מנגנת במנדולינה. האוטומאט מוצג היום במוזיאון בוינה.האם צפה בו גם שלמה דלמדיגו?

סולומון דה גאוס ( 1577 -1626)   מהנדס צרפתי שעסק ביצירת אוטומטים בגני המלך.יצר נימפה מנגנת במערה.

האחים  תומאסו ( 1571- 1651)  ואלסנדרו פרנסיני שגם הם עבדו בשירות המלך הצרפתי בגניו יצרו שם לצד אוטומטים אחרים אוטומט של  הנסיכה אנדרומדה הכבולה לסלע ליד יפו  וניצלת בידי הגיבור  פרסאוס. יצירתם שימשה כאמור כמקור השראה לפילוסוף דקארט.

יש כל סיבה לחשוב ששלמה דלמדיגו שמע ואולי גם צפה באחד או יותר מאוטומטים אלה והם שימשו עבורו מקור השראה ליצירת הספרות הראשונה בספרות העולמית על אדם שיוצר אישה מיכנית.

כמעט במקביל לדלמדיגו הופיע עוד סיפור בספרות היהודית על נשים מלאכותיות.

הרב ישעיה הלוי  הורוביץ ( השל”ה ) שחי בארץ ישראל כתב בספר שני לוחות הברית  בשנות השלושים או הארבעים של המאה ה17 סיפור שלטענתו שמע על כך שהסיבה שיוסיף הצדיק להלשין לאביו יעקב על אחיו היה שהם יצרו גלמים נקבות שעימן קיימו יחסי מין . אבל יוסף,  העיר הורוביץ ,  לא היה צריך לעשות זאת שכן בכך לא היה כל חטא. מותר ליצור גלמים נקבות על מנת לקיים יחסי מין עימן.הורוביץ מייחס את הסיפור הזה ל”קובץ ישן ” שעליו “שמע ” ( והוא אינו מוסר משום מה  את שמו )  ,אבל ניתן לתמוה אם הסיפור הזה הוא שוב המצאתו של הורוביץ עצמו  אולי בהשראת הסיפור על אבן גבירול והאישה המלאכותית  שבו נתקל בספרו של דלמדיגו.ניתן לתמוה האם היה גם קשר אישי בינו ובין דלמדיגו ( במכתבים ) שבמהלכו דנו בנושא. זה לא בלתי אפשרי אבל אין הוכחה שכך היה.

הבת המלאכותית של דקרט

ב-1700 כ-70 שנה  לאחר  פרסום סיפורו של דלמדיגו הופיע סיפור מקביל על הפילוסוף הצרפתי המפורסם רנה  דקרט  האיש שלא במקרה התעניין באוטומטים  תיאר לראשונה את בעלי החיים כמעין “מכונות ” שנוצרו בידי האל . לפי הסיפור  דקארט שבתו  פראנסין מתה כילדה יצר  בובה מכנית זהה במראה החיצוני לילדה האמיתית  שאותה לקח בספינה .המלחים בספינה גילו את הילדה המכנית ונבהלו כל כך שרב החובל זרק אותה מהספינה כנגד כל מחאותיו של דקרט.

(פזמון מושר על הסיפור יש כאן )

לדקרט שהיה בן זמנו של דלמדיגו   אכן הייתה בת שנולדה ב1634 ולה נתן שם בהשראת  האחים פרנסיני יוצרי אוטומטים איטלקים שיצרו בגני המלך הצרפתי אוטומטים של אלים ושל אלות   וזה מן הסתם היה מקור  ההשראה לסיפור שנוצר לאחר מותו.

כמו לגבי ישעיהו הורוביץ ניתן לתמוה לגבי דקרט :האם היו לדקרט קשרים עם דלמדיגו שבמהלכם שוחחו אולי על נושא האישה המיכנית ? שניהם הסתובבו בחוגים מקבילים ואף זהים של אינטלקטואלים  כך שזה לא בלתי אפשרי אבל גם אין לנו הוכחה שכך היה.

בכל מקרה גם אם לא היו קשרים ישירים בין דלמדיגו הורוביץ ודקרט  הרעיון של האישה המיכנית היה  “באוויר”  בחוגים האינטלקטואליים ביהדות ובנצרות של המאה ה-17.אפשר להעלות על הדעת שדנו בו בבדיחות הדעת או ברצינות בחוגים אינטלקטואליים שונים.  שלמה דלמדיגו בכל אופן היה הראשון שהעלה אותו על הכתב.

למה  אישה מלאכותית עבור אבן גבירול דווקא  ?

אולם נשאלת השאלה מדוע בחר דלמדיגו דווקא מכל האישים והדמויות שיכול היה לבחור בהם ( שלמה המלך למשל ..)  בשלמה אבן גבירול כדי  ליצור לגביו סיפור כזה הראשון מסוגו  ( אולם בהחלט לא האחרון !) בספרות העולמית  ?

התשובה שלי היא  מכמה סיבות :

שלמה אבן גבירול אכן  נודע בזמנו של דלמדיגו  כפילוסוף וכמכשף.ולכן אדם מתאים לייחס לו בצורה אמינה סיפור כזה. כמו כן שלמה  אבן גבירול היה אחד היהודים הבודדים שעליו ידעו הכל שמעולם לא היה נשוי אלא נשאר כל חייו רווק. הדמיון  של דלמדיגו לא יכול היה להשאיר את אבן גבירול בבדידותו ולכן יצר לו עזר כנגדו אם גם מכני.

בסיפור האישה המיכנית מטפלת בכל צרכיו של אבן גבירול המשורר הנמצא בעולמות העליונים בלי שיאלץ לשמוע  תלונות והערות כמו אצל אישה רגילה שעלולות  לפגוע בריכוז הנדרש על מנת ליצור את יצירותיו המופתיות. אלא שאבן גבירול המשורר הגדול נענש על שבמקום ליצור קשר עם אישה רגילה ולהוליד ילדים העדיף להשתמש בשירותיה של אישה מיכנית ולכן נאלץ לפרקה בפקודת השלטונות.

ביבליוגרפיה

יצירות ספרות המבוססות על הסיפור על אבן גבירול והאישה המיכנית

ש”י עגנון “עידו ועינם” 1948 הופיע בקובץ “עד הנה הוצאת שוקן 1952.  כתבה

המחזאית יוספה אבן כתבה שני מחזות שונים על פי סיפור זה :

גרסה ראשונה : כתר מלכות ב-פסטיבל עכו ב-1994

lתקציר : המשורר שלמה אבן-גבירול, משורר גאון, יהיר ומוכה צרעת, פורש מהציבור וחי חיי הגנות וסיגוף. הידות גוררת אותו לעסוק בכשפים וליצור אישה גולם, אותה הוא בורא על מנת שתנחם אותו בבדידותו ותגאל אותו מבתוליו הסגפניים. אבל האישה שיצר, מפתחת אישיות משלה, מושכת אותו אל עולם האפל של התשוקה והיצר ומבקשת להפוך לאישה אמיתית בשר ודם ולשאת את בנו ברחמה. החלום והסיוט ההופכים למציאות, לתוכה נשזרים שיריו של המשורר.

גירסה שנייה 2001 “בריאה” (פסטיבל עכו / שם זכתה ההצגה לציון לשבח  תאטרון לה-מאמה ניו ייורק

תקציר:

שלמה אבן גבירול, גדול משוררי תור הזהב, בורא אשה מתוך שיריו, על מנת שתפיג את הבדידות הנצחית, שהיא מנת חלקו של כל יוצר גדול. המשורר, החולה במחלת עור חשוכת מרפא, מנהל טקס בריאה אקסטטי, שבשיאו הופכת האשה ליישות חיה. היא לובשת ופושטת צורה – רגע היא ילדה, רגע אחר היא אמו המרפאה את פצעיו, ומיד אחר כך היא צעירה מפתה המגרה את יצריו. תאוותה למימוש נשיותה מפחידה את המשורר. כשהיא מבקשת להרות לו, הוא מסרב והופך אותה מחדש לחפץ דומם. הוא מתאבל על אובדנה בשיר קינה ונודר נדר פרישות. הדרמה הטקסית שואבת השראתה מ”ספר המצרף” של רבי שלמה דלמיגו, מן הביוגרפיה של אבן גבירול ומשירתו – בעברית ובערבית. השחקנים והמוסיקאים יוצרים התרחשות מאגית-חושנית המשלבת יצירה ויצר. ראיון על המחזה תמונה מההצגה “כתר מלכות ” מאת יוספה אבן שושן

רחל חלפי “וראיתי שלא הייתי ” מתוך הקלסר השקוף הקיבוץ המאוחד 2007.

שיר על פי סיפור אבן גבירול והאישה הגולם.

אלי אשד וקרן כ”ץ  “שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית “סיפור קומיקס מגזין “יקום תרבות “ספטמבר 2011

.

יצירות ספרות מודרניות על שלמה אבן גבירול

א. סיפורים על אבן גבירול

ש”י עגנון ” הסימן”” בתוך הקבצים  “האש והעצים” וגם ב”עיר ומלואה”

סיפור פגישתו של ש”י עגנון עם שלמה אבן גבירול  ביום שבו נודע לו על חורבן עיירתו בוטשאטש

שרה גלוזמן  , המשורר מסרגוסה : סיפור חייו של המשורר שלמה בן יהודה אבן גבירול ראובן ,מס , 1978. רומן ביוגראפי לבני הנעורים י על חיי שלמה אבן גבירול.

רשימה על הספר א.ב. ריבלין על המשמר 24.11.1978.

יוחנן טברסקי “רבי שלמה אבן גבירול “( סיפור ) באנתולוגיה “את אשר בחרתי “( בעריכת טברסקי תשל”ח 1978 ע’ 312-318.

אורי מאיר  כתר מלכות /    באר שבע :   רסיסנהרה,   תשס”ז 2007 כולל סיפור פנטזיה על פי יצירתו של אבן גבירול

ב. שירים על אבן גבירול

היינריך היינה  יהודה הלוי .(_ 1851) כולל קטע שלם על אבן גבירול.

תורגם שמונה פעמים לעברית

1. שלמה מנדלקרן “יהודה הלוי על פי היינה” כנסת ישראל תרמ”ו שנה א’ ע’ 410 -438 גם בתוך שירי שפת עבר” לייפציג 1889.ספר ב’ ע’ 5-38
2. שלמה זלמן לוריה  יהודה הלוי שיר מזמור  ” המאסף ורשה תרמ”ז 1886ע’ 1-19.

1. . יהודה הלוי תרגם יק”ר ( קלמן רייזן ) בתוך “מילדי העברים ” אודיסה תרנ”ז 1897
2. יהודה הלוי ( בהשמטות ) תרגם ש. בן ציון בתוך “צלילים משירי היינה ” ברלין תרפ”ג ע’ 139-158.
3. 4. יהודה הלוי ( קטע) תרגום ח.נ.נוסבוים בתוך ספר שיירו מהדורה ב’ ניו יורק תרפ”ג
4. יהודה הלוי ( קטע) תרגם ח.ל.ברוך העולם תש”ה גליונות כו-כז
5. אריה מלצר .יהוד הלוי בתוך שירים ה.היינה ברלין תרפ”ג ע’ 29-35. לא נגמר.
6. שלמה טנאי הנריך היינה כתבים נבחרים 1997 .

יעקב כהן “אבן גבירול ” בתוך “ראשים ” כתבי יעקב כהן –שירים ע’ שטז

יצחק זילברשלאג “שלמה אבן גבירול “ספר השנה ליהודי אמריקה תרצ”א 1941  .ע’ 30-32

יעקב פיכמן “אבן גבירול ” הדואר כד גליון יג תש”ה ע’ 217

מ.בן מנחם ( שלנגר” לרבי שלמה אבן גבירול  בצאתו מסרגוסה” בקובץ “מעט מהרבה “( ערך גרשון שופמן תש”ז ע’ 136-143. ושוב בקובץ של בן מנחם “חסד ערבים :שירים ופואמות .הוצאת חבורת סופרים אנ”ך” על ידי “אחיאסף” ירושלים תשי”א. ע’ 132-142.

לרגל אירוע “אבן גבירול –פינת אבן עזרא ” ש”יקום תרבות מעלה ” נעלה באתר כמה שירים שיוצרים שונים כתבו על  המשורר  הגדול של יהודי דרום אירופה  שלמה אבן גבירול. .

המשורר זרובבל גלעד כתב שיר בהשראת הפואמה “כתר מלכות ” של אבן גבירול “

זרובבל גילעד “אבן גבירול ” בתוך “בעמק שילה :שירים ע’ 71.תשל”ד.

השיר  קיים גם בתרגום לאנגלית כנראה של המשורר עצמו.

Gilead, Zerubavel   Ibn Gvirol “in   Pomegranate tree in Jerusalem :   selected poems /    Tel Aviv :   Hakibbutz Hameuchad Pub. House :   Institute for the Translation of Hebrew Literature,   1983.p. 68.

שתי הגירסאות הועלו ברשת ב”מגזין יקום תרבות ” במסגרת “פרוייקט בן גבירול “

יהודה עמיחי ” אבן גבירול “הופיע ב”עכשיו ובימים האחרים :   שירים.    (תל אביב) :   לקראת,   תשט”ו.
1955. ושוב ב”שירים: 1948 – 1962” (הוצאת שוקן: תשכ”ג, 1963).

נתן יונתן רשב”ג “מאזניים כרך נז גיליון 4 מספר 2  תשמ”ד

נתן יונתן “כתר מלכות ” בתוך “שירים שנשארו ” תל אביב : ידיעות אחרונות, תשס”ז 2007.  ע’ 57

ראו גם

יוצרי הגולם

מופע אבן גבירול של “יקום תרבות “

ההרצאה של אלי אשד על שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית