הזמרת-מלחינה -כותבת ,  ירונה כספי הוציאה דיסק חדש  בשם “מאפיה של אישה אחת ” שכל כולו  שירי משוררים ישראלים וגם זרים  מולחנים ומושרים על ידיה. אני מוצא את הדיסק הזה כחשוב  ויש בו אמירה שהיא משמעותית ביותר כלפי כל מה שמתרחש בעולם המוזיקה שלנו.אלא  שהאמירה הזאת  עומדת בסתירה  לשם הדיסק  ( האירוני?)  “”מאפיה  של אישה אחת “

בזמננו  כמעט כול היוצרים הם רב תחומיים ‘כולם “מאפיות  של אדם אחד”,הם עושים הכל. כל זב ומצורע חושב  שהוא יכול גם לכתוב מילים גם להלחין  וגם לשיר. התוצאה בשטח היא של שירים עלובים מבחינה מילולית שאתה שומע ולעולם לא תהיה מסוגל לזכור.

אבל המשמעות של תהליך זה היא  גם עמוקה  עוד יותר.

פחות ופחות אנו ניתקלים בדיאלוגים ושיתופי פעולה בין יוצרים מתחומים שונים כפי שהיה בעבר אז מלחינים  מקצועיים הלחינו  משוררים כמו ביאליק  נתן אלתרמן לאה גולדברג ואחרים   הם נתנו את השירים המולחנים  לזמרים  מקצועיים שישירו אותם. כל מומחה תרם את כישרונו המיוחד והתוצאה הייתה הרבה יותר מסך כל הכישרונות של יוצר ספציפי אחד.היום כבר אין יותר דברים כאלה. כל זמר כותב ומלחין את המילים  שלו והדבר גורם לנתק גובר והולך בין התחומים השונים של היצירה במקום שיהיה שיתוף פעולה פורה שבו כל צד תורם את התרומה המיוחדת שלו.

במקרה הטוב ביותר פונים לאיזה פזמונאי בנוסח יוסי גיספאן שירקום כמה מילים סביב הנושא הנצחי של האהבה וזה מספיק.

הדיסק  החדש של ירונה כספי” מאפיה של אישה אחת “שהוא הרביעי שלה  נראה כפונה כנגד המגמה הזאת שהרסה  את עולם הפזמונים שלנו.

הדיסק הזה שונה גם מהדיסקים הקודמים שלה שהיו במסגרת המגמה  שתוארה וכללו שירים  שגם נכתבו על ידי הזמרת וגם הולחנו על ידיה.ודווקא להם התאים השם של הדיסק הזה הרבה יותר.

הזמרת ניגשה הפעם בצניעות אל נושאי שיריה והשאירה את האגו בצד.  ובמקום להתמקד בעצמה ובעולמה כפי שעושים רוב הזמרים כיום החליטה לשיר  את יצירותיהם של משוררים מוכרים שונים ולא רק מהארץ אלא גם מחו”ל.השירים כוללים שירי משוררים ישראלים ידועים כמו  יהודה עמיחי  דוד אבידן רחל חלפי  ו מירון איזקסון ורוני  סומק ורפי וייכרט ולצידם שירי משוררים מחו”ל כמו הפולניות  שימבורסקה ואוה ליפסקה  ואף המחזאי הגרמני ( המעניין מאוד  לטעמי )  ברטולד ברכט.

מהשירים דיבר אלי ביותר  העיבוד של כספי לשיר “מות המשורר ” של דוד אבידן.

אולם למרות השוני והגיוון בנושאים דומה שמחלק גדול מהשירים עולה  מסר אחיד ועוצמתי  שבכל זאת  תואם את זה של האלבומים הקודמים של כספי אלו שהיא כתבה בעצמה  ועל עצמה  ,זהו המסר על היוצר כדמות קרקסית וטראגית מזולזלת ועם זאת מורמת מעם., סובלת ועם זאת מודעת לחשיבותה,  מושכת אנשים ועם זאת שונה ובלתי מובנת .

לזכותה של כספי היא הבינה את מה שלא הבינו יוצרים רבים אחרים כיום : אינך חייב לכתוב דווקא בעצמך את המסרים שאתה רוצה להעביר אם אתה רוצה להעביר אותם בצורה מעולה באמת ,לפעמים עדיף להשאיר חלק מהעבודה לאחרים  ואז המסר יצא ברור ואדיר עוצמה יותר.

פסק הדין :

:הדיסק הזה לשם שינוי רחוק מאוד מלהיות “מקהלה של אישה אחת “. אלא הוא מקהלה אמיתית של יוצרים רבים ומגוונים שמושמעים דרך קול אחד ופרשנות אישית אחת.

שווה מאוד להאזין ולהיהנות מהמילים ומהמוזיקה של כספי. אמנם לא כל הביצועים הם ברמה אחידה.אבל מה שטוב כמו “מות המשורר”  הוא טוב מאוד.

ראו עוד על ירונה כספי

מאפיה של אישה אחת

שירים מהאלבום :

“מות המשורר ” של דוד אבידן וירונה כספי

מאפיה של איש אחד :שיר מאת רוני סומק וירונה כספי

מכשפה שניסתה :שיר מאת רחל חלפי וירונה כספי

האתר של ירונה כספי

ירונה כספי בויקיפדיה

ירון ליבוביץ על מסע בנבכי נפשה של ירונה כספי

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה − ten =