'שבעה מהם' – סיפור מתח מלחמתי קלאסי מאת נתן שחם

נכתב בתש"ח מבחר שירים וסיפורים יפה

הסופר נתן שחם. רישום מאת אבא פניכל

נתן שחם, אחד מהגדולים בסופרי ישראל ומהבכירים בחברי הפלמ"ח, נפטר לאחרונה. לפניכם סיפור המתח המלחמתי 'שבעה מהם' שכתב והפך לקלאסיקה

נתן שחם, אחד מהגדולים בסופרי ישראל ומהבכירים בחברי הפלמ"ח, נפטר ב־18 ביוני 2018 בגיל תשעים ושלוש. מלבד הקריירה הארוכה שלו כסופר פורה למבוגרים ולילדים, כמחבר סיפורי מסעות וכמחזאי מוערך שזכה בפרס ישראל ופרסים רבים אחרים, הוא היה בן למשפחת סופרים. הוא היה בנו של הסופר והעורך אליעזר שטיינמן אחיו של הסופר דוד שחם ואביה של הסופרת אורית שחם־גובר.

'יקום תרבות' – בעל הזכויות לפרסום יצירות קצרות של שחם ברשת באדיבות אורית שחם־גובר –  יפרסם כמה מסיפוריו הידועים של נתן שחם. ראשון, הסיפור הקצר והידוע מכול, 'שבעה מהם', שנפרסם בו זמנית בעברית ובאנגלית. הסיפור הפך לקלאסי, הופיע באנתולוגיות כמו 'הסיפור העברי', ותורגם לאנגלית פעמיים.

הסיפור התפרסם במיוחד כבסיס למחזה המפורסם 'הם יגיעו מחר' מ־1950

לאורך השנים נכתב על פי 'שבעה מהם' תסריט להוליווד. למרבית הצער הסרט לא צולם, אך בסופו של דבר מחזה המבוסס על הסיפור הוסרט ב־1990 בידי שמואל אימברמן והיה לסרט טלוויזיה מרשים.

'שבעה מהם' נכתב באביב תש"ח, בחודש מרץ 1948, ותיאר את התמוטטות הסולידריות בפלוגת לוחמים; הפלוגה מרותקת לגבעה ממוקשת בשבעה מוקשים שהוטמנו בידי כוחותינו, וכל מי שדורך על מוקש מגדיל את סיכויי האחרים לשרוד.

שחם התבסס על סיפור אמיתי ששמע במסדרונות מטה הפלמ"ח על יחידה שמצאה עצמה בשטח זרוע מוקשים. במאמר מוסגר, שחם היה אז ותמיד מקורב למפקד הפלמ"ח יגאל אלון כקצין הסברה של הפלמ"ח, ואלון נשאר ידידו הקרוב כל חייו.

מוקשים נראו נושא מתאים לסיפור מתח ותוך שעתיים כתב סיפור מתח מצמרר שלא איבד את עוצמתו גם שבעים שנה לאחר הכתיבה.

שחם טען שלא שינה מילה מהסיפור הראשוני אלא רק כשפורסם מחדש, כעבור שלושים שנה, ואז כתב גרסה שנייה, מסוגננת יותר. הסיפור שימש כבסיס למחזהו המפורסם של שחם 'הם יגיעו מחר' שבו נעסוק בקרוב במאמר מקיף על הסיפור האמיתי מאחורי הפרשה הדמיונית שבעלילה.

‘שבעה מהם’ הופיע לראשונה ב:

קשת סופרים: ילקוט לדברי ספרות של סופרים חיילים. תל אביב: שרות תרבות של צבא הגנה לישראל, (תש"ט)

ומייד לאחריו ב:

האלים עצלים: סיפורים. מרחביה: ספרית פועלים, 1949. הסיפורים נבחרו ועובדו לעברית קלה בידי גליה ירדני, הציורים בידי בני עדן סדרת גשר לנוער.

ספרונים בעברית קלה. ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ג 1963. יצא לאור בשמונה מהדורות עד 1980. מנוקד עם ביאורי מילים באנגלית בצרפתית ובספרדית.

סתיו ירוק: מבחר סיפורים. תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ט 1979. פרסומו הרב גרם לכך שיופיע בכמה אנתולוגיות.

הסיפור העברי: אנתולוגיה בעריכת יוסף ליכטנבום, תל-אביב: נ.טברסקי, (1955-1960).

הפואטיקה של הסיפורת. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו-תש"ן.

נכתב בתש"ח: מבחר שירים וסיפורים שנכתבו בימי מלחמת-העצמאות. עורך: א.ב.יפה. תל-אביב: הוצאת רשפים, תשמ"ט

ארץ מריבה: הריב על הארץ בראי הספרות העברית – אנתולוגיה. בעריכת אהרן אמיר. תל-אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשנ"ב 1992.

הופיע באנגלית בקובץ THE NEW ISRAELI WRITERS בעריכת דליה רביקוביץ ב-1969 בתרגום I. H LASK

'שבעה מהם' תורגם גם לפולנית ושוודית.

(מבוסס על הנתונים של מאגר המידע במכון לתרגום ספרות עברית, 1989.)

Image result for ‫נתן שחם הם יגיעו מחר‬‎

Image result for ‫נתן שחם האלים עצלים‬‎

הסיפור קיים בשתי גרסאות: המקורית, מ־1948 בקובץ הסיפורים השני של שחם 'האלים עצלים' והשנייה, שעברה תיקונים לשוניים, התפרסמה שלושים שנה מאוחר יותר בקובץ 'סתיו ירוק'.

לאחר התלבטות באיזו גרסה לבחור בגרסה המקורית ההיולית המיושנת שנכתבה בעת האירועים או בגרסה המאוחרת שנכתבה בידי הסופר המבוגר עם מחשבות שניות וכו', החלטנו לבחור בגרסה השנייה שהיא בגדר "המילה האחרונה" של הסופר בנושא. ואנו מביאים כאן את הסיפור כפי שפורסם באנתולוגיה 'ארץ מריבה'.

הערה: בעמוד האחרון של הסיפור כפי שהוא ב'ארץ מריבה' נפלה טעות הדפסה או עריכה חמורה דווקא ב"שורת המחץ" המפתיעה של הסיפור כולו.

אי לכך כדי לשמור עליה כהלכה נאלצנו לפרסם כאן את העמוד האחרון של הסיפור בגרסה השנייה שלו כפי שהופיע בקובץ של שחם  'סתיו ירוק' שאינה תואמת לחלוטין לעמוד הסיפור שלפניה.

עם הקוראים הסליחה.

לפניכם סיפור המתח הצבאי הקלאסי של הסופר המנוח נתן שחם. אנו מביאים אותו כאן באדיבות אורית שחם־גובר. הוא מופיע כאן בתרגום לאנגלית של י.ה. לסק שבאדיבות שחם־גובר ובלה דורון לאסק.

בסיום הסיפור אחרית דבר של נתן שחם על כתיבת הסיפור.

ראו גם::
הסיפור האמיתי מאחורי "הם ישובו מחר "

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פרוזה עם התגים , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על 'שבעה מהם' – סיפור מתח מלחמתי קלאסי מאת נתן שחם

  1. מאת אלי אשד:‏

    בין ספי בן יוסף וביני התקיים דיון בפייסבוק בעקבות סיפור זה על השאלה "האם ניתן לה גדיר את מחברו נתן שחם כ"בכיר בפלמ"ח ".
    והנה הדיון :
    ספי בן יוסף :אני מאד בעד נתן שחם. אני גם די בעד הדף שלכם; רק תעשו לי טובה ותסבירו לי מה זה צריך להביע: ״מהבכירים בחברי הפלמ״ח״ ? זה סוג של טימבול מקרי, או מה ?

    אלי אשד מגיב : נתן שחם היה קצין ההסברה של הפלמ"ח שזה לא אומר שהוא היה מפקד אבל היה קצין בכיר שהיה מקורב ליגאל אלון.השאלה כאן היא מה זה בדיוק "בכיר". אין הכוונה שהיה מפקד צבאי אלא שהיה דמות חשובה. בכל זאת ,. כמדומני שאבא קובנר שהיה גם הוא קצין ההסברה כן נחשב לדמות חשובה ביחידות שבהן שירת ו מזכירים אותו שוב ושוב בספרים על יחידות אלו. למרות שלא היהמפקד צבאי. .בברית המועצות כמובן הפוליטרוק היה חשוב לא פחות מהמפקדים הצבאיים מבחינת המשטר. אז איני רואה סיבה מדוע לא לקרוא לשחם בכיר בפלמ"ח.

    ספי בן יוסף:כי בגלל הקוריוז ההיסטורי – אבא קובנר פעל בימים המאד בעייתיים של בלימת הצבא המצרי בפאתי תל אביב ונתן שחם לא. ה״דף הקרבי״ העתי שלו הפך לאחד מבסיסי האתוס הקרבי והמוסרי של צה״ל במלחמה ההיא. שום דף קרבי של נתן שחם לא הדהד כאלו של אבא קובנר.
    וכי נתן שחם היה הפוליטרוק של יפתח בתקופת הקרבות על אצבע הגליל ושם מה שהלהיב את הלוחמים היו דברים אחרים ולא נתן שחם. ובתקופה שיגאל אלון מינה אותו לתפקיד הפוליטרוק הוא עזב את ״הראל״ ותחתיו הגיע בני מהרשק, שאישיותו היתה הרבה יותר סוערת ואקסטרווגנטית ולכן הוא זה שזכה להיות ה-פוליטרוק של הפלמ״ח ולא נתן שחם.
    שוב; תפקידו של נתן שחם ומקומו בשורה הראשונה של סופרי דור הפלמ״ח אינו ניתן לערעור.
    מבכירי הפלמ״ח, ביטוי קצת צולע .

    אלי אשד :אני מגדיר "בכיר " כמי שמעורב בדיונים חשובים עם הדמויות הבולטות . אתה טוען: אבא קובנר כן נחשב ל"בכיר " בגלל קוריוז היסטורי . ייתכן אבל התפקיד שלו לא היה שונה במהותו מזה של שחם שניהם עסקו באותם דברים רק במקומות שונים. אם אתה אומר קובנר היה בכיר ושחם לא יש כאן בעייתיות גדולה.כי שחם כן היכיר את המנהיגים וכן ייעץ להם וכן היה מעורב בהחלטות בצורות שונות .נכון הוא שבדרגה הוא היה ונשאר לפי בחירתו טוראי .אבל זה לא שיקף את התפקיד האמיתי שלו.

    ספי בן יוסף: התפקיד האמיתי שלו הוא מה שנשאר עם חותם היסטורי. הפורמאלי, כפי שהבנת, הוא טוראי. אם כן או לא הכיר מנהיג, ואם המנהיג, כן או לא האזין לו (בשום פנים הוא לא יעץ. גם לא א׳ קובנר); כ״טוראי פורמאלי״ הוא לא השאיר שום חותם ולכן אין שום בעייה. בטח שלא בעייתיות גדולה.
    גם קובנר לא היה בכיר. היה לו משקל חברתי ומוסרי גבוה ב״גבעתי״ (לא פלמ״ח…), אבל שום בכירות אין כאן.
    ותפקידו האמיתי של נתן שחם בא לביטוי חברתי – היסטורי – מוסרי, רק מחוץ לזמן שרותו בפלמ״ח, קכלומר בימיו כסופר מקיבוץ בית אלפא וזה בכיר די והותר.

  2. פינגבאק: המעביר של הספרות העברית לעולם הרחב :ישראל מאיר לסק (י.מ. לסק)חייו ורשימת תרגומיו | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*