הקשר היבוסי על פי יונתן בן-נחום

יונתן בן נחום. צילמה: דורין מרגלית

הקדמה מאת אלי אשד

יונתן בן-נחום היה איש ספר בולט ודובר בולט בקרית הספר שלנו, מומחה לכל דבר על פני האדמה  ומתחת לאדמה – ומעל לכול בהיסטוריה ותולדות ישראל והעמים, בור סוד שטיפה לא יוצאת ממנו.

הוא נולד בקיבוץ בית זרע, בנו של דניאל בן נחום, שהיה סופר ומהוגי הדעות הבולטים של "הקיבוץ הארצי" ותנועת "השומר הצעיר", נכדו של המחנך אפרים-נחום פרחיהו (שהיה חקלאי, מדריך נוער ומורה ובסוף חייו היה מעל לכל סופר ואיש רוח, ואף עסק מהצד בתרגומי שירה משפות שונות (פושקין  מרוסית, וולט ויטמאן מאנגלית, פאול צלאן מצ'כית).

לאחר לחץ לא מתון של ידידים, שהבינו היטב את הכישרון הטמון בו ודרשו ממנו שיפסיק רק לדבר ויתחיל גם לכתוב, פרסם ב-1991 רומן היסטורי יוצא דופן מסוגו, אחד המעולים שנכתבו בשפה העברית, על ימי הביניים וראשית הזמן החדש. סיפורו, "וידוי", שהתבסס על פרשייה אמיתית שבה נתקל בן-נחום במחקריו ההיסטוריים – ובמרכזה אנוס העומד במשפט האינקוויזיציה – זכה להצלחה והפך לרב מכר, ואף תורגם לגרמנית וזכה להצלחה רבה.

.

המהדורות הגרמניות של "וידוי"

הספר אף הומחז ב-1996 בידי אורן נאמן, בשם "יהודי בחושך" ועלה בכיכובו של שמואל וילוז'ני בהצגת יחיד ב"הבימה". בהמשך עלה כהצגה בברודווי של שלושה שחקנים.

תמונה מהגרסה האמריקנית של "יהודי בחושך" צילום: Eran Tari ו

ב-1999 – שוב תחת לחץ לא מתון של בת זוגו וידידים – פרסם רומן נוסף על מלחמת העולם השנייה, בשם "אינדיאנופוליס", שזכה ב-2001 בפרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול, ועוד כמה סיפורים ומאמרים שהיו רק אחוז זעיר מכל הידע העצום והרעיונות המדהימים שהיו לו, שאותם העביר בשיחה עם מעריציו בעולם הספרות.

לאחר מכן החל לכתוב רומן שלישי, שעסק בפיקוד הנאצי במלחמת העולם השנייה. הוא פרסם ממנו פרק (שאותו נפרסם ב"יקום תרבות") – ולא יסף.

יום אחד קם בן-נחום בבוקר, עבר אירוע מוחי נורא, וכיום שוב אינו מודע לעצמו. תודעתו, שהייתה על סף גאונות ומעבר לה – נעלמה.

המבקר המחמיר אמנון נבות הגדיר את יונתן בן נחום כ"אחד הסופרים הישראלים הבודדים ששווה שידברו עליו, ואינו בזבזן יערות ופושע סביבתי כמו דוד גרוסמן או יוכי ברנדס ושלל סופרי הפופ הזולים".

אחרים כמוני קראו לו "אומברטו אקו הישראלי" בגלל הידע ההיסטורי הרב ביצירותיו, ששולב בכתיבה מורכבת ביותר ומרובת רבדים.

"יקום תרבות" יפרסם מבחר ממאמריו וסיפוריו של יונתן בן -נחום, ואנו מתחילים מריאיון שערך איתו העורך המנוח מקסים גילן עבור כתב העת "מטען", שבו נחשף לראשונה הידע העצום של בן-נחום על תקופת התנ"ך, נוסף על רעיונותיו הרדיקליים אך המשכנעים על מה בעצם התרחש אז – אחד ממאמריו הידועים, למשל, עוסק בתפיסתו כי טירופו של המלך שאול נבע ממחלת סוכרת קשה שממנה סבל.

יוסי גרנובסקי, עורך "מטען", נזכר היום: "הריאיון נערך בזמנו בחנות הספרים 'שפת אם' באבן גבירול, בעת שעבדתי שם. מקסים החליט להקליט את יונתן, כיוון שחשש שיהיה עיכוב בכתיבה, כי ליונתן אמנם היו תמיד רעיונות נהדרים, אבל עד שהיה מתיישב לכתוב לקח לו הרבה זמן. ומכיוון שבזמן הריאיון, בשל רוחב ידיעותיו הבאמת מדהימות של יונתן (האיש פשוט סוג של גאון), הוא היה מתחיל להתפזר ולסטות מהנושא לנושאים משניים, ושלישוניים, היה מקסים מחזיר אותו מיד לנושא העיקרי, אם בהערה/הארה או שאלה מכווינה, וכך התנהל לו הריאיון, שבסופו של דבר הניב מאמר מרתק. מקסים תמיד אמר שגם אם דבריו של יונתן לא היו מבוססים על מחקרים מדעיים, הם תמיד מעניינים, וזה הדבר הכי חשוב. אני כמובן הסכמתי איתו. כמו כן, הרעיון של יונתן, שבעצם האל העברי בירושלים הוא אל פגאני בדמות אריה, די מפחיד למען האמת, וודאי שעניין את מקסים, שבעצמו הושפע מאוד מהתנועה הכנענית (יונתן רטוש היה חבר של מקסים), שביססה את התורה שלה על עבר כנעני קדום המשותף לעמי האזור".

עד כאן יוסי גרנובסקי. וכעת אנו מביאים לפניכם את הריאיון המקיף שניהל מקסים גילן עם יונתן בן נחום על ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל בתקופת התנ"ך הקדומה, ועל הקשר ההדוק שלו עם העם היבוסי  שמוצאו בתורכיה של היום, כפי שהבין אותה בן נחום.

דוד בן ישי צר על היבוסים

הריאיון פורסם בכתב העת של גילן, "מטען לחשיבה ופעולה", גיליון מספר 5, ב-1999, תקופה של שיא בפעילותו של בן נחום. הוא מתפרסם באדיבות יוסי גרנובסקי ודורין מרגלית.

ראו גם:

יונתן בן -נחום בימים טובים יותר. צילמה: דורין מרגלית

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

7 תגובות על הקשר היבוסי על פי יונתן בן-נחום

  1. אלי, יישר כוח על היוזמה להציג את דמותו של יונתן,
    הוא אכן היה איש רב אופקים וידע לצטט כמעט כל מה שנכתב בעברית, הן שירה ומן המקורות.
    צר לי שספרו "הווידוי" ו"אינדיאנפוליס" לא יצאו במהדורות הדפסה נוספות,
    ומצד שני הוצאת "דביר", לא אפשרה לו להוציא את ספרו "הוידוי", בהוצאה אחרת,
    פשוט חנקו את הספר ויוצרו…אני ניסיתי ליישב את התגמולים הרבים שהגיעו לו, אך לשווא!
    הוא היה דמות רבת דמויות, מצד אחד גאון עד כדי התשה, שהרי כל שאלה אליו הייתה הופכת למענה של הרצאה…
    ומצד שהתנהל כהומלס, בהכחשה לצורך טיפול במחלת הסכרת הקשה שלו, ולאדם לעיתים מסוכן עד מאד בזמן התפרצויותיו, ומי כמוני יודעת זאת, כבת זוגו זה כמעט 13 שנים.
    מאז שעבר שני אירועים מוחיים, בעת שהיה נעזר במקל הליכה, הייתי סועדת א5ותו פעם בשלושה שבועות, ואז ידידיו היו באים לבקרו, הן מתנועת "השומר הצעיר", שהיה דמות נערצת בהנהגה, ורבים מידידיו הקרובים מעולם היצירה. אך מאז שהוא יושב בכסא גלגלים כרות רגל, כמעט אף אחד לא פוקד אותו, ובעיקר אלה הרבים שהתייעצו בו ונעזרו בכישוריו וזה מצער וכואב! מהם עורכי ספרות, כותבי ביקורות , חוקרי ספרות והיסטוריה והרשימה ארוכה.
    לפחות, יונתן שדווקא האירועים שעברו עליו, הפכו את הקשר המורכב בינינו לדמעות של אהבה והחזקת ידיים, שהרי השיחה עמו בלתי אפשרית במצבו. מי שסועד אותו כיום הוא בנו יאיר בלבד, ואחותו מבקרת אותו מידי שבוע.
    אני וצבי מרין, ידידו הנאמן עזר וסיוע לתרגומיו מספרדית לעברית, מבקרים אותו מידי חודשיים ואחותו, בנו ואנו לוקחים אותו לבית קפה באזור. אך לבסוף ואחרי הכל, יונתן שב לתמונת ילדותו האהובה, ששימשה מניע ומוטיב בכתיבתו, הוא נהר הירדן ויפי עמק יזרעאל. והוא נצור בליבי כחותם תמיד של אהבה הן לטוב והן לרע.
    יהי השם בעזרתו,
    דורין מרגלית

  2. מאת בוריס:‏

    יונתן בן נחום הוא אחד הסופרים האנדר רייטד בתולדות המדינה. יש לתת לו את הכבוד המגיע לו ולהוציא את ספריו מחדש. לידיעת הקורא מנחם פרי!

  3. יש להוסיף, שלאור שיחותי הרבות עם יונתן, וגם דיבר על כך עם חברים אחרים, שהמשוררת יונה וולך, קבעה עמו פגישה והם התיישבו ליד נהר הירדן, ויונה וולך נפתחה לפניו, אודות געגועיה לאביה שנפל באחת מלחמות מישראל. היא חשבה שאולי יונתן יוכל לעזור לה למצוא מידע על אביה האבוד, הנעדר?…
    היא שלחה לו אף מחברת כתובה בכתב ידה, שכללה בתוכה הרהורים אישיים ואינטימיים. כאשר שמה הלך לפניה, החליט להשיב לה את המחברת, כדי שאף אחד לא יעשה בה שימוש, הן לטוב והן לרע.
    לטענתו, שירה הידוע "יונתן", נכתב בהשראת המפגש ביניהם, שהרי השיר הוא אכן עוסק בדמותו של יונתן התנ"כי, אבל לא רק ומעבר לכך…מי אני כי אשפוט אם זה נכון או לאוו, אך דמותו של יונתן באותם ימים הייתה נערצת ומשוררים ומשוררות רבים נשאו עיניו כלפיו, כמו כן חניכיו מהתנועה. והרי לפניכם השיר:
    "אני רץ על הגשר/ והילדים אחרי/יונתן/ יונתן הם קוראים/ קצת דם/ רק קצת דם לקינוח הדבש/ אני מסכים לחור של נעץ/ אבל הילדים רוצים/ והם ילדים/ ואני יונתן/ הם כורתים את ראשי בענף/ גלדיולה ואוספים את ראשי/ בשני ענפי גלדיולה ואורזים/ את ראשי בניר מרשרש/ יונתן/ יונתן הם אומרים/ באמת תסלח לנו/ לא תארנו לעצמנו שאתה כזה."
    הערה נוספת, הסיפור שהופיע בעמדה, נדמה לי, אודות דמותו של הקצין בלומנטריט, בנסיעתו לפגוש את הפיהרר, נכתב כמצע לרומן ארוך, שיונתן ואנכי התחלנו לדבר על ראשי הפרקים, כרומן משותף שנכתוב יחדיו בשני קולות. לצערי הוא חלה טרם עת וכמובן רק הרעיונות נשארו…ואני איני מסוגלת לכתוב אותו לבד…

  4. מאת יואב בר-חיים:‏

    ראיון מאוד מעניין ושופע ידע מפי איש משכיל מאוד ובעל נפש ממריאה לקצווי הייקום.

  5. מאת אלי אשד:‏

    "בלומנטריט " שהופיע בעבר בכתב העת "עמדה" יופיע בקרוב ב"יקום תרבות ".

  6. מאת בוריס:‏

    נעשה עוול גדול ליונתן בן נחום

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*