דיויד ברין וסדרת "הרימום" – ד"ר אמנון סטופ

לרגל כנס מדע בדיוני העוסק בנושא תרבויות אנו מביאים את מאמרו המקיף של ד"ר אמנון סטופ העוסק בנושא תרבויות ארציות (אך לא רק אנושיות), וחייזריות, ושדרוגן – ביצירתו של סופר המדע הבדיוני הבולט דיויד ברין.

דיויד ברין וסדרת "הרימום"

מאת אמנון סטופ

מהדורה אנגלית של מאמר זה

תרגם מאנגלית: אלי אשד

הופיע במקור בפנזין "סייבר קוזן"

ובגרסה מקוצרת כאן:

האיש שהרים את העולם

דויד גלן ברין הוא אחד מהסופרים המפורסמים והנערצים ביותר כיום של מדע בדיוני "קשה" המבוסס על תגליות המדע החדשות ביותר, ובו זמנית דואג ל"תחושת הפליאה" של קוראי המד"ב על ידי הדגמה עד כמה היקום והחיים בו הם מופלאים, ועם זאת ניתנים להבנה.

הוא נולד בשנת 1950 בקליפורניה וחי שם כל חייו. יש לו תארים באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מאוניברסיטת קליפורניה. הוא נשוי לצ'ריל בריגהם, גם היא מדענית, ויש להם בת ושני בנים.

ברין הוא אם כך מדען אמיתי, וידוע כעתידן חשוב. יש לו דעות מוצקות מאוד לגבי החברה המודרנית, והכיוון שבו היא צריכה ללכת. מעבר להרצאות פופולאריות בנושא, הוא גם פרסם את ספר העיון THE ,TRANSPARENT SOCIETY שבו עסק בשאלות של פרטיות בעידן הדיגיטלי, ובשאלות חברתיות בכלל. להערכתי, על פי התרשמותי מהאתר שלו, ברין מחשיב את הספר הזה – יחד עם רומאן המד"ב שלו  EARTH  – כיצירותיו החשובות ביותר (אם גם לא הפופולאריות ביותר). מכיוון שלא קראתי אותם, לא אתייחס עוד לנושאיהם, שהם כה חשובים לברין.

בכל אופן, עם כל חשיבותו בתחומים אלה, ברין ידוע פחות כמדען וכעתידן, ויותר כסופר מד"ב פופולארי מאוד.

ספריו תורגמו ליותר מ-20 שפות, ואחת מהם היא עברית, שלה תורגמו שלושה מספריו של ברין בהוצאת אופוס.

Image result for the postman brin

בין ספריו הידועים ביותר נמצא THE POSTMAN (1985), אחד הספרים האופטימיים הבודדים שנכתבו על העולם שלאחר שואה גרעינית.

Image result for the postman brin costner

זהו ספר שזכה להצלחה גדולה כל כך, עד שהפך לסרט ענק בידיו של הבמאי והכוכב קוין קוסטנר. סרט שלמרות מעלות טובות שונות שיש בו, לא היה בלשון המעטה הצלחה גדולה מבחינת הקהל, הביקורת, או דיויד ברין עצמו, ויש לראות בו כהזדמנות גדולה שהוחמצה.

Image result for earth brin

עוד ספר ידוע שלו הוא EARTH ׁ(1990). ספר שהוא אזהרה מפני האסון האקולוגי המאיים על כדור הארץ, והוא שונה מאוד בטון שלו משאר ספריו של ברין, האופטימיים מאוד בדרך כלל.

בהמשך פרסם ברין את הספר FOUNDATION TRIUMPH (1999) החלק המסיים בטרילוגיה, שלה תרמו גם גרגורי בנפורד וגרג בר, ובה המשיכו שלושת הסופרים את תיאור חייו של הארי סלדון, יוצר המוסד בסדרה הקלאסית של אסימוב. ספרו של ברין היה הטוב ביותר מבין השלושה, והוא לקח את סדרת המוסד לכיוונים חדשים ובלתי צפויים, וסיים אותה למעשה בצורה טובה יותר מאשר סיים אותה אסימוב עצמו (שלא באמת ידע איך לסיים אותה).

כן יש להזכיר את ספרו המענין והמצוין "אנשי הכבשן", שתורגם לעברית בידי ורד טוכטרמן ופורסם בהוצאת מודן ב-2004.

במאמר זה אסקור את הסדרה ה"גדולה" (על שתי משמעויות המילה) שלו, שהיא שהביאה לפרסומו הגדול  בחוגי המד"ב, סדרת הרימום.

סדרת הרימום

סדרה זאת היא יצירתו המרכזית של ברין נכון להיום, והיא כוללת שישה ספרים בשתי טרילוגיות. הספרים הם:

1. SUNDIVER   פורסם 1980, 340 עמודים. הספר לא תורגם לעברית.

2. STARTIDE RISING   פורסם 1982, 460 עמודים. תורגם לעברית בשם "גאות הכוכב" בידי רחביה ברמן אופוס, 1999.

THE UPLIFT WAR  .3 פורסם 1987, 636 עמודים. תורגם לעברית בשם "מלחמת הרימום" בידי רחביה ברמן, הוצאת אופוס, 1999.

4. BRIGHTNESS REEF  פורסם 1995, 705 עמודים.

5. INFINITY'S SHORE  פורסם 1996, 635 עמודים.

6. HEAVEN'S REACH   פורסם 1998, 562 עמודים.

אף אחד מאלה  לא תורגם לעברית.

בסדרה זאת מצייר לנו ברין תמונה רחבה ועשירה מאוד של תרבות גלקטית, שמתקיימת כבר יותר ממיליארד שנים על פני 5 גלקסיות, והיא מורכבת מאלפי גזעים שונים.

תרבות זאת מתפתחת דרך צורה מעניינת מאוד של ירושה. כל גזע מפותח מחפש גזעים שנמצאים בשלב של "קדם אינטליגנציה", בערך בשלב של השימפנזות אצלנו, ו"מרומם" אותם לשלב האינטליגנציה, על ידי הנדסה גנטית. זוהי תשובה מקורית והגיונית לעיקרון המפורסם של ״אי ההתערבות״ שמוצג בסדרות מד"ב אחרות כמו מסע בין כוכבים.

הגזעים שרוממו הופכים ל"קליינטים" של הגזע שהעלה אותם, שהם "הפטרונים", והם חייבים כעת לגזע זה מאה אלף שנות שירות. זהו אורך זמן שנראה עצום עבורנו, שכן המין האנושי החל לכתוב לפני פחות מ-5000 שנה, והתקיים כהומו סאפיאנס במשך פחות ממאה אלף שנה. אבל עבור תרבות גלקטית שלה יש רישומים המגיעים עד למיליארד שנים בעבר, זהו זמן קצר ביותר.

המוניטין של כל גזע תלוי במספר הגזעים הקליינטים שיש לו ובקדמוניות "קו –הפטרונות" שלו. משום כך שימור כוכבי לכת שבהם יכולים לצוץ גזעים שבשלב קדם אינטליגנציה הוא בעל חשיבות עליונה. כמו כן יש יותר ממוניטין, כאשר הפטרונים מכניסים שינויים גנטיים בגזעים שהם יוצרים, שינויים שהם חושבים שיוכלו לעזור להם בעתיד, ואלה יכולים להתגלות כרווחיים מאוד במשך תקופת שירות של מאה אלף שנה.

בתרבות ההעלאה גזעים מועלים באופן מלאכותי לאינטליגנציה, עוברים תקופת שירות, נהפכים בעצמם לפטרונים, מזדקנים, ולבסוף נעלמים. גזעים חדשים מופיעים, מעלים גזעים נוספים לדרגת אינטליגנציה,  וכך הלאה לכאורה עד אין סוף.

בספרים הראשונים תרבות זאת נראית כגרסה טובת לב סופר-גלקטית של מה שאנחנו מכירים מקיומנו האישי, ולכאורה היקום של ברין נראה כמקום נחמד באמת לחיות בו. אך לרוע המזל המין האנושי הוא יוצא דופן ביקום זה. ביקום שבו כל מין הועלה כקליינט לגזע זקן יותר, ויכול לשחזר את קו הפטרונות שלו עד לגזעים הקדומים ביותר, האנושות היא אנומליה מוזרה. וזאת, מכיוון שנראה שאין לה כל פטרון האחראי להעלאתה.

האם זה אפשרי להשיג אינטליגנציה ללא פטרון? בספרים הראשונים נראה שהחייזרים אינם מאמינים בכך, ומעדיפים לחשוב שלאנושות היה פטרון שנטש אותה, והוא מסתיר את זהותו, ללא ספק בבושה מהתוצאות העלובות של מאמציו…

יש כמה רעיונות מעניינים אחרים בסדרה. אחד מהם הוא שיש דרכים רבות של תנועה המהירה ממהירות האור. ברין ציין שמאחר שבפיזיקה אין דרך לשבור את מהירות האור, הוא החליט להשתולל ולהמציא כמה דרכים שונות. יש התייחסויות ל"מנוע הסתברות", לכמה דרגות של על-חלל, יש "נקודות מעבר", ואולי גם דרכים אחרות. טיסה במהירות הגבוהה ממהירות האור היא מובנת מאליה ביקום של ברין, ומשתמשים בה בצורה אינטנסיבית. אבל, בספר האחרון יש הפתעה, שאותה לא אחשוף, אבל רק אציין שברין נהפך לפתע לשמרני מאוד מבחינת הפיזיקה שלו.

עוד נושא חשוב הוא האקולוגיה. כאן יש לנו תרבות המשתרעת על מיליוני גזעים, מיליארדי שנים, וכמה גלקסיות, המבוססת על אקולוגיה על כל השלכותיה. למשל המלחמה היא דבר קל, בגלל הקלות בטיסה הבין כוכבית. אבל היא מוגבלת בחומרה. בזמננו אנו יכולים להרוס את האקולוגיה הפלנטרית עם פצצות אטום. בתרבות הגלקטית של ברין, לעומת זאת, גם השימוש בכלי נשק חזקים הרבה פחות מפצצות אטום הוא אסור, לפחות על עולם מיושב. זהו יותר מאמצעי עלילה, זהו עקרון בסיסי ביקום של ברין. כמו כן זה מאפשר להביא את העלילה לדרגה של לחימה אישית יותר, שאיתה יכול הקורא להזדהות. כפי שכולנו יודעים, קרב חרבות או אקדחים מיושן הוא הרבה יותר מעניין מאשר אנשים הלוחצים על כפתורים, ובאופן לא אישי מפוצצים בניינים או ערים.

הטרילוגיה הראשונה

את שלושת הספרים הראשונים אפשר לקרוא באופן לא תלוי זה בזה.

בכל אופן הנה תקציר של כל אחד מהם.

SUNDIVER

זהו ספרו הראשון של ברין ויש בו רעיון מעניין. פעם חשבתי על הפתגם הידוע "אין דבר העומד בפני הרצון", שבעצם קל לתת דוגמה נגדית שאין זה כך. הדוגמה הנגדית שהיתה חביבה עליי היא מסע לשמש וביקור בה ממש. בספר זה ברין מציע דרך שבה אכן אפשר לבקר בשמש.

בספר זה מגלה לנו ברין את היקום שלו, ואת האנושות כגזע החדש בשכונה, ושעקב כך נמצא תחת לחץ וסכנה קבועים. אבל למרות זאת לא חיבבתי את הספר במיוחד.

STARTIDE RISING

בעברית: גאות הכוכב, בתרגום רחביה ברמן, יצא בהוצאת אופוס ב-1999.

את הספר הזה אני מחשיב כאחד מהספרים הטובים ביותר שהיה לי התענוג  לקרוא, וכטוב שבספרי הסדרה.

כאן מוצגת לפנינו לראשונה הספינה "סטריקר", יחד עם צוותה, המורכב ברובו מדולפינים, ושאותו נלווה לאורך שתי הטרילוגיות.

התרבות הגלקטית מוצגת בספר זה כמסתורית, ופעולות החייזרים בספר אינן מובנות לנו או לדמויות. אפילו כאשר אנחנו "מאזינים" למה שהחייזרים חושבים, איננו יודעים למה הם עושים את מה שהם עושים. אנחנו יודעים רק שהם מאמינים שזה חשוב מאוד.

הסטריקר גילתה צי של ספינות בנות מיליארד שנה, ועשתה את הטעות של דיווח על כך לכדור הארץ. מיד היקום כולו מוטל לתוהו ובוהו, ומחצית הגזעים בחמש הגלקסיות מתחילים לרדוף אחר הספינה. הסיבה לצייד הזה היא מסתורין עבור הצוות. נראה שבגלל סיבה כלשהיא כל אחד מגזעי החייזרים נחוש בדעתו לגלות את מיקומו של הצי הקדמון, ובו בזמן למנוע משאר הגזעים לגלות את המיקום הזה.

למרות שהרקע הוא בחלל החיצון, הרי מרבית העלילה מתרחשת על ומסביב לכוכב הלכת קיטרופ, שבו מצאה הסטריקר מחבוא זמני.

התיאור של ברין את הדולפינים ואת הדרך שבה הם רואים את המציאות הוא מעניין במיוחד, וזהו האפיון הטוב ביותר של חייזר אמיתי שבו נתקלתי אי פעם. ברין מראה לנו מה זה לראות את העולם דרך עיניים וחושים אחרים, לא אנושיים, ולחשוב מחשבות בדרך שאינה אנושית. אחד החלקים המרשימים ביותר בספר הוא כאשר ברין מציג את הרעיון שעבור הדולפינים העולם הוא אמיתי רק בחלקו. זאת, מאחר שדרך התחושה העיקרית שלהם היא סונית, והם יכולים ליצור מבנים סוניים. כתוצאה מכך הם יכולים ליצור עולמות פרטיים! הקירות נעלמים עבורם, צורות שאינן קיימות באמת מופיעות, והדולפין קיים בעולם משלו. אנלוגיה עבורנו לכך תהיה אם נוכל ליצור הולוגרמות, וכאשר נהיה לבד בחדר נשנה את צורתו, כך שייראה שאנו כביכול ביער, מסתובבים בין העצים, ומשוחחים עם אדם אחר בין הצללים, בדומה להולודק של מסע בין כוכבים.

לדעתי "גאות הכוכב" הוא מחקר עמוק ביותר של הפסיכולוגיה האפשרית של הדולפינים, בהנחה ששינוי גנטי כזה שיעלה את האינטליגנציה שלהם אכן יבוצע בהם. הזרות של הדולפינים גם מדגישה עד כמה זרים החייזרים ה"אמיתיים", מאחר שהדולפינים הם ה"קליינטים" של בני האדם, וכמובן תושבי כדור הארץ, ועדיין דרך המחשבה שלהם זרה לבני האנוש, שמבחינות מסוימות הם כה קרובים אליהם.

העלילה נעה מקרבות בחלל החיצון וכלי נשק שאפשר להבקיע עימם כוכבי לכת, אל מערכת היחסים בין הדולפינים, בני האדם המעטים, והשימפנזה היחיד שעל ה"סטריקר".

THE UPLIFT WAR

"מלחמת הרימום". תורגם לעברית בידי רחביה ברמן ויצא בהוצאת אופוס ב-1999

ספר זה מתרחש באותה תקופת זמן כמו "גאות הכוכב", על אחד מכוכבי הלכת שייושבו בידי בני אדם. הבנתנו של התרבות הגלקטית מתרחבת, וגזעי החייזרים השונים מתבהרים לסיעות ומאפייני אישיות שונים. אנחנו מתחילים להבדיל בין "הטובים ו-"הרעים", ואפילו מכירים כמה מהחייזרים כדמויות, ועוקבים אחרי מחשבותיהם והתנהגותם. כך נראה שזה לא בלתי אפשרי אחרי הכל להבין את החייזרים, וזו כבר נסיגה ממה שסביר כי חייזרים "אמיתיים" יהיו במציאות. בספר הקודם הגיבורים היו הדולפינים. בספר זה הגיבור הוא השימפנזה, וגם החייזר אטכלנה מגזע הטימבריני הידידותי לבני האדם, ול״ארצנים״ בכלל.

באופן כללי הגרנדיוזיות של הסיפורים התרחבה מספר לספר, וכתוצאה יש העמקה של הבנתנו את מה שקורה. ב"גאות הכוכב" רוב החייזרים הם אויבים מרושעים, או שבלתי ניתנים לחלוטין להבנה. אפילו הטימבריני, שהם ידידי המין האנושי, מתוארים כמי שפועלים מסיבות בלתי מובנות.

ב"מלחמת הרימום" הגיבורים הם בעיקר השימפנזות, ואין זה מפליא שהם מובנים לנו, שכן הם קרובים מאוד לאדם. אבל יש גם חייזרים שעליהם להיות זרים, ובכל זאת הם לא כל כך זרים.

רוב הסיפור מוצג דרך עיניים לא אנושיות, וכך אנו מכירים את החיזרים טוב יותר כדמויות, כאנשים.

במחשבה נוספת, יתכן שברין צודק בטענה הלא-מפורשת שלו שההבדלים ביננו, יונקי-יבשה, לבין הדולפינים, יונקי-ים, יהיו אולי גדולים יותר מאשר ביננו לבין חייזרים שהם גם דרי-יבשה, והולכים על הקרקע (ולא, למשל, מעופפים). עוד נקודה למחשבה בסדרה שמלאה בנקודות כאלו.

הטרילוגיה השנייה

שלא כמו הטרילוגיה הראשונה, את הטרילוגיה השנייה יש לקרוא לפי הסדר. ולא רק זאת, אלא גם כל ספר בה עבה יותר מספרי הטרילוגיה הראשונה.

באופן אישי אני מתעב את הנטייה של מחברים לכתוב בכרכים רבים, עבים יותר ויותר, לאורך תקופות ארוכות של זמן, סיפור אחד. הרושם שלי הוא שבסופו של דבר אני, הקורא, לא באמת מקבל יותר מאשר מי שקרא את הספרים הדקים הבודדים של שנות ה-50.

בכל אופן, יש להודות שברין השתמש בחלל הרב שניתן לו בטרילוגיה השנייה כדי לפתח את התרבות הגלקטית בצורה אינטנסיבית ביותר. סביר להניח שרוב הרעיונות שהוא מציג כאן כלל לא היו קיימים כאשר כתב את הספרים הראשונים בסדרה, אבל הוא מצליח לשלבם ללא כל בעיה מיוחדת.

התרבות הגלקטית נחשפת, ואנו מגלים בין השאר מה קורה לגזעים ה"זקנים" כאשר הם "נוטשים" את הגלקסיה. ההיסטוריה של 5 הגלקסיות, שכמסתבר היו בעבר הרחוק יותר מ-5, מתוארת. מסתורין של הזמן, החלל, גזעים חייזריים, וכולי, נפתרים. וכמו כן, כפי הנדרש בתרבות הפופולארית האמריקנית, כל הגיבורים זוכים בסוף טוב (שלא תהיה טעות, אני מעדיף ספרים עם סוף טוב, ובכל זאת לפעמים זה מאולץ).

מה שמצאתי כמעניין יותר מההתפתחויות החדשות, היא ההרחבה של הרעיונות שהתקיימו בטרילוגיה הקודמת. נראה שרעיונות אלה קשורים לרעיונות שאותם מבטא ברין במאמריו הלא-ספרותיים.

לדוגמה: בטרילוגיה הראשונה אנו מקבלים רמזים שתרבות הרימום, למרות הנקודות הטובות שבה, פועלת כדי להקפיא את הגזעים שבתוכה. הספרייה הגלקטית כוללת כל רעיון והתפתחות שאי פעם חשבו עליהם, והגזעים של חמש הגלקסיות תלויים בה לחלוטין. אין מקום למחשבות חדשות, ואם מופיעות כאלה, כי אז מתייחסים אליהן בחשדנות, ממש ככפירה. זוהי אחת הסיבות לחשד ולשנאה כלפי המין האנושי.

הנה סקירה קצרה של כל אחד מהספרים:

Image result for BRIGHTNESS REEFImage result for BRIGHTNESS REEF

BRIGHTNESS REEF

בספר זה מוצג לפנינו כוכב הלכת ג'יג'ו, שמתקיים מחוץ לתרבות הגלקטית. הוא מיושב בידי שישה גזעים שונים, כולל בני אדם ושימפנזות. כאן אנו יכולים לראות חייזרים שונים "מבפנים". כמו כן, הטבע החונק של החברה הגלקטית מוצג בבירור בגזעי החייזרים שנחתכו ממנה. מסתבר שחייזרים "פראיים" דומים מאוד לבני האדם! החייזרים הצעירים ממש קוראים ספרים אנושיים, ומתנהגים באופן אנושי.

מכל ספרי הטרילוגיה השנייה נהניתי מספר זה במיוחד, אבל מצאתי אותו כארוך מדי.

Image result for INFINITY SHORE

INFINITY'S SHORE

אנו ממשיכים עם כוכב הלכת ג'יג'ו, והסיפור על הספינה סטריקר מתחבר גם הוא לעלילה, שכן הספינה מוצאת מקלט על ג'יג'ו. יש רמזים של קשרים מוזרים ומיוחדים לאורך מיליוני שנים עם גזעים רבים, ועל סוג מסוים של יעוד, או אולי מזימה, שנמצאים ברקע.

Image result for HEAVEN REACHImage result for HEAVEN REACH

HEAVEN'S REACH

זהו הקישור הסופי של כל קווי העלילה הבלתי מוסברים. אבל הספר הוא בעצם אופרת חלל המשתרעת על ביליוני שנים, עשרות גלקסיות, מאות גזעים וכו' – עד שזה נהפך ליותר מדי. התרשמותי האישית היא שהספר לא תוכנן היטב. תגליות מזעזעות שמשנות את כל ההבנה הקודמת שלנו עוברות ביעף, ואירועים הרי-גלקסיה הופכים את הקטסטרופה המדהימה שבאה קודם לכן לחסרת חשיבות בהשוואה. הספר מאבד כתוצאה מכך מאמינותו. אבל מהי בעצם "אמינות" במד"ב? ואפילו במד"ב קשה? הייתי אפילו יכול לחשוב שזה מה שברין התכוון להעביר בסאב-טקסט, אבל אני לא חושב שהוא סופר מתוחכם/מתחכם שכזה.

מה שחשוב הוא, שאנחנו לומדים כל מה שיש לדעת על התרבות הגלקטית, על עברה, על דרך חייה, על הגורל הסופי המצפה לכל הגזעים. כל הדברים שהגזעים הממוצעים בגלקסיה בעצמם אינם יודעים. יש כאן כל כך הרבה ידע, שאף לא נרמז קודם לכן, עד שחלק ממנו נראה למעשה חסר הקשר.

אנשי הספינה "סטריקר" מסיימים את הסיפור כשהם יודעים הרבה יותר מאשר הגזעים האחרים, הוותיקים בהרבה מהאנושות, שבהם נתקלו בספרים הקודמים, ואפילו יותר מהגזעים הקדומים ש"פרשו", שרק בספר הקודם בסדרה למדנו שהם בכלל עוד קיימים ומי הם. לבסוף הצוות נחשף לכל הסודות של הגזעים הטרנסצנדנטליים, ואנו מקבלים רמזים שיש אף סודות מעבר לכך! האם ייתכן שברין הכין את הדרך לעוד טרילוגיה בסדרה? בכל אופן, עד היום, לא התממש המשך שכזה.

בעברית יצא לאור ספר נוסף של דיויד ברין:

"אנשי הכבשן" בתרגום ורד טוכטרמן, מודן, שנת 2004. הספר הזה הוא ברמה של ״גאות כוכב״, מענין ומוצלח. הוא דן באופן ישיר בתחום הענין של ברין כעתידן ב״חברת המעקב״ או ״החברה השקופה״ כפי שהוא כינה אותה בספרו.

סיפורים של דיויד ברין בעברית:

"ספירות הבדולח" בתוך איזק אסימוב – מבחר סיפורי המדע הבדיוני (הזוכים בפרס הוגו) בתרגום עמנואל לוטם, הוצאת כתר, 1985.

"בדיקת מציאות" בתרגום רני גרף הופיע באתר "בלי פניקה", אוקטובר 2001.

http://www.blipanika.co.il/?p=881

"החיים על הקצה" בתוך דיוויד ג'. הארטוול: מיטב סיפורי המדע הבדיוני בתרגום רחביה ברמן. הוצאת אופוס, 2002.

"פריז הכובשת" – גרגורי בנפורד ודיוויד ברין (תרגום: יעל סלע-שפירו) פנטסיה 2000, גיליון 45 (2008).

המפגש בין "מלחמת העולמות" של ולס עם ז'ול ורן בפאריס הרומנטית של המאה ה-19

עוד על דיויד ברין:

דף הפייסבוק של דיויד ברין

האתר האישי של דיויד ברין

ריאיון עם ברין

רשימה של יצירות ברין

ועוד מאמר מעניין:

יקום ה"רימום" של ברין בויקיפדיה

ההיסטוריה של יקום הרימום

רמי שלהבת על סדרת הרימום

ביקורת של אלי הרשטיין על סדרת הרימום

גולם גולם תרדוף: ביקורת על אנשי הכבשן מאת דוד חנוך

ביקורת של רמי שלהבת על אנשי הכבשן

האל תור פוגש את אדולף היטלר: אלי אשד על אוכלי החיים – סיפור קומיקס מאת דיויד ברין

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת, מדע בדיוני. קישור קבוע.

6 תגובות על דיויד ברין וסדרת "הרימום" – ד"ר אמנון סטופ

  1. מאת אבי:‏

    אמנון
    יפה דרשת
    אבי גולדברג

    • מאת אמנון סטופ:‏

      תודה אבי, אבל יפה דרשתי באיזה ענין? הספרים שהולכים ונעשים יותר עבים מספר לספר? זו בעיה שקיימת לדעתי גם בסדרה המצליחה (בכל הזמנים?) – הארי פוטר. אפילו אמרתי פעם בכנס מד״ב ופנטזיה בהרצאה על הארי פוטר, שלדעתי בשלב מסוים אף אחד לא העז לערוך את האווזה-מטילת-ביצי-הזהב ולהגיד לרולינג שאם הספר יהיה 20% יותר קצר הוא יהיה פי 2 יותר טוב. אין מה להרחיב על המבטים הזועמים שנעצו בי החובבים המעריצים, הרגשתי שיש לי מזל שלא סוקלים אותי…

      • מאת יוס ואחיו:‏

        בעיה כללית בעולם הספרות כיום – הקושי לערוך סופרים מיליונרים, שההוצאות לא רוצות להרגיז (רובם מספיק נבונים להכיר בכך שעורך טוב יכול לשפר אותם; אבל יש שלא).

        וכן בעיית קלות הכתיבה כיום על מחשב, שמקילה על הכתיבה; בימי מכונת הכתיבה, הקושי הפיזי תרם לצימצום ועל כן הפיק תוצאות טובות יותר…

  2. מאת אבי:‏

    מצטער שתגובתח היתה קצרה,התכוונתי לכך שלמדתי מרשימתך אודות סופר מעניין ויצירתו.
    תודה על הצגת יצירתו של ברין ,בתמציתיות ובבהירות,בכל הקשור לגלקטיות ,ולתרבות הגלקטית המשמשת כמוטיב מרכזי ביצירתו
    מועדים לשמחה תחת סוכה ארצית מאוד

  3. מאת אמנון סטופ:‏

    דרך אגב, לא כתבתי כי זה לא מהותי בעיני, אבל אולי ברוח הימים האלו וכדי להמנע מהאשמות ב״סססמלנות״ אציין שברין הוא יהודי (שם המשפחה הזה הוא אופייני ליהודים, מסתבר).

  4. מאת יוס ואחיו:‏

    אי תרגום הספר EARTH הוא לדעתי מההחמצות הגדולות של הוצאות הספרים בארץ (והמתרגם לוטם בפרט) – ספר שחזה את האינטרנט בפרוטרוט (גם אם לא בדייקנות) 6-7 שנים לפני שנעשתה מוכרת; חזה בדייקנות את תחילת המאה ה-21 עם ריבוי הקשישים בעולם, קרינת UV מסוכנת ועליית מפלס הימים ועוד. מספרי המד"ב היותר נבואיים שהיו, ומצער שלא מוכר כאן.

    הסיפור שם הוא וריאציה על 'איש החור' של ניבן, שמתרחש בכדה"א. הרבה מהחששות שהובעו מהניסויים במאיץ של צרן, נבעו מהרעיון שבספר הזה.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*