סיפור אהבה לפזמון העברי: "לשיר,סיפור אהבה" מאת יוסי ריבלין

מאת אלי אשד

יוסי ריבלין פרסם בימים אלו ספר: "לשיר, סיפור אהבה – סיפור חייה (השירי) של רעות ("פרדס", 2017). זהו סיפור אהבה רומנטי עצוב המתרחש על רקע המוסד הישראלי מכל מועדון שירה בציבור, אי שם בקצה הדרומי של העיר, באזור מוסכים עלוב. וכיאה לרומן המתרחש בעולם השירה בציבור והפזמונים הישראליים הישנים – שלכולם מסתבר יש מעריצים נלהבים ביותר גם בעשור השני של המאה ה-21, כאשר נדמה שזאת אמנות שנגזר עליה לגווע בין המוני שירים "ים תיכוניים", המציפים מכל עבר, עמוסים ברגשות ובזעם ודלים במילים -הוא מלא וגדוש בציטוטים ובשורות ארוכות משירים אלו.

הפרומו לספר הוא כאן .

לפניכם ריאיון עמו על ספרו על אודות תרבות ש(אולי) גוועת.

אלי: ספר קצת על עצמך

Image result for ‫יוסי ריבלין‬‎

ריבלין: בן 56, נשוי אב לארבעה, מתגורר בכרמי יוסף. יועץ תקשורת במקצועי. בין השאר הייתי ממארגני כנס האיחוד של משפחת ריבלין הענפה.

בשנים האחרונות אני כותב ספרי ביוגרפיה עם התמחות בשורדי שואה, אני גם מדריך מוסמך ב"יד ושם". במסגרת זו שבתי לאחרונה מסמינר מקסים על סופרי האידיש של העיר וילנא, ירושלים דה-ליטא. כצאצא לגאון הכל כך מוכר גם לך, אלי,

יוסי ריבלין ליד  פסל הגאון  מוילנה במקום בו שכן ביתו בעיר וילנה.

ביקרתי בבית הקברות שבו הוא קבור והנחתי אבן, וגם שהיתי במקום בו התגורר.

ביקרתי גם בעיר קובנה, בין היתר בבית הספר של לאה גולדברג שמוזכרת בספרי, והצטלמתי על רקע השלט בעברית התלוי על בית הספר.

אלי: זהו ספרך הראשון, או שכתבת כבר בעבר?

יוסי ריבלין: לפני כשמונה  שנים ראה אור ספרי הראשון "42.2, סיפורים קצרים ומסלולים ארוכים על ריצה ואהבה (הוצאת "קוראים", 2009 ). קובץ סיפורים על עולם הריצה למרחק. הספר ראה הצלחה יפה מאוד בקהילת הרצים ולא רק, וזכה למכירות נאות מאוד. אלי: האם הוא היה מבוסס על חוויות אמיתיות? האם אתה, כמו הכתב לענייני ריגול יוסי מלמן, עוסק באופן כמעט מקצועי בריצה?

ריבלין: בהחלט יש בסיס מציאותי. אני רץ נלהב. רצתי מספר מרתונים, כמה עשרות חצאי מרתונים וריצות ארוכות נוספות וטריאתלונים. אבל זה תחביב, זה לא מקצוע. הספר שלי, הגם שעיסוקו ריצה, הוא פרוזה בדיונית. לא עיון וגם לא ביוגרפיה (אם כי שילבתי לתוכו תיאורי מסלולי ריצה  אמיתיים בהחלט מהארץ ומהעולם, ממקומות שרגליי רצו עליהם) אבל נכון .הסיפורים נכתבו בראשי ממש בעת שרצתי ארוכות כאימון למרתון שכידוע מספר קילומטריו הם כשם ספרי.

אחרי, ללא קשר כמובן, כתב הסופר הארוקי מורקאמי את הממואר שלו 'על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה'. הוא גם חובב ריצה מושבע, וגם יוסי מלמן.

נשיא המדינה עם יוסי ריבלין וספרו על יצחק אשד

אלי: האם פרסמת ספרים נוספים מאז?

ריבלין: במהלך השנים פורסמו סיפורים קצרים שלי במפעל האנתולוגיות השנתי של הוצאת "כתב" ביוזמתו של משה מנשהוף, כגון "ציקלון הזיכרונות", "סופי הדרכים", "החיים בשוליים", "חלום", "מסע", ועוד.

כמו כן פרסמתי שני ספרי ביוגרפיה על ניצולי שואה, "אשד חיי" על חייו של יצחק אשד (אין קשר משפחתי למראיין, אלי אשד), ניצול שואת יהדות הונגריה (פרשת שטרסהוף) וביוגרפיה על שמואל צוקרמן, ניצול שואת יהודי רומניה.  אשד חיי: חייו ומותו של יצחק אשד, איש שאהב לאהוב (הוצאת יוסי ריבלין, 2016)  מספר את סיפורו של יצחק אשד, מראשוני המרפאים בעיסוק בארץ, שבגלל אי הבנה של עובד רכבת נשלחה הרכבת לאושוויץ שעליה היה עם אמו ואחיו למחנה עבודה בווינה (שטרסהוף), וכך ניצלה הרכבת כולה. כן מספר הספר על מסע שורשים מופלא שערכתי עם בנו של יצחק לאחר מותו של יצחק.

הביוגרפיה של שמואל צוקרמן פרקי חיי, מספרת על הינצלותו כנער מפוגרום יאשי הזוועתי בשואה, עלייתו לארץ והפיכתו לאחת הדמויות המשפיעות בקידום ההתיישבות בערבה. כן מספר הספר על טרגדיה נוספת בחייו: אובדן הבן סגן יובל צוקרמן ז'ל באסון הנ'ד.

ביוגרפיה שלישית הקשורה בשואה עומדת לראות אור בקרוב  על אודות פרשת קלאדובו-שאבאץ 39-41.היא מספרת  על מקרה עצוב ומתסכל של כ-1200 יהודים שנתקעו בדרך לישראל ביוגוסלביה. חילוצם מהארץ התמהמה עד שנתפסו בידי הצורר ונרצחו. הסיפור מסופר דרך נכדם של שני נרצחים, רוני גילה, שגילה את הסיפור באקראי לאחר פטירת אמו.

"לשיר סיפור אהבה" הוא הרומן הראשון פרי עטי.

אלי: הסיפור נראה בדיוני לחלוטין כמובן, אבל מצד שני נראה שהוא מתעד תנועה אמיתית, זאת של חובבי השירה בציבור.

ריבלין: כל מה שאני כותב בסיפוריי ואף ברומן זה, קרה או שראוי היה לו לקרות. מן הרגע שהספר ראה אור והופץ ברבים, זכותו של כל אדם לחשוב שזה על אודותיו הוא, ולא לי לסתור או לאשר.

אלי: על פי התיאור המפורט מאוד בספר אפשר להניח שאתה חובב שירה בציבור.

ריבלין: מפליא, אבל דווקא  לא. בשונה מספרי הקודם "42.2", ששם הסיפורים באו מתוך האהבה לריצה,פה, ממש לא. מעולם שירה בציבור לא הייתה בין תחביבי, וגם כעת אינני שר בציבור או פוקד בקביעות מועדוני שירה בציבור. ההחלטה לכתוב רומן על תמה זו הייתה אקראית ביותר, והתפתחה בעקבות מפגש  עם אישה בהקשר עבודה, שסיפרה לי כדרך אגב על חייה כחובבת שירה בציבור וכמי שהקימה מועדון של שירה בציבור. הסיפור שסופר במהלך הפגישה קסם לי ואמרתי לה: 'ואוו צריך לכתוב על כך ספר'. היא הרימה את כף ידה, הפנתה מעלה ואמרה 'תכתוב'. ובאותו רגע התאהבתי ברעיון וגם קצת בה (אפלטונית כמובן) – כל שהיא קיימת, או לא, כאמור.

Image result for ‫שירה בציבור‬‎

מפגש המוני של שירה בציבור.

אלי: אתה יכול לספר על כך משהו על הפולחן הזה שהתפתח בישראל בשנים האחרונות?

ריבלין: בעקבות החלטתי שהתמה של ספרי תעסוק בעולם זה של השירה בציבור, התחלתי להסתובב רבות בערבי שירה בציבור ומצאתי תופעה תרבותית מבעבעת ואף רותחת, תופעה ההולכת ומתחזקת מיום ליום. רבים ורבות נוהגים להיפגש בממוצע פעם בחודש במסגרות שונות כדי לשיר בצוותא משירי הארץ. לרוב מדובר במופעי שירה בציבור, שאליהם מתקבצים לעתים אפילו כ-1,000 איש ואישה, ובהם אמנם יש מוביל או מובילה, אבל השירה נחלקת בין כולם, ורבים מן השרים עולים לבמה לשמש כמובילים לרגע בשיר האהוב עליהם ביותר. בין המסגרות הפופולריות כיום בתחום השירה בציבור: הפרלמנט של עמק יזרעאל (מתכנס כאחת לחודש באורווה הישנה של קיבוץ יפעת); פרלמנטים דומים כגון זה של המושבה יבניאל, הגנקי בתל-אביב, בובי זמר (מסגרת שירה בציבור שאליה מתקבצים בעיקר צעירים בשנות העשרים לחייהם), "הטיש הגדול" המפגשים הדו שנתיים בקיבוץ בארי, בתים פרטיים, מפגשים במדבר ועוד ועוד.

Image result for ‫שירה בציבור‬‎

מפגש של שירה בציבור.

אלי: האם התנועה הזאת רק מתחזקת בשנים האחרונות, או שאתה שם לב להיחלשות  עם השנים?

ריבלין: משאל דעת קהל שנערך לקראת יציאתו לאור של ספרי, מעלה כי למעלה מרבע מיליון איש בישראל!!! רובם מעל גיל 50, מעידים על עצמם כחובבי שירה בציבור ונוהגים ליטול בממוצע פעם בחודש חלק פעיל במופעי שירה בציבור המוניים. כחמישים אחוזים מן הנשאלים אמרו שבשנה האחרונה היו לפחות פעם אחת במופע של שירה בציבור. כ-44% מהם תושבי מרכז הארץ רבע מהם תושבי השפלה, כ-20% ירושלמים, וכעשרה אחוז תושבי הצפון. דמי כניסה ממוצעים לערבי שירה בציבור עומדים על כ-40 שקלים ויותר. מוביל שירה בציבור עשוי לגבות החל מ-1,500 שקלים ועד ל-15,000 שקלים למופע. אפשר היום כבר לקרוא לזה ממש "תעשיית השירה בציבור", שמובילה עשרות מובילים, נגנים ונגניות שמתמחים בזמר עברי ועוד. ניכר שתעשייה זו מגלגלת כיום עשרות מיליוני שקלים בשנה.

אלי: איזה שירים הם חביבים במיוחד?

ריבלין: עוד עולה מהסקר המדובר כי שהשיר "ליל חנייה" (מילים נתן אלתרמן לחן יאיר רוזנבלום) ו"בת שישים" (מילים דידי מנוסי לחן: קובי אשרת) הם השירים האהובים ביותר בערבי שירה בציבור (10.5% מן הנשאלים אמרו זאת); במקום השני השירים "זמר נוגה "(רחל, שמוליק קראוס) ו"אהבת פועלי הבניין "(נעמי שמר). אגב, מובילי השירה בציבור הפעילים והאהובים ביותר: מתברר כי שרהל'ה שרון, הוותיקה והטובה, עדיין נחשבת למובילת השירה בציבור האהובה ביותר בישראל ואחריה משה להב, גבי ברלין ובובי זמר. מבין חובבי התופעה המובהקים הוזכרו כמועדפים גם יפעת רווה, חן בניאן, עודד שוהם ואפי נצר.

תצלום של  ריבלין מתחילת התחקיר לספר מ- 2012, קיבוץ יפעת. (צילום דפנה)

אלי: האם הדמויות בספרך מבוססות על דמויות אמתיות שפגשת או שהכול בדוי מלב לחלוטין ?

ריבלין: כפי שאמרתי קודם לכן, כל הכתוב בספר קרה, או ראוי היה לו לקרות. בפתיחת הספר מצוין כי עלילת הספר, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם פרי דמיוני, ואולם אם ישנם אירועים בספר שאירעו באמת הם עובדו על עיקרון החירות הספרותית ולא אוסיף מעבר לכך. אגב, לפני ימים אחדים יירטתי ממש במקרה תצלום שאחת מחברותיי לפייסבוק העלתה במלאת חמש שנים לתצלום, והוא לקוח מהפרלמנט של קיבוץ יפעת, כאמור, מועדון שירה בציבור יפה ופעיל מאוד נפגש אחת לחודש באורווה הישנה של הקיבוץ. בתצלום נראים כמה מפעילי המועדון שרים בציבור, אגב ביניהם נראה אבי החיילים הבודדים בצה"ל תא"ל מיל' צביקה לוי, חתן פרס ישראל על פועלו זה, לשנת 2017, שמרותק היום לכיסא גלגלים עקב מחלת ה- ALS הקשה שפקדה אותו לצערנו. פה בתצלום הוא עדיין בריא ופעיל ושר… התצלום תפס אותי לפי תומי יושב מאחור ורושם רשימות תחקיר ראשוניות. אז יש תיעוד לתחקיר שלי לספר שלי, לשיר סיפור אהבה, שראה אור לאחרונה.

אלי: האם יש תמות נוספות שהרומן שלך עוסק בהן או רק בזמר עברי?

ריבלין: "לשיר סיפור אהבה" עוסק בעוד שתי תמות עיקריות – הראשונה, סיפורי חסידים. הגיבורה רעות ברטל-שר פוגשת במהלך העלילה חוקר של ספרות חסידית מהאוניברסיטה העברית ד"ר אילי קמינסקי ובין השניים נקשר קשר מיוחד במינו. הוא מסרב בעקשנות לשיר ורק מספר לה סיפורים, והיא שרה. תמה נוספת בספר היא תמת השתלת האיברים. לאורך כל הספר הגיבורה בעצם מנסה לאתר לב חדש לאביה חולה הלב, שיודע כי רק לב של אוהב שירה ייקלט בגופו. מה סודו של אילי קמינסקי? למה הוא לא שר? האם יימצא לב לאביה של רעות? בשביל זה תצטרכו לקרוא את הספר. אגב, עטיפת הספר מתכתבת, או יותר נכון מצטיירת עם עולם השתלת האיברים ועם השיר "שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ניגונים מזמורים שכוחים. גרעינים גרעינים נשאם לבבי…"  את הספר ערכה לא אחרת מניצן בתי, סטודנטית מצטיינת לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, שמייעדת עצמה גם לכיוון מסלול עריכה ותרגום. עשתה עבודה מעולה לטעמי. הספר צעיר מאוד, בן פחות מחודש, אולם לעת זו לפחות התקבל בסבר פנים יפות – אבל ממש – אצל הקוראים והקוראות הראשונים שלו ואני שמח על כך מאוד.

עד כאן ריבלין. ואוסיף, שאם גם אתם אוהבים את הפזמון העברי, תקראו אפוא את "לשיר סיפור אהבה".

ראו גם:

הפרומו לספר

הבלוג של יוסי ריבלין

דף הפייסבוק של יוסי ריבלין

הדף של יוסי ריבלין

אלי אשד על הפזמון העברי לדורותיו

Image result for ‫שירה בציבור‬‎

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פזמונים, ראיון עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על סיפור אהבה לפזמון העברי: "לשיר,סיפור אהבה" מאת יוסי ריבלין

  1. מאת אבי:‏

    יוסי שלום
    נהנתי מהמפגש שלך ואלי באתר
    מאחל לספרך הצלחה
    אבי

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*