הקדמה מאת אלי אשד

המשורר והמתרגם אמיר אור פרסם בימים אלה קובץ הנושא את השם המשמעותי מאוד “עבר” (“הקיבוץ המאוחד”, 2017) – מתרגומי השירה שלו לאורך השנים מכל התקופות ומשפות רפות – לשפה העברית.

עבר	 / אמיר אור

בין אלה נמצא התרגום הזה לפואמה המדהימה משנת 1958 של הסופר הארגנטינאי המפורסם   חורחה לואיס בורחס על הגולם מפראג. מדובר בפואמה שבה אף מוכנס שמו של חוקר הקבלה (והגולם) גרשום שלום, שאותו בורחס הכיר אישית.

הַגֹּלֶם \ חורחה לואיס בּורחֶס

תרגמו: אמיר אור ופביאנה חפץ.

אִם (כְּמוֹ שֶׁקּוֹבֵעַ הַיְוָנִי בִּקְרָטִילוּס)

הַשֵּׁם הוּא הָאִידֵיאָה שֶׁל הַדָּבָר,

בְּאוֹתִיּוֹת הַוֶּרֶד הַוֶּרֶד מָצוּי כְּבָר

וְכָל הַנִּילוּס – בַּמִּלָּה נִילוּס.

וְכֵן יְהֵא עָשׂוּי מֵעִצּוּרִים וּמִתְּנוּעוֹת

שֵׁם נוֹרָא, שֶׁאֶת מַהוּתוֹ

שֶׁל הָאֵל יַצְפִּין עִם כֹּל יְכָלְתּוֹ,

וְיִנְצֹר בְּאוֹתִיּוֹת וַהֲבָרוֹת מְקֻבָּלוֹת.

אָדָם וְהַכּוֹכָבִים יְדָעוּהוּ

בַּגָּן. הַחֵטְא בַּחֲלֻדָּתוֹ

(אוֹמְרִים הַמְּקֻבָּלִים) מָחַק אוֹתוֹ,

וְהַדּוֹרוֹת – אִבְּדוּהוּ.

לְתַחְבּוּלוֹתָיו וּלְתֻמָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם אֵין קֵץ.

יָדָעְנוּ, כִּי יוֹם הָיָה מִיָּמִים,

כְּשֶׁבְּלֵילוֹת שִׁמּוּרִים שֶׁל רְחוֹב הַיְּהוּדִים

עַם הַאֱלֹהִים אַחַר הַשֵּׁם חִפֵּשׂ.

שֶׁלֹּא כְּמוֹ אֵלֶּה, הַמְאַבְּכִים צִלָּם הַפָּג

בְּעַרְפֶל דִּבְרֵי הַיָּמִים,

עוֹדֶנּוּ יָרֹק וּמְלֵא חַיִּים

זֵכֶר יְהוּדָה לֶאוֹן, רַבִּי מִפְּרַאג.

צָמֵא לָדַעַת אֶת שֶׁיּוֹדֵעַ אֱלהִים     

הִתְמַסֵּר יְהוּדָה לֶאוֹן לְחִשּׁוּבִים

בְּאוֹתִיּוֹת, וְתָר אַחַר צֵרוּפֵי צֵרוּפִים

עַד הָגָה אֶת הַשֵּׁם שֶׁהוּא צֹפֶן הַצְּפוּנִים –

הַשַּׁעַר, בַּת הַקּוֹל, הָאֻשְׁפִּיז וְהַהֵיכָל –

מֵעַל בֻּבָּה שֶׁבְּיָדַיִם גַּמְלוֹנִיּוֹת

עִבֵּד, לְלַמְּדָהּ אֶת נִסְתְּרוֹת

הָאוֹתִיּוֹת, הַזְּמַן וְהֶחָלָל.

הַמְשֻׁכְפָּל פָּקַח זוּג שְׁמוּרוֹת

רְדוּמוֹת, הוּא רָאָה צוּרוֹת וּצְבָעִים

תּוֹעִים בִּלְחִישׁוֹת שֶׁלֹּא יָכֹל לְהָבִין,

וְנִסָּה אֶת כֹּחוֹ בִּתְנוּעוֹת חוֹשְׁשׁוֹת.

(כָּמוֹנוּ) אֶת עַצְמוֹ רָאָה אַט אַט

לָכוּד בְּרֶשֶׁת הַצְּלִילִים הַזֹּאת

שֶׁל קֹדֶם, אַחַר־כָּךְ, כָּעֵת, מִבְּעוֹד,

יָמִין, שְׂמֹאל, אֲנִי, אַתָּה, זוּלַת.

(הַמְקֻבָּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ שֵׁרַת

כִּנָּה אֶת הַיְּצוּר הַנִּרְחָב גֹּלֶם.

עַל אֲמִתּוֹת אֵלֶּה מוֹסֵר שׁוֹלֶם

בְּסִפְרוֹ, בְּפִסְקָה מְלַמֶּדֶת אַחַת).

הָרַבִּי הִסְבִּיר לוֹ אֶת עֻבְדּוֹת הָעוֹלָם:                   

“זוֹ רַגְלִי, זוֹ – שֶׁלְּךָ, זוֹ הַדֶּלֶת”,

וְהִצְלִיחַ לְהָבִיא אֶת הַנָּלוֹז עִם הַזְּמַן                  

לְטַאטֵא, טוֹב אוֹ רַע, אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.

אֶפְשָׁר שֶׁנָּפְלָה טָעוּת בַּכָּתוּב

אוֹ בַּהֲגִיַּת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ,

כִּי עַל אַף רָמָה כָּזוֹ שֶׁל כִּשּׁוּף

לֹא לָמַד לְדַבֵּר, זֶה שׁוּלְיַת הָאֱנוֹשׁ.

עֵינוֹ – הַפָּחוֹת אֱנוֹשִׁית, הַכַּלְבִּית יוֹתֵר,

וְעוֹד פָּחוֹת כַּלְבִּית מֵאֲשֶׁר דּוֹמֶמֶת –

עָקְבָה אַחַר הָרַבִּי בַּאֲפֵלָה הַמְהַסֶּסֶת

שֶׁל תָּאִים סְגוּרִים עַל מַסְגֵּר.

דְּבַר מָה חָרִיג וְגַס הָיָה בַּגֹּלֶם

כִּי בְּעָבְרוֹ חֲתוּלוֹ שֶׁל הָרַב

הִסְתַּתֵּר (הֶחָתוּל לֹא מָצוּי בְּשׁוֹלֶם

אַךְ מִבַּעַד לַזְּמַן נִחַשְׁתִּיהוּ עַכְשָׁו).

נוֹשֵׂא לֵאלֹהָיו יָדַיִם נֶאֱמָנוֹת

אֶת דְּבֵקוּת אֱלֹהָיו הָיָה מְחַקֶּה

אוֹ הָיָה מִתְקַעֵר, מְחַיֵּךְ וְשׁוֹטֶה

בִּנְבִיבוּת אוֹרְיֶנְטָלִית שׁוֹפַעַת שְׁלוֹמוֹת.

הָרַבִּי הָיָה בּוֹ מַבִּיט בְּרַכּוּת

אוֹ בִּמְעַט חֲרָדָה. אֵיךְ יָּכֹלְתִּי (הִרְהֵר)

לְהוֹלִיד בֵּן מֵבִישׁ שֶׁכָּזֶה, וּלְוַתֵּר

עַל אִי הָעֲשִׂיָּה, שֶׁהִיא הַשְּׁפִיּוּת?

לָמָּה נִפְתֵּיתִי לְצָרֵף לַסִּדְרָה

עוֹד סֵמֶל אֶחָד? עַל פְּקַעַת הַשָּׁוְא

הַנִּפְרֶשֶׂת בַּנֶּצַח מַדּוּעַ תּוּסַף

עוֹד סִבָּה, תּוֹצָאָה, אוֹ צָרָה?

בִּשְׁעַת מוּעָקָה וְאוֹר מְפֻגָּג

אֶת עֵינָיו בְּגָלְמוֹ הָיָה עוֹצֵר.

וּמַה שֶּׁחָשׁ הַאֵל, לָנוּ מִי יְסַפֵּר,

עֵת הִבִּיט עַל רַבּוֹ שֶׁבִּפְּרַאג.

הערות המתרגם :

היווני בקרטילוס: אפלטון בדיאלוג שלו ‘קרטילוֹס’.
שולם: חוקר הקבלה גרשום שולם.

Image result for ‫בורחס‬‎

ראו גם:

בורחס מקריא בספרדית את הפואמה “הגולם”

  • Image result for borges golem

תגובה אחת

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן