המלך שאול – גיבור מחזמר עכשווי

מאת אלי אשד

מחזמר חדש עלה במרכז סוזאן דלל: "העלאתו והפלתו של המלך שאול", מחזמר על דמות לא שגרתית בכלל העוסקת במלך שאול, ראשון מלכי ישראל, אולי הדמות הראשונה בספרות העולמית שמוצגת לנו בדרך מתוחכמת – התדרדרותה הנפשית בעת מאבקה עם דוד הצעיר, היפה והמצליח, אהוב בני ביתו של שאול,  מיכל ויהונתן.

סיפור שאול ומשפחתו כפי שהוא מוצג בתנ"ך הוא טרגדיה. במחזמר הוא מוצג בצורה טרגית-קומית. זהו סיפורו של נער תמים ופשוט שעובר תהליך של התבגרות קיצונית, מהירה ואכזרית. הוא עושה כל  שביכולתו כדי למלא את תפקיד המלוכה שנכפה עליו. אך רצונו הטוב של שאול בא בניגוד למציאות דורסנית שבה אלוהים מתואר כמאפיונר קר וקשוח המנהל עולם ציני ומנוכר. שאול נאלץ להיאבק בשורה של קבוצות אינטרסים אכזריות – לא רק כאויבים מבחוץ כגון העמונים והפלישתים, אלא גם עם אויבים מבית הנביא שמואל, פנאט רצחני ששונא אותו ובז למתינותו. הוא אף נאלץ להיאבק בבני משפחתו, שבוגדים בו ולמעשה בשום מקום אין לשאול מנוחה.

בעוד שאול נופל קורבן לשורה של קומבינות ותכסיסים פוליטיים, הוא עד לקלות הבלתי נסבלת שבה דוד, נער זחוח וערמומי, מתוחכם פוליטית ואכזרי ללא גבולות, עולה לגדולות וזוכה לאהדת הנביאים שעבורם יבצע כל מעשה זוועה – וכתוצאה יזכה לאהדת  העם. בהדרגה מובילה המציאות את המלך האומלל לאובדן שפיות, ובסופו של דבר – גם אל סופו הטרגי.

המלךשאול2

המחזמר מעלה את השאלה האם אדם ישר דרך ובעל כוונות טובות, אבל לא באמת ערמומי, יכול לשרוד בעולם של תככים אינסופיים, מזימות ותקיעות סכין בגב בלתי פוסקות?

זוהי הפקה צעירה ותוססת המציגה פרשנות ייחודית לסיפור המקראי, ובאמצעותו מביאה לבמה מסר עכשווי ורלוונטי על מציאותינו הפוליטית כיום.
המחזמר מבוצע על ידי חמישה שחקנים-זמרים צעירים ומוכשרים, ומלווה במוזיקה חיה ומקורית.

התוצאה היא מחזמר תנ"כי-אקטואלי מקורי ומיוחד במינו.
קישור לאחד השירים במחזמר: https://www.youtube.com/watch?v=lGrCX_HbHiw

וידאו על אודות המחזמר: https://www.youtube.com/watch?v=dMjJN5AUWWM

כמה שאלות לאמיר זלוטר, יוצר המחזה:

אלי: איך הגעת לפרויקט הזה?

זלוטר: "אני סדרן בן 22 שעובד בתאטרון 'הבימה'. מגיל 15 אני עובד על מחזמר מקורי שכתבתי, וחולם לראות אותו על הבמה. לפני כחודשיים החלום שלי התגשם. אחרי מסע ארוך, מצאתי מלחין מוכשר (אושר זיזמסקי), במאי מקצועי (תום ווליניץ), שחקנים צעירים ומבטיחים המשחקים בתאטראות המובילים בארץ ('הבימה', 'הקאמרי') ופסנתרן עתיר ניסיון (עמרי דגן). כולם הצטרפו לפרויקט מתוך אהבה ואמונה רבה בחומרים, ויחד הגשמנו את החלום והעלינו את המחזמר שלנו במרכז סוזן דלל".

אלי: למה בחרת דווקא בנושא המלך שאול, נושא לא בדיוק אופנתי כנושא למחזמר? היית חובב תנ"ך או שהיו יצירות ספרותיות או תאטרליות חוץ מהתנ"ך ששימשו כמקור השראה?

זלוטר: "מאז ומעולם הסיפור של המלך שאול שבה אותי. עוד כילד וכנער, כשקראתי את הסיפור התנ"כי, הרגשתי שאני שומע את דמותו של שאול זועקת מבין הפסוקים, כדמות טרגית שנכלאה בתוך דפי ההיסטוריה שעושים לה הרבה עוול. כשהגעתי לתיכון נפגשתי לראשונה עם יצירותיו של שייקספיר ובשנית פגשתי את המלך שאול. מלבד החיבור הרגשי והנוסטלגי שחשתי כלפי הסיפור, התחלתי להבין פתאום את העומקים הדרמטיים והמרתקים שיש בו, והוא הרגיש לי כמו דרמה שייקספירית מצוינת. התחושה שעוברת בי כשאני קורא את הפסוקים האלה, היא של דמות טרגית שנכלאה בין פסוקים שעושים לה הרבה עוול ומנסים להכפיש אותה. זה נראה לי מרתק לחקור את הקול המושתק הזה, להשמיע אותו ובעיקר לשאול מדוע הוא מושתק. על המחזה אני עמל כבר כשבע שנים, במאמץ לזכך את קולו של שאול – האיש שכולם שכחו ממנו ובמקומו זוכרים רק את דוד.

"אני מאמין ביצירה ונחוש להוציא אותה לאוויר העולם. גייסתי חבורה של משוגעים לדבר שהיו מוכנים לצאת איתי למסע הבלתי אפשרי, וכעת החלום הפך למציאות".

אלי: איך אתה רואה את סיפורי התנ"ך היום? נתקלת בהתנגדות בניסיון לעבד את הסיפור הקדום והשנוי במחלוקת לגרסה עכשווית?

זלוטר: "אני רואה בתנ"ך קובץ של סיפורים על-זמניים עם איכויות קלאסיות, שמלבד היופי העצום שיש ברבים מהם, השורשים שלהם נטועים עמוק בשפה ובתרבות שלנו, ולכן יש להם הרבה כוח. למזלי, צוות היוצרים המצוין והמקצועי שאספתי סביבי, הצליח לראות את העוצמה שאני ייחסתי לסיפור, ואת הפוטנציאל הדרמטי הגדול שיש בו, אז מצדם לא נתקלתי בהתנגדות. ניגשים אלי לא מעט אנשים אחרי ההצגה ומתוודים בפניי שהם הרימו גבה כשמעו שמדובר בסיפור תנ"כי, ושההצגה גרמה להם להבין שמורים לא מוצלחים לתנ"ך בתיכון הצליחו להשניא עליהם שלא בצדק את הסיפורים התנ"כיים. אני מרגיש שהטיפול שנתנו תום ווליניץ הבמאי ואני יחד עם צוות השחקנים והיוצרים לסיפור התנ"כי, מצליחה לגשר על הריחוק של חלק מאיתנו לסיפור התנ"כי ולהנגיש את החלקים החזקים והמרתקים שיש בסיפור הזה, גם לצרכני התרבות של העידן המודרני".

אלי: האם נתקלת בהתנגדות בבחירת נושא כזה שנראה על פניו מוזר בעידן העתידני שלנו? היו הערות על הדרך שבה הצגת דמויות תנ"כיות ידועות?

זלוטר: "לגבי הדרך שבה בחרנו להציג דמויות תנ"כיות – למרבה ההפתעה קיבלנו על כך בעיקר ביקורות חיוביות. אנשים התרשמו מהאומץ להפוך את הקערה על פיה ולהציג את הדמויות הידועות הללו בדרך לא שגרתית. היו מעט שסיפרו לי שהיה להם לא קל עם כמה מהבחירות שממש שברו קונבנציות, למשל הצגת שמואל הנביא באור ערמומי ונחשי, או הצגת דוד המלך כנבל. אני חושב ש'אי הנעימות' הזו שאנשים מרגישים מניעה אותם לחשוב, ובזה אני מרגיש שעשיתי את שלי".

אלי: היו לך מסרים פוליטיים בהצגה? מה רצית להגיד?

זלוטר: "הביקורת הפוליטית שניסינו להעביר בהצגה שלנו (ואני מתנסח בלשון רבים כי זו סוגיה שהתפתחה והשתכללה מאוד בתהליך החזרות שלנו, במעורבות כל השחקנים והיוצרים) נוגעת בעיקר בשני עניינים. הראשון הוא מהות השלטון שלנו. בסיפור של שאול, מלכים מוכתרים ומודחים כהרף עין בזה אחר זה, והכול כדי לקדם את האינטרסים של האל, דמות מסתורית שמושכת בחוטים. המציאות הזו מהווה, בעיני, הקבלה למציאות הפוליטית שלנו כיום, כאשר נוצרת התחושה שעל אף כל ההתעסקות הציבורית בפוליטיקה של ראשי ממשלה וחברי כנסת, ישנם גורמים בעלי עוצמה, שהם אלו שמשפיעים על הנעשה פה באמת. השני הוא בחינת אחת השאלות המרכזיות והאלמותיות בפוליטיקה האנושית והיא: האם מנהיג ישר דרך יכול לשרוד בג'ונגל הפוליטי הציני והאכזרי? פוליטיקה היא עולם מלא בשחיתויות ולפעמים נוצרת התחושה שמנהיג תם וישר באמת, לא יצליח לשרוד בה. אני רואה באקסיומה הזו משהו שאנחנו כחברה חייבים לערער עליו. ההתעסקות בנושאים הללו דרך סיפור תנ"כי מראה שלמעשה גם אחרי דורות רבים שום דבר לא השתנה, האדם הוא אותו אדם והפוליטיקה היא אותה פוליטיקה".

אלי: האם אתה חושב ליצור בהמשך מחזמר תנ"כי נוסף?

זלוטר: "כפי שציינתי, אני רואה בתנ"ך מקור בלתי נדלה להשראה, ולכן בהחלט לא מן הנמנע שאחזור אל הפסוקים ליצירה חדשה בעתיד".

שאול בגרסת אמיר זלוטר הוא מחזה מרשים ביותר, במיוחד בהתחשב בגיל הצעיר ובחוסר הניסיון של משתתפיו שאיכשהו יוצרים מציאות רחוקה של לוחמים אכזריים ונביאים מרושעים המכריזים על הצורך בביצוע ג'נוסייד בבני עם שלם (העמלקים) משל היו אנשי דאע"ש של ימינו. למרות הריחוק בזמן, המחזמר מאוד קרוב אלינו, קרוב הרבה יותר ממה שאנו חושבים או רוצים. במחזמר המרוחק הזה על תקופה מלפני 3000 שנה אנו מקבלים  מסרים שאין עדכניים מהם לשנת 2016 ולעשור השני של המאה ה-21.

מומלץ בהחלט.

קרדיט מכובד לצוות היוצרים המדהים של ההצגה, שלא ניתן לדבר עליה מבלי להזכיר אותם:

בימוי ודרמטורגיה: תום ווליניץ

מלחין ומנהל מוזיקלי: אושר זיזמסקי
במאים שותפים: עומר שמר וגילי בית הלחמי
עיצוב: מאי ברנע

תאורה: נדב ברנע
סאונד: דורון גולדשמיד
פסנתר, ניצוח וייעוץ מוזיקלי: עמרי דגן
שחקנים יוצרים:
שאול – זוהר בדש
שמואל – בן פריד
יונתן/אבנר/אלוהים – אסף פרי
דוד – גל בן ארצי
מיכל – אייר שטיימן

הצגה נוספת תעלה ב-8/1/16 בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל.

דף הפייסבוק של המחזמר

קישור לאתר ההצגה, שדרכו ניתן להגיע לרכישת הכרטיסים ולקוד הנחה.

קטע מההצגה

רק רציתי אתון

שיר מההצגה

ביקורת של סלונה

שובו של המלך: אלי אשד על מחזמר על דוד המלך של "צעירי תל אביב"

המלךשאול4

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך במה, תיאטרון עם התגים , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על המלך שאול – גיבור מחזמר עכשווי

  1. מאת חיים מזר:‏

    בשנות ה – 70 אם אני לא טועה שלמה ארצי ואברהם בורג חשבו לכתוב אופרה על שאול. האם החלו לכתוב אני לא יודע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*