סיפורי ארץ ישראל הישנה הטובה והאירוטית :"והארץ תרעד" מאת אהוד בן עזר

הארץ תרעד – סאגה ארצישראלית מהשנים 1878-1834" ספרי מקור, 2014, 272 עמ'

הסופר אהוד בן עזר פירסם בימים אלו את הספר "והארץ תרעד"  קובץ  של שלושה סיפורים  ב-24 פרקים הקשורים אחד לשני   המתרחשים בארץ ישראל של המאה ה-19. ראשיתו  של הספר בצפת של  שנת 1834 ימי רעידת האדמה הגדולה בצפת  ואחריתו בימי הקמת פתח תקווה בידי סבו של בן עזר ,יהודה ראב במעמד התלם הראשון בפתח-תקווה , ביום חמישי, ו' חנוכה, ל' כסלו תרל"ט, 26 בדצמבר 1878. לפני  136 שנה.

בן עזר כתב סאגה היסטורית, ארוטית ובידיונית-למחצה זו – בפרקי זמן שונים  ולאורך ארבעים שנה ,כמעט כאורך פרק הזמן שמכוסה בספר, החל משנת 1974.

חלקה הראשון  של הסאגה התפרסם בגירסה מקוצרת יותר ואירוטית הרבה פחות בספרון "אפרת:מחזור סיפורים " בספריית "תרמיל", לחיילי צה"ל  בעריכת ישראל הר,  עוד בשנת 1978 ,. בספר התמקד  בן עזר בנערה יהודיה בשם אפרת וברעידת האדמה בצפת במאה ה-19.אבל באותה גירסה שיועדה לחיילי צה"ל תמימים ,אין למצוא את הפרטים האירוטיים "הקשים"  שהכניס בן עזר לגירסה העכשווית של הסיפור. המיועדת לכלל הציבור.

עיר קסומה יהושע בר יוסף מהדורת קיבוץ מאוחד

מתארי צפת הקדומה

הערה אישית :יש לי עניין מיוחד בצפת של ימי רעידת האדמה במאה ה-19.אבותי בני משפחת וולפנזון ,אברהם ובנו זאב חיו שם.אישתו של אברהם וכמה ילדיו מתו ברעידה. אברהם וולפנזון שהיה שד"ר ,דהיינו  "שליח "דרבנן ",  שעיסוקו גיוס כספים עבור הישוב בארץ  ישראל ,היה בדיוק באותו הזמן בחו"ל ולמזלו הרב "החמיץ" את רעידת האדמה.לרוב בני משפחתו לא היה את המזל הזה.

זאב וולפנזון בנו היה אחד  מחבורת המחלצים שבאו מירושלים בה חי באותה הזמן לצפת באיחור של כמה ימים טובים כדי לחלץ את מי שאפשר.בצפת החרבה הוא חילץ  לפי המסורת המשפחתית את מי שהפכה להיות לימים אישתו ואם המשפחה כולה.
איפה קברי בני המשפחה שמתו ברעידת האדמה ?אינני יודע זהו נושא ששווה שמישהו מהמשפחה יחקור אותו.בכל אופן כתוצאה אני מחפש מזה שנים כל ספר שעוסק בצפת של המאה ה-19. למרבית הצער רק מעטים בספרות העברית עסקו בצפת של ימי רעידת האדמה. אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת ורובם  קשורים קשר משפחתי ליהודי צפת.

אלו הם :

יליד צפת יהושע בר יוסף בספרו הקלאסי "עיר קסומה "( במקור יצא לאור בשלושה כרכים ב-1949-1952)  על תולדות משפחה (  שהיא משפחתו שלו ) בצפת של המאה ה-19 וראשית המאה העשרים  מימי רעידת האדמה עד לימי מלחמת העולם הראשונה.

בר יוסף חזר לצפת של המאה ה-19 גם בספרו האחרון "גווילים ובשרים "( ספרית מעריב, תשנ"ג, 1993.).ויש מקום לשער שגם הוא מבוסס על תולדות בני משפחתו. חלק אחר של ספר זה  מבוסס על יצירה מהמאה ה-19 ""איגרת צפת משנת תרכ"כ" מאת נפתלי בן-מנחם.

אהרון  ירושלמי דודו של הסופר המפורסם ליאון יוריס מחבר "אקסודוס" שכתב טרילוגיה על חיי משפחתו של המדפיס  הכמעט ראשון בארץ ישראל ישראל ב"ק שהיה תושב צפת בעת רעידת האדמה  וצפת מתוארת בחלק הראשון של הטרילוגיה : " הגזע: -סיפור על רקע היסטורי : חייו של רבי ישראל ב"ק, (תל אביב : טרקלין, תשל"ט 1978.)

מה היה הקשר המשפחתי של ירושלמי לישראל ב"ק ? דרך אישתו צאצאית משפחת ב"ק.. ירושלמי התעניין מאוד בהיסטוריה של משפחת אישתו  ביצע עליה מחקר שלם וכתב עליה טרילוגיה שלמה של ספרים.

השלישי בחבורת מתארי  צפת הקדומה   ידוע יותר דווקא  כבמאי תיאטרון,זהו  יוסי יזרעאלי  ( שהתפרסם בין השאר כבמאי מחוזות קלאסיים  כמו "עוץ לי גוץ לי"  ורבים אחרים ) שכתב רומן מיסטי  בשם "המשורר השביעי "שמתחיל בצפת של ימי רעידת האדמה ונמשך לימינו אלה.

בכלל  לא מיותר לציין ששושנה הלוי (צפת, תרס"ו/1906 – ירושלים תשמ"ה/1985) החוקרת מובהקת של פרשיות בראשית תולדות היישוב,  ובהם על ראשית  הדפוס העברי בצפת שהיא דור רביעי בצפת, היא דודתו של יוסי יזרעאלי.וככל הנראה היא עוררה את עניינו בצפת הקדומה.

לכל השלושה האלו אם כך  כמו למחבר מאמר זה יש קשר משפחתי עם קהילת יהודי צפת בזמן רעידת האדמה.

וחוץ מהשלושה האלו יש  כעת גם את אהוד בן עזר.שעד כה לא נודע בקשרים מיוחדים לצפת ,אלא ליישוב אחר  לפתח תקווה.

. המתעד של פתח תקווה


אהוד בן עזר הוא יוצא דופן  בספרות העברית מכמה בחינות הוא אחד הסופרים בני המשפחות  הוותיקות ביותר בארץ .רק שלושה סופרים  ישראליים יהודים  הם ממשפחות וותיקות יותר  בארץ מזאת  של בן עזר ,א.ב. יהושע , יצחק בר יוסף ,ואלי אשד כותב שורות אלו.

ככל הנראה כתוצאה מייחוס משפחתי זה בן עזר  מרבה יותר מכל יוצר אחר לתעד ולתאר בספרי עיון בזכרונות ובפרוזה ספרותית  את תולדות משפחתו והישוב שהיא הייתה בין מייסדיו  פתח תקווה. סופרים רבים כתבו על תולדות חייהם שלהם ( למשל הפתח תקוואיים חנוך ברטוב ויהושע קנז  ) אך תיאור של תולדות המשפחה כולה  מסוף המאה ה-19 ואילך  כפי שעשה ועושה בן עזר  הוא נדיר.

יהודה ראב , ממייסדי פתח תקווה גיבור "והארץ תרעד".

בן עזר פירסם ביוגרפיה לילדים  על חיי סבו יהודה ראב אחד ממייסדי פתח תקווה ,  וביוגרפיה למבוגרים על חיי דודתו  המשוררת אסתר ראב.   הוא ערך  ופרסם את  ספר זכרונותיו  של סבו ואת שיריה של דודתו והוא האחראי הראשי והיחיד לכך שהיא זכורה כיום כמשוררת בולטת של תקופתה ולא נשכחה מלב לחלוטין כמו כל בנות דורה. הוא כתב גם על דמויות ידועות אחרות מפתח תקווה הישנה  שלא היו דווקא מבני משפחתו כמו השומר אברהם שפירא בביוגרפיה לילדים שעליה זכה בפרס ספרותי. וגם חיבר ביוגרפיות על דמויות קרובות יותר להווה כמו הרב אלוף משה דיין.

הוא פירסם גם כמה ספרי ילדים היסטוריים על פתח תקווה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים.כולל שניים מסדרה בשם מסעות אבַּבֶּטֶן וקפיטן יוקי. שבהם אנשים בני זמננו יוצאים למסעות בזמן בפתח תקווה של סוף המאה ה-19 .אך  שני ספרים אלו נופלים בהרבה מיצירותיו הביוגרפיות ).

חוץ מזה  בן עזר באופן מפתיע  לצד הקומיקסאי זאב אנגלמאייר הסופר האירוטי הבולט ביותר כיום בספרות הישראלית המודרנית. והוא מכניס הרבה אירוטיקה קשה לתיאורים בספרו דבר שתורם להחיות את אנשי התקופה שהופכים מדמויות קדושות מיסטיות לאנשים בשר דם גדושי יצרים כמו כל ישראלי מודרני.אולי קצת יותר.

נזכיר גם שבן עזר  תושב הארץ הוותיק  והמקושר היטב רואה עצמו כמו כל אחד ואחד  מקהיליית  הסופרים והמשוררים הישראלים היום כסופר צדדי  ומוזנח ומדוכא  בידי המימסד הספרותי , בספריו ניתן לקלוט היטב גם אווירה של נוסטלגיה לעולם שבו בני משפחתו עמדו  במרכז העניינים כמנהיגים כמייסדים   וכיוצרים לעומת העידן המודרני המנוון שבו מקומם נתפס בידי אחרים והם נזרקו בבת אחת לשוליים.

עם זאת בן עזר ייצר עיתון ספרותי אינטרנטי "חדשות בן עזר:עיתי חינם מאת סופר נידח" שבו הוא מפרסם מידי כמה ימים מזה שנים מגוון מאמרים שלו ושל אחרים בנושאי ספרות ותרבות ופוליטיקה  וקטעים מספריו שלו שמגיעים לאלפי אנשים דרך הרשת.כך שיש להניח שלמרות הכל יש בכל זאת כמה אלפים טובים שקוראים אותו ומודעים  כתוצאה לרעיונותיו לדיעותיו ולכתביו. של הסופר הלא כל כך נידח.

בספרו "הארץ תרעד"  " בן עזר ביצע עבודת מחקר פרטנית   על המאה ה-19  על  ארץ ישראל של הימים ההם , על צפת  ועל ירושלים של אותם ימים.   בן עזר למד היטב איך חיו האנשים  אז איך הם התלבשו  מה אכלו ,כיצד התנהגו בחי היום יום שלהם ,  וניסה לדייק בפרטי הפרטים של הריאליה של עולם שאיננו עוד.

הוא ביצע מחקר יסודי במקורות של התקופה  ובראשם הספר החשוב ביותר על  רעידת האדמה בצפת :

ספרו של  מנחם מנדל מקמיניץ: 'ספר קורות העתים' (תקצ"ט/1839), קורות העתים לישורון בארץ-ישראל יד בן צבי

את כל הדברים האלו התחושות החוויות הוא מעביר לקוראים. הקורא כמעט יכול להאמין לרגע קצר שהוא באמת נמצא שם איתם בצפת של ימי רעידת האדמה או בירושלים של אמצע המאה התשע עשרה ורואה וחווה את מה שהם חווים.

והנה ראיון עם אהוד בן עזר על ספרו שהוא בגדר יוצא דופן ומוחלט בספרות הישראלית המודרנית שנמנעת בדרך כלל להתמודד עם נושאים מעידן שקודם למלחמת העולם הראשונה

ראיון עם אהוד בן עזר :

אלי אשד הסופר אהוד בן עזר באיזה שנה עלו אבות אבותיך לארץ ישראל ?

אהוד בן עזר : בשנת 1863 עלה ארצה סבו של סבי שלמה ראב ואשתו אסתר כדי למות ולהיקבר בירושלים. בשנת 1875 או 1876 עלו ארצה אבי סבי אליעזר ראב ובנו יהודה ראב בן עזר, הוא סבי, ועוד בני משפחה. אליעזר ויהודה היו במייסדי פתח תקווה בשלהי שנת 1878.

שאלה: מה לך ולעיר צפת? בדרך כלל ביצירות שלך שאני מכיר אתה לא חוצה את קו הגבול לעבר מעבר לשנת 1878 יסודה של פתח תקוה. כאן אתה ממשיך אחורה ל-1834. למה בעצם? היו לך קרובי משפחה מצפת הקדומה?

אהוד: צפת, היא לא עיר מולדתי, אבל אם יש עיר, שהיתה פעם מושבה – ואשר אפשר לשחזר את חלקה על פי ספריי ועל פי הפרוזה של דודתי אסתר– אני לא צריך לומר לך איזו עיר היא. אמנם אנשי אותה עיר כמעט שאינם מכירים אותי ואת ספריי. אבל בעולם הבידיוני שבו אני חי רוב ימיי אין לכך חשיבות רבה. אין לי שום קשר מיוחד לעיר צפת וגם אינני מכיר אותה יותר מאדם ישראלי רגיל שביקר בה פעמים אחדות במרוצת חייו. במירון לא ביקרתי מעודי. לפני יותר מארבעים שנה רציתי להרחיב את היריעה בקורות היישוב היהודי שלפני ייסוד פתח תקווה, ועצרתי בצפת של שנות ה-30 למאה ה-19 עם הפרעות ורעידת האדמה, שנראו לי מעין סמל מזעזע לקיום היהודי בארץ באותה מאה. אז טוויתי את הפרקים הראשונים של "אפרת" (1978, ספרון שיצא לאור 100 שנה בדיוק לאחר ייסוד פתח-תקווה) – אבל הכול מבוסס על קריאתי בספרים על אודות אותה תקופה, המאה ה-19. לא היו לי קרובי משפחה בצפת ולמיטב זיכרוני דבר כזה גם לא נרמז בסאגה "והארץ תרעד".

שאלה: תאר את שלבי היצירה והמחקר של הספר לאורך 40 שנה  דרך גלגולו הקודם בספר "אפרת" של הוצאת תרמיל.

אהוד: כאמור ראשיתו באותם פרקי "אפרת" שגם יצאו לאור בספריית "תרמיל". מאז, במשך השנים הרבות, חיפשתי דרך להמשיך הלאה את הסאגה הזו, שאמורה היתה להסתיים, ואכן הסתיימה, בייסוד פתח-תקווה ב-1878. אבל לא רציתי לזייף את קורות משפחתי בארץ ולהעניק להם שורשים שמעבר לשנת עלייתם, 1875. וכך קרה שהסאגה נכתבה בדרך עקיפה, כאשר קורות חייה של אפרת הראשונה מצפת, שהיא דמות בדוייה לגמרי, משתלבים בקורות חייהם של אנשים אחרים עד לסבי יהודה ראב בן עזר. הפרקים האחרונים של הסאגה, העוסקים בחייו בירושלים, כבר היו מוכנים אצלי מספרי "פרשים על הירקון", ורק הוספתי שני פרקים בידיוניים ושערורייתיים על הרפתקאותיו בירושלים עם אפרת, בתה של נג'ימה-מירלה.

שאלה: מה אתה חושב על הכותבים האחרים על צפת הקדומה (יהושע בר יוסף, אהרון ירושלמי ויוסי יזרעאלי) מה דעתך  האובייקטיבית על יצירותיהם המקבילות על נושא צפת של ראשית המאה ה-19 והדרך שבה תיארו אותה?

אהוד: לא קראתי מימיי את ספריהם וגם לא חיפשתי מקורות בספרות הבידיונית. הסתמכתי רק על מקורות היסטוריים כמו גם מחקריה של דודתו של יוסי יזרעאלי, שושנה הלוי. הספר האחרון שקראתי על צפת הוא "כלה" של אורה אחימאיר.

(  הערת המרעיין : "כלה " של אורה אחימאיר עוסק בצפת בתקופה המנדטורית באמצע המאה העשרים כך שאינו רלבנטי לצפת הקדומה של המאה ה-19 א.א. ).

אציין עוד שבדומה לאימרתו המפורסמת של ביסמארק – לפיה מדינאי חכם משתמש לעיתים גם באמת לצרכיו, אני, כסופר, אמנם סופר נידח – משתמש לעיתים גם באמת, כלומר בחומר דוקומנטארי וביוגראפי, לצרכיי הבידיוניים; ומבחינה זו, ואני מזהיר על כך בספר, "והארץ תרעד" הוא זיוף אחד גדול, למרות שמרבית החומר ההיסטורי המסופר בו הוא קושט דברי אמת.

שאלה: יש איזה שהוא קשר לסיפורה של אפרת עם סיפור מלכה בהב"ד תושבת צפת שנאנסה וסיפורה הפך למפורסם?

אהוד: לא מוכר לי השם שאתה מזכיר. ואולם יש סיפור היסטורי על אחריתה של נערה בצפת אחרי הרעש ב-1837, שממנו לקחתי את סיפור גורלה של אפרת.

שאלה: למדת קבלה אצל  אבי מחקר הקבלה הפרופסור גרשום שלום. זה תרם להתעוררות עניינך בצפת המרכז העולמי של הקבלה ?

אהוד: זה תרם לידיעותיי בקבלת האר"י מצפת ובקבלה בכלל, כולל איסוף חומר לעבודת מ"א מכתב-יד בספריית שוקן בירושלים, עבודה שאותה לא השלמתי אבל משם לקחתי ענייני קבלה מעשית, כולל תבנית הקמיע המובא ב"והארץ תרעד", ושאותו כתבתי על שם אפרת בת רחל. באותה תבנית אני יכול גם כיום לכתוב קמיע לכל מי שיפנה אליי וימסור את שמו ושם אימו, ואני יכול לצרף לזכותו גם את התפילה הנאמרת עם הקמיע, כאשר שמו משולב בה. אם כי יש בתפילה תוספות משלי – כי אין מלאך מכת פורציאל או מכת פלוציאל, אבל דומני כי בעיני הנמען, הקב"ה – אין בכך הבדל כי מלוא כל הארץ כבודו, ואין מקום פנוי ממנו.

ראו גם : מאמרו של ד"ר אריה מורגנשטרן על פרשה המזכירה את זאת שמתוארת בסיפורו של בן עזר צדקת או נאנסת::תיאוריות פמיניסטיות מול מחקר היסטורי או האם נאנסה מלכה באב"ד בפרעות 1834 בצפת ?

נספח : רומנים נוספים על צפת במאה ה-19 הם:

יהושע בר יוסף  עיר קסומה : הגדה של שלשה דורות (תל אביב : נ. טברסקי, תש"ט-תשי"א) 3 כר'.מהדורה מחודשת הופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתשל"ט1979

  • התוכן: א. עצי שטים עומדים: רומן.
  • ב. תעלומה ואין קורא לה.
  • ג. כציצים ופרחים: רומן.
  • גווילים ובשרים - הסדרה - סיפורת עברית / יהושע בר-יוסף

יהושע בר יוסף  גווילים ובשרים (תל-אביב : ספרית מעריב, תשנ"ג 1993)

אהרון ירושלמי, הגזע: -סיפור על רקע היסטורי : חייו של רבי ישראל ב"ק, תל אביב : טרקלין, תשל"ט 1978.מהדורה שנייה : תל אביב: ירון גולן, 1995. (רומן  על חייו; של המדפיס היהודי הכמעט ראשון בארץ ישראל  כולל אילן יוחסין)

הענפים אהרן ירושלמי

אהרן   ירושלמי   הענפים :   ספור על רקע היסטורי תל-אביב :   אל"ף,   תשם 1980 תקציר:כל אדם והסיפור שלו וסך כל הסיפורים הם שנות חייו:קצרים ככל שיהיו, ארוכים ככל שיהיו. ההגדה לבית ב"ק, ראשיתה אפיק צר וחרוץ בשנת 1767 בברדיצ'ב-רוסיה. אחורה יותר-היא מגיעה עד מדפיסי ליבורנו ופראג ומגיעה עד המאה החמש עשרה. המשכה, נהר אליו משתפכים יובלים רבים, אינה שונה אולי משאר ההגדות של ראשוני היישוב. 278 עמודים כולל עמודי עץ המשפחה.

המשורר השביעי

יוסי יזרעאלי המשורר השביעיהוצאת כתר 2008

ראו עליו :

נורית גוברין על הספר שהחריב את העיר צפת

אלבום הקומיקס של "אלי וגולד" ( אלי גוט מחבר ודוד גולדשמיט צייר) גלגולה של מזוזה ( הוצאת המחברים , 2004) אלבום קומיקס לילדים חרדים על סיפור עלילותיה אלבום קומיקס לילדים חרדים על סיפור עלילותיהם של שני יתומים חרדים בגליל בזמן רעידת האדמה הגדולה של 1837 השר משה מונטיפיורי הוא אחת הדמויות.

אהוד בן עזר על תולדות  פתח תקווה:

ספרות  יפה למבוגרים

"המושבה שלי" (רומאן. אסטרולוג, 2000). רומאן מחיי מושבה (פתח תקווה ) המשתרע על פני שתי מאות שנים. יריעת חיים היסטרית מוזרה, צבעונית ומרתקת. ובה שלל דמויות והווי חיים ארצישראליים שראשיתם בתקופת התורכים והבריטים בימינו אלה – רומאן המשתרע על פני שתי מאות השנים האחרונות. הרומאן פורש יריעה צבעונית, בשר ודמית מאוד, של המושבה. המספר הוא גם אחד מגיבורי הרומאן וגם מעין כרוניקאי הרושם את תולדותיה. דמיון ומציאות משמים כאן בעירבוביה, ומעניקים לרומאן גוון של בורלסקה פיקארסקית שאינה נעדרת אירוניה, המופנה כלפי אורחות החיים של בני המושבות הראשונות ספרות לילדים ולנוער "אוצר הבאר הראשונה" (סיפור לילדים ונוער. שוקן, 1982), צייר: דני קרמן. "בעקבות יהודי המידבר" (סיפור לילדים ונוער. שוקן, 1983), צייר: דני קרמן. מסע בזמן של אנשים בני זמננו אל יהודה ראב בסוף המאה ה-19. ביוגרפיות

פרשים על הירקון / צייר דני קרמן   סדרת "נועזים "  תל-אביב :   שרברק,   תשמ"ט 1989 . ביוגרפיה לבני נוער.  סיפורו של יהודה ראב, מראשוני פתח תקווה.

ג'דע. סיפורו של אברהם שפירא שומר המושבה אהוד בן עזר

"ג'דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה." ביוגראפיה לבני נוער. . סדרת "ראשונים בארץ"  עם עובד ויד יצחק בן-צבי,(1993). זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער

"ימים של לענה ודבש", סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב (ביוגראפיה. עם עובד, 1998). סיפור חייה של בתו של יהודה ראב שהיא דודתו של אהוד בן עזר.

יהודה ראב / "התלם הראשון". מבוא ג. קרסל. אחרית דבר אהוד בן עזר ( הספרייה הציונית 1988, הפצה מוסד ביאליק).ספר זכרונותיו  של ייהודה ראב שנרשם בידי בנו בנימין, אסתר ראב / "כל הפרוזה". כולל סיפורי "גן שחרב" וסיפורים מהעיזבון, תרגומי שירים ושירים לילדים, במלאת 20 שנה למותה של המשוררת.

פסל של יהודה ראב   בכיכר המייסדים בפתח תקווה כאחד מ"חמשת הרוכבים ".פיסל שמואל בן עמי.

ראו גם בן עזר, אהוד,  ג'דע :   סיפורו של אברהם שפירא שומר המושבה..   עיונים בספרות ילדים, 8 (תשנו) 40-50 מאמר על הספר

ארץ רעשה: ביקורת של משה גרנות על "והארץ תרעד" י

יהודה ראב בויקיפדיה

אורי קציר על הרלבנטיות של ביוגרפיות לילדים

אלי אשד "בבוקר לח בשנת תרל"ח" עלה מלחמות על הבלדה של יואל משה סלומון "


אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך סיפורת היסטורית עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על סיפורי ארץ ישראל הישנה הטובה והאירוטית :"והארץ תרעד" מאת אהוד בן עזר

  1. פינגבאק: בבוקר לח בשנת תרל"ח -המלחמות על "הבלדה על יואל משה סלומון " | המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת אלי אשד:‏

    אהוד בן עזר מגיב על הכתוב כאן כך:
    אהוד: דבריו של אלי אשד "אבל באותה גירסה [של 'אפרת'] שיועדה לחיילי צה"ל תמימים, אין למצוא את הפרטים האירוטיים 'הקשים' שהכניס בן עזר לגירסה העכשווית של הסיפור, המיועדת לכלל הציבור" – אינם מדוייקים. "אפרת" של 1978 נדפס במלואו ב"תרמיל" בדיוק כפי שנכתב אז, ללא שום צנזורה, ורק ברבות השנים הרחבתי והעמקתי את הפרקים האלה כפי שהם מופיעים ב"והארץ תרעד" – ואני גם יכול להבטיח לאשד כי חיילי צה"ל יכולים לקרוא ב"והארץ תרעד" ללא חשש – אלא אם כן חויבו לחבוש כיפות, להדיר נשים, לא לשחת זרעם ארצה ולנהוג כחיילים כשרים למהדרין.

    עם זאת – מגיעה תודה רבה לאלי אשד על העבודה הרבה והבקיאות שהשקיע בכתיבת המחקר סביב צפת וגם "והארץ תרעד".

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*