שיחה עם יונתן דורי על "ספויילרים "-דרור קסטל

שיחה עם יונתן דורי על ספרו "ספוילרים". מהו סיפור טוב, איך הורסים אותו ולמה

"ספוילרים", אורות הכרך הוצאה לאור, 106 עמודים

בעידן שבו הוצאות גדולות נלחמות ברגולציה במשחק סכום אפס יותר ויותר כותבים בוחרים בדרך ההוצאה העצמית או משתמשים בהוצאות קטנות ועצמאיות. בשל חוסר התלות ביותר מדי שיקולים (מסחריים או אפילו אמנותיים) התוצר יכול להיות מביך מצד אחד ומרענן מצד שני. המקרה של "ספוילרים" שייך לסוג המרענן. הרעיון של הספר לכאורה פשוט:  בספר 49 סיפורים קצרצרים שחלקם סיפורי פואנטה, חלקם מבוססים על סוף "דאוס אקס מכינה" וחלקם הגדול סיפורי אנטי-קליימקס,  מאת יונתן דורי, ולצדם איורי הדמויות שהרסו אותם, של randy winth, אלו הספוילרים. התוצאה מפתיעה, מהנה ומשעשעת.

יונתן דורי הוא מייסד כתב העת "אורות", שעוסק אף הוא ביצירה בין-תחומית, ואתר ההומור והסאטירה "הוועדה המסדרת". Randy Winth הוא אמן ומאייר רב תחומי שעוסק במחשבים וגר באנגליה. זה שיתוף הפעולה השני הרשמי שלהם, לאחר "מפגעי מזג האוויר" ולאחר ספר "חצי מחתרתי" ששיחק ויזואלית בשירי ביאליק.

יונתן, כיצד נולד הרעיון?
"כשהייתי ילד אהבתי לקרוא את הסיפורים המאוירים של נחום גוטמן, ותמיד התפלאתי למה אין כמעט ספרים שבהם המרכיב הוויזואלי חשוב לא פחות מהטקסט. השילוב של פרוזה ואיורים מופיע כיום במגזינים כמו 'הניו יורקר', אבל הוא עדיין נדיר בארץ ובעולם. חשבתי שיש מקום לפתח את הז'אנר הזה והתחלתי לחפש איורים של דמויות כדי לטוות סביבם סיפורים קצרים, שהפכו  ל'ספוילרים'".

כיצד נוצר שיתוף הפעולה בינך לבין randy?
"עם הרעיון הגולמי עברתי בין מאיירים. היו כמה פעמים שהספר כמעט יצא לדרך,  ובכל פעם הייתה סיבה אחרת שעצרה אותו. התברר שלא פשוט לאייר כמה עשרות פרצופים ולתת לכל אחד מהם אופי מיוחד משלו. מבחינת המאייר מדובר במאמץ ששווה ליצירת תערוכה שלמה.

"בסופו של דבר התחברתי ל-Randy, והתחלנו לעבוד על הספר. גם כאן צצו בעיות. האם, למשל, צריך להשוות את מספר הדמויות הנשיות לגבריות? המבוגרות לצעירות? הבעיה הקשה מכולן הייתה הדמויות בעלות המבט החודר, שהסתכלו לי בעיניים בזמן שבניתי את הסיפור שלהן. לאחר משא ומתן החלטנו להסיט את מבטן של חלק מהדמויות הצדה, כדי שאוכל לכתוב בשקט".

מה קדם למה, הסיפורים או האיורים?

"כשעברתי בין מאיירים היו לי כבר כמה סיפורים ביד. כך שבחלק מהמקרים הסיפור קדם לאיור ובמקרים אחרים זה היה להפך. לכל מאייר יש סגנון משלו, והיה צורך להתאים לפעמים את הסיפור לדמויות, שלא תמיד נראו כפי שדמיינתי אותן".

יש דמיון בין ספוילרים לפרויקטים אחרים שלך?

 

 

 

"אני חושב שהמשבר בתחום הספרים (והתרבות בכלל) הוא גם הזדמנות לנער קצת את הדרך שבה פועלים היוצרים.יוצרים צריכים לעבוד יותר יחד ולשלב בין כמה תחומי יצירה. מדובר בפרקטיקה מקובלת בתחומים כמו טלוויזיה וקולנוע, והיא נדירה למדי בעולם הספרות. שילוב כזה קיים ב'ספוילרים' וכן בספר קודם שלנו, 'מִפִּגעי מזג האוויר', שחיבר בין שירה ותצלומי וינטג'.

"גם כתב העת הספרותי 'אורות', שאותו יזמתי, פועל באותו כיוון. בגיליון האחרון של 'אורות' הופיעו לצד הפרוזה והשירה גם תצוגת אופנה שהתבססה על מכתב אהבה של פרנץ קפקא, וסרטון אנימציה על פי סיפור קצר שלו. חיבורים בין יוצרים ותחומי יצירה תמיד יספקו הפתעות נעימות".

אתה מגדיר את הספוילר כדמות שהורסת סיפורים טובים. מהו סיפור טוב?

 

 

 

"סיפור טוב הוא סיפור שעונה על כללי הז'אנר, ומתפתח כמו ילד טוב לפי כל הכללים: הבלש מחפש את הרוצח, שני האוהבים לא יכולים לממש את אהבתם וכן הלאה.

"אלא שבמקרה של ספוילרים הסיפור חייב להיגמר מהר מאוד. הדמויות כלואות בתוך סיטואציה, שהיא לעתים קרובות מלחיצה, למשל ח"כית שצריכה לצאת מבניין ממולכד, ועתה צריך לסיים את העלילה במשפט או שניים. כאן מופיעה דמות, היא הספוילר, שמחסלת את העלילה במהירות, ומביאה לסוף המפתיע".

לי היה נדמה שהדמויות הורסות את הסיפור בדרכים שונות. מהן הדרכים להרוס סיפור טוב?
"הגורם העיקרי שמניע סיפור הוא המוטיבציה של הדמות הראשית לפעול. ברגע שמוציאים את האוויר מהבלון הזה הסיפור נגמר בבת אחת.

"הנה דוגמה: באחד הסיפורים מתגלה גופת גבר. מדובר אגב בהמשך לסיפור של ז'ורז' סימנון. אלא שבמקום סיפור בלשי רגיל על רצח, אנחנו נסחפים לסיפור אחר, סיפור על שפם. מתברר שהנרצח יצא בבוקר מביתו בלי שפם, ואילו עתה מתנוסס על פניו שפם לתפארת. הפתולוג מושך בשערות ומגלה שהשפם אמיתי. הנה התחלה של סיפור טוב. איך הורסים אותו? הפתולוג מחליט לגלח את השפם. ברגע שהנרצח מאבד את ייחודו אנחנו חוזרים לעוד אירוע של רצח מקרי, והבלש יכול לסיים את המשמרת וללכת הביתה".

בסיפורים רבים חוזרת דמות בגוף ראשון, שנראית שהיא המחבר שהורס את הסיפור ולא הדמויות. מי אותו "אני"?
"מדי פעם, כאשר בסיפור מסוים לא מצאתי דמות שתתאים להרוס אותו, הוספתי דמות-על, שאולי היא

המחבר. כך למשל, באחד הסיפורים פרטיזן זקן החליט שצריך להציל שוב את המולדת. הוא עזב את ביתו, לקח את האקדח הישן והלך לישון ביער. בבוקר הוא התעורר, רועד מקור, מיואש ועלוב. ריחמתי עליו, אולם מכיוון שהוא היה לבד ביער, הייתי צריך להיות הספוילר בעצמי. נכנסתי אפוא לסיפור, הגעתי ליער עם אוטו-גלידה והצעתי לפרטיזן קפה ומאפה".

מה דעתך על הביקורת נגד סיפורים קצרצרים, על דלותם וחוסר יכולתם להגיע לעומקים שלמשל רומנים או נובלות מגיעות אליהם?

 

 

 

"אני לא מבין ביקורת כזאת. בעולם יש מקום להרבה סוגים של יצירות, ואין צורך לבחור ביניהן. האם שירה, למשל, היא דלה ולא מגיעה לעומקים משום שהיא קצרה יותר? יש שירה דלה ויש שירה עמוקה, יש רומנים מסעירים ויש רומנים שהם גרפומניה.

"סיפור קצר לוכד סיטואציה או רגש, ובמובן הזה הוא דומה קצת לשירה. המתח שקיים ב'ספוילרים' בין האיור לסיפור מוסיף עוד עומק ועניין ליצירה".

מלבד הרעיון ל"ספוילרים" יש גם אמירה?

"'ספוילרים' בא קודם כל לייצר אצל הקורא עניין והנאה. רק לאחר מכן מגיעות האמירות.

"אני אתן דוגמה. באחד הסיפורים מופיע זוג ממוצא ערבי, בעל ואישה, שעורכים מופעים של קריאת מחשבות. האשליה היא מושלמת, ונראה כאילו הם באמת מעבירים ביניהם מחשבות. בשלב מסוים פונה אליהם איש שב"כ ומבקש שיסייעו למדינה. הבעל מתרגש ומסכים מיד. האישה נלחצת. איך יקראו מחשבות עבור המדינה כאשר מדובר, כך היא יודעת, רק בתרמית מתוחכמת? אלא שהספוילר, איש השב"כ, מרגיע אותה: אל תדאגי, אנחנו לא מחפשים קוראי מחשבות, אנחנו רק מחפשים משת"פים.

"האם יש פה אמירה על ישראל, על ערבים או על קוראי מחשבות? יכול להיות. אבל קודם כל יש כאן ספוילר שהצליח להרוס עוד סיפור טוב".

)

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך סופרים עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*