העלאווים כי ימלכו: סיפורה של הכת הסודית והחמושה ביותר במזרח התיכון (ובעולם)

Syrian stamps were overprinted when the French set up an Alawi state in 1925 - Secretive sect of the rulers of Syria

בול של מדינת העלאווים בסוריה. שנות העשרים של המאה הקודמת

הופיע בשם "הסוד של אסד" ב"דיוקן מקור ראשון", גיליון 751 30.12.2011

הטבח שמבצע נשיא סוריה באזרחי ארצו, הוא רק הפתיחה לטבח שהם יבצעו בעלאווים לאחר נפילת המשטר. למה? קודם כול, כי הם קרובים של משפחת אסד, שנית כול, כי הם עלאווים. מדובר בכת חשאית השנואה באופן מוחלט על המוסלמים, שאחד מחכמיהם קבע בימי הביניים שיש להשמידה.לראשונה: סיפורה המלא של הכת הכי סודית והכי חמושה במזרח התיכון (ובעולם כולו)

הסוד של אסד

מאת אלי אשד

הם מיעוט קטן ושנוא, השורשים שלהם אינם ברורים, והדת שלהם סודית עם רמזים פגאניים. כל זה לא מפריע לעלאווים לשלוט בסוריה כבר עשרות שנים, אבל זה מפריע מאוד למיליוני הסונים הכפופים להם. ייתכן שבקרוב יתהפך הגלגל, אך העלאווים, למודי מאות שנים של רדיפות, לא מתכוונים לשבת בשקט ולחכות שיטבחו בהם.

דגל המדינה העלאווית בסוריה בזמן המנדט הצרפתי

ב-6 בדצמבר, בעוד בשאר אסד ממשיך לטבוח במרץ באזרחי ארצו, ביקשה הילארי קלינטון לדון עם מנהיגי האופוזיציה הסורית בטבח אחר לגמרי. בפגישה שקיימה מזכירת המדינה האמריקאית עם נציגי האופוזיציה, הביעה את חששו של הממשל בוושינגטון מפני מה שיקרה לעדה העלאווית עם נפילתו של אסד. אחרי שבמשך עשרות שנים ישבו נציגיו של המיעוט העלאווי בארמונות דמשק, יום נפילת המשטר עלול להיות יום פתיחתה של הנקמה מצד הרוב הסוני במדינה, וזו תהיה אכזרית לא פחות מהמראות שאליהם הורגלו רחובות סוריה בחודשים האחרונים.

לחשש האמריקאי יש על מה להתבסס. מאמון אל-חומסי, חבר הפרלמנט לשעבר ומראשי האופוזיציה הסורית, קרא בימים האחרונים לקהילה העלאווית להתנער משלטונו של אסד, אחרת תהפוך סוריה "לבית הקברות של העלאווים". המוסלמים הסונים בסוריה, הוסיף, מתכוונים לנהוג על פי הכלל של עין תחת עין, וללמד את העלאווים לקח שלא ישכחו.

לא בכדי מנהל בשאר אסד מאבק כה נואש ואכזרי על הישרדות השלטון המשפחתי. מלבד תאוותו של כל רודן להחזיק בכיסאו, אסד יודע שהמוסלמים הסונים עשויים לבצע ג'נוסייד בכת שלו, הכת העלאווית, השולטת בסוריה זה כמעט חמישים שנה. לרגשי הנקם של הסונים יצטרפו פסיקות הלכתיות נושנות הקוראות לג'יהאד כנגד העלאווים, וחשדנות עתיקה כלפי הכת הזו, ששומרת על סודיות מכוונת זה מאות בשנים.

עונש מוות על החשיפה

דגל המדינה העלאווית שנות העשרים של המאה הקודמת

מבין שלל המיעוטים החיים בסוריה לצד הרוב הסוני, העלאווים הם העדה הגדולה ביותר. אין נתונים רשמיים על מספרם, אך ההערכות נעות סביב 2 מיליון איש, המהווים כ-12 אחוז מכלל האוכלוסייה. עד העשורים האחרונים היו בני העדה מרוכזים בעיקר באזור 'הר העלאווים', או הר אל-נצירייה, במחוז לטקיה שבסוריה. הם התגוררו בעיקר בכפרים נידחים, ונחשבו לאוכלוסייה נחשלת בהשוואה לסונים. מאז שקבוצה מתוכם תפסה את השלטון, החלו העלאווים להפגין נוכחות בולטת גם בערים הגדולות בסוריה. עוד כמה מאות אלפים מהם מתגוררים בחבל היטאי (אלכסנדרטה) שבטורקיה, בצפון לבנון ובירדן. גם בישראל חיים כאלפיים עלאווים – רוב תושבי הכפר רג'ר שבמשולש הגבולות הישראלי-הסורי-לבנוני.

למעשה, 'עלאווים' אינו שמה המקורי של העדה הזו; באסלאם ישנן גם קבוצות אחרות שמכנות את עצמן כך. העדה שממנה מגיעה משפחת אסד נקראה, עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשם 'הנוציירים'. ייתכן שמקור השם הזה בשמו של מוחמד-אבן נציר, בכיר באסלאם השיעי מהמאה ה-9. לפי סברות אחרות הכוונה היא לשם מקום, או שמדובר בכינוי גנאי בגלל אלמנטים באמונה העלאווית שמזכירים את הנצרות. מכל מקום, שמה הנוכחי של הכת נוצר רק בתקופת המנדט הצרפתי בסוריה, ומשמעותו "חסידי". השם מתייחס לעלי בן טליב, בנו החורג של מוחמד ואחד החליפים הראשונים.

The Asian Mystery Illustrated in the History, Religion, and Pres... Cover Art

האג'נדה הדתית של העלאווים היא התעלומה הגדולה ביותר סביבם. מכיוון שהם ממאמיניו של עלי, יש המחשיבים אותם לחלק מהאסלאם השיעי, הרואה בעלי את החליף האמיתי שירושתו נגזלה. גם משפחת אסד, מסיבותיה הפוליטיות, עשתה לאורך השנים ככל יכולתה כדי להפוך את העלאווים לחלק טבעי מהעולם השיעי, אולם כלל לא ברור שהצליחה בכך – הן מבחינת המוסלמים 'הרגילים' והן מבחינת העלאווים עצמם.

File:Alawiteman.jpg

עלאווי במחוז לטקיה, ראשית המאה העשרים

אחרים טוענים שלא מדובר בשיעים, וספק אם הם בכלל מוסלמים. הדת הסודית והמוזרה שלהם הביאה חלק מהחוקרים למסקנה שמדובר בממשיכי דרכן של הכתות הפגאניות מסוריה הקדם-מוסלמית, כמו הנזרינים המוזכרים בכתביו של פליניוס הזקן, סופר רומאי בן המאה הראשונה לספירה, או "השבאים", עובדי כוכבים שפעלו בעיר חרן גם בימי הביניים. הדעה המקובלת כיום היא שכת העלאווים התפתחה החל מהמאות ה-8 לספירה מתוך השיעה, אך ספגה רעיונות ממקורות נוספים ובהם גם נוצריים ופגאניים, עד שהפכה לדת עצמאית. רמז ליסודות הקדומים של הדת הזו ניתן למצוא באמונות עלאוויות הקשורות בכוחותיהם של גרמי השמיים.

עיקרי הדת העלאווית, בדומה לדת הדרוזית הנחשבת כמקבילתה, הנם בגדר סוד. העלאווים אינם מקבלים לקרבם מומרים מדתות אחרות ואינם מאפשרים פרסום של כתבי הקודש שלהם. מלבד מעמד מצומצם של שותפי סוד, גברים בלבד, רוב בני העדה אינם יודעים הרבה על תוכנם של הכתבים או על התיאולוגיה העלאווית. רובם, בדומה לבני משפחת אסד, הם אנשים חילונים שאינם עוסקים כלל בענייני אמונה. מספרים כי קצין מוסלמי הציע פעם לחאפז אסד ושותפו העלאווי צלאח ג'דיד לחשוף בפומבי את ספרי הדת העלאוויים, כדי להוכיח את נאמנותם לאסלאם. על כך ענה לו ג'דיד "השתגעת? אנשי הדת שלנו יחסלו אותנו".

החשוב בספרי הקודש של העלאווים, והיחיד שמוכר בידי העולם החיצוני, הוא 'כתאב אלבכורה אלסאלימניה' – ספר ביכורי סאלימן, שפורסם בביירות בשנת 1863. מחבר הספר, סאלימן אל-אד'אנה, נולד באנטיוכיה כעלאווי, למד את רעיונות דתו, ואחר כך כפר בה ונדד בין אמונות שונות. לבסוף הורה לעצמו היתר להפיץ ברבים את סודות העלאווים – תפילותיהם, עיקרי דתם וסיכום של אמונות היסוד שלהם. זמן קצר לאחר פרסום ספרו הומת אל-אד'אנה בידי אנשי הכת הזועמים.

החוטאים מתגלגלים כיהודים

חוקרים מועטים ניסו להתעמק בכתביו של אל-אד'אנה, אך הדת העלאווית נותרה בגדר חידה בלתי פתורה בחלקה.

ד"ר ירון פרידמן, שפיענח את מסתרי האמונה העלאוית

רק ב-2010 נעשה עוד צעד לפתרון החידה הזו, עם פרסום ספרו המקיף של החוקר הישראלי ירון פרידמן על ההיסטוריה של הנוציירים ועל אמונתם. זהו ככל הנראה התיאור המלא ביותר שנכתב עד כה בנושא, והוא מסיר לפחות חלק מהמסתורין שסובב את הדת הזו.

The Nusayri-Alawi Religion (Hardcover) ~ Arieh Kofsky (Author) a... Cover Art

על פי פרידמן, נראה שהעלאווים רואים בחליף עלי התגלמות של האלוהות, בדומה לדרך שבה רואים הנוצרים את ישו. ההצהרה על קבלת האמונה העלאווית אומרת "אני מעיד על כך שאין אלוהים בלעדי עלי בן אבו-טאלב הגיבור הנערץ, שאין צעיף אלא אדוננו מוחמד המהולל, שאין שער אלא האדון סאלמן אל פאריסי הנכסף". העלאווים גם מאמינים בתורת האצלות הניאופלאטונית ובכוחות הטבע.

File:Celebrating Alawites.jpg

פסטיבל עלאווי בבנייס בזמן מלחמת העולם השנייה

האמונה העלאווית כוללת גם 'שילוש קדוש', דומה לשילוש הנוצרי אך גם שונה ממנו. לאמתו של דבר הם מכירים בשבעה 'שילושים', ולדעתם הופעות משולשות של האל חוזרות ונשנות לאורך ההיסטוריה, כשבכל פעם מתגלם השילוש באישים ידועים מההיסטוריה היהודית, הנוצרית ואף היוונית. בשילושים הללו נוטלים חלק אדם הראשון, הבל, המלאך גבריאל, נח, שת, יעקב, יוסף, משה, יהושע, אסף, שלמה, ישו, פטרוס ועוד. הופעתו האחרונה של השילוש הקדוש התגלמה בדמותם של עלי ושני עוזריו – הנביא מוחמד וחברו סולימאן אל-פאטרסי האיש שהגן על העיר מדינה בעת התקפה והציל בכך את האסלאם הצעיר.

לפי העלאווים, קיימים גם שילושים לא-קדושים מבית כוחות הרשע. כאלה הם למשל פרעה, קרח והמן, או שלושת החליפים האסלאמיים הראשונים שקדמו לעלי – אבו-באכר, עומר ועות'מאן, שנואי נפשם של השיעים, הרואים בהם את אויביו של עלי. עוד מספרת האמונה העלאווית כי כל בני האדם התקיימו בתחילה ככוכבים בעולם האור, אך נפלו משם לעולם הגשמי בשל אי ציות. עולמנו זה הוא מקום של סכנה, אויבים וטומאה, אך ניתן להימלט מן הרוע בעזרת הבורא. כל עלאווי שומר בנפשו חלק מן האור של הבורא, שאליו יוכל להתחבר באמצעות אמונה וישועה.

alawis

כמו הדרוזים, גם העלאווים מייחסים משמעות רבה לגלגול הנשמות. הם מאמינים כי יתגלגלו שבע פעמים לפני שיחזרו למקומם בין הכוכבים, שם שולט האימאם עלי. אם יחיו חיי חטא, יתגלגלו בגופם של נוצרים או יהודים, ויישארו ביניהם עד שיכפרו על חטאיהם. לכופרים של ממש צפויה לידה מחדש כחיות.

The Alawite Book (Forgotten Books) (Paperback) ~ Ali bin Abi-Talib Cover Art

העלאווים מקבלים את עיקרון ה'טאקיה', הזהירות, המתיר להם להסתיר את דתם האמיתית בעת סכנה וצרה. אין להם מקומות פולחן מיוחדים, ובכפריהם אין מסגדים. הכינוסים למטרות פולחן מתקיימים בבית אחד המאמינים. עם זאת, הם מרבים לבקר בקברי קדושים. בפולחן שלהם יש מקום של כבוד ל'אלחאדר', דמות המקבילה לאליהו הנביא. בלוח השנה העלאווי מצוינים מועדים שהם שילוב של חגים מוסלמיים-שיעיים, נוצריים (הפסחא וחג המולד) ואליליים. במיוחד ידוע טקס ה'טוראס', המזכיר את סעודת הקודש הנוצרית.

בעבר התחלקו העלאווים לחמש כתות: המורשידים – תומכי סולימאן אל-מורשיד, מנהיג עלאווי מראשית המאה ה-20 שהכריז על עצמו כדמות אלוהית; שמסיה – כת השמש, שמזהה את עלי עם השמש; קמרי – כת הירח, שמזהה איתו את החליף; וכן חייאביה וחיידריה. כיום אבדה משמעותם של רבים מן ההבדלים בין כתות אלו, וישנם נישואין בין-שבטיים רבים. ממשלו של אסד מתאמץ להעניק לכל השבטים חלק שווה בשלטון.

אמונתם של העלאויים כי עלי היה לא פחות מהתגלמותו של האל בכבודו ובעצמו, הביאה את הפוסק הסוני המפורסם אבן-תאימיה (1263-1328) להכריז עליהם כבני מוות. "אלו המכונים נוציירים הם כופרים יותר מן היהודים ומן הנוצרים, ולמעשה אף מאלו העובדים את הכוכבים ואת המזלות", פסק אבן-תאימיה. "הנזק שהם גורמים לאומת מוחמד הוא רב (…) הם נראים לכאורה מוסלמים תמימים, נאמני משפחתו של הנביא שטעו בדרכם, אבל למעשה אינם מאמינים באל, בשליחו מוחמד ובספרו הקוראן, ואף לא בעיקרון השכר והעונש, ולא בגן העדן ובגיהנום ולא בנביאים שקדמו למוחמד".

לפי הכרזתו, על המוסלמים לצאת למלחמת קודש כנגד העלאווים, ודמם מותר כל עוד לא יביעו חרטה וישובו אל האסלאם. זו אגב הפסיקה האסלאמית היחידה מימי הביניים המתייחסת לנוציירים, והיא בעלת חשיבות ומשקל רב בעיני העולם הסוני הקיצוני של ימינו – האחים המוסלמים, התנועה הסלאפית ואחרים. גם פוסקי ההלכה השיעים הסתייגו מאוד מהעלאווים וכינו אותם "המגזימים" בשל הערצתם לעלי.

"כולם ביחד בזים לנוציירים"

בול של העלאווים

עדויות לקיומם של הנוציירים כעדה בפני עצמה קיימות החל מהמאה ה-9 לספירה. מאז התגבשותה של הכת בהר אל-נצירייה שבמחוז לטקיה, רצופה ההיסטוריה שלה במאבקים להגנת האוטונומיה והייחוד הדתי העלאווי מפני מאמצי כפייה של השלטון המרכזי. הממלוכים חתרו להעביר את העלאווים בכוח הזרוע לאסלאם האורתודוכסי או הסוני, או להשמידם. יורשיהם, התורכים העות'מאנים, התגלו כמתונים מעט יותר, והסתפקו בניסיונות להכפיף את העלאווים למרותם הפוליטית, אך רק במחצית השנייה של המאה ה-19 עמד להם כוחם לכפות את שלטונם הישיר על הר הנוציירים.

File:Alawites Dance. 1880.jpg

ריקוד של עלאווים

לאורך כל התקופה הזאת היו העלאווים נתונים לבוז כללי של שכניהם, שראו בהם כופרים מנודים. "כולם שונאים אלה את אלה – הסונים מחרימים את השיעים, ויחד הם שונאים את הדרוזים, וכולם ביחד בזים לנוציירים", תיארה אשת הקונסול הבריטי את מצב הדברים בין  העדות השונות בדמשק של שנת 1870 לערך.

רק בחסות שלטונות המנדט הצרפתי זכו בני הכת למעט אוטונומיה, ולראשונה בכל ההיסטוריה שלהם היו חופשיים מרדיפות. בשנת 1922 ניתנה להם עצמאות מוגבלת בפרובינציית לטקיה, ועד 1936 אף נקרא האזור "הר מדינת העלאווים" ונוהל כישות אוטונומי נפרדת. ב-1936 אוחד החבל עם סוריה, תחילה תוך קיום אוטונומיה חלקית, שבוטלה ב-1944.

קוריוז מעניין מתקופה זאת הוא עצומה שהגישו קבוצת נכבדים עלאווים ב-1936 לראש ממשלת צרפת, לאון בלום. נכבדי העדה הודיעו כי אינם מעוניינים להסתפח למדינה המוסלמית שתקום באזור אם חס וחלילה יבוטל המנדט הצרפתי, מאחר שהדבר עלול להביא לשעבודם מחדש למוסלמים, הרואים בהם כופרים. הם קראו לבלום להימנע מביטול המנדט, שיחשוף את המיעוטים בסוריה לסכנת והשמדה. כדי לשכנע בצדקת טענתם את ראש ממשלת צרפת, שהיה יהודי, הם הזכירו את גורל היהודים בארץ ישראל, הנרדפים בידי המוסלמים: "אנו רואים כיום שמוסלמים תושבי דמשק מאלצים את היהודים החיים בקרבם לחתום על מסמכים שבהם הם מתחייבים שלא ישלחו סיוע לאחיהם הסובלים בפלשתין. מצבם של היהודים בארץ ישראל הוא ההוכחה הברורה ביותר למיליטנטיות המאפיינת את האסלאם ביחסו ללא מוסלמים.

"יהודים טובים סייעו לערבים בכך שתרמו לקידום התרבות, הרווחה ואף השגשוג הכלכלי בארץ ישראל. הם לא פגעו באיש, לא לקחו דבר מה בכוח מאיש, אבל המוסלמים הכריזו על מלחמת קודש נגדם ואינם מהססים לרצוח את נשיהם וילדיהם (…) מכאן אנו למדים שעתיד קודר ואפל מצפה ליהודים ולשאר עדות המיעוטים, במקרה שהמנדט יבוטל והמוסלמים בסוריה יתאחדו עם המוסלמים בארץ ישראל".

אחד החותמים על העצומה היה לא אחר מאשר עלי סולימאן, אביו של חאפז אסד.

חאפז אל אסאד

הבן , כאשר הגיע לשלטון, עשה מאמצים רבים לשים את ידו על העותק המקורי של המסמך הזה ולהשמידו, כדי למנוע מעצמו מבוכה. בין היתר שלח סוכנים לארכיון בצרפת שהחזיק במכתב, אך הצוות במקום זיהה אותם בכל פעם בגלל בגדיהם והופעתם, שהיו שונים מאוד מאלו של האקדמאים שהסתובבו שם בדרך כלל. כל שהצליח נשיא סוריה להשיג היו עותקים של העצומה המקורית, וזו נותרה כעדות ליחס החיובי של העלאווים ליהודים באותה התקופה.

להסיר את כתם הכפירה

דגל סוריה

לאחר מתן העצמאות לסוריה ב-1946, הוסיפו העלאווים לטפח מגמות בדלנות, ומרי אלים פרץ מזמן לזמן. הממשלה הסורית מצדה נקטה יד קשה ובתוך שנים אחדות הצליחה להרוס את מוקדי הבדלנות בהר העלאווים ולאלץ את בני הכת להשתלב בחיי המדינה. רבים מהם הצטרפו לצבא עוד בימי המנדט הצרפתי, ומגמה זאת נמשכה בסוריה העצמאית. חלקם של העלאווים בקצונה – כמו חלקם של הדרוזים – היה גדול בהרבה משיעורם באוכלוסייה.

Asad: The Struggle for the Middle East (Paperback) ~ Patrick Sea... Cover Art

זה מה שאפשר את נקודת המפנה ההיסטורית בקורותיהם של העלאווים. ב-1966 התחוללה בסוריה הפיכה, שהעלתה לשלטון בסוריה קבוצה של קצינים עלאווים, בראשותו של צלאח ג'דיד. בנובמבר 1970 הועבר השלטון לידיו של חאפז אסד. הקבוצה שבעבר הייתה הבזויה והמושפלת ביותר מכל הקבוצות האתניות בסוריה, הפכה לבעלת הריבונות.

עלאווים תורכיים

בשנים האחרונות נטשו רבים מבני העדה את בסיסם בהר העלאווים, ועברו לערים הגדולות של סוריה. היום על פי ההערכות הם מהווים כמעט מחצית האוכלוסייה של העיר חומס, ונוכחות עלאווית חזקה קיימת גם בחאלב. בדמשק מתגוררים למעלה מרבע מיליון עלאווים, שרובם מתרכזים באזורי מגורים משלהם בפרברים החדשים שנבנו משנות ה-70 ואילך, ונוכחותם מורגשת היטב בעיר. תושביה הוותיקים של דמשק מתלוננים כי העלאווים נוהגים כאילו היו בעליה של העיר מדורי דורות. הסונים המתגוררים בבירה חשים עצמם מכותרים על ידי ריכוזי העלאווים ומיעוטים אחרים, שמקיפים אותם מכל עבר. הפיזור של העלאווים, יש לציין, אינו אקראי: אזורי המגורים שלהם שולטים על נקודות אסטרטגיות כמו היציאות הצפון-מערביות של דמשק לכיוון ביירות והיציאות הצפוניות לכיוון חאלב וחומס, ומן הסתם יש כאן כוונת מכוון של המשטר.

The many faces of the president, Hafez al-Assad, and his sons: a mural on a wall

חפאז אל אסאד ובניו בציור קיר

משפחת אסד עצמה הקפידה שלא להתגאות יותר מדי בשורשיה, ואולי זה מה שאפשר לה להחזיק במשך קרוב לחצי מאה ברסן השלטון. חאפז ואחריו בשאר מעולם לא זיהו את עצמם בפומבי כ"עלאווים" אלא אך ורק כ"סורים" וכ"ערבים", ובכך הקלו על הנשלטים הסונים לציית להם.

הזהות העלאווית אף הפכה בעבור האסדים לכמעט מקור מבוכה. נראה שגם היום, כמעט מחצית המאה לאחר השתלטות העלאווים על סוריה, הם עדיין נתפסים בעיני הרוב הסוני כעדה נחותה מבחינה חברתית, מלבד הבעייתיות של הגדרתם הדתית. בשאר אסד עצמו אמנם התחתן עם אישה סונית, אולם בדרך כלל הסונים נרתעים מלהתחתן עם עלאווים.

למרות עלייתם של בני העדה העלאווית לשלטון, הדת הסונית נשארה הדומיננטית במוסדות המדינה, ומערכת החינוך הסורית מלמדת אותה בבית הספר היסודי ובתיכון. בוגר עלאווי של מערכת זו מכיר את יסודות האסלאם הסוני, ויודע כי דתו שונה – אך בדרך כלל אינו יודע בדיוק כיצד. הדיסוננס הזה הביא לסכסוכים כבדים בקרב העדה העלאווית, שמשפחת אסד ניסתה להצניעם.

בניסיון לשפר את תדמית העדה שלו, לא היסס חאפז אסד לקרוא למנהיגי העלאווים להכניס מודרניזציה בחיי הדת ולהתאימה למציאות. גישתו הרחיקה עוד מעבר לכך: הוא פעל נמרצות להשיג לעדה הכשר דתי – סוני או שיעי – ולהסיר מעליה את כתם הכפירה שדבק בה מבחינת רוב המוסלמים. ב-1973 הצליח נשיא סוריה לשכנע את מנהיג השיעים בלבנון, מוסא אל-צאדר, להכיר בעלאווים כשיעים ולפיכך כמוסלמים. עסקה זו הייתה למורת רוחם של העלאווים הלבנונים, שכלל לא רצו לוותר על ייחודם הדתי – אך איש לא שאל לדעתם.

באשר אסאד ונשיא איראן השיעית

אף שיחסם של השיעים הקיצונים לעלאווים הוא במקרה הטוב מסויג, הפכו איראן וחיזבאללה לבעלי ברית מרכזיים של המשטר הנוכחי בדמשק. האסדים מצדם פעלו להכניס את העלאווים למרחב ההשפעה האיראני השיעי, אף שמשמעות הדבר הייתה פגיעה בעצמאות הכת. בשנים האחרונות, במקביל להידוק היחסים עם איראן, ממשיך בשאר את מאמצי אביו לשלב את העלאווים בשיעה הממוסדת. משטר האייתולות אמנם נמנע בינתיים מלהעניק לגיטימציה מפורשת לעלאווים כמוסלמים – וספק אם יעשה זאת אי פעם – אבל פועל במרץ לקרבם לאסלאם השיעי. מאות סטודנטים עלאווים נשלחו ללימודי דת באיראן, ואילו אנשי דת איראנים הגיעו לסוריה במטרה להטיף לעלאווים. המטיפים הללו התקבלו בחוסר אהדה מופגן על ידי העלאווים, שבניגוד למנהיגיהם, אינם מעוניינים להתערות בחיק השיעה.

ההתקרבות אל השיעים לא הפריעה לאסדים לטוות קשרים גם עם הכוח המשמעותי האחר בעולם המוסלמי, ולהשתתף שוב ושוב בתפילות במסגדים סוניים. נראה שמטרתם הייתה ונשארה להכניס שינויים בדת העלאווית הישנה ולמזגה מחדש באסלאם המקובל, ולא משנה אם יהיה זה תחת חסות סונית או שיעית. בין היתר יזם חאפז אסד ב-1992 הקמת מסגד לזכר אמו בעיר הולדתו, אף שלעלאווים, כאמור, אין כלל מסגדים. ליד מסגד זה נקברו בנו הבכור של אסד, באסאל, שמת בתאונה, ולימים גם חאפז עצמו. אחיו רפעת תרם גם הוא לבניית מסגדים בחבל העלאווים, ואילו אח נוסף, ג'אמיל, הפך למוסלמי אורתודוכסי והחל להילחם כנגד אתרים קדושים לעלאווים, בטענה שמדובר בעבודת אלילים.

נראה שיש הבדל גדול בין חאפז ובין באשר לגבי הזהות המוסלמית שכל אחד מהם חיפש.  חאפז אל אסד שאף לזהות אסלאמית סונית מונוליתית לעצמו ולעלאווים בעוד שבאשר אסאד מעדיף לפעול  להשגת זהות אסלמית שיעית לעלאווים כתוצאה מקשריו עם החיזבללה ואיראן.

האם הטילים ישנו כיוון?

למרות ניסיונות התקרבות דתיים כאלה ואחרים, השנאה בין העלאווים והסונים התפרצה שוב ושוב במשך השנים, במיוחד לאחר שמשפחת אסד גילתה את הצד האכזרי באופייה. כך היה לאחר הטבח שביצע חאפז אסד באחים המוסלמים בעיר חומס ב-1982, וכמובן גם בימים אלו, בעקבות ההרג ההמוני של אזרחים בידי נאמניו של בשאר. בעבר הכריז אחד מבכירי האחים המוסלמים בסוריה, צדר אל-דין אל-ביאנוני, כי "לעדה העלאווית אין כל לגיטימציה לשלוט בסוריה. המשטר הסורי הוא משטר של עדת מיעוט אחת, והוא מתייחס לעמו ולשכניו הערבים באיבה, בשנאה ובהתנשאות".

"נראה שההשתלטות הסונית על סוריה היא בלתי נמנעת", אומר פרופ' אייל זיסר, מומחה לענייני סוריה. "כשזה יקרה, הם יחסלו חשבונות עם העלאווים, ובראש ובראשונה עם האלמנטים בתוכם שמזוהים עם משפחת אסד. השאלה הגדולה היא אם זה יהיה טיפול באנשים מסוימים בעדה, או ג'נוסייד כללי של מאות אלפים ומיליונים. על כך יוכל לענות רק העתיד".

המזרחן  ד"ר מרדכי  קידר צופה כי סוריה כפי שאנו מכירים אותה לא תתקיים עוד זמן רב.

קידר: "לדעתי בשאר אסד הולך ליפול וסוריה תתפרק. ייתכן, כמו שקרה במצרים, שהצבא ישתלט על המדינה ויחיל משטר צבאי איום ונורא, אבל גם זה יהיה מצב זמני בלבד. עוד אפשרות, רחוקה יותר, היא שתורכיה תכבוש את המדינה ותהפוך אותה למשהו אחר. אבל אם לא תהיה השתלטות של הצבא או התורכים, תהיה שם נפילה של חלקים שונים שיפנו כל אחד לדרכו. הקבוצות השונות בסוריה לא אוהבות זו את זו, והחברה היא מגזרית מאוד, כשכל מה שאיחד אותה עד כה הייתה האידיאולוגיה הפן-ערבית של שושלת אסד. יכולות לקום שם מדינה כורדית בצפון, מדינה דרוזית בדרום, מדינה בדווית במזרח, וייתכן שגם חאלב ודמשק, שביניהן מעולם לא שררה אהבה גדולה, ייפרדו".

אלי: ייתכן שחיזבאללה, ממושבו בלבנון, ישתלט על חלקים מסוריה?

קידר: "אני לא בטוח. לבנון עצמה עשויה להתפלג בין החלק הנוצרי והחלק המוסלמי".

אלי: מה לדעתך יעלה בגורלם של העלאווים בסוריה החדשה? האם הם צפויים להשמדה?

קידר: "העלאווים ייאלצו לברוח מכל הערים שבהן התיישבו ולחזור להרים של מערב סוריה, אחרת יבוצע בהם טבח".

אם יעלה לשלטון בסוריה כוח סוני פנאטי מסוג האחים המוסלמים, הוא עלול לנסות ולממש את קביעתו של אבן-תאימיה שלפיה יש לקיים נגד העלאווים מלחמת שמד, שלא לדבר על רגשי הנקם בעקבות מעשי הטבח שביצעו האסדים. עם זאת, לעלאווים יש כיום יתרון גדול שלא עמד לרשותם במאות הקודמות. משטר אסד צבר כידוע ארסנל נשק אדיר, כולל כמויות של טילים שאותם ייעד כנגד ישראל. אם וכאשר יסולקו אנשי הכת העלאווית מהשלטון בסוריה, הם עשויים לשמור ברשותם את כלי הנשק הללו. בשנים האחרונות הם מחמשים לא רק את חיזבאללה בלבנון אלא גם את עצמם, ומן הסתם כבר עלתה בראשם המחשבה על היום שבו הסונים יקומו כנגדם.

ייתכן שהעלאווים ינסו להתאחד עם לבנון השיעית של חיזבאללה – אלא שגם השיעים מתייחסים אליהם בחשדנות, כך שצעד כזה לא יהיה פשוט. נותרה אם כן האופציה של מדינה עלאווית עצמאית שתקום בתוך שטחי סוריה. זו תהיה מדינה חמושה היטב, שתוכל להגן על עצמה ועל הזהות והתרבות העלאווית מפני התנכלות סונית ושיעית. על מנת להתגבר לבסוף על הישות הזאת ולהשמידה יצטרכו המוסלמים לשלם מחיר דמים עצום, שספק אם יוכלו וירצו לעמוד בו. ומי יודע, אולי העלאווים יחזרו לתפוס את הסכסוך היהודי-ערבי כפי שהציגו אותו בעצומה שנשלחה ללאון בלום, ויכוננו קשרים דווקא עם ישראל.

ביבליוגרפיה

The Asian Mystery Illustrated in the History, Religion, and Pres... Cover Art

Samuel Lyds

The Asian Mystery Illustrated in the History, Religion, and Present State of the Ansaireeh or Nusairis of Syria 1860

מיעוטים במזרח - התיכון : יחסי רוב - מיעוט בחברה משתנה

אולמרט, יוסף מיעוטים במזרח התיכון: יחסי רוב-מיעוט בחברה משתנה /    תל-אביב :   משרד הבטחון – הוצאה לאור, 1986

Moosa, Matti    Extremist Shiites :   the Ghulat sects /    Syracuse, N.Y. :  Syracuse University Press, 1987

מעוז, משה    אסד – הספינקס של דמשק :   ביוגרפיה פוליטית /     תרגם מאנגלית: עמנואל קופלביץ'  תל-אביב:   דביר,  1988

מאיר בן אשר אלילות באצטלה מוסלמית טבע וארץ ינואר 1990 חוברת לב 2

Mendenhall, Kurt Lee    Class, cult and tribe :   the politics of 'Alawi separatism in French mandate Syria /    [S.l.] :   [s.n.],   1991

Asad: The Struggle for the Middle East (Paperback) ~ Patrick Sea... Cover Art

סיל, פטריק אסד : המאבק על המזרח-התיכון / תרגום מאנגלית – גדעון טורי ; עריכה – צבי עופר ; הקדמה – יוסי אולמרט  [תל-אביב] :   משרד הביטחון – ההוצאה לאור,   תשנ"ד.1993/

אייל זיסר     אסד של סוריה – המנהיג ותדמיתו /  רמת-אביב, תל-אביב:  אוניברסיטת תל-אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, מכון שילוח, 1993.

תוצאת תמונה עבור אייל זיסר סוריה של אסד

אייל זיסר , סוריה של אסד :   על פרשת דרכים. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד,   1999.

נחאס, פאדי    העלויים בסוריה – בין בדלנות ללאומיות, 1920-1946 /   עבודת גמר – אונברסיטת חיפה, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון   [חיפה] :   [חמו"ל],   1999.

Minorities and the state in the Arab world /   edited by Ofra Nengio and Gabriel Ben-Dor  Boulder :   Lynne Rienner,   1999

Zisser, Eyal    Asad's legacy :   Syria in transition.    London :   Hurst,   2001.
.

אייל זיסר,  "העלוים – אדוניה של סוריה – מעדת מיעוט לעדה שלטת : העלוים בסוריה – שורשים ומקורות" בתוך שולמית וולקוב  מיעוטים, זרים ושונים   קבוצות שוליים בהיסטוריה /    ירושלים :   מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,   תשסא. 2001

מאיר מ. בן אשר "על היסודות הנוצריים בדת הנוצי ירית –עלווית " האסלאם ועולמות השזורים בו :   קובץ מאמרים לזכרה של חוה לצרוס-יפה /    ירושלים :   האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ללימודי אסיה ואפריקה,   תשס"ב.

Bar-Asher, Meir Mikhael    The Nusayri-Alawi religion :   an enquiry into its theology and liturgy /    Leiden, The Netherlands :   Brill,   2002.

זיסר, איל,  פניה של סוריה: חברה, משטר ומדינה /  תל-אביב:  הקיבוץ המאוחד,   2003

איל זיסר   בשם האב :  בשאר אל אסד – שנים ראשונות בשלטון /    תל-אביב :   אוניברסיטת תל-אביב,   2004   תשס"ד.

.

Kedar, Mordechai

Asad in search of legitimacy :   messages and rhetoric in the Syrian press under Hafiz and Bashar /    Brighton, England :   Sussex Academic Press,   2005.

תלחמי, איוט, מרידות הנציירים (עלווים) בסוריה במאה התשע עשרה /     דיסרטציה–אוניברסיטת חיפה, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון [חיפה]:   [חמו"ל],   [תשס"ז] 2006.

The Plain of Saints and Prophets: The Nusayri-Alawi Community of Cilicia (Southern Turkey) and Its Sacred Places

Stephan Prochazka

The Plain of Saints and Prophets: The Nusayri-Alawi Community of Cilicia (Southern Turkey) and Its Sacred Places Harrassowitz 2010

Friedman, Yaron.    The Nusayri-'Alawis :   an introduction to the religion, history, and identity of the leading minority in Syria /    Leiden ;   Boston :   Brill,   c2010.

תוצאת תמונה עבור משה מעוז סוריה אל הערביות וחזרה

משה מעוז  סוריה :   אל הערביות וחזרה /    רעננה :   אוניברסיטה פתוחה,   תשע"א 2011.

המרד בסוריה / פואד עג'מי

פואד עג'מי  המרד בסוריה /תרגמה כרמית גיא    תל אביב : עם עובד, תשע"ג 2013.

פסח מלובני מצפון תפתח הרעה :   צבא סוריה – עלילותיו ומלחמותיו – מבט מדמשק. תל אביב : המכון לחקר מלחמות ישראל ; Contento de Semric, תשע"ד 2014

Cover image

פסל חאפז אל אסד

ראו גם:

עלאווים בויקיפדיה

באנגלית

סקירה מפורטת על העלאווים

פסיקתו של אבן טומיה שיש להשמיד את העלאווים

בלוגר על העלאווים

עלוים מיעוט בשליטה

דניאל פיפס על השתלטות העלאווים על סוריה

ירון פרידמן על העלאוים

וראו על עוד שליטים מזרח תיכוניים:

סאדאם חוסיין הקצב מבגדד

המיתוס של  יאסר עראפת

רקויאם למועמר קדאפי

ועוד אמונות מזרח תיכוניות:

הסכנה הוהאבית

הבהאים: סכנה או תקווה?

עוד על סוריה ב"יקום תרבות":

ברק בוקס על התקשורת הסורית במשבר האחרון

חיים מזר על קיצה המתקרב של שושלת אסד?

משפחת אסד, המשפחה העלאווית הידועה מכול

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך דת, פוליטיקה עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

56 תגובות על העלאווים כי ימלכו: סיפורה של הכת הסודית והחמושה ביותר במזרח התיכון (ובעולם)

  1. מאת ברק בוקס:‏

    אלי, ראה את תיאור הטקסים המוזרים שהבאתי במאמר קודם שלי על העלאווים, ביקום תרבות. דווקא בתכנית "שרתי לך ארצי" על תקופת היישוב, תיאר אחד המשתתפים את הגעתו בסיור לילי באצבע הגליל, לשלוש הכפרים באזור בו נמצא רג'ר. הוא חזה, לדבריו, בטקס ליל ירח מלא מוזר בו נשים וגברים יצאו למרכז הכפר בריקודים לא מובנים.
    http://www.yekum.org/2011/05/%d7%9e%d7%99%d7%94%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9d/

  2. מאת אלי אשד:‏

    נזכיר שלפני כמה ימים הכריז הרמטכ"ל בני גנץ בפני וועדת החוץ והביטחון שישראל נערכת לקלוט פליטים עלאווים ברמת הגולן. לאחר התמוטטותו הצפויה של משטר אסד.
    ראו :
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1613623

    לאחר מכן גנץ הסביר שלא התכוון שאנחנו מזמינים את העלאווים לגולן.
    ראו כאן.
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/325/353.html
    אבל כוונת הדברים ברורה ,ישראל מתכוננת ליום שאחרי אסד וביום ההוא ישנה בהחלט סבירות שבעלאווים שברחבי סוריה יבוצע ניסיון של גנוסייד בהשראת פסיקתו של אבן טומיה מימי הביניים .
    אם זה יקרה אני ממליץ לשלטונות צה"ל להשתמש בפליטים העלאווים כסוג של שומרי גבולות בגולן בשירות ישראל . .

  3. מאת אלי אשד:‏

    הפסיקה של אבן טומיה מימי הביניים שיש לקיים "מלחמת קודש " בעלאווים מופצת כעת ברחבי האינטרנט ובעולם המוסלמי כולו.
    הנה רק דוגמה אחת שלה מאיזכורים רבים באנגלית ברשת באתר איסלאמי
    http://shaykhulislaam.wordpress.com/2009/08/13/ruling-on-the-nusayrialawi-sect/

  4. מאת אלי אשד:‏

    כדאי להזכיר בעניין זה שהפוסק האיסלאמי הבכיר יוסף קרדאוי הוציא פסיקה בעניין בשאר אסד ומשטרו הכריז עליו כ"כופר " הוא קבע שעל המוסלמים לנתק כל קשרים עימו.
    עם כי אסד רואה את עצמו ומגדיר את עצמו כשיעי נאמן..
    ראו
    http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=2977

    המסקנות :מבחינת האיסלאם הסוני המיוצג בידי קרדוי העלאוים הם כופרים בני מוות .
    זה אגב נכון לטווח הארוך גם לגבי השיעים וגם יומם יגיע

  5. מאת אלי אשד:‏

    ברשת הצהרתו של גנץ שיש לקלוט את ה עלאווים אם אלו יהפכו לפליטים מעוררת סערה רבה כצפוי ויש שרואים בה דברי איוולת.
    ראו למשל את הדיון הזה במארקר
    http://cafe.themarker.com/topic/2495477/
    וראו גם כאן
    http://www.facebook.com/gplanetfanpage/posts/10150479812386924

    אני אומר גנץ צודק. אם יבוצע טבח בעלאווים יש לקלוט אותם בגולן לצד אחיהם שכבר גרים שם באיזורים מיוחדים.

  6. פינגבאק: העלאווים :סיפורה של הכת הסודית והחמושה ביותר בעולם « המולטי יקום של אלי אשד

  7. מאת צבי מזאל:‏

    שלום רב,
    לפני מספר שבועות פירסמו 100 אינטלקטואלים עלאווים בפייסבוק הודעת תמיכה ב"אנתיפדת החרות" של העם הסורי וקראו לבני עדתם להשתתף בהפגנות נגד אסד. זה נראה כתחילה של הדברות של עלאוויים עם הסונים לקראת נפילתו של שלטונו של אסד. נראה שהודעה זו לא זכתה להדים, אך האם לא יתכן שעלאוווים מנסים לפתוח בדיאלוג עם הסונים לקראת היום שלאחרי?

    בברכה,

    צבי מזאל

  8. מאת אלי אשד:‏

    תודה לצבי מזאל שגריר ישראל לשעבר בשוודיה .
    אותי מעניינת תגובתו של המשורר הערבי החשוב ביותר היום אדוניס שהוא ממוצא עלאוי לגבי כל האירועים האלו.אדוניס הוא גולה מסוריה לאירופה.
    כבר בקרוב יתקיים פרוייקט מיוחד באתר זה לכבוד אדוניס העלאווי הבולט ביותר שבמאה העשרים ( ביחד עם האסאדים ). .

  9. מאת אלי אשד:‏

    כדאי לציין שעל פי אמנות שונות שעליהן חתומה ישראל אם מגיעים אליה פליטים ממדינה שכנה היא מחוייבת לקבל אותם.
    עכשיו יש כאן בעיה :
    היה ומצרים תתמוטט נניח בעתיד הלא רחוק ויגיעו משם גלי פליטים האם אנחנו מחוייבים לקבל המוני אנשים שעלולים להתגלות כמוסלמים סלפים רצחניים?
    ההיגיון אומר שלא אבל עדיין יש אמנות חתומות.
    הפיתרון שאני יכול לחשוב עליו במקרה כזה הוא לישב אותם בסיני תחת פיקוחנו.
    הבעיה פשוטה יותר לגבי העלווים.
    והיה ומגיע גל עלווים מסוריה שסובלים מאיום השמדה בידי הסונים והשיעים כי אז על פי אמנות חתומות אנחנו מחוייבים לקבל אותם. ולהזכיר יש לנו מחוייבות מוסרית לסייע לכל קבוצה שמאויימת בהשמדה מסיבות דתיות -אידיאולוגיות.
    נזכיר שלמרות שהעלאווים לחמו כנגדנו כסורים וערבים טובים, הרי הם גם שמרו תמיד בקפדנות על כל הסכם שחתמו איתנו ומילתם התגלתה תמיד כשווה את משקלה בזהב.
    זה לעומת מילתם של המוסלמים הסונים והשיעים שמילתם לטווח הארוך אינה שווה הרבה בגלל תקדימים שונים שיש בקוראן לגבי האפשרות להפר הסכמים עם כופרים וכו.
    העלאווים יוכלו לשמש כלוחמים בגבולות עבורנו כנגד כל אותם מוסלמים שברגע זה מתכננים את השמדתם.
    זאת בהתאם לפסיקה של איבן טומיה מימי הביניים שכעת מופצת בכל רחבי העולם האיסלאמי.

  10. מאת אלי אשד:‏

    אם אני הייתי עורך דין עלאווי כי אז הייתי מתחיל עוד אתמול להגיש תביעות בבתי משפט שונים בעולם כנגד כל מי שמפיץ את הפסיקה הנ"ל של אבן טומיה כפסיקה המעודדת רעיונות של רצח עם . וזאת בהתאם לתקדימים שנקבעו בבתי המשפט הבילאומיים כנגד אידיאולוגיים נאציים והאידיאולוגים של רצח העם ברואנדה ובקמבודיה .
    כל בלוגר וכל עיתון שמפיץ את הפסיקה הזאת אפשר לתבוע אותו מיידית במקומות שונים בעולם כמי שמעודד אידיאולוגיה של רצח המוני.

  11. מאת אליהו גליל:‏

    מאמר מרתק, אלי.
    מה לדעתך תהיה ההשפעה של טבח בעלוואים או גירושם מתחומי סוריה על מדיניות סוריה כלפי ישראל?
    האם אסד לא ביקש להיות יותר סוני מהסונים בהתנגדותו לישראל, ושמא הסונים לכשיעלו לשלטון ימתנו את התנגדותם לישות הציונית?

  12. מאת אלי אשד:‏

    הלוואי שבסוריה יעלה משטר דמוקרטי מתון כלפי ישראל .
    בשטח נראה לי שמה שהולך להיות אחרי הפלת אסאד זה עליית משטר סוני קיצוני אכול שנאה מיוחדת למיעוטים בגלל מעשי הטבח האחרונים. זה לאור התקדים של מה שקרה במצרים .היתרון היחיד של משטר כזה מבחינתנו יהיה שהוא ככל הנראה יהיה אכול עויינות גם לאיראן שאנשיה סייעו למשטר אסד. זה יועיל לנו אולי בטוח הקצר.
    אבל לטווח הארוך גם זה לא מועיל לנו המשטר הזה יהיה אנטי ישראלי קיצוני וההבדל בינו ובין משפחת אסד יהיה שהוא לא יקיים שום הסכם ומילתו לא תהיה שווה דבר.
    פיתרון אפשרי כנגד משטר כזה זה להשאיר אותו במאבק בלתי פוסק כנגד המיעוטים בסוריה שהוא יאיים עליהם בהשמדה ( על פי פסיקת איבן טומיה ) והם יאיימו עליו.דהיינו להביא לחלוקתה של סוריה.
    היום כבר לא נעים להגיד ,אבל זה דווקא נראה שבני משפחת אסד צדקו במשטר החילוני "העל עדתי " שהקימו בסוריה.
    מכיוון שבני העדות השונות שם שונאים כל כך זה את זה ואינם מסוגלים לחיות ביחד ,אז עדיף שיתחלקו

  13. מאת אלי אשד:‏

    והנה מאמר מעניין באנגלית של אליוט ג'אגר על העתיד האפשרי של העלאווים
    :Whither the Alawites

    http://www.jewishideasdaily.com/content/module/2012/1/20/main-feature/1/whither-the-alawites

  14. מאת אלי אשד:‏

    נוסיף עוד דבר :אם יתאמתו החששות ויתברר שיש אידיאולוגים ופעילים צבאיים ופוליטיים איסלאמיים שיפעלו ליישם את דברייו של אבן טומיה מבימי הביניים על הצורך להשמיד את העלאווים ,כי אז על מערכת המשפט הבינלאומית לפעול בזמן הקצר ביותר האפשרי על מנת לדאוג שהאנשים האלו ועוזריהם יוכרזו כפושעים בינלאומיים שיש להעמידם לדין בבית המשפט הבינלאומי בהאג .
    אולי זה לא ימנע חזרה על פשעים מהסוג שבוצעו ברואנדה ובקמבודיה ,אבל לפחות אפשר יהיה לדאוג שהאחראיים לא ימלטו לבסוף מעונש
    מובן שבמקביל יהיה צורך לבצע ענישות מקבילות של מבצעי מעשי הטבח ההמוניים בסוריה של היום ללא משוא פנים . .

  15. מאת אלי אשד:‏

    "ראש השב"כ לשעבר, ח"כ אבי דיכטר מקדימה, התייחס היום באירוע "שבתרבות" לנעשה בסוריה והזהיר כי "ברגע שהשלטון בסוריה יתמוטט אנו צפויים להיות עדים לטבח המוני בשני מיליון אנשי העדה העלווית. זו הולכת להיות נקמה על מעשי הטבח של משפחת אסד, של האב חאפז והבן בשאר.

    "עם נפילתו של אסד בשבועות הקרובים, יתחיל הטבח בעלווים. בני העדה יברחו לכל עבר, הבריחה תתרכז בין טורקיה וישראל", הוא טען, ואמר שעל הצבא "להיות מוכן לתרחיש בו מאות אלפי עלווים דופקים על גדרות ישראל ברמת הגולן ובגבול הכפר רג'ר".
    ראו מקור כאן

    מתקרבים לאסד
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4188103,00.html
    נוסיף על זה שמן הסתם אין מה לייעץ לשלטונות הצבא שיש לקוות שכבר מתארגנים לאירוע הצפוי.
    בכל אופן לי נראה שיש למנות כבר עכשיו את ראש הכפר העלאווי בגולן ראג'ר כאיש קשר עם הפליטים שצפוי שיגיעו גם לישראל ולהתכונן לבנות להם מקומות מגורים ליד הכפר שאולי יהפך כעת לעיר.

  16. מאת אלי אשד:‏

    והנה שתי תגובות רציונליות בודדות מאלו שפורסמו ב"YNET בתגובה על הצהרתו של אבי ריכטר לגבי הפליטים העלאווים :
    :
    "הכפר ע'גר הוא כפר עלאוי יחיד במרחב – הוא כבר בשליטה ישראלית והוא גובל בלבנון ולא בסוריה… אין שום סיכוי שעלאוי מסוריה יעבור ללבנון יחצה את המרחב בשליטת צבא לבנון ואח"כ את המרחב בשליטת חיזבאללה כדי לחדור לישראל מכיוון ע'גר.
    העלאוים נמצאים מצפון ללבנון – ושולטים עדיין ברוב המדינה – במקרה של נפילת המשטר בדמשק הם יסגו לכיוון המחוז שלהם בצפון מערב סוריה.
    גם אם המורדים יצליחו לסלק אותם מהערים הסוניות. יקח זמן רב עד שהמורדים יצליחו להתארגן ולכבוש את המחוז העלאוי.
    במקרה שזה יקרה ההגירה העלאוית תהיה בעיקר לגבול התורכי ואם הוא יסגר אז באוניות לרחבי הים התיכון ובעיקר לאיי יון וקפריסין או לרוסיה ואיראן."

    ותגובה אחרת של אחד אבי א:"
    העלווים יעדיפו לברוח ללבנון ירדן טורקיה ועירק לפני שיחשבו לברוח לישראל.
    לסוריה גבול ארוך עם 4 מדינות מוסלמיות בהן יוכלו לקבל מקלט וסיוע והמקום אחרון אליו ימלטו יהיה ישראל ולכאן יגיעו מעטים ביותר שדרכם לשאר הגבולות תחסם , לא מאות אלפים לא עשרות אלפים ואף לא אלפים.
    אלו המציירים את התרחיש אודות מאות אלפי סורים עלווים המבקשים מקלט בישראל אינם אלא הזויים שאינם מבינים מאום בהלך הרוח הסורי ".

    נשאר אם כך לראות מי צודק :ריכטר ( והרמטכ"ל גנץ) או שני המגיבים בYNET,/
    הערכתי היא שיהיו פליטים עלאווים שיגיעו לישראל גם אם לא במספרים עצומים בגלל הסיבות שצויינו בתגובות של המרחק בין איזוריהם וישראל.

  17. מאת אלי אשד:‏

    משהו ממה שצפוי לנו מהמדינה הסונית שלאחר בשאר אסד אפשר לשער מהראיון הזה עם אחד המורדים הסונים באסד
    אחד סגן חסן שאומר לכתב הישראלי בסיום הראיון "הקצין הסורי שערק מדבר::
    "במהלך השיחה בינינו יש מסר אחד שחשוב לו במיוחד להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "שהציונים לא יחשבו שאחרי שהשלטון יתחלף אנחנו נוותר על החרב. הגולן והמדינה הציונית עדיין מוגדרים כ'דאר אל חרב' (שטח המלחמה). אחרי שנשחרר את סוריה מידי המושחתים, נהיה חזקים יותר לעמוד מול היהודים".
    0 המקור כאן )
    http://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-6807c1e6e4d5531006.htm
    אין שום סיבה לדעתי לזלזל בדבריו של הסגן שמתכוון לכל מילה ויש כל מקום לחשוב שהוא משקף את דעת שאר עמיתיו המורדים באסד. .
    וכדאי לצטט בהקשר זה גם את דבריה של המגיבה "אלאווית וסונית "בYNET
    שכותבת
    "לדעתי מה שיקרה שסוריה תתחלק ל2 מדינות. אסד ימשול במדינה קטנה בצפון מערב סוריה , ושאר סוריה תהפך לדמוקרטיה איסלמית סונית שונאת ומסוכנת מאוד לישראל!"

    • מאת אוהל:‏

      נראה שהפיצול הכרחי ודווקא מועיל לישראל. העלוואים , הנוצרים והדרוזים הם שותפים נוחים יותר למזרח התיכון.
      במקרה של התקפה סונית, יש לכבוש את השטח ולהגלות את האוכלוסיה הסונית לעיראק. אחרת מדובר פה בסכסוך שימשך עשרות או מאות שנים.

  18. מאת צבי מזאל:‏

    התגובה של אדוניס פורסמה הבוקר ביומון אלשרק אלאווסט על בסיס דיווח של סי"צ מתוך כתב העת האוסטרי "פרופיל". אדוניס מגנה את האופוזיציה הסורית ואת האביב הערבי ומתנגד להתערבות המערב. נראה שבכך הוא הפסיד את פרס נובל, אבל הוא אדם אמיץ.

    הנה הקישור
    http://www.aawsat.com/details.asp?section=4&article=663166&issueno=12129

  19. מאת אלי אשד:‏

    נחשוף כאן ש"יקום תרבות " מתכונן לפרסם בקרוב עצומה בעברית אנגלית צרפתית וערבית הקוראת לוועדת פרס נובל לתת את הפרס השנה לאדוניס שמזה שנים מועמד ואף פעם לא זוכה. ונעשה זאת גם אם אדוניס יהפך ללחלוטין "לא פוליטיקלי קורקט"
    זה משום שהוא ללא ספק גדול המשוררים הערביים במאה העשרים וגם לוחם אמיץ לב לשלום ואחווה בין עמים.
    כמה משוררים חשובים כמו רוני סומק ( שהוא ידיד אישי של אדוניס ) כבר הודיעו שיחתמו אבל כל מי שרוצה לחתום מוזמן להודיע לאתר "יקום תרבות " או לי אישית .
    ולמה אנחנו מחכים עם פרסום העצומה ?
    הוצאת "קשב " של רפי וייכרט אמורה להוציא לאור בקרוב קובץ שירים מתורגם חדש של אדוניס בעברית.
    ברגע שהקובץ יצא לאור נפרסם את העצומה.
    גם אתה מר מזאל מוזמן לחתום.

  20. מאת אלי אשד:‏

    האם כדאי לנו לתמוך בהפלתו של בשאר אסד בסוריה ?
    הנה מאמר מעניין בנושא של יהודה דרורי שפורסם ב"עיתון בן עזר":

    למה אנחנו לא מתערבים בסוריה
    מאת יהודה דרורי
    קראתי, שמעתי וראיתי בתקשורת מאמרים רבים העוסקים בנעשה בסוריה בכלל, מעורבות רוסיה ואיראן בפרט וגם בשאלה: מדוע ישראל יושבת בצד ולא מתערבת?
    לפני כ-6 חודשים, כאשר התחילה המרידה בסוריה במסגרת ה"אביב הערבי", כתבתי פה מאמר ובו טענתי שאל לנו להתערב בסוריה, ויותר מזה, אולי אפילו שנייחל לשרידותו של אסד. עם כל הרע באסד, מהיותו בן-ברית של איראן והחיזבאללה – אנחנו רואים כיצד הוא (ואביו לפניו) שמרו בדקדקנות רבה את הסכם שביתת הנשק איתנו שנחתם בשלהי 1973. כמעט 40 שנה (!) – ללא תקריות גבול וללא לחץ בינלאומי משמעותי לרדת מרמת-הגולן.
    הוא שתק אפילו לאחר שהכנסנו לו לאחרונה מכה כואבת בהשמדת הכור האטומי הסודי שלו. הוא גם לא התערב נגדנו במלחמת לבנון השנייה כי זכר שאביו חטף מהלומות רציניות במלחמת לבנון הראשונה.
    סוריה היא מדינת עולם שלישי קלאסית. חוץ משכבת אוכלוסייה מאוד צרה, העוני הוא השולט, הכלכלה על הפנים, אין מספיק מים אפילו לשתייה (ולכן גם החקלאות נהרסה). תעשיות בודדות קיימות, הסכנה הקיומית מרחפת באופן תמידי על המיעוט השולט, על האליטה העלאווית. ציודו של הצבא הסורי מיושן ברובו כך שאסד נשען על טילים בלבד להרתעה, כאשר הוא יודע שטילים לא מנצחים קרבות ולא מלחמה.
    נפילת שלטון אסד בסוריה (יחד עם כל השלטון העלאווי) יביאו לא רק לשפיכות דמים נוראית בסוריה ולהתפלגותה לפרובינציות אתניות – אלא יביאו גם את השלטון הסוני (את אל-קעידה) – לגבולנו הצפוני ברמת-הגולן, ומכאן שניתן להניח בבירור, שתקופת השקט שידענו שם כ-40 שנה תחדל מלהתקיים.
    לאלה האומרים שזה יהיה טוב לישראל אם אסד יסולק, כי זה ינתק את איראן מסוריה, מלבנון ומהחיזבאללה – נזכיר רק, שכאשר זה נוגע לשנאת ישראל ולאלימות נגדה, הסונים והשיעים שוכחים את היריבות ביניהם ומשתפים פעולה במרץ רב (ראה כיום את שיתוף הפעולה של איראן והחיזבאללה עם החמאס הסוני ברצועת עזה).
    שרידותו/"נצחונו" של אסד בדיכוי המרי הנוכחי, יבטיחו לנו סוריה חלשה ומפורדת לעוד שנים רבות (וזהו אינטרס ישראלי ברור), ומצד שני ייתן לחיזבאללה ביטחון בעמדותיהם בלבנון, וימנע שם מלחמת אזרחים שהיתה לבטח פורצת שם (ומסכנת את מדינת ישראל) – זאת אם אסד היה נופל, וצינור האספקה האיראני לחיזבאללה היה נחתך.
    כל התערבות ישראלית בסוריה, לצד זה או אחר – רק תחזק את הצד שבו לא נתמוך ותשבש את "הפתרון הטבעי" המתגבש בסוריה בימים אלו, ואשר נוכח מעורבות איראן, רוסיה וסין לטובת העריץ – מבטיח למעשה את המשך שלטונו של אסד.

  21. מאת אלי אשד:‏

    מאמר של מרדכי קידר לגבי הנעשה היום בסוריה .כדאי לשים לב למה שהוא אומר לגבי העלאווים :

    סוריה המחולקת נחלקת
    מאת מרדכי קידר
    סוריה מחולקת ל-14 מחוזות אדמיניסטרטיביים, המשקפים את החלוקה הדמוגרפית של האוכלוסיה:

    העלווים במערב: במחוזות לטקיה וטרטוס – הרי אנצאריה, ההרים שהעלווים חיו בהם כאלף שנה.

    הכורדים בצפון: במחוז חסכה.

    הדרוזים בדרום: במחוז סווידא – הר הדרוזים (ג'בל אלדרוז).

    הבדווים במזרח: במחוז דיר א-זור.

    מחוז חלבּ נמצא בצפון המדינה, ומחוז דמשק, הכולל את מחוז העיר דמשק והמחוז הכפרי שסביבה – בדרומה.

    בעקבות קריסתו של השלטון המרכזי, עשויה סוריה להתפצל על פי עדותיה, וחלוקה זו תהיה דומה למדי למפת החלוקה האדמיניסטרטיבית: שישה מחוזות עיקריים, ואילו שאר המחוזות יהיו עצמאיים או אוטונומיים גם הם, או שכל אחד מהם יצטרף, כולו או חלקו, לאחד המחוזות שהוזכרו לעיל, וחלק אחר ישמרו על קשר פדרטיבי כלשהו.

    הדרוזים בדרך לעצמאות

    מול הגולן נמצא כיום מחוז קוניטרה. ייתכן שמחוז זה יתאחד עם מחוזות דרעא ודמשק, ומול ישראל תהיה מדינה שמרכזה העיר דמשק. ספק רב אם מחוז סווידא הדרוזי יצטרף אליה, שכן סביר להניח שהדרוזים יכריזו על עצמאות. ב-1925, כאשר נודע להם שהמנדט הצרפתי מתכוון להכניסם למסגרת המדינה הסורית, הם פתחו במרד שנמשך כמה חודשים, בהנהגתו של סולטן באשא אלאטרש, שפסלו מפאר את הכיכרות בכפרי הדרוזים כשהוא רכוב על סוס אציל וחרבו שלופה בידו, ותמונתו תלויה על הקיר בכל בית דרוזי.

    העלווים מתחמשים

    בסוריה חיים כשני מיליון עלווים, המהווים 10 אחוזים מאזרחי המדינה. מקום מושבם המסורתי הוא הרי אנצאריה – המשכם הטופוגרפי של הגליל הישראלי והרי לבנון. בהרים אלה מתגוררים בעיקר מיעוטים דתיים ועדתיים: דרוזים, נוצרים, עלווים ושיעים, כי היות שהרוב המוסלמי הסוני של האזור רדף אותם, ההרים היקנו למיעוטים אלה מסתור ומחסה: במערות שבהרים קל להתחבא, קשה להניע צבא גדול, וקל לתושבי המקום לחסום דרכים בדרדור סלעים ועצים.
    העלווים, הנחשבים כופרים באיסלאם, נרדפו עד צוואר, עד שנגאלו ממצבם העלוב על ידי המנדט הצרפתי שחימש אותם, צייד אותם ומינה אותם לחיילים וקצינים. לאחר מהפכת הבעת' ב-1963, ובעיקר מאז שצלאח ג'דיד תפס את השלטון ב-1966, עברו עלווים רבים להתגורר בערים – בחלב, בחומס, בחמאה ובעיקר בדמשק – ובהן הם גרים בשכונות משלהם.
    בעקבות הנפילה הצפויה של השלטון העלווי הם ייאלצו לברוח משכונותיהם, בשל שנאתם של המוסלמים אליהם ורצונם לנקום בעלווים על עשרות שנות דיכוי, שהתגבר בשנה האחרונה לממדים נוראים. חלקם יברח לחו"ל, ורובם יברחו להרי אנצאריה, שבהם התגוררו בעבר. בשבועות האחרונים מזרים המשטר בסוריה להרי אנצאריה כמויות גדולות של נשק ותחמושת, כדי להתבצר בהרים אלו לאחר המנוסה הגדולה.

    הכורדים בדרך לאיחוד

    מקום מושבם המסורתי של הכורדים הוא אזור חסכה שבצפון סוריה, אך לאורך השנים היגרו רבים מהם לערים, בעיקר לחלבּ ודמשק.

    היחסים ביניהם ובין הערבים מבוססים על שנאה הדדית. הכורדים חולקו לארבע מדינות: טורקיה, סוריה, עיראק ואיראן. בעיראק הם עצמאיים כמעט לחלוטין, בעוד שבסוריה הם מדוכאים, בעיקר מאז שהוקמה סוריה ב-1943. לרובם אין אזרחות, ולכן אינם יכולים לזכות במשרות ממשלתיות, ואינם זכאים לשירותי בריאות וחינוך. השלטון אינו מכיר בלשונם ובתרבותם, וכל הישגיהם לאורך השנים הם תוצאה של הפגנות שחלקן היה אלים, ושל "קניית" חסדו של השלטון.

    הכורדים בסוריה כבר מריחים את ריח החירות מהשלטון הערבי, והם מקיימים מגעים עם אחיהם בעיראק המסייעים להם בדרכם לעצמאות.
    המאמר התפרסם במגזין "מראה" 186 וכן בעיתון "מקור ראשון".

  22. מאת אלי אשד:‏

    גיא בכור ברשימה מעניינת על המצב בסוריה :
    ד"ר גיא בכור

    ביום שבו אסד נופל

    ( פורסם לראשונה בגלובס)
    ביום שבו אסד נופל, 3 מיליון עלאווים בסוריה הולכים לגורל של שחיטה וטיהור אתני; אם היינו מחזירים את הגולן כל האלימות הזו היתה נופלת על תושבי הצפון.

    ד"ר גיא בכור בפרשנות ל"גלובס" על המצב בסוריה: רוסיה שלחה נושאת מטוסים להגן על אסד, בריטניה וצרפת מחמשות את מתנגדיו. הדם ימשיך לזרום.

    למה אין עדיין הכרעה בסוריה? התשובה מצמררת באכזריותה: מי שיפסיד – יישחט. אם אסד מרים ידיים, או לחלופין מקבל את הצעת הליגה הערבית (בתמיכת ארה"ב) להעביר את השלטון לסגנו, פארוק א-שרע הסוני, המשמעות היא שהעלאווים, 2-3 מיליון איש, ישלמו מחיר נורא. ואם המורדים יפסידו, הם אלה שיישחטו באכזריות רבה לא פחות.

    זו הסיבה שאין אפשרות לסיים בפשרה כלשהי את הסכסוך הזה, משום שלא מדובר כאן במנהיג, אלא בעדה שלימה. בעצם, בברית המיעוטים, ששלטה בסוריה מאז 1970: העלאווים, הדרוזים והנוצרים. הם כולם ישלמו מחירים איומים, עד כדי השמדה, טיהור אתני וגירוש. לאף אחד בסוריה אין המותרות להפסיד, הם נלחמים כולם עם הגב אל התהום; הם נלחמים על חייהם.

    הסוף ברור: ברית המיעוטים בראשות העלאווים לא תוכל להמשיך לשלוט בסוריה, והרוב הסוני דורש את מקומו הראוי. אבל עד שזה יגיע, מרחץ הדמים יכול להימשך עוד תקופה ארוכה, כל עוד אין התערבות בינלאומית במדינה כפי שהיה בלוב, ורוסיה וסין דאגו ודואגות שגם לא תהיה התערבות כזו.

    בעצם, יש כבר מעורבות בינלאומית: נושאת המטוסים הרוסית "אדמירל קוזניצוב", יחד עם לפחות צוללת גרעינית רוסית אחת, כבר עוגנות בנמל טרטוס הסורי, לטובת אסד. המסר הוא הרתעתי כלפי נאט"ו, ארצות הברית או טורקיה: פגיעה באסד תיחשב כפגיעה ברוסיה.

    אסד, שהבין כבר בשבוע שעבר שהעורף שלו מוגן צבאית ודיפלומטית, פתח במרחץ דמים. הוא מבין שהצבא הסדיר שלו מתקשה לבצע את המשימה, ולכן הוריד למערכה את הקלף החזק ביותר שלו, אך גם האחרון: "המשמר הרפובליקני", יחידת העילית העלאווית של הצבא, המיומנת והמצוידת ביותר, יחד עם שלוש דיוויזיות עלאוויות, או עם רוב עלאווי נאמן: השלישית, הרביעית (בפיקוד אחיו מאהר) ודיוויזית רגלים.

    אלה מפציצים ללא רחם בחומס, ובמבואות המזרחיים של הבירה דמשק – והודפים משם את המורדים על צבאם. הצבא העלאווי של אסד מונה כ-30 אלף איש, עם טנקים מתקדמים, תותחים וטילים. לשום יחידה של הצבא הסורי אסור היה, עד היום, להיכנס למרחב דמשק, חוץ מ"המשמר הרפובליקני", ועכשיו מוציא אסד את הכוחות הנאמנים האלה מדמשק החוצה.

    צבא סוריה החופשית מוצא מקלט בטורקיה ולפי דיווחים מערביים, המודיעין של צרפת ובריטניה מאמן ומחמש אותו. ללא התערבות בינלאומית ממשית יתקשו המורדים להפיל את אסד, שמתכנן להתבצר לבסוף במרחב דמשק המוגן.

    המשטר הסורי היסווה היטב את השנאות והתיעוב ההדדי בתוך המדינה, כאשר כלפי חוץ טען שאין עוד עדות בסוריה, וכי כולם סורים. לא מעט בישראל גם קנו את מצג השווא הזה. כעת, תיבת פנדורה העדתית נפתחה והכל זינק החוצה – בלי יכולת לשוב פנימה. כך גם קורה בעיראק, וכך גם צפוי שיקרה באיראן, המפולגת ומשוסעת בעשרות עדות, דתות ומיעוטים המתעבים את המשטר המרכזי שם.

    בישראל עוקבים בהשתאות אחרי האכזריות הסורית, משני הצדדים; הרי במשך כמה עשורים סיפרו לנו שמשפחת אסד היא "הפרטנר" שלנו לשלום. למזלנו, לא קנינו את האשלייה הזו ועכשיו אנחנו רואים את האכזריות של המשטר הזה, את שקריותו ואת התיעוב שחש כלפיו העולם הערבי.

    הרי סיפרו לנו ששלום עם משפחת אסד יביא את יתר העולם הערבי, וכעת כל האשליות מתרסקות. למזלנו, הגולן נשאר בידיים ישראליות, וכך גם ימשיך להיות, כי אם האיזור היה מועבר לסוריה, השלטונות היו מיישבים שם מיליון תושבים, וכל מרחץ הדמים העדתי היה גולש מהגולן המיושב בסורים לעבר צפון ישראל.

    הרבה לקחים יש בטרגדיה הסורית כלפי החברה הישראלית, תוך התפכחות אכזרית מאשליות. לפחות איננו משלמים הפעם את מחיר הסכסוכים הפנים-ערביים. התפקיד שלנו הוא להביט על המתרחש מבחוץ, ובשום אופן לא להתערב, שכן כל התערבות, אפילו מילולית, עלולה להסיט באופן מלאכותי את האש לעבר ישראל. אין זה סכסוך שלנו; את הגבולות יש לאבטח היטב, ולתת ל"אביב הערבי" סביב, אותה הבטחה מדומה, להמשיך וללבלב לו.

  23. מאת אלי אשד:‏

    חוקי המזרח התיכון

    על האכזריות: הצאר האחרון, ולקח המלחמה הטוטאלית במזרח התיכון
    מאת ד"ר גיא בכור

    חוקי המזרח התיכון

    על האכזריות: הצאר האחרון, ולקח המלחמה הטוטאלית במזרח התיכון

    ניקולאי השני, הצאר הרוסי הגדול, זה ששלט "בחסד האל" (Gratia Dei) אהב את ההמצאה החדשה של אז, להצטלם. הוא ורעייתו, הקיסרית אלכסנדרה, על חמשת ילדיהם – אולגה, טטיאנה, מריה, אנסטסיה ואלכסיי, הופיעו על אלפי תמונות. המצאת הראינוע איפשרה להם להופיע על הבד בבתי הקולנוע, וכך העלו את הפופולאריות שלהם.

    אלא שמהפכת פברואר 1917, שלוותה בהפגנות אלימות של מאות אלפים ובשביתות, אילצה את הצאר לפרוש, ובכך באו לקיצם 300 שנות שלטון בית רומאנוב ברוסיה. בהתחלה שוכנו בני המשפחה בארמון אלכסנדר המפואר, שבסנט פטרבורג. באוגוסט 1917 הועברו לסיביר, שם חיו באופן סביר, ושם גם נשארו במהלך מהפיכת אוקטובר הבולשביקית. בנובמבר 1917 הועברו על ידי השלטון הבולשביקי ליקטרינבורג שבהרי אורל בתנאי עליבות מחפירים. בלילה שבין 16-17 ביולי 1918 הורדו כל בני המשפחה אל מרתף הבית שם שהו, והוצאו להורג בירייה, כולל הרופא שלהם וכמה משרתים. הצאר ניקולאי השני (1868-1918) הפך בכך לצאר הרוסי האחרון.

    מאז שררה תעלומה היכן גופותיהם. רק בשנת 1991 נתגלו הגופות וזוהו בוודאות באמצעות בדיקות DNA, אך שתי גופות של ילדים היו חסרות. אלה נתגלו רק בשנת 2008 בקרבת מקום. כל בית רומאנוב האחרון נתגלה, והתברר סופית שהטענה שהנסיכה אנסטסיה ניצלה, היתה שקר.

    מדוע הוצאו להורג הרומאנובים חסרי האונים? מדוע לא איפשרו להם לצאת לגלות, כמו בתי מלוכה אחרים שהופלו? בגלל תפיסת המלחמה הטוטאלית. הבולשביקים פחדו שבית רומאנוב יחזור וישלוט, והדרך שהם העדיפו היתה לרמוס את הגחלים האלה באופן בלתי הפיך. התפיסה הזו אמרה שאסור להתעלם מן האוייב גם כשהוא חלש, משום שיבוא היום והוא ייהפך שוב למסוכן. כך בדיוק התנהגו בלוב כלפי קדאפי ואנשיו, כך רוצים ההמונים במצרים להתנהג כלפי חוסני מובארק, וזה מה שממתין גם לבשאר אלאסד, והוא יודע זאת. זוהי המלחמה הטוטאלית.

    העולם המודרני שלאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה חשב שתפיסת המלחמה הטוטאלית הסתיימה, עם הקמת האו"ם על מוסדותיו, ההזויים לפעמים, עם קביעת חוקות, ועם מגילות זכויות האדם. שואת היהודים הטוטאלית היתה אחד המאיצים להקמת מוסד האו"ם.

    אלא שהמלחמה הטוטאלית שבה ומרימה מאז את ראשה המכוער בכל פעם מחדש: וכי לא היתה מלחמת העצמאות שלנו מלחמה טוטאלית, שבה אם היינו מפסידים היינו מושמדים? וכי לא היתה מלחמת ששת הימים מלחמה טוטאלית מבחינתנו? מלחמת וייטנאם? קוריאה? המלחמות האיומות אך הנשכחות באפריקה? בוסניה וגרורותיה? ועכשיו הגיעו תימן, לוב, סוריה ויהיו עוד מדינות ערביות בדרך, והחזירו את צורת הלחימה הזו בכל תפארתה המזוויעה.

    בשאר אלאסד יודע שאם יפסיד – יישחט. העלווים ובעלי בריתם הדרוזים, הנוצרים והטורקמנים שבסוריה יודעים שאם יפסידו – יישחטו. ומנגד המורדים יודעים שאם יפסידו – יישחטו. איזה לקח נורא. מה דינו של המנצח לא ברור, אך ברור מאוד מה דינו של המפסיד. מלחמה טוטאלית כזו היא לכן לא על אידאולוגיה או על יעדים פוליטיים, היא על עצם הקיום.

    מלחמה טוטאלית קובעת שאסור לנהוג ברחמנות, ויש למחוק את האוייבים עד לאחרון שבהם. הכלל הוא: עשו לאויביכם בדיוק את מה שהם היו עושים לכם. מלחמה טוטאלית קובעת שאסור לכן להשאיר לאוייב תקווה, משום שיבוא היום והוא ינקום, אפילו אם הוא כיום חלש. כך התנהלו מלחמות אנושיות במשך אלפי שנים, וכך חזר המזרח התיכון למגדירים הקמאיים ביותר של תורת הלחימה: הכנעה מוחלטת של האוייב, ולא רק כיבוש יעד. אין זו עוד מלחמה "בעצימות נמוכה", ההיפך, זו מלחמה בעצימות הגבוהה ביותר שניתן. זו התרסה.

    במלחמה טוטאלית, כפי שקבע זאת קלאוזביץ, כל אמצעי הלחימה משתתפים וכל המשאבים, ואנחנו נוסיף גם הגרעיניים, ומכאן החשש העולמי שאיראן גרעינית תחייב גם את סעודיה, טורקיה, מצרים ומדינות נוספות להתגרען מיד. כן, הגרעין השיעי מאיים קודם כל, ואולי בעיקר, על הסונים. כיוון שהלהט האידיאולוגי-דתי בכל צד הוא גדול, כל צד חושב שאלוהים נמצא לצידו, ולכן מותר לו גם הכל, "בחסד האל".

    המוזר הוא שהצאר ניקולאי השני לא היה רק קורבן של מלחמה טוטלית, אלא שהוא עצמו גם גרם לכזו. הכרזת הגיוס הכללי, עליה הורה בחוסר הבנה ביולי 1914, הביאה להכרזת מלחמה גרמנית, ולכניסת רוסיה למלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914. הנזקים לרוסיה היו עצומים.

    הירייה הראשונה: כללי ניהול המלחמה המודרניים, דהיינו אוכלוסייה מחוץ לתחום, הכנסה של גורמים ניטראליים כמו הצלב האדום, סיוע הומניטארי, האמנות הבינלאומיות של ז'נבה, איסור מעשי טבח – כל אלה אינם קיימים עוד. בסוג כזה של מלחמה אין הבדל בין חיילים, לוחמים ואזרחים. כולם משתתפים; כולם הורגים ונהרגים.

    הירייה השנייה: מה שהיה בעבר מיועד בעיקר נגד ישראל, דהיינו מלחמת חורמה, מופנה היום אל פנים העולם הערבי. גיוס החובה, שהופנה כנגד ישראל הופך לחרב פיפיות של המדינות הערביות, שכן גיוס כזה כולל את כל סוגי האוכלוסייה העויינים זה לזה, וכך לכולם יש נשק. החרב שהיתה מופנית החוצה, מופנית עכשיו פנימה, ומאכלת את עצמה.

    הירייה השלישית: המוסדות הבינלאומיים ובעיקר האו"ם אינם רלבנטיים עוד, משום שתמיד יהיו מעצמות שיתמכו במי מהצדדים. תפיסת "השלום", כפי שאמנת האו"ם מנסה לקדם, הופכת למגוחכת, כלי לשימוש בידי הצדדים הנלחמים. הדיפלומטיה הופכת לחסרת אונים, הסנקציות לחסרות שיניים.

    הירייה הרביעית: בסוג מלחמה כל כך אכזרי, אסור להתערב, משום שאז המתערב מושך לעברו את האש החורכת, שאין לה גבולות. במלחמה שבה אין שיקולים הומניטאריים, מחוות כאלה ייתפסו כאקט מלחמתי על ידי מי מהצדדים. הומאניטארי בסוג מלחמה זה הוא לעיתים קרובות דרך לפעול בעורמה, כפי שזה נעשה גם מולנו, בידי הפלסטינים לדורותיהם. זו הסיבה מדוע אף אחד גם לא רוצה להתערב במלחמה הטוטאלית בסוריה. הכול יודעים כמה היא איומה.

    הירייה החמישית: יש להתעלם מכל הצעה ידידותית מצד אחד הגורמים הנלחמים, שכן בחולשתו הוא ייאחז בכל דבר, כולל בשקר ובהעמדת הפנים. אחר כך כשיתחזק, מרה תהיה נקמתו. הזהירות היא מחויבת המציאות, שכן בסוג מלחמה כזה התמימים נאכלים ראשונים, והיהודים מצאו את עצמם, בדרך כלל, בצד התמימים לאורך ההיסטוריה.

    הירייה השישית: במלחמה טוטלית אי אפשר לעצור בחצי הדרך, מתוך רחמים או מתוך תקווה לפיוס, משום שבכך מחזקים את נחישות הצד השני, ומגבירים את עוינותו. מי שנכנס למלחמה כזו, אין לו ברירה אלא להמשיך. זוהי מנהרה חד סטרית, שבה אי אפשר לעצור, ואי אפשר גם להתחרט, מהרגע שנכנסתם אל המנהרה הזו.

    הירייה השביעית: מן הסיבה הזו מלחמות כאלה נמשכות שנים, משום שאי אפשר להפסיקן. מי שמפסיק – עלול לשלם בטיהור אתני ולהתחסל, ובכך משועבד מימד הזמן למלחמה. כך אירע במלחמת האזרחים בלבנון שנמשכה כ-14 שנים (1975-1989). איך מלחמה כזו מסתיימת בהיעדר הכרעה טוטלית? רק בתשישות הדדית של כל הצדדים. אין דרך אחרת, ולא יעזרו כל מאמצי השידול הבינלאומיים.

    הירייה השמינית: במלחמה טוטלית שלב המשא ומתן הוא מסוכן, שכן אז עלולים להפסיד את הניצחון החלקי שבו אחד הצדדים זכה. מן הסיבה הזו הצדדים ימנעו מלהיכנס למו"מ לפני שישיגו ניצחון מוחלט. המשא ומתן הוא חלק מטוטליות המלחמה.

    49 יהודים נרצחו בשנת 1903, ועוד 29 בשנת 1906, ובטרם מותם הם עונו ונרצחו באופן אכזרי, מאות נפצעו, ואלפי בתי עסק יהודיים נשדדו ונהרסו. בעקבות זאת כתב חיים נחמן ביאליק את שירו המפורסם "על השחיטה". הפרעות האלה הביאו למפנה ולזינוק בתולדות הציונות, וזו הסיבה מדוע היהודים נמשכו אל הקומוניסטים והמורדים נגד הצאר. כן, היהודים היו בדרך כלל הצד הנשחט לאורך ההיסטוריה. מתגעגעים?

    הירייה התשיעית: חשבנו שהמדיה החדשה תעצור מלחמות כאלה, באמצעות סרטוני יוטיוב? ההיפך, הצדדים משתמשים בסרטוני זוועה, כל אחד לגישתו, וכך הטכנולוגיה רק מאיצה את הזוועה, לא בולמת אותה. מטרת הסרטונים להטיל אימה על הצד השני, ולשתק אותו. התוצאה: אכזריות כל צד מתפרסמת ברבים, והיא רק מעצימה את אכזריות הנקם של הצד השני. המדיה מבעירה את המלחמה הזו עוד יותר, לא בולמת אותה.

    הירייה העשירית: הקביעה שיש לחסל את האוייב באופן מוחלט מופיעה כבר אצל סן טסו ב"אמנות המלחמה" שלו, מן המאה הרביעית לפני הספירה. סן טסו קבע: אסור לרחם, ואין זה עניין אישי. כך הפך אצלו, ובסוג המלחמה הטוטאלית, מושג ה"רחמים" לאוייב הקיום העצמי, ובשל כך מותרים כל מעשי הזוועה, הרצח, העינויים, האונס והטלת האימה. התפיסה הזאת קובעת ש – החסד הוא חטא; השנאה היא חיים. רחמים גוררים נקם; אך נקם מביא לשקט.

    הבעייה היא שכל הצדדים בסוריה סבורים כך, ולכן נקם מביא לנקם, בקשר סיבובי אינסופי. ככל ש"האביב הערבי" (כן אותו ביטוי אומלל המציין כבר שנה) הולך ומתפשט, כך קוראת החברה הערבית המדממת תיגר לא רק על האיזור שלה, אלא על עצם התפיסה המערבית של גבולות למלחמה. זוהי קריאת תיגר על עצם תפיסת הרציונאליות, והלקח אנושי בן מאות השנים. וכך מתאדים מעל חמישים שנות "זכויות אדם", כאילו לא היו מעולם, בחזרה אל כללי הג'ונגל ואל היצריות האפלה ביותר של האדם. המודרניות, המערביות, ההיגיון, הכול מתנדף אל מול המלחמה הטוטאלית שחזרה, ואל הרגשות העזים שהיא נושאת עימה. עכשיו אנחנו מבינים, מי שחשב שההיסטוריה הסתיימה, לא הבין דבר. הוא עצמו הסתיים בים האינסופי של ההיסטוריה, שאכזריותה פשוט אינה נגמרת.

    הלקח עבורנו? להבין מה קורה מסביב, להפנים, ולהיות חזקים.

  24. מאת אלי אשד:‏

    התשובה שלי לגיא בכור :
    אני מציע לסייע בצורה המוניטרית לשני הצדדים הנפגעים ללא משוא פנים ובשויוניות. כמובן תוך בירור מי היה אחראי למעשי הרג וטבח, הוא לא יקבל סיוע .
    תודה על כך מן הסתם לא נקבל מאף אחד אבל מתי שהוא איפה שהוא זה יחלחל ומישהו יזכור.
    איך בדיוק לבצע סיוע כזה ? אינני יודע אולי בשיטת "הגדר הטובה " של פעם ?

  25. מאת אלי אשד:‏

    בעניין זה כדאי להוסיף שמחקרים הראו שחלק גדול מבני האדם אינם מכירים תודה למי שעזרו להם בעת צרה אלא להפך עלולים לשנוא את מטיביהם יותר דווקא בגלל חולשתם שהתגלתה.
    מן הסתם כך יקרה גם עם נסייע הומניטרית לשני הצדדים במלחמת האזרחים הסורית.
    אני אומר יש להתעלם מזה.משום שהם במילא כבר שונאים את ישראל.ללא קשר אם ניתן להם עזרה הומניטרית או שלא.
    ומשום שעזרה הומניטרית יש לתת ללא קשר לתוצאות .
    וגם מתוך תקווה קלושה שאולי יהיו בין כל אלו שנסייע להם מישהם שיחושו הכרת תודה כלשהיא ואפ-שר יהיה להסתייע בעזרתם בעתיד. .

  26. מאת אלי אשד:‏

    לא לתקוף בסוריה!
    הידיעות מצטברות על מעשי הטבח שנעשים בידי משטר אסד בסוריה.לפחות 15 אלף איש נהרגו על ידי אנשיו עד כה וההרוגים גברים ונשים וילדים הולכים ומתרבים.
    האם על המערב לתקוף ולהפיל את המשטר ?
    לא.
    קודם כל זה לא יהיה דבר קל גם למדינות המערב להפיל את משטר אסד החמוש היטב היטב בכל כלי הגנה והתקפה ונשק כימי ואולי גם ביולוגי.
    שנית נניח שהיפלת את אסד גם אז רק ניכנסת לביצה עמוקה של גורמים עויינים זה לזה שיתקעו סכינים בגבו וישלחו מכוניות תופת כנגד כל גורם מערבי שיכנס לשם בטיפשותו .
    הבוץ בלבנון השכנה יהיה משחק ילדים לעומת זה.
    ואחרי שהיפלת את אסד מה אז? האם המשטר שיבוא במקומו יהיה טוב יותר ?
    ככל הנראה בכלל לא. יש לצפות למשטר סוני קנאי נקמני ורצחני.
    מה שכן אפשר לעשות עבור הסורים זה לסייע לנפגעיהם מכל צד.ובזה ישראל יכולה לסייע .אני קורא לשלטונות לסייע לנפגעים מסוריה מכל הצדדים הנלחמים ולטפל בהם בבתי חולים שלנו.
    .וזאת תוך ידיעה שלא תהיה שום הכרת טובה מצידו של אף אחד שם. .
    אבל לא להתערב במה שקורה שם מעבר לזה .שהסורים בעצמם יסדירו את עניניהם או שלא .אנחנו רק נסייע לנפגעיהם.

  27. מאמר מרתק.
    למדתי משהו חדש, תודה.

  28. מאת אלי אשד:‏

    http://pjmedia.com/spengler/2012/07/24/hopeless-but-not-syri-us/?singlepage=true
    Hopeless But Not Syri-us
    July 24, 2012 – 1:56 pm – by David P. GoldmanOver at the new Gatestone Institute, some longstanding friends and I conduct a regular electronic meeting to dissect crisis situations, and let the public read the results after we’re done. There are too many moving parts for any individual to follow, and Syria is a case in point: It resembles one of those Quentin Tarantino standoffs in which everyone has a gun pointed at everyone else. Our last exercise came to a striking conclusion: Nothing is going to happen in Syria, except more of the same. Syria will stand as a living monument to the delusions of the Democracy Exporters.

    The Turks won’t push in, because it’s a booby trap for them. The Russians won’t intervene, unless Syria’s chemical weapons are at risk of passing into the hands of terrorists who might use them against Russian targets. Bashar Assad will keep power, at least in the coastal mountains where his Alawite supporters hold sway. Syria’s Sunni majority won’t push him out because tribal and confessional differences keep them at each others’ throats.
    Among the journalists involved at the Gatestone project are David Samuels, a contributing editor at Harper’s Magazine and one of the most experienced Middle East reporters in the US; Pepe Escobar, the roving correspondent for Asia Times Online; and Rotem Sella, a correspondent for the Israeli daily Ma’ariv. Last weekend we were joined by Tony Badran of the Across the Bay blog, and a Russia expert. I helped assemble this group mainly for selfish reasons: what we came up with surprised me.

    For all the blatulating [apparently a made-up word coming from “bla bla bla.”] out of the Obama administration and such Republican establishment figures as Sen. John McCain, Syria will remain a miserable, bloody stalemate — hopeless, but not Syri-us. And that’s as good as it’s going to get. In June, I quoted Daniel Pipes’ pronouncement that “protracted conflict in Syria offers some geopolitical advantages”:

    It lessens the chances of Damascus starting a war with Israel or reoccupying Lebanon.

    It increases the chances that Iranians, living under the thumb of the mullahs who are Assad’s key ally, will draw inspiration from the Syrian uprising and likewise rebel against their rulers.
    It inspires greater Sunni Arab anger at Tehran, especially as the Islamic Republic of Iran has been providing arms, finance and technology to help repress Syrians.

    It relieves the pressure on non-Muslims. Indicative of the new thinking, Jordanian Salafi leader Abou Mohamad Tahawi recently stated, “The Alawi and Shia coalition is currently the biggest threat to Sunnis, even more than the Israelis.”

    It foments Middle Eastern rage at Moscow and Beijing for supporting the Assad regime. Western interests suggest staying out of the Syrian morass.

    No-one is going to push Basher Assad out of power, at least not out of his enclave, not while he’s got Russian support and chemical weapons.

    The Russians aren’t going to give up on Assad, and give NATO a chance to attempt another Libyan-style intervention.

    The Iranians aren’t going to go in, because the Turks won’t let them.

    The Turks aren’t going to go in, because there is massive domestic opposition to going in, and because the Turkish army doesn’t want to expose its weaknesses, and because going into Syria would open up the whole Kurdish can of worms (and also because the Saudis don’t want Turkey to go in, and Saudi Arabia is financing Turkey’s massive balance of payments deficit).

    The [Syrian?] Sunnis aren’t going to get together because they hate each other too much and are financed by different people.

    In a nutshell: Nobody is going to give ground, but no-one is going to take too great a risk to conquer the other fellow’s ground. So the civil war will go on indefinitely. And that’s not the worst thing that can happen as far as American security interests are concerned.

  29. מאת אלי אשד:‏

    האם יש סיכוי שבשאר אסאד יעביר נשק כימי לחיזבאללא?
    לדעתי נמוך מאוד קרוב לאפס אם כי כמובן הכל יכול להיות וייתכן שזה בכלל לא יהיה תלוי בו.
    למה שבשאר יעביר נשק כימי לחיזבלאלא בלבנון כשהוא צריך אותו בסוריה ובראש ובראשונה באיזור של העלאווים למקרה שהסונים המרובים יותר מבחינה מספרית יתקיפו אותו שם?
    אם נניח שהשלטון יפול מידי בשאר לדעתי שאותה פירטתי במאמר למעלה הוא יעבור לאיזור העלאווי ( וזאת דעה שאני הבעתי אותה לראשונה כאן ונראה שהכל מסכימים לה כיום ) .שם הוא יהיה נתון להתקפות מצד הסונים ואולי גם השיעים.את ההתקפות האלו ניתן לבלום עם הנשק הכימי.
    איום בהתקפה של נשק כימי על חלב ודמשק יכולה לתת לעלאווים במחוזם כמה שנים של שקט.
    אז בשביל מה להעביר את הנשק הזה לחיזבללא?

  30. מאת אלי אשד:‏

    עמוס גלבוע

    נושא הזליגה של נשק כימי וביולוגי בסוריה

    נושא הזליגה של נשק כימי וביולוגי, הפך לפתע לנושא מרכזי. דובר גם בעבר על אפשרות זאת, אך לא ברעש תקשורתי אדיר שכזה. ראשי ההנהגה של מדינת ישראל הם אלו שהעלו את הנושא לראש סדר היום, בישראל ובעולם. זליגת הנשק הכימי הסורי הפכה לאיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. השכם והערב אנחנו שומעים כי אם חיזבאללה יקבל לידיו את הנשק הכימי הסורי, יהיה זה מצב שישראל לא תוכל לחיות עמו בשום פנים ואופן. יתר על כן, גם האפשרות של מלחמה מול סוריה עלתה על הפרק. דבריו של הרמטכ"ל במסיבת העיתונאים, סליחה, בוועדת החוץ והביטחון, על פעולה נקודתית או רחבה, הציפו שרשרת של פרשנויות: האם עדיף לתקוף את השיירות המובילות נשק כימי מסוריה ללבנון או לעיראק, או שעדיף לתקוף את מחסני ומתקני הנשק הכימי וביולוגי בסוריה עוד בטרם יפלו לידי חיזבאללה או ארגונים אסלאמיים קיצונים, ובכך להסתכן במלחמה כוללת עם סוריה? ומיד הוצבה גם דילמה: אם נתקוף בסוריה, נפגע ביכולת שלנו לתקוף באיראן.

    ובכן, איני מזלזל כלל וכלל בסיכון של זליגה כימית לידיים של שונאי ישראל באשר הם. זהו סיכון שברור כשמש שצריך לעקוב אחריו מודיעינית. אבל, לדעתי יש כאן הגזמה פרועה ביותר של הסיכון, ולדבר עכשיו על מלחמה בגינו גובל לדעתי, באיוולת.

    מה הם עיקרי תפיסתי בנושא?

    ראשית, זהו סיכון אחד מתוך הרבה סיכונים הכרוכים בהתפוררות המדינה הסורית ושלטונה המרכזי החזק. ייחודו של הסיכון הוא בראש ובראשונה בתחום הפסיכולוגי. הוא מעורר פחדים בליבו של כל אדם. אני, למשל, רואה סיכון הרבה יותר מוחשי וברור מהאפשרות (בלי להעריך את סיכויי הסתברותה) – שארגוני אלקאעידה ישתלטו על רמת הגולן ויהפכו אותה לבסיס של טרור.

    ולכן, נושא הזליגה הכימית הוא במהותו נושא טקטי שהינו חלק מהבעייה האסטרטגית הכוללת של מדינת ישראל, והיא: מה צריכה להיות מדיניות ממשלת ישראל מול התהליך של התפוררות המדינה הסורית?

    לדעתי עוד יהיו הרבה תהפוכות בסוריה, והציווי העליון שצריך להנחות אותנו הוא: אי התערבות מוחלטת, למעט בנושאים הומאניים טהורים. במסגרת הזאת צריכה להיות חשיבה מסודרת, שקטה, בלי שום ועחו"בים, על התאמות וגמישויות במדיניות הזו לאור התפתחויות קונקרטיות בשטח. לא מכבר "חגגנו" 30 שנה למלחמת לבנון הראשונה. גם שם באנו והתערבנו במדינה שהייה בהתפוררות ללא שלטון מרכזי. אם יש לקח אחד מרכזי מהמלחמה ההיא, הרי שהוא לא להתערב. על אחת כמה וכמה בסוריה, שם מעורבות הרבה מדינות.

    שנית, להערכתי הדבר האחרון שחיזבאללה היה רוצה זה לקבל לידיו את התפוח הלוהט הנקרא נשק כימי. נשק כימי בידי חיזבאללה היה הופך אותו ואת מדינת לבנון לא רק למטרה לגיטימית לתקיפה אימתנית של ישראל, אלא למטרה לגיטימית עבור ארה"ב, ובלי הגנה של רוסיה או סין; נשק כימי בידי חיזבאללה היה מחסל באחת את כל המאמץ שלו להיראות מהוגן, ארגון פוליטי, חלק מהמשטר הלבנוני, ארגון צדקה. לדעתי, מערכות טילי נ"מ מתקדמות, או טילי חוף ים מתקדמים המצויים בידי סוריה ועוברים לחיזבאללה, הם הרבה יותר מסוכנים לישראל .

    שלישית, קצת היסטוריה. לצדאם חוסיין היו טילים כימיים במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. הוא לא שיגר אותם לישראל. כאשר ברה"מ התפוררה, עסקו כולם באפשרות הוודאית שכל המרעין בישין שבארסנל הלא קונבנציונאלי הרוסי הפרוץ, כולל פצצות גרעיניות זעירות, יזלוג לארגוני הטרור. אז קרה משהו?

    פורסם לראשונה בעיתון "מעריב" מיום 30.7.12

  31. מאת אלי אשד:‏

    דיווחים :איראן שולחת אלפי לוחמים לסוריה להגן על משטר אסאד.
    מן הסתם אלו כוללים מינימום של מאות ואולי גם אלפי אנשים של החיזבאללה הלבנוני.
    שגיאה גדולה שאיראן עוד תתחרט עליה.
    איראן שוקעת כעת בבוץ הטובעני ששמו הוא סוריה ,שבהשוואה אליו לבנון במירעה היא פארק מסביר פנים.
    בהתחשב בניסיון העבר ממקרים דומים ( ארה"ב בויטנאם רוסיה באפגניסטאן ישראל בלבנון ) לאיראן יהיו הצלחות ראשוניות שבמהלכן היא תנחיל מפלות לגורמים המקומיים של סוריה החופשית.
    הללו ילמדו אז מהניסיון ויפתחו שיטות לחימה באיראנים.
    ואחר כך צפויה לאיראנים שהות מדממת בסוריה ,מאות הרוגים ולבסוף הם יחזרו לאיראן מדממים עם הזנב בין הרגלים.
    גם החיזבללא .

  32. מאת משה:‏

    אלי היקר,
    בתור אוהד אדוק של כתביך בנושאי ספרות ומחקר ספרותי, תרשה לי לחלוק על דיעותיך המדיניות בדבר קליטת גלי פליטים מוסלמים המתדפקים על גבולות ישראל.
    קודם כל, עלינו להסכים שקליטת אלפי פליטים היא גרועה לישראל. מבחינה כלכלית, בטחונית, דמוגרפית ואף בגלל הצפיפות הנוראה של ארצינו.
    אין חולק על הנכונות הערכית במעשה זה.
    יחד עם זאת, אל לנו להצהיר בריש גלי על מדיניות הגבול הפתוח בפני פליטים. זה רע לנו אם יכנסו, ויהיה רע יותר אם נחסום, אך אם לא יגיעו כלל אלינו – לא נורא. במיוחד בהקשר העלאווי שכן יש להם חוף מבטחים (תרתי משמע) בטרטוס ולאדאקיה. אם בכל זאת אתה מוכרח להפגין פילנטרופיות לעלאווים, עדיף להפעיל קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים כדי להבטיח את שלמות ושגשוג מדינתם החדשה במערב סוריה.
    לגבי הדיעה להפוך אותם לשומרי גבול…זו דיעה ילדותית שנכשלה פעם אחר פעם. קודם כל אתה לא יכול להחליט בשבילם מה הם יעשו. אל תתנשא ואל תהפוך אותם לעבדי צה"ל (ה "ו" נשמטה במכוון). כמו כן – מה יעשו נשותיהם ? ובכלל, לא נכווית מספיק עם הצד"לניקים ? יתר על כן – אתה רואה אותם שומרים עלינו מפני החיזבאללה ? או יותר גרוע, הסורים שבהם טבחו עשרות שנים ? הרי זו תהיה יריקה בפני הסורים והזמנה למלחמה נוספת.

  33. מאת אלי אשד:‏

    כל אלו הם ספקולציות שיש לברר היטב.
    יש לדעתי מקום לברר אם העלאווים אם יאלצו לברוח לכאן יסכימו לשמש כשומרי גבול כנגד הסונים הקיצוניים שיצוצו מאחורי הגבול האל קאעידה וכל השאר. הללו יש לזכור מעוניינים לטבוח הן ביהודים והן בעלאווים.
    .אם לא אז לא.
    אבל אם כן אז למה לא? כן אני בהחלט חושב שאם יסכימו הם יהיו יעילים בתפקידם ויהיה להם כל אינטרס להילחם בסונים הקיצוניים.אם כי אולי לא בחיזבללה.
    נכווינו עם הצדלניקים אכן . אז מה ? אפשר לנסות שוב ואולי הפעם נצליח יותר ( לזמן מה לפחות מאחר ששום דבר אינו נצחי במזרח התיכון ).
    מה יהיה עם נשותיהם ?אינני יודע.תמצאנה לעצמן ג'ובים מן הסתם.
    לא נעים להגיד אבל עם הסונים הקיצונים ישתלטו בסוריה אז מן הסתם תיהיה עימה מלחמה נוספת עם או בלי העלאווים בצד שלנו. מבחינתם זה לא באמת ישנה.

  34. מאת אלי אשד:‏

    החשש של ישראל הוא שאם וכאשר יפול משטר אסאד בסוריה הוא שאיזור הגולן הסורי יהפך לאיזור חסר חוק כמו איזור סיני כיום שבו יצוצו גידולי אירגוני אל קעידה רצחנים כמו אלו שבעיראק ובסיני. הם יבצעו מתקפות בלתי פוסקות כנגד שטח ישראל.
    הפיתרון שאני מציע הוא להציב שם באיזור הגבול עם הגולן הסורי פליטים מסוריה ,עלאווים ודרוזים וגם אחרים לאלו יש חשבון דמים ארוך עם האל קאעידה וחבורת הרוצחים הגנוסיידים המסתתרים תחת השם הזה. הם ישמשו כשומרי גבול עבור ישראל כנגד אירגוני האל קאעידה.
    לדעתי זה לא דבר חכם רק לשבת ולחכות שהאל קאעידה יתקפו כי הם ישתפרו כל הזמן ככל שירכשו ניסיון. יש לצאת ולתקוף אותם בשטחם ללא הרף עד שמתי שהוא בעתיד הם יחוסלו סופית.
    במדיניות הזאת יש לדעתי לשלב ביחד עם צה"ל גם כוחות עלאווים ודרוזים שבמילא יהיו בעימות עם האיסלאם הגנוסיידי של האל קאעידה.
    לדעתי הטוב ביותר יהיה ליישב את הפליטים הללו באיזור הגולן הסורי כדי למנוע שהוא יהפך לשטח הפקר.
    הכוחות האלו גם יחזיקו משם בצבת את האיזורים הסוניים של דמשק וחאלב ביחד עם האיזורים העלאווים שבצד השני כדי לוודא שאם משתלט שם איסלאם סלפי גינוסיידי קיצוני הוא לא יהווה איום גדול מידי על האיזור.

  35. מאת אלי אשד:‏

    מה יקרה עם מצרים שכנתנו מדרום תקרוס חס וחלילה ומאות אלפים פליטים ויותר ממנה יתחילו להגיע דרך סיני לישראל.
    חלקם סלפים רצחניים מטורפים.
    איך תוכל ישראל להתמודד עם מצב חסר תקדים כזה?
    ראו
    והיה ומצרים תקרוס ..
    /%d7%95%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/

  36. מאת צבי מסיני:‏

    העלאוויים בסוריה ברובם, כל העלאווים במרוקו, ומיעט מהעלאווים בטורקיה (נקראים עלווים ALEVY) הם צאצאי יהודים מארץ ישראל במקור, שהתנצרו עוד בארץ ישראל ואח"כ התאסלמו אבל שמרו על חלק ממנהגי דתותיהם הקודמות. מנהגי קבורה ואבלות יש להם עד היום מהיהדות. יתר העלאווים, מעט מאוד בסוריה והרוב בטורקיה (כ-10 מיליון) הם עובדי אלילים שהצטרפו לעלאווים בתקופה מאוחרת יחסית.

  37. מאת אלי אשד:‏

    ידיעה :
    בצה"ל מתכננים להקים בית חולים שדה באזור הגבול בין ישראל לסוריה על מנת לטפל בפליטים סורים שינסו להיכנס למדינה על מנת לקבל סיוע. זאת לאחר שביום שבת האחרון הועברו שבעה פליטים שנפצעו במהלך הקרבות לטיפול בבית החולים זיו בצפת.
    במהלך שעות אחר הצהריים של יום שבת העניק כוח מחטיבת גולני סיוע רפואי לשבעה אזרחים סורים שהגיעו לגדר המערכת. הם סבלו מפגיעות שונות ופונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים זיו בצפת. אחד הפצועים פונה במצב אנוש והרופאים הצילו את חייו לאחר ניתוח. ששת האחרים פונו במצב בינוני, ארבעה נותחו ושניים נוספים ינותחו בקרוב. הפצועים סבלו מפגיעות בטן, גפיים ועצמות.
    על פי התכנון, בית החולים המאולתר יקום במרכז רמת הגולן או באזור מעבר קונטרה. המחשבה מאחורי המהלך הזה היא להיערך על מנת שניתן יהיה לקלוט את הפליטים שיגיעו בגבול מבלי להכניסם לטיפול בתוך שטח ישראל.
    בצה"ל סבורים שאחרי התקרית שאירעה ביום שבת עלול להיווצר זרם של פליטים סורים שיבקשו מפלט מהמשבר המתחולל במדינה בשנתיים האחרונות. מאות אלפי פליטים סורים כבר חצות את הגבולות לירדן ולטורקיה, ובישראל לא רוצים לראות את זה קורה גם כאן."
    עד כאן הידיעה.
    אני קורא לצה"ל קלטו את הפליטים הפצועים במקומות מיוחדים בגולן והקימו שם מרכזי ריפוי עבורם.
    אלו מהם שהם סונים יש לשחרר מיד לאחר שיטופלו ולהעביר חזרה לסוריה ,ואלו מהם שאינם סונים אלא דרוזים -עלאווים ,וכו' יש לדאוג ליישב אותם בצד הסורי של הגולן שם ישמשו ככוח מגן נגד כוחות האל קאעידה הסוניים.

  38. מאת אלי אשד:‏

    מאמר מאת יהודה דרורי מ"עיתון בן עזר"

    סוריה – פח הזבל המסוכן של הטרור העולמי

    "מדינת ישראל השכילה עד היום שלא להיות מעורבת בפומבי בתהליכים הנוראיים המתרחשים בסוריה. לכן אני לא מאמין שפגענו שם בגנרל האיראני (יש שם מספיק גורמים שיכלו לבצע זאת). מה שאנחנו כן עשינו היה "הפצצת אזהרה" על שיירת נשק מתוחכם שחיזבאללה ניסה להבריח ללבנון – כנראה אפילו ללא ידיעת אסד, כי זה דווקא מנסה לשמור על ההסכמים שיש לו עם רוסיה בנושא אי-הפצת הנשק המתוחכם שקיבל מהם..

    קשה להאמין שאנחנו 100% ניטרליים במאבק הדמים המתנהל מעבר לגבולנו הצפוני . ניתן להניח שייתכן מאוד שאנחנו כן פועלים מאחורי הקלעים בדרכים שונות נגד מעורבות איראן וחיזבאללה בסוריה, והתגובות המילוליות החריפות שנשמעות לאחרונה מפיו של נסראללה מצדיקות הנחה זו.

    יש לישראל אפשרות לתת מודיעין לצד זה או אחר בלחימה ויש לנו גם האפשרות לספק ציוד לחימה דרך צד שלישי, אבל אנשים רבים שואלים, ובצדק, במי אנחנו מעוניינים שינצח בסוף במאבק הזה.

    יש כאלה האומרים שעלינו לדאוג לכך שאסד יגבר על אויביו וינצח. כי הרי הוא זה ששמר על גבול שקט לחלוטין בגולן במשך 45 שנה, וזהו אינטרס ביטחוני ישראלי חשוב – בעוד שלגמרי איננו בטוחים שמי שיבוא במקום אסד יכבד את הסכמי שביתת הנשק. אבל מכיוון מחשבה אחר אומרים המתנגדים שהישארות אסד מבטיחה את רציפותו והתחזקותו של ציר הרשע (אפגניסטן-איראן-עיראק-סוריה ולבנון), לרבות התחזקות חיזבאללה ונפילת לבנון לידיים שיעיות. אז מה יותר גרוע ?

    למדינת ישראל כל תוצאה תהיה גרועה מכיוון שבשנה האחרונה זרמו לסוריה יחידים וכנופיות טרוריסטיות רבות מכל רחבי המזרח-התיכון. לא רק חיזבאללה מלבנון ומשמרות המהפכה מאיראן אלא גם נתחים נכבדים מאל-קאידה מהסלפים מסיני ומרצועת עזה, חבורות טליבניות ואפילו חוליות קומנדו לוביות לשעבר. הזבל הטרויסטי של העולם.

    בעיני לוחמים אלו, המלחמה כרגע היא של הסונים נגד השיעים! אבל כאשר הם, הטרוריסטים הסוניים, ינצחו את אסד (והאיראנים) כפי שזה נראה כיום, והוא יחדל לתפקד, הם ימשיכו להילחם… והפעם נגדנו. המובסים, מצד שני, בעיקר האיראנים, לבטח יפנו לבנות את הפצצה הגרעינית כי עבורם זו שאלת חיים ומוות בנושא שרידותם מול האיסלאם הסוני. אבל האם אנחנו נרשה זאת? האם לא נראה בכך איום קיומי?

    ולא רק זה, מסתבר שאנחנו נעמוד מול ערב רב של כנופיות טרור רצחניות כאשר האתגר פה הוא ענק בגלל הקושי בהיותם יחידות לא סדירות ולכן גם קשיים בזיהוי מטרות. נכון עשתה הממשלה שכבר לפני שנה החלה בהקמתה של גדר רצינית בגבול הצפון אבל פעולה זו כמוה כהכנת אספירין לאדם החולה במחלה ממארת, ומכאן שצה"ל חייב להיערך מיידית למלחמת גרילה קרקעית רחבה נגד כנופיות אלו שלא תמיד ניתן יהיה לפגוע בהן מהאוויר…

    בסיכום נבין שהמאבק החשוב ביותר שלנו, המאבק האמיתי בטרור העולמי, ייערך בדרום סוריה בינינו לבין הקיצוניות האיסלאמית הסונית, קרב דמים אמיתי ללא שבויים וללא חוקי מלחמה, ואם אלו ישיגו שליטה על מאגרי הנשק הכימי, האתגר הצבאי והאזרחי הוא אדיר. לפיכך חשוב כבר כיום, לגייס את העולם המערבי לאתגר זה ובייחוד את ידידותינו באמריקה ובאירופה. ויותר מכך, חשוב כבר כיום להקים קואליציה מקיר לקיר לשנות את סדרי העדיפות הלאומית, ולהתכונן לימים קשים ביותר שעוד יבואו.

  39. מאת אלי אשד:‏

    אלוף פיקוד צפון יאיר גולן מביע תמיכה הולכת ומתחזקת ברעיונות האלו שלי לגבי הצורך להקים "גדר טובה " חדשה בגולן הסורי .הוא חוזר ואומר זאת בכל רעיון עימו .כמובן כרגע הוא נתקל בהתנגדות גדולה ,אבל לדעתי אין דרך אחרת כפי שיתברר אולי כבר בשנה הקרובה.:והנה דבריו של האלוף יאיר גולן בראיון לישראל היום:http://www.israelhayom.co.il/article/80505
    "אחת הדרכים שאנחנו בוודאי לא יכולים להסיר מעל הפרק היא יצירת מרחב ביטחון בצד השני של הגבול, עם גורמים בני שיח שיהיה להם אינטרס לשתף איתנו פעולה נגד גורמים אחרים שמאיימים עליהם".
    במילים פשוטות, גדר טובה כמו שהיתה בדרום לבנון.
    "אפשר לומר הרבה דברים על החוויה הלבנונית. בסופו של דבר, בנוגע לעובדה שלא מעט לבנונים נהרגו עבור מדינת ישראל, איני חושב שיש מישהו בישראל שמלין על כך. אנחנו יכולים רק להלין על היחס שנתנו להם אחרי שיצאנו מלבנון. אבל בשורה התחתונה, זאת היתה כנראה אחת ההשקעות הביטחוניות היותר משתלמות של מדינת ישראל".
    מה הלקח?
    "שאם תיווצר ההזדמנות – והיא עוד לא נוצרה – אנחנו לא צריכים להסס. צריך לעשות את זה בשכל, באופן חשאי, מתוך בירור אמיתי של האינטרסים והבנת הצד השני. בסוג כזה של קשרים יש עליות ומורדות, יש אכזבות נוראיות ויש גם הצלחות, וצריך לגשת לזה באורך רוח".
    tאני מסכים. וכמובן ועד כמה שידוע לי בסיבוב הזה של מלחמת האזרחים בסוריה אני הראשון שביטא את הרעיונות האלו בכתב ובפירוט.ייתכן מאוד שרעיונות אלו בוטאו במקביל גם אצל המומחים של צה"ל בדוחות מסווגים אבל דעתי היא שגולן נתקל בהם גם כאן והם השאירו עליו את חותמם.

  40. מאת אלי אשד:‏

    על פי כתבה ב"הארץ " של אוגוסט עד היום אושפזו בישראל 145 פצועים מסוריה כפי שהוצע לראשונה כאן.
    וראו כאן
    http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.2102604
    לפי הכתבה גובר קצב פינוי הפצועים מסוריה לבתי החולים בצפון הארץ. מאז החל צה"ל לפנות אזרחים סורים שנפצעו בקרבות מלחמת האזרחים בסוריה, כבר הגיעו לבתי החולים זיו שבצפת, נהריה, פוריה שליד טבריה ורמב"ם שבחיפה 145 פצועים – מהם מאושפזים עדיין כ-35 פצועים.
    השבוע פונו 20 פצועים מסוריה, בהם נער בן 16 שנפגע באורח אנוש מפיצוץ, ופונה לפנות בוקר לבית החולים בצפת, וכן ילדה בת 9, שנפגעה כלל מנפילה מגג ביתה, אך בשל הקרבות לא הצליחו לפנותה לקבלת טיפול רפואי בסוריה עצמה. כ–18 מהפצועים שפונו עד כה לטיפול רפואי בישראל היו מתחת לגיל 16, הקטנה בהם היתה בת 3.

    סבתה של הילדה בת ה-9 סיפרה כי באו לגבול עם ישראל לאחר שכשלו להגיע לאחד מבתי החולים בסביבתם, בשל חסימת הדרך שמובילה מכפרם לדמשק. השתיים נלקחו על ידי כוח צה”ל לקבלת טיפול רפואי ראשוני בבית החולים פוריה, ולאחר מכן הועברה הילדה למחלקה הכירורגית לילדים ברמב”ם.

    בת ה-9 המאושפזת ברמב"ם, אתמול. צילום: דוברות רמב"ם עוד כתבות בנושא האופוזיציה בסוריה: מאות הרוגים במתקפה כימית מהאוויר באזור דמשק 21.08.2013 | 09:19 הפצועים הסורים בישראל מספרים על תנאי החיים הקשים בכפריהם 29.06.2013 | 19:30
    הילדה נפצעה קשה בראשה מהנפילה וסובלת מדימום פנימי בראש ופגיעה בארובת העין. הד"ר יוסף גילבורד, נוירו־כירורג מומחה לילדים, סיפר כי בימים האחרונים מצבה הוטב, והעריך כי בעוד מספר ימים היא תוכל להשתחרר ולשוב לביתה. סבתה ציינה כי המצב בכפרן קשה מאוד – רוב הבתים ניזוקו או נחרבו בקרבות, אין חשמל למעלה משנה וגם אספקת המים משובשת, והילדים עצמם לא הולכים לבית ספר מזה חודשים ארוכים.

    במקביל, מאושפזים בפוריה שלושה פצועים מהקרבות הקשים שהתחוללו בשבת באזור הכפר ברייקה, שבמרכז רמת הגולן הסורית, סמוך לגבול ישראל-סוריה. “מצבם כרגע יציב ואין סכנה לחייהם”, אמר מנהל המחלקה הכירורגית, הד”ר נסים גרון. הוא סיפר כי שניים מהפצועים הגיעו עם פצעי ירי בחזה, ואילו השלישי הגיע עם פצעי ירי באזור הבטן התחתונה, וטופל בחדר הלם.

    אחד הפצועים, ב’, סיפר לצוות הרפואי כי הובא לאזור הגבול עם ישראל על ידי חבריו, מאחר ואלו הכירו פצועים אחרים שהועברו לטיפול רפואי בישראל ושבו לביתם. לדבריו, רוב הצעירים שנפצעו חזרו להילחם אחרי שטופלו. פצוע אחר, מ' בן ה־26, סיפר לצוות הרפואי כי משפחתו כלל אינה יודעת שנפצע בקרב, וכי הוא אף לא עדכן אותה בדבר אשפוזו בישראל. כשנשאל מה יעשה עם שחרורו מבית החולים, ענה גם הוא כי הוא “חייב לחזור להילחם”. לדבריו, הוא נלחם כבר שנה וחצי ואינו מאמין שהמלחמה תסתיים במהרה.

    מנהל בית החולים, ד”ר יעקב פרבשטיין, סיפר כי עד כה טופלו בפוריה 11 פצועים מסוריה. "אנו ערוכים ונכונים לקלוט את הפצועים ונעניק לכולם את הטיפול המקצועי והמיטבי. אנו רואים בכל פצוע אדם שנזקק לעזרה, תפקידנו וחובתנו להושיט לו סיוע". בבית החולים רמב”ם טיפלו עד כה ב-8 פצועים, בנהריה ב-57 פצועים, ואילו מספר הפצועים הגבוה ביותר היה בבית החולים זיו, אליו פונו עד היום 69 פצועים.

    אתמול שוחרר מבית החולים גם הפצוע הסורי הוותיק ביותר, שטופל במקום בחודשיים וחצי האחרונים, לאחר שנפצע באורח אנוש בפיצוץ פגז בביתו, במהלך הפגזה על אזור דרעא. הוא הועבר אתמול לידי צה”ל לקראת חזרתו לסוריה. בבית החולים אמרו כי מצבו טוב, אך הוא עדיין זקוק להחלמה ומנוחה. הצוות הרפואי סיפר כי כאשר התעורר האיש במחלקת טיפול נמרץ, הוא ציין כי כל משפחתו נהרגה בפיצוץ זה, ונעשו מאמצים בסיוע הצלב האדום והאו"ם לאתר בני משפחה נוספים, שייתכן והצליחו להימלט מהתופת בסוריה לאחת המדינות השכנות.

  41. מאת יובל:‏

    ע'ג'ר לא נמצא בשום משולש גבולות. הוא יושב על גבול ישראל-לבנון (ועד 1967 גם סוריה היתה בתמונה).

    • מאת צביקה:‏

      תושבי עג'ר עד מלחמת ששת הימים היו אזרחים סורים עלאווים והשתייכותם היתה למחוז קונייטרה שאף נתנה להם את השרותים כאזרחי סוריה. הכביש לרג'ר התחבר לבניאס ומשם לקונייטרה.

  42. מאת אלי אשד:‏

    חוקר העלאווים ירון פרידמון פירסם בוינט מאמר מעניין על העלאווים
    מברכה לקללה :ורל העלווים תלוי בזה של אסד
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4426400,00.html
    ובין השאר הוא כותב בו :
    "
    בהיסטוריה של העלווים זכורה לרעה פרשייה שבה נחשפו כתבי הקודש של הכת במאה ה-14. החשיפה אפשרה לממלוכים המצרים לערוך מסע הרג בכפריהם בסוריה ובעקבותיה פורסמה פתווה (פסק הלכה) הקובעת כי העלווים (אז נקראו נוציירים) כופרים ודינם מוות. פסק הלכה זה מפורסם עד ימינו ומופץ בעולם הסוני.

    גם אז, לפני כ-700 שנה, אחזה האימה באנשי הדת העלווים והם שמרו על שתיקה. חשיפת מסמכי דת סודיים של הכת שימשה תמיד ככלי תעמולתי נגד המשטר העלווי. בעקבות רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי ב-2005, פורסמו בלבנון רוב ספרי העלווים שנשמרו בסוד אלף שנה. בחודש ספטמבר אשתקד פרסם ארגון המורדים "צבא סוריה החופשי" בפייסבוק וביוטיוב כי חשף ספר קודש של הדת העלווית הסודית. הספר, "כתאב אל-ג'פר", נראה אותנטי והוא ככל הנראה מסמך מימי הביניים המאוחרים, אחד מספרי המיסטיקה העלווית, הכולל פרשנויות באמצעות חישובים גימטריים. בספר מצוטט מייסד הכת במאה ה-10, חוסיין בן חמדאן אל-חסיבי. קברו של אותו המייסד, שנמצא תחת שמירה בחלב, הופגז על ידי המורדים בחודש יוני האחרון וכיפתו נהרסה.ספר שנחשף בגרסתו העלווית נחשב בעיני השיעים למסמך אותנטי שחיבר עלי בן אבי טאלב, באמצעותו ניתן לחזות אסונות שיקרו לעדה השיעית בעתיד. מי שהעלה אותו על הכתב, האימאם השיעי ג'עפר א-סאדק, הטיף למאמיניו להימנע ככל יכולתם ממלחמה ושפיכות דמים ולקיים את הדת בסתר. החזון שממנו מזהיר הספר התקיים בפועל בסוריה כיום. מלחמת החורמה של המשטר הסורי מעמידה את העלווים במצב של אימה פנימית וחיצונית. אם יחברו למורדים ייחשבו בוגדים במשטר המגן עליהם ואם יתמכו באסד ינקמו בהם הסונים בעתיד."

  43. מאת אלי אשד:‏

    למה תקף בשאר אסאד בגז מתקפה גדולה כל כך והרג כל כך הרבה אנשים ?וכתוצאה כמעט הותקף בידי ארה"ב אלא שכרגע מתקפה זאת ירדה מהפרק כתוצאה מההסכם האמריקני רוסי לפירוק סוריה מנשקה הכימי וכו'.
    לכאורה לא הייתה סיבה למתקפה של אסאד והיו טענות שאולי המתקפה הייתה בטעות ושאולי היא הוכחה שמצבו של אסאד היה ירוד יותר ממה שאנו חושבים.
    ובכן מתברר כעת שהייתה סיבה טובה מאוד מבחינת אסאד למתקפה ,כתוצאה ממתקפת פתע בלתי צפויה עליו ועל כך מדווחים הסעודים במאמר של מרדכי קידר:
    "שאגת העכבר"
    סעודיה, כמו כל מדינות המפרץ, שפכה מיליארדים רבים על המרד בסוריה – לתשלום ללוחמים, לרכש נשק, תחמושת, אמצעי קשר, לסיוע אזרחי ואפילו להעברת נשים לסוריה שישרתו את הלוחמים. סעודיה מממנת מחנות אימונים במדינות אחרות לאימון לוחמים שיעברו לסוריה כדי להילחם באסד.

    הפעילות הסעודית הצליחה להכניס את אסד למצב צבאי ונפשי שאילץ אותו להשתמש בנשק יום הדין, הנשק הכימי, שאילולא השתמש בו ב-21 באוגוסט, הייתה דמשק נכבשת בידי כוח מאומן, חמוש ומצוייד, שהגיע ממדינה שכנה שסעודיה השתתפה במימון אימוניו, והתמקם בלילה הקודם בפרבריה המזרחיים של דמשק. אסד הבין כי אם לא ישמיד כוח זה בגז – יחד עם האזרחים שבהם השתמש כמגינים אנושיים – יצליח הכוח להשתלט על מוסדות השלטון בדמשק ויגיע הקץ לשלטונו ולו עצמו.

    הסעודים עמדו על סף הניצחון, והשימוש שעשה אסד בגז לקח אותו מהם."
    דהיינו הייתה מתקפה פתאומית קשה שלא ידענו עליה על אסאד ומבחינתו לא הייתה לו ברירה אלא להשתמש בנשק יום הדין כדי להציל את עצמו. ולהשמיד את הכוח התוקף ואת המגינים האנושיים שלו.
    נראה גם שהמידע על המתקפה הזאת הוא שגורם לכזה חוסר חשק במערב לתקוף את אסאד.
    למה לתקוף את אסאד על שהגן את עצמו בפני תוקפים שאולי היו אנשי האל קעידה שהשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים?

  44. מאת אלי אשד:‏

    המפקד החדש של צבא סוריה החופשית קיבל טיפול רפואי בישראל לפני כמה חודשים. כזכור אני הייתי האדם הראשון והיחיד שהיציע ברשת ,כאן שישראל תיתן טיפול רפואי לפצועים סורים משני הצדדים ללא משוא פנים מתוך מחשבה שאולי זה יעזור במשהו לטווח הארוך. .הצעה שהתקבלה בידי השלטונות של צה"ל כחמישה חודשים לאחר שהעליתי אותה לראשונה.
    http://www.globalresearch.ca/israel-support-to-al-qaeda-rebels-new-free-syrian-army-fsa-commander-trained-in-israel/5370130

  45. מאת אלי אשד:‏

    וכעת אפילו ראש הממשלה נתניהו מוצא לנכון לבקר אצל הפצועים הסוריים המטופלים בישראל מתוך הבנה של המשמעויות התעמולתיות.

    http://news.walla.co.il/?w=/550/2722179

  46. מאת אלי אשד:‏

    בעבר היצעתי לתת טיפול רפואי ללא משוא פנים גם לאנשי אסד וגם למורדים .אבל ..האם יש לתת טיפול רפואי גם לאנשי אל קאהידה? אני מודה שאני חוכך בדעתי בעניין הזה. בניגוד לאנשי אסאד ולמורדים החילוניים שבסך הכל נלחמים על ביתם כאן המדובר ברוצחי המונים אידיאולוגיים מתוכנתים היטב. חלק אינטגראלי מקולקטיב רצחני בדומה נניח לקולקטיב של "הבורג" ממסע בין כוכבים ". והם עלולים להוות סכנה אפילו לצוות הרפואי שיטפל בהם ,אני יכול להעלות על דעתי מתאבד של האל קאהידה שיתפוצץ ליד רופאים. יש לקחת בחשבון שהג'יהדיסטים בשלב כלשהוא יעלו על דעתם .לשלוח פצועים כביכול לטיפול בישראל כדי שאלו יתפוצצו כאן .בכך הם משיגים מטרה כפולה : גם פוגעים בישראל וגם מפסיקים את פרוייקט הסיוע לפצועים סורים.
    מה אפשר לעשות ?לא להפסיק את הפרוייקט ,אלא פשוט להיות יותר זעירים לגבי הפצועים והנפגעים שאנחנו מוכנים לקבל.

  47. פינגבאק: הדור השלישי של האל קאעידה -שלוש שנים למלחמה בסוריה | המולטי יקום של אלי אשד

  48. מאת אלי אשד:‏

    הדרוזים בסוריה נמצאים כעת באיום ישיר מידי דאע"ש. הם פנו לישראל לעזרה צבאית.בנתיים על פי הדיווחים ללא הצלחה.
    והיה ודאע"ש יתחיל לבצע בהם מעשי טבח המוניים בדומה ליאזידים מה אז?
    דנתי בשאלה הזאת כזכור בעמוד הזה לפני כשנתיים בתחזית שלצערי התממשה על גורל הדרוזים ( והעלאווים),ואיני רואה סיבה לשנות את ההצעה שלי.
    במקרה כזה אם יווצר גל של פליטים דרוזים שיבקשו סיוע מישראל ויברחו לכיוון ישראל יש ליישב אותם באיזורי הגבול של מה שנקרא היום סוריה עם ישראל ולשלב לפחות את חלק מהם בכפרים הדרוזיים הקיימים בגולן. בהחלט אין לשלוח כוחות ישראלים לסיוע לאיזורים הדרוזים שהם היום בעומק סוריה,שזה מתכון וודאי לכישלון.אבל איני רואה שום סיבה למה לא להזמין את הדרוזים הסורים לעזוב את מקומותיהם שם ולהתיישב באיזורים של הגולן הסורי הגובלים בגבול עם ישראל ובאחיהם כאן.ו ליצור שם איזור חייץ דרוזי אחיד עם הגיהנום הסורי שירחיק את אנשי הנוסרה והדאע"ש מגבולותינו בגולן ומכאן ואילך להשתמש בהם ביחידות לוחמים בגולן הסורי.

  49. מאת אלי אשד:‏

    מרדכי קידר כותב :
    "פורסם לראשונה במגזין "מראה" 339.

    2. חרחורי גסיסה
    המצב בסוריה מתדרדר. במזרח, העיר תדמור נפלה בידי "מדינת האיסלאם", וכך הפך הארגון לשליט על כמחצית משטח המדינה, ובכלל זה אזורי הגבול עם עיראק וירדן. משטר אסד איבד את מעברי הגבול עם עיראק. שדות התעופה הצבאיים במדבר – תדמור וטי-4 – נפלו בידי "מדינת האיסלאם". מאות אנשים מתושבי העיר ששיתפו פעולה עם השלטון נשחטו בסכיני הג'יהאדיסטים וגופותיהם הושלכו לרחובות. העולם חושש לעתיקות תדמור, שרידי תרבויות העולם העתיק, שמא יהרוס אותן הארגון, כמו שהרס עתיקות בעיראק.
    מערב המדינה, האזור שבו מתגוררת מרבית האוכלוסייה ומרוכזות התעשייה והחקלאות, מתנהלים מספר מוקדי מאבק בין השלטון ובין קואליציה של ארגונים, רובם איסלאמיסטים, השואפים להפילו. המוקדים העיקריים הם הרי קלמון ואזור אדליב, שבהם מתנהלת לחימה אכזרית, שבמהלך השבועות האחרונים מאבדים השלטון וחיזבאללה הנלחם איתו עוד ועוד חיילים, ציוד ושטח.
    המצב המתדרדר בסוריה חייב את חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה שסיבך את הארגון בביצה הסורית, להופיע ולנאום שלוש פעמים בפני אנשיו, כדי לעמוד בפני ביקורת המופנית כלפיו מצד העדה השיעית בלבנון. המספר הגדול של ההרוגים בקרב חיזבאללה העלה את האפשרות של גיוס כללי של בני העדה, וההורים של תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הספר של העדה חדלו לשלוח את ילדיהם לבית הספר, מחשש שיגויסו בכפייה.
    המצב הגרוע של המשטר הסורי הכניס את בני העדה העלווית ללחץ גדול, שכן הם יודעים היטב מה יהיה גורלם אם יפלו בידי הג'יהאדיסטים. הלחץ גורם לאנשים לחפש את האשם במצב, והמועמד הטבעי הוא בשאר אסד. רבים מבני העדה העלווית מאשימים אותו בהרס המדינה וביצירת המצב שבו כל העדה – כשני מיליון בני אדם – עומדת בפני סכנת השמדה. הם יודעים היטב מה מרגישה כלפיהם עדת הרוב הסונית, אחרי 45 שנים של שלטון משפחת אסד שהתאפיין באכזריות חייתית, בעיקר נגד מתנגדיו הסונים.
    העלווים חוששים מהרגע שבו ייפתחו קברי ההמונים – כ-20 אלף איש – ש"נעלמו" בכלא תדמור בשנים 1980 ו-1981. מרביתם היו אזרחים שלווים שנרצחו בכלא זה בשל החשד כי היו פעילים בארגון "האחים המוסלמים". עד היום לא סיפר השלטון להורים השכולים, לאלמנות וליתומים, מה עלה בגורל יקיריהם. גילוי הקברים וחשיפת השלדים תגביר את השנאה לעלווים ואת שאיפות הנקם בקרב העדה הסונית.
    בשטח, נמלטים בני העדה העלווית מערים ומשכונות שהוקמו בערים הסוניות – דמשק, חלב, חומס, חמאת – אל האזור המקורי שלהם בצפון מערב המדינה. אך המורדים מתקרבים אל האזור ומאיימים לחסלם. החשדנות בקרב בני העדה, זה כלפי זה, גדולה מאוד, ויש הנחשדים בשיתוף פעולה עם המורדים או בכוונה לברוח לחו"ל כדי להציל את עצמם. בעיר קרדאחה, מקום המגורים המקורי של משפחת אסד, התפתחה לפני כמה ימים תגרה שבמהלכה נהרגו שני בני דוד של בשאר.

    תמות נפשי עם פלישתים
    גם העדה הדרוזית, שהיתה בת ברית נאמנה לעדה העלווית, החלה להתנער מהמשטר ומעדתו. שיח' חמוד אלחינאווי, אחד המנהיגים הרוחניים של העדה הדרוזית, אמר השבוע ש"אחרי האירועים האחרונים, ההסתמכות של מה שנקרא בעבר 'הצבא הסורי' אינה מועילה כלל." השייח' התייאש מיכולתו של הצבא הסורי להגן על האזרחים הדרוזיים בדרום סוריה, במיוחד לאחר שהצבא העביר לאזורים אחרים – הרי קלמון ומחוז אדליב – את כוחותיו שהגנו על הדרוזים מפני המורדים הסונים. חינאווי קרא להחזיר לאזור הדרוזי את הנשק הכבד והבינוני ולתת אותו לבני העדה הדרוזית כדי שאלה יגנו על עצמם.
    המצב הנואש של המשטר הסורי גורם לו לאבד את המגבלות על פעולותיו, והוא החל לנקוט טקטיקה של "תמות נפשי עם פלישתים": בשבועיים האחרונים התרבו המקרים של הפצצת אזרחים בחביות נפץ עם גז כלור, ושיגור טילי סקאד רבים על מקומות יישוב שנפלו בידי המורדים, גם אם הדבר מביא למותם של אזרחים חפים מפשע. התנהגותו זו של השלטון מתרחשת בזמן שבו מתאחדים כמה ארגוני מורדים תחת מטרייה אחת, במטרה לנצל את המומנטום ולהכות במשטר עד נפילתו.
    בשאר אסד איבד את אמונו באנשי הביטחון שלו מקרב העדה העלווית, והכוח השומר עליו יומם ולילה מורכב מאיראנים בלבד – יחידת העילית של אנשי "כוח קודס" של משמרות המהפכה – שנשלחו מאיראן לסייע לו.
    גם בזירה האזורית מתרחשות תנודות על רקע ההתפתחויות בסוריה, והעיקרית היא איחוד המאמצים של סעודיה וטורקיה להפלת אסד. משמעות איחוד זה היא שסעודיה תממן רכישה של כלי נשק, תחמושת, ציוד תקשורת ואמצעי לחימה אחרים, שיישלחו לטורקיה ויועברו לידי המורדים. בנוסף, תקל טורקיה על מעבר מתנדבים מרחבי העולם לסוריה, כדי שהללו יצטרפו לארגוני המורדים ויחזקו את יכולתם המבצעית.
    בשבועיים האחרונים מתפרסמות ידיעות על המקום שאליו יימלט בשאר אסד, והשמות המועלים הם רוסיה, איראן ושוויץ. רוסיה ואיראן – בזכות החברים, ושוויץ כנראה בשל החשבונות הסודיים שיש למשפחת אסד בבנקים של מדינה זו. המיליארדים שגזלה משפחת אסד מהעם הסורי לאורך עשרות שנים יאפשרו לבני המשפחה לחיות בכבוד ותחת שמירה חזקה למשך מאות שנים.
    אלא שלכל ברור שגם אם יסתלק אסד או יחוסל, לא יבוא הקץ לבעיותיה של סוריה, שכן זו תשקע בביצה מבעבעת של מאבקים בין ארגונים, בין עדות וקבוצות, ונהרות הדם שאנו רואים היום ימשיכו לזרום בה עד שתחולק לאזורים הומוגניים, ובכל אחד מהם תקום ישות עצמאית: הכורדים בצפון מזרח, העלווים בצפון מערב, הדרוזים בדרום, הבדווים במזרח, דמשק וחלב. סביר להניח שחיזבאללה ישתלט על אזור הגבול בין סוריה ולבנון כדי ליצור רצועת ביטחון לעדה השיעית. התפרקות המדינה תחזק את "מדינת האיסלאם", וזו עלולה לאיים גם על ירדן ועל יציבות השלטון בה.
    אסד אומר בחודשים האחרונים שאם הוא ומשטרו יפלו, גלי ההדף יגיעו אל המדינות שסייעו להפלתו – ירדן, סעודיה, טורקיה, ישראל ארה"ב ונאט"ו – והן לא תימלטנה מהגל העכור של התגברות האיסלאם הקיצוני, הג'יהאדיסטי, ההורס והשוחט, שיקבל זריקת עידוד מנפילת משטר אסד. מתנדבים מכל רחבי העולם יזרמו באלפיהם אל מה שהיה סוריה, כדי לקחת חלק בשוד, בביזה ובבניית צבא האיסלאם שימשיך את השתלטותו על עיראק, טורקיה ושאר מדינות האיסלאם שהקים הקולוניאליזם האירופי.
    משטר אסד הופך בימים אלה לנחלת העבר, ועל מה שפעם היה "מדינת סוריה" תשתלט אנרכיה קטלנית, ג'יהאדיסטית, העלולה להפוך לאפגניסטן נוספת, מדגרה לארגוני ג'יהאד עולמי, שיפיצו את בשורת הקיצוניות האיסלאמית אל אירופה, אמריקה ושאר חלקי העולם. המלחמה בסוריה תמשיך, בדיוק כפי שהמלחמה בלוב נמשכת כבר ארבע שנים אחרי שקד'אפי חוסל. בשאר הוא רק חלק מהבעייה, והוא ישאיר אחריו תערובת קטלנית של ארגונים וקבוצות שימשיכו להתקוטט ולהילחם על גופתה המתה של מדינת סוריה. אין לשכוח שבין הקבוצות הללו נמצא גם כוח איראני, וניתן להניח שזה יישאר בשטח כדי לדאוג לאינטרסים של האיותואללה. ייתכן שהכוח האיראני אף ישתלט על דמשק כדי לשמור על המקומות הקדושים לשיעה הנמצאים בסביבתה.
    לבסוף, יש גם אפשרות שרוסיה תשתלט על העיר לטקיה וסביבתה, "באופן זמני" כמובן, כדי לשמור על יכולת כלי-השייט שלה לעגון בנמל האחרון שנותר לרוסיה בים התיכון. אם יתממש תרחיש זה, ייתכן שהוא אף יתפשט לערי נמל אחרות בסוריה, טרטוס ובניאס.
    העולם עוד יתגעגע לימי אסד, כפי שבלוב מתגעגעים לקד'אפי, ובעיראק – לסדאם חוסיין. הסדר החדש במזרח התיכון עלול להשיב את האזור לא רק לתקופה האיסלאמית הקדומה, אלא אף לזו של מלחמות השבטים הבלתי פוסקות שקדמו לאיסלאם. ההבדל הקטן הוא שאז השתמשו בסכינים, בחרבות ובגמלים, והיום משתמשים במכונות ירייה, בטילים ובטנקים, והכל מתוצרת התעשייה המודרנית.
    וכל מה שנחוץ להשלמת התמונה הכאוטית של המזרח התיכון זה איראן גרעינית. והמוזר הוא שיש בעולם מי שחושב שזו התפתחות שהעולם יוכל לחיות איתה, ומוכן להגיע עם איראן להסכם שיאפשר לה להגיע לנשק גרעיני."

    פורסם במגזין "מראה" 338.

    * * *

  50. מאת אלי אשד:‏

    מרדכי קידר
    סוריה: מחול המוות
    מי שהיה בהרי הגליל והגולן מכיר את המחזה של עדת עורבים, נשרים, עיטים או נצים, החגים במעגל בנקודה קבועה בשמיים במשך שעות ארוכות. הסיבה לכך ידועה: מתחת למעגל שוכבת פרה או חיה אחרת, ותנועותיה מעידות על התקרבותה לרגע שהמוות ישתק את גופה. העופות עוקבים אחר סימני החיים, וככל שאלה נחלשים, מנמיכים הללו את גובה מעופם. ברגע שזו תחדל מתנועותיה, הם יפשטו עליה כדי לנקר אל תוך בשרה במקוריהם המשוננים. כל עוד העופות באוויר הם חגים זה מאחורי זה, וכל אחד שומר על מרחק בטוח מהאחר. אך כשיעוטו על הפגר, הם יתחילו לריב זה עם זה על החלקים האטרקטיביים, ובמיוחד אם תיאבונם הקולקטיבי גדול מגופה של החיה.
    המצב בסוריה בימים אלה דומה להפליא לתמונה מורטו-פסטורלית זו: המדינה נמצאת במצב גסיסה, ולהקה שלמה של עופות כבר החלה לנקר בה כדי לאכול את מה שאפשר, תוך שהם מתקוטטים זה עם זה על חלקיה.
    עוף הטרף הראשון הוא המיעוט הכורדי החי בצפון סוריה, שהשתחרר משליטת המדינה לאורך שנת 2012, והקים לעצמו ממשל עצמי המסתמך על כוח צבאי עצמאי קטן שקיבל נשק, תחמושת ואימונים מהאחים בכוחות הפש-מרגה – צבאה של כורדיסטן העיראקית. הם מודעים לכך שטורקיה רואה בעין רעה הקמת חבל כורדי אוטונומי. זוהי הסיבה שדובריהם אמרו שוב ושוב במשך ארבע השנים האחרונות כי אין הם מנסים להיפרד מסוריה וכי כל שהם דורשים הוא הכרה של המדינה בצרכיהם, תרבותם ולשונם.
    אלא שככל שעובר הזמן מבינים הכורדים שמדינת סוריה הופכת לנחלת העבר, והמציאות המתפתחת בסוריה – ובעיקר מאז ש"מדינת האיסלאם" החלה להשתלט על מזרח המדינה – כפתה על הכורדים מצב שבו הם אחראים לגורלם, כלומר עליהם להקים ישות שתגן עליהם, הן מ"מדינת האיסלאם" מדרום והן מהטורקים מצפון. ישות כזו מכנים "מדינה", גם אם אינה מוכרזת, כמו זו הקיימת בצפון עיראק, והדבר מוציא את הטורקים מדעתם.
    עוף הטרף השני הוא שורה ארוכה של מיליציות סוריות, חלקן בעלות אופי איסלאמי-ג'יהאדיסטי (הבולטת: ג'בהת אלנוסרה) וחלקן בעלות אופי לאומי (בעיקר הצבא הסורי החופשי) או מקומי. מיליציות אלה החלו לפעול בשכונות העוני של דרעא, דמשק, חומס, חמאה וחלב, וזכו לסיוע נדיב ממדינות המפרץ ובראשן קטר. בהמשך, במשך שנת, 2013 הן השתלטו על מעברי הגבול עם טורקיה ועיראק ואיפשרו לג'יהאדיסטים לעבור לסוריה ללא מיגבלה. כיום הם שולטים על שטחים נרחבים בצפון המדינה, באזור חלב-אדליב, ומתקדמים מערבה אל אזור החוף המיושב בעלווים, תוך שהם מכריזים על כוונתם לחסל פיזית את המיעוט הכופר, המונה כ-2 מיליון בני אדם. גם בדרום, מול הגולן, הם שולטים על שטח נרחב, ומאיימים מכיוון זה על דמשק.
    פתיחת הגבולות לג'יהאדיסטים זירזה את התדרדרות שלטונו של אסד, אך גם זרעה את זרעי הפורענות הבאה, שכן זרימת הג'יהאדיסטים הזרים לתוך המדינה איפשרה להם לחבור אל "מדינת האיסלאם" – עוף הטרף השלישי – כשזו פלשה לסוריה באמצע 2014. מדינה זו, שנוסדה בעיראק ב-2004 כסניף של אלקאעידה אחרי פלישת הקואליציה המערבית והפלת סדאם חוסיין, הלכה והקצינה הן בפן האידיאולוגי-איסלאמיסטי והן בפן המבצעי-ג'יהאדיסטי. היא השליטה את השריעה האיסלאמית בגרסתה המחמירה ביותר על השטחים שכבשה בעיראק וסוריה והכניסה לאופנה את שחיטת הכופרים אל מול המצלמות.
    כיום שולטת "מדינת האיסלאם" על כ-60 אחוז (!) משטחה של סוריה, בעיקר במזרח המדינה ובמרכזה, שהוא אזור מדברי דליל אוכלוסין, ומאיימת להתפשט מערבה ולהשתלט על דמשק, חומס, חמאה וחלב, תוך שהיא נלחמת הן בכורדים, לדוגמה בערים קובאני וחסכה, והן בג'בהת אלנוסרה.
    יש לזכור שג'בהת אלנוסרה היתה במשך שבועיים, ביוני 2014, חלק מ"מדינת האיסלאם", אך עזבה אותה בשל חילוקי דעות הקשורים ליחס ללא מוסלמים. יש אפשרות ש"מדינת האיסלאם" "תשכנע" בשיטותיה הידועות את ג'בהת אלנוסרה להצטרף אליה, במיוחד נוכח המכנה המשותף הרחב מאוד בין שני הארגונים.
    טורקיה, עוף הטרף הרביעי, השקיעה מאמץ רב להפיל את אסד ושלטונו הנתון בידי קבוצה כופרת, העלווים, ובגלל רצח ההמונים המוסלמים הסונים שהתנגדו לשלטון אביו מאז שהשתלט על המדינה בשלהי 1970. ארדואן השתולל מזעם כשבשאר החל ללכת בדרכי אביו וטבח במפגינים החל ממארס 2011. זוהי הסיבה שטורקיה סייעה במשך ארבע השנים האחרונות לכל מתנגדי אסד. אלא שלהפתעתה, נופלת סוריה קורבן לשני גורמים שטורקיה אינה מעוניינת בהם על גבולה: הכורדים ו"מדינת האיסלאם".
    לכן נכנסה טורקיה בימים האחרונים לפעילות נמרצת, הן צבאית בשטח והן דיפלומטית-מדינית, כדי ליצור בתוך סוריה, לאורך הגבול עם טורקיה, "רצועת ביטחון". כלפי חוץ אמורה רצועה זו להגן על חיי הסורים הנמלטים מהקרבות, במקום שיעברו לטורקיה ויצטרפו לכמעט שני מיליון פליטים סורים הנמצאים בה. אך כוונתה האמיתית של טורקיה היא להשתלט על חלק מסוריה כדי למנוע מהכורדים להקים ישות כורדית על גבולה הדרומי.
    עוף הטרף החמישי הוא חיזבאללה. ארגון שיעי זה רואה בעיניים כלות איך סוריה נופלת טרף לעופות סוניים וחושש מאוד, כי הם לא יעצרו בגבול שאינם מכירים בו וימשיכו את דרכם מערבה כדי לערוף את ראשיהם של השיעים הלבנוניים. חיזבאללה כבר השתלט על אזורים בסוריה המשיקים לגבול לבנון במרחבי הערים ערסאל, הרמל, קוציר וחומס, כדי לעצור את טורי הג'יהאדיסטים עוד בהיותם בסוריה, לפני הגיעם לבקעת הלבנון, מקום מגוריהם של שיעים רבים, בסביבות העיר בעלבכּ.
    עוף הטרף השישי הוא הדרוזים בדרום סוריה. לאחר ששנים רבות היו חלק מהשלטון, הם מתעוררים בימים אלה לראות את התמוטטותו ואת יחידות צבא שחנו בדרום סוריה מסתלקות כדי להגן על חלקים רגישים וחשובים יותר לשלטון, כמו הבירה דמשק וחבל העלווים בחוף, ומותירות את הדרוזים לגורלם המר מסכיני האיסלאמיסטים. יותר ויותר מבינים הדרוזים שרק ישות מדינית שהיא עצמאית, חמושה, נחושה ומאומנת לקרב תצליח להגן עליהם, הן בהר הדרוזים והן במובלעת ח'דר בחרמון. ישראל וירדן נמצאות ברקע כדי לסייע לדרוזים ככל יכולתן.
    עוף הטרף השביעי הוא האיראנים. בסוריה נמצאים אלפי לוחמים של "כוח קודס" השייך למשמרות המהפכה האיראניים, ובשתי חזיתות – אדליב והרי קלמון – האיראנים הם מי שמנהלים את המלחמה ונותנים את הפקודות ליחידות הצבא הסורי וחיזבאללה. הגנרל קאסם סולימאני, מפקד "כוח קודס", נמצא בשטח, והוא מפעיל את הניסיון הקרבי העשיר שצבר במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 של המאה הקודמת ובסיוע שהגיש למיליציות השיעיות בעיראק במלחמתן נגד כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב החל מ-2003. למרות שעל ידיו מרוח דם אמריקני רב, הוא מתואם היטב עם ארה"ב הרואה באיראנים בסוריה את התקווה שמישהו יפעל ברצינות נגד "מדינת האיסלאם". זה גם חלק מההסבר ללהיטות שהיתה לאמריקנים להגיע עם איראן לעסקה גרעינית.
    יש ידיעות שהאיראנים החלו להעביר משפחות מאיראן לחבל העלווים, אולם יש לקבל ידיעות אלה בערבון מוגבל. עם זאת, אין לשכוח שבסוריה יש אתרים מקודשים לאיסלאם השיעי, ובטענה של "שמירה על המקומות הקדושים", יכולה איראן להשתלט על חלקים מסוריה.
    עוף הטרף השמיני הוא הרוסים. אלה עושים כל שביכולתם לסייע לאסד, בעיקר בנשק רב שהם מזרימים דרך נמל טרטוס אל כוחותיו המדולדלים. רוסיה לא תראה פרוטה אחת מכל ההשקעה שלה בסוריה, והיא עלולה לאבד את נמלי הים האחרונים שיש לה בים התיכון. יש אפשרות שרוסיה תשתלט, "זמנית" כמובן, על טרטוס ולטקיה "כדי לשמור על האוכלוסייה", כלומר על האינטרסים שלה בערי נמל אלה.
    כך נופלת סוריה טרף לעופות דורסים לא מעטים. בימים אלה מינה המימשל האמריקני שליח חדש לסוריה, מייקל רטני – דיפלומט משופשף, דובר ערבית, שמילא תפקידים רבים במזרח התיכון, כולל קונסול כללי בירושלים. משימתו החשובה ביותר תהיה לעשות סדר בין עופות הטרף, כדי לוודא שגם לנשר האמריקני יישאר משהו מהפגר הסורי.

    פורסם לראשונה במגזין מראה 346

  51. מאת רשף:‏

    איך לפי דעתך כל המלחמה בסוריה, משפיע\תשפיע על תושבי עג'ר?
    האם היא תשפיע על יחס המדינה לכפר?

    שאלה נוספת, עד כמה לפי דעתך, חשובה לעלאווי זהותו הדתית?

  52. מאת אלי אשד:‏

    הזהות העלאווית חשובה לעלאווי לדעתי כ/שהוא נרדף יותר מאשר במצב רגיל.
    איך המלחמה בסורריה משפיעה על כפר עג'ר?
    מן הסתם כמו הדרוזים הם עוקבים בדקדקנות אחרי כל מה שקורה בסוריה.
    בניגוד לדרוזים אין ןלהם כל כך את האופציה להכריזד על התנתקות מאסד אם זה יובס עוד ועוד.
    אבל אני מניח שאם אסד יובס לחלוטין הם יתחברו עם השיעים כבעלי ברית דבר שבמילא כבר נעשה בעבר.

  53. מאת חיים מזר:‏

    ואולי קיימת אפשרות נוספת. הדרוזים בסוריה יחברו לדרוזים בלבנון ויקימו לעצמם מדינה משלהם. השם של מדינה זו קרוב לוודאי יהיה דרוזיזסטן.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*