מייסד המדינה הרודנית ביותר על פני כדור הארץ.

שושלת האלים של צפון קוריאה –החלק הראשון :”השליט הנצחי”

אלי אשד

הופיע ב”דיוקן –מקור ראשון ” גליון 754 20.1.2012 תחת השם “שלושה דורות ופצצה

דור שלישי קם  לדיקטטורה הרצחנית של צפון קוריאה שמנהיגיה היציגו את עצמם כאלים עלי אדמות . והשליט החדש של צפון קוריאה לא מבשר תקווה,נהפוך הוא  האיש עושה רושם ברור כמי שאינו פחות מטורף ורצחני מאביו וסבו,החשש הגדול הוא שהרודן  עוד יתגלה כגרוע מקודמיו.

ולרגל עלייתו של השליט החדש  השלישי בשושלת האלים החיים של צפון קוריאה –הנה מאמר גדול על ההיסטוריה שלה ושל “האלים ” השולטים עליה החלק הראשון בסדרה שתציג תמונה מלאה של השושלת הרצחנית.

החלק הראשון עוסק בקים איל סונג -מייסד צפון קוראה ושושלת האלים והאיש שהשנה מלאו 100 שנה להולדתו והוא נחשב ל”שליט הנצחי ” של צפון קוריאה,שנים לאחר מותו.

השליט הנצחי של צפון קוריאה

“…אם אתה רוצה תמונה של העתיד ,דמיין מגף דורך על פרצוף אנושי –לנצח.”

ג’רוג’ אורוול 1984

אטרקציה חדשה מצפה לתיירים המעטים המבקרים בצפון-קוריאה: החל מהשבוע שעבר הם יכולים להגיע לארמון בפיונגיאנג, ולצפות בגופתו החנוטה של קים ז’ונג איל. שליט המדינה, שנפטר לפני חודש, אמנם היו אמור להיקבר, אך לפי סוכנות הידיעות הממשלתית הוחלט להיענות “לתשוקה הנלהבת של חברי המפלגה לשמור על כבודו הרם של מנהיגה הנצחי”. כך יוכלו אזרחי המדינה הממררים בבכי לחוש כי האיש שהוביל אותם במשך 17 שנה מדחי אל דחי, עודנו איתם.

גם ללא הגופה החנוטה, קשה לומר שקים ז’ונג איל השאיר את הצפון-קוריאנים לגמרי מיותמים: במדינה ישלוט גם דור שלישי של המשפחה הרודנית, הנתפסת שם כמשפחה של אלים. כרגע אין סיבה לקוות לקטיעת השושלת, וגם אין סיבה לקוות שמי שלכאורה תופס את מקומו של המנהיג המת, בנו הצעיר קים ז’ונג און, יתגלה כטוב מאביו. אם כבר, ההפך הוא הנכון.

נכון הוא שכל הרודנים דומים; מסטלין והיטלר ועד צ’אושסקו וקדאפי – כולם קישטו את ארצותיהם בפסלים נישאים של עצמם ובתמונות דיוקן שנתלו בכל משרד. אך דומה ששליטי צפון-קוריאה, קים איל סונג ובנו קים ז’ונג איל, רוממו את פולחן האישיות לשיאים חדשים. בהתחשב בהישגים הלא-מרשימים של השניים בכל הקשור לפיתוח רמת החיים של נתיניהם, תופעת ההערצה כלפי האב ובנו מדהימה עוד יותר.

בניגוד לרוב הרודנים של המאה ה-20, שניהלו מלחמות חורמה כנגד הדת באשר היא, קים איל סונג הבין את היכולת של הפולחן הדתי לתרום להערצתו, ולמעשה יצר סביב עצמו דת חדשה. ייתכן שפעל כך בהשראת דודו מצד אמו, שהיה כומר פרוטסטנטי בתקופה הקדם-קומוניסטית. שליט צפון-קוריאה אמנם סגר את הכנסיות, אסר על לימודי התנ”ך והגלה את המאמינים למקומות נידחים – אך גם לקח את הדימויים הנוצריים ואת עיקרי האמונה, והשתמש בהם להאדרתו האישית.

בדת שהתפתחה במדינה החילונית-כביכול, האלים הם השליט ובני משפחתו, בהקבלה כמעט מדויקת לדת הפרעונים של מצרים העתיקה והקיסרים-האלים של רומא. אלא שיש הבדל גדול אחד בין האליליות הקדומה לזו של ימינו: בדת הצפון-קוריאנית אין ולא יכולים להיות אלים נוספים פרט לנשיא ולילדיו. נראה שמה שקים איל סונג ובנו אחריו חיפשו יותר מכול, זו אהבה. הם אמנם דיכאו את עמם, אבל גם רצו לקבל ממנו אהבה והערצה ללא גבולות.

שטיפת מוח נצחית

קים איל סונג ,מיסד הדיקטטורה הצפון קוריאנית .

קים איל סונג, מייסד שושלת הרודנים הצפון-קוריאנית, נולד ב-1912 בכפר ליד פיונגיאנג. הוריו של קים, שאז עוד נקרא קם סונג ג’יק, החליטו בשלב מסוים לעזוב את ארצם ועברו למנצ’וריה שבסין. בראשית שנות ה-30, כשהמחוז הזה נכבש בידי היפנים, הצטרף קים לתנועת הגרילה האנטי-היפנית. הוא אף הפך לאחד ממנהיגי המורדים, ונודע כלוחם אמיץ. אבל המילה “נודע” היא בעייתית בהקשר הזה: בדרום-קוריאה הושמעו במהלך השנים טענות שלפיהן קים איל סונג מנהיג הגרילה וקים איל סונג ששולט בשכנה מצפון הם שני אנשים שונים. ככל הידוע היה לוחם גרילה מפורסם נוסף בשם “קים איל סונג”, שפעל בעשור השני והשלישי של המאה הקודמת, כשהרודן לעתיד היה רק ילד. אותו איש גרילה נפטר ב-1931, והשם קים איל סונג נלקח בידי מנהיג גרילה אחר – שמת ב-1937. ייתכן ששליט צפון-קוריאה גנב את זהותם ואת מעשיהם של אותם לוחמים אמיצים, כפי שייחס לעצמו תארים ומעללי גבורה רבים אחרים.

קים איל סונג הצעיר.

נניח בצד את תיאוריות הקונספירציה הלא-מופרכות הללו ונחזור לביוגרפיה המקובלת של קים איל סונג: לאחר שכוחותיו הובסו בידי היפנים, הוא נאלץ להימלט לברית המועצות, והתחבב שם על המשטר. ב-1945, כאשר הסובייטים שחררו את קוריאה מידי היפנים, הם החליטו למנות את קים כשליט-בובה מטעמם. בפברואר 1947 הוקמה רשמית הממשלה בראשותו, ועד סוף תקופת סטלין היה קים שליט בחסדי הרוסים.

למרכז הבמה העולמית נכנס קים איל סונג ביוני 1950, כאשר בתיאום עם ברית המועצות ועם סין פלשו כוחותיו לדרום-קוריאה בניסיון לכבוש אותה. המדינה המותקפת כבר כמעט קרסה, אלא שבניגוד להערכות הקומוניסטים, החליט נשיא ארה”ב הארי טרומן שלא לשבת בחיבוק ידיים. כוח צבאי אמריקני גדול בפיקודו של גנרל דאגלס מק’ארתור נשלח מיד לאזור והדף את הצבא הצפוני.

קים איל סונג תחת השם “קים איר סן” בתצלום הראשון שלו בשפה העברית שהופיע בספר “בארץ הבוקר הצח “( 1950)

ניסיונו של קים לאחד את שתי הקוריאות תחת שלטונו הסתיים למעשה בתבוסתו, ורק הופעת “צבא מתנדבים” מסין הצילה את עורו (וגם האריכה את המלחמה בכמה שנים). המלחמה חילקה את חצי האי קוריאה באופן סופי לשתי מדינות, וקים איל סונג נותר שליטה של הצפונית מביניהן.

קים איל סונג בציור צפון קוריאני.

לאורך השנים התברר כי מדובר במנהיג יוצא דופן, אפילו בקנה המידה של הגוש הקומוניסטי שאליו השתייך. לקים היו רעיונות מיוחדים משלו כיצד ישלוט בעמו. מטרתו לא הייתה רק לכונן מדינה קוריאנית עצמאית חדשה; בדומה לסטלין ולמאו צה טונג, הוא שאף ליצור בני אדם מדגם משופר ולעצב מחדש את הטבע האנושי. לשם כך הגה שיטה פילוסופית משלו בשם “צ’ושה”, או כפי שבנו כינה אותה -“קים-איל-סונגיזם”.

על פי הצ’ושה, האדם, ולא אלוהים, הוא שקובע את גורלו. יחד עם זאת דוחה השיטה את עיקרי הקומוניזם המסורתי, התומך באחוות עמים ובאוניברסאליות. לפי קים, הצפון-קוריאנים הם העם הנבחר, ולאור זאת גם אין צורך שישובו ויסתמכו על שכנות חזקות כמו ברית המועצות וסין. “משמעות החיים על פי הצ’ושה היא להיות אדוניה של המהפכה (…) לקיים בכל מחיר את עצמאותנו, לדחות כל תלות באחר ולהשתמש בשכלנו”, הסביר באחד מהמאמרים הרבים שכתב, והמילים נשמעו מפתות באוזני עם גאה שכבודו נרמס בידי היפנים.

קים המשיך ולימד כי מקור כוחם של הקוריאנים כבני אדם נובע מהכפפת רצונם הפרטי לרצון הכלל. עם זאת, אסור שרצון הכלל יהיה שבוי בגחמות הציבור מתוקף הליך דמוקרטי כלשהו. כדי להגשים את האידיאל, על בני העם לצעוד ללא עוררין בעקבות מנהיג עליון מוחלט ונצחי, שאת זהותו אנו כבר יודעים.

פסל של קים איל סונג

כדי למנוע את ערעור האידיאולוגיה הזו, פעל קים איל סונג לנתק את אוכלוסיית מדינתו מכל הנעשה מחוצה לה, הטיל פיקוח הדוק על זרימת המידע, והקים מנגנוני ביטחון אימתניים שדיכאו כל אופוזיציה. בד בבד הוא יצר פולחן אישיות שכלל פסלים בדמותו בכל פינה בצפון-קוריאה, פוסטרים שלו לאינספור, קריאת בתי הספר והאוניברסיטאות על שמו, דיוקנאות בכל מקום אפשרי וכן ספרים, מחזות וסרטים המהללים את המנהיג.

אחד מאינסוף ה”שירים ” שנכתבו על קים איל סונג ותורגם לעברית על ידי לא אחר מאשר אברהם שלונסקי בספר “בארץ הבוקר הצח” ( 1950)

רוב הפזמונים שהושמעו ללא הרף בכלי התקשורת עסקו בעיקר בהאדרתו של קים איל סונג, ובשלב מאוחר יותר גם של בני משפחתו. בכל אוטובוס ובכל רכבת, המושב הקדמי ביותר היה מכוסה בפרחים ומוקדש לקים איל סונג. שלטים שנתלו מעל מושבים אלה הזהירו כי אסור לאיש להשתמש בהם, ולו בשעות העומס. גם מקומות שהשליט התיישב בהם במהלך אחד מסיוריו הרבים בארצו, הפכו לאתרי הנצחה מקודשים. בכל מוסד לימוד היה חדר מפואר, מלא בתמונות ומוצגים, שעסק בשליט ובתולדותיו. גם המוזיאונים במדינה נגדשו בכל פריט הקשור לקים איל סונג, תוך שהם מתעלמים מכל אדם אחר שתרם משהו לצפון-קוריאה. חומרים לא חסרו להם: כל חפץ שהרודן נגע בו אי פעם בהופעה פומבית, נעטף מיד בכיסוי לבן מיוחד, הוכנס למשמרת במתקן זכוכית, ומכאן ואילך נשמר בקפדנות והוצג לציבור כמעין פריט מקודש.

קים איל סונג הרחיק לכת גם מעבר לכך, ושכתב את ההיסטוריה של משפחתו ושל ארצו עשרות רבות של שנים אחורה. התקשורת של צפון-קוריאה החלה לספר להמונים כי אביו של השליט, אדם פשוט, ארגן בראשית המאה ה-20 מועצה לאומית פטריוטית שניהלה מאבק ביפנים הכובשים. בהתאם לכך, אתרים שונים במדינה נקראו על שם אביו של המנהיג הדגול. מקום הולדתו של קים איל סונג עצמו הפך כמובן מאליו לאתר עלייה לרגל לאומי. התקשורת הצפון-קוריאנית הציגה את השליט כ”גדול ההוגים המהפכנים בכל הזמנים במזרח ובמערב, שיאו של המין האנושי”. והמין האנושי הוא רק ההתחלה: מפעם לפעם הופיעו דיווחים על ספינות שכמעט טבעו, אך נצלו כאשר המלחים הבינו מה עליהם לעשות ושרו שירי תהילה לקים איל סונג – מה שגרם לרוחות העזות לשכוך מיד.

שטיפת המוח האינטנסיבית הזו נמשכת עד עצם היום הזה ללא כל הפוגה. הצפון-קוריאנים סופגים אותה כבר בגיל הרך, ולאורך כל שנותיהם – בלוחות המודעות, בשירים, בסרטי הקולנוע ובמאמרים בעיתונות, שכולם נועדו לרומם את קים איל סונג ואת בני משפחתו. לא פלא שהאזרחים אינם יכולים לעמוד בפני התעמולה. עשרות מיליוני בני אדם רואים בסבו של מנהיג צפון-קוריאה הנוכחי אלוהים עלי אדמות שאין בלתו, וגם שנים לאחר מותו הוא נושא בתואר “הנשיא הנצחי” של המדינה.

נס בעירבון מוגבל

צפון קוריאנים משתחווים לפסלו של קים איל סונג.

לצד פולחן האישיות המטורף שבנה סביבו, ניתן להצביע גם על כמה החלטות נבונות של קים איל סונג בראשית דרכו.

Image result for north korean money

שטר צפון קוריאני.

בשני העשורים הראשונים שאחרי חלוקת חצי האי, הייתה צפון-קוריאה הקומוניסטית עשיר מהדרום הקפיטליסטי. קשה להאמין, אבל בשנות ה-60 של המאה הקודמת, המונח “נס כלכלי” התייחס לארצו של קים. הזנת האוכלוסייה באזור זה, שנחשב למוכה רעב במשך דורות ארוכים, הייתה הישג כשלעצמה, מה עוד שרוב האדמות הפוריות נשארו מהצד הדרומי של הגבול.

מתוך חורבותיה של מדינה שכמעט כל התשתיות שלה ושבעים אחוז מבתי המגורים שבה נהרסו במלחמה, הצליח קים איל סונג לכונן כלכלה שנראתה בת-קיימא. האזרחים כולם קיבלו דיור, ביגוד, חינוך ושירותי רפואה. כל הבתים כוסו בגגות רעפים, וכל הכפרים חוברו לרשת החשמל. מערכת הבריאות שהוקמה הייתה, ואולי עודנה, טובה יותר מזו שבתקופה הטרום-קומוניסטית.

זרים שביקרו בצפון-קוריאה בשנים הטובות ההן התרשמו מרמת החיים, שהייתה גבוהה יותר מאשר בדרום. אפילו מומחי הסי-איי-אי נאלצו להודות, בדו”חות מסווגים, כי מדובר במדינה מרשימה. צפון-קוריאה הייתה אז דומה יותר ליוגוסלביה מאשר לסומליה או לאנגולה, ונראתה כמקור גאווה לגוש הסובייטי וכהוכחה לכך שהקומוניזם אכן מגשים את חזונו.

הנס הזה היה טוב מכדי להיות מציאותי, והוא אכן לא האריך ימים. בדיעבד התברר שחלקו הגדול מבוסס על שקרים של השלטון, על נתונים סטטיסטיים מפוברקים ועל תעמולה מופרכת שאי אפשר היה לאמת אותה. ייתכן שאפילו קים איל סונג לא ידע שכלכלת ארצו נמצאת בקריסה מתמדת. לאחר שנות ה-60 החלה צפון-קוריאה לפגר אחר הדרום, והפערים הלכו והתרחבו.

נראה שקים איל סונג, הגם שהתיימר להיות מומחה בכל תחום אפשרי, מעולם לא התעניין במיוחד בנושא הכלכלה. פרויקט אחד בלבד עמד בראש מעיניו: איחודה של קוריאה כולה תחת שלטונו. לאחר שנכשל במלחמה, הוא המשיך בניסיונותיו לפגוע בדרום-קוריאה, הפעם באמצעות פעולות טרור שונות. שליחיו ניסו לפגוע בראשי המשטר שם, מתוך הנחה שבכאוס שייווצר תקום תנועת המונים שתדרוש את איחוד שני חלקי חצי האי. בין היתר שוגרה ב-1968 לארמון הנשיאות בסיאול מחלקת לוחמים צפון-קוריאנים שנצטוו לרצוח את מנהיג הדרום, הגנרל פארק צ’ונג הי. הניסיון הזה כשל כמו ניסיונות דומים שנעשו לפניו ואחריו, אך קים איל סונג המשיך ללא לאות.

במהלך השנים התגלו גם מנהרות ענק שחפרו הצפון-קוריאנים באזור המפורז בין שתי המדינות, במטרה להעביר סוכנים ולאפשר לכוחות צבא לפלוש אל הדרום בבוא היום. המנהרות העצומות, שאפשר להעביר בהן אפילו טנקים, הן כיום אתר תיירות.

חייל צפון קוריאני הורס את בניין הקפיטול בוושינגטון.פוסטר צפון קוריאני.

הטרור הגיע לשיאו בשנות ה-80. באוקטובר 1983 ניצל נשיא דרום-קוריאה מפיצוץ שכוון נגדו ברנגון בירת בורמה, אך ארבעה מחברי ממשלתו ו-13 בכירים נוספים נהרגו. ב-1987 התרסק מטוס נוסעים דרום-קוריאני, וכל 115 נוסעיו ואנשי צוותו נספו. זמן קצר לאחר מכן נחשפה סוכנת מצפון-קוריאה שהודתה במעורבות בפיצוץ. לאחר שנתפסה ניסתה להתאבד יחד עם שותפה, אך תוכניתה זו סוכלה. הסוכנת סיפרה לחוקריה כיצד חונכה להקריב את עצמה למען המולדת, וגילתה שקים איל סונג עצמו אחראי לניהול מלחמת הטרור. ב-1989 היא נידונה למוות, אך בהמשך קיבלה חנינה ואף נטלה חלק פעיל בתעמולה נגד צפון-קוריאה.

עוצמתן של פעולות הטרור פחתה במהלך שנות ה-90, אך הן לא פסקו. מסיבות לא ברורות נהגו אנשיו של קים לחטוף במדינות שונות אזרחים של דרום-קוריאה ושל יפן. ככל הידוע, כמה מהיפנים שנחטפו התאבדו בשבי. לימים, בלחצה של ממשלת יפן, הודתה צפון-קוריאה בחטיפות, והסבירה שאותם יפנים נחטפו על מנת לשמש “יועצי תרבות”. ובמילים אחרות: הם היו אמורים לשמש כמדריכים של סוכנים צפון-קוריאנים המאומנים כדי לחדור ליפן.

האמת שמאחורי התעמולה

קים איל סונג בזקנתו.

למרות הרטוריקה השחצנית של הצ’ושה בדבר אי הסתמכות על אחרים, האמת היא שצפון-קוריאה הייתה במשך כל שנות קיומה תלויה לחלוטין בחסדי שכנותיה –סין, רוסיה ואפילו דרום-קוריאה. קים איל סונג גם סכסך בכישרון רב בין סין וברית המועצות, תוך שהוא מעמיד פני ניטרלי, וזאת כדי לסחוט מכל אחת סיוע רב ככל האפשר. לאורך השנים בעלות בריתה של צפון-קוריאה סיפקו לה דלק, אורז, דשנים, תרופות, ציוד תעשייתי ומכשירים שונים, הכול במחירים מסובסדים. את הכסף המזומן שקיבל קים הוא נהג להוציא בעיקר על פרויקטים ראוותניים להאדרת שמו ושם משפחתו, במקום להעביר אותו לסיוע לבני עמו. גם מתנות אישיות יקרות ערך הוענקו למנהיג שאינו זקוק לכלום. סטלין למשל שלח לו לימוזינה משוריינת, ומאו העניק לו רכבת על כל קרונותיה.

לאורך השנים השפעתו העולמית של קים הלכה ופחתה, והוא נראה יותר ויותר כקוריוז. גם בגוש הקומוניסטי הסתייגו ממנו. עם זאת, על מנהיג אחד קים איל סונג השפיע עמוקות. היה זה שליט רומניה ניקולאה צ’אושסקו, שלאחר ביקור בצפון-קוריאה, החליט לאמץ את פולחן האישיות הנהוג שם גם בארצו. נדמה היה שזה עובד, עד שב-1991 הופל שלטון צ’אושסקו והוא עצמו הוצא להורג.

שלא כמו תלמידו, קים איל סונג מת באופן טבעי. בשנות ה-70, בעקבות חשש כי הוא חולה בסרטן, התייעץ הרודן עם רופא רומני, שחזה כי נותרו לו רק שנתיים לחיות. לצערם של רבים, הנבואה הזאת לא התגשמה. קים הוסיף לחיות ולתפקד עד שנת 1994, אז נפטר בעקבות התקף לב והוא בן 82 – הרבה מעבר לתוחלת החיים הממוצעת של הגברים הצפון-קוריאנים.

אותה תחזית רפואית קודרת דרבנה את קים איל סונג למנות לעצמו יורש. תחילה נראה היה שיבחר באחיו הצעיר, אך לבסוף החליט כי ממשיך דרכו יהיה קים ז’ונג איל, בנו מאשתו הראשונה שנפטרה עוד ב-1949. למרות התנגדות עזה במפלגת השלטון, החל קים איל סונג לפעול לחיזוק מעמדו של בנו לקראת היום שבו יזכה למעמד של אל בפני עצמו.

ישראל וצפון קוריאה

בישראל היה ידוע מעט מאוד על צפון קוריאה לאורך השנים . ב1950 פורסם בעברית ספר שכתבו שני נוסעים סובייטים על נפלאותיה של  צפון קוריאה  ועל חוויותיהם המדהימות שם בשם “בארץ הבוקר הצח  : רשמי מסע על פני קוריאה המשוחררת ”  מאת ב.ניבליצקי וט.בונימוביץ .ספר שתורגם לעברית בידי לא אחר מאשר אברהם שלונסקי .פרקים מהספר הופיעו במקביל בכתב העת לילדים “משמר לילדים”.

באחד מימי אוקטובר 1946 יצאו לארץ העלומה הזאת, שכבר חולקה בפועל לאזורי כיבוש אמריקאי וסובייטי, שני המחברים שליחים ממוסקווה שלדבריהם הפיקו את “הסרט הראשון על קוריאה, על עמה העמלני, הישרני, המשובח בכישרונות, שיצא מאפלה וראה אור גדול של דמוקרטיה.”המחברים כתבו בספרם  שלפני צאתם למסע   ערכו תחקיר על ארץ היעד והתאכזבו לגלות כי החומר דל: “על קוריאה המעיטו לכתוב, ואותם שכתבו – על פי הרוב בדרך ההזדמנות כתבו, ולפני ימים רבים עד מאוד. בתאוות דעת פותחים אנו את הספרים הישנים, בשאיפתנו לדעת הרבה ככל האפשר על הארץ הזאת, הרחוקה והבלתי-נודעת… אך הידיעות שאנו מעלים מגווילי הספרים הללו, סותרות זו את זו”…” בספרי המסעות הגדולים על המזרח “הרחוק”, שהתפרסמו במאות הקולוניאליות, מכונה קוריאה בשמות עתירי מסתורין: “ארץ הנשיה”, הארץ הנעולה”, “הארץ השכוחה”, “הארץ האלמונית” ואף “הארץ האסורה”.

לאחר מסע ארוך הגיעו השניים  למסקנה לפחות בנוגע לכינוי הראוי לקוריאה: “הרוצה לבור את הטוב שבשמות הרבים הללו ואת הנכון שבהם, ילך אצל העם וישמע מה הוא דובר. דורות רבים מכנה העם הקוריאי את ארץ מולדתו בשם הפיוטי ‘צ’וסון’, שפירושו ‘ארץ הבוקר הצח’; ויאה השם לארץ זו, ויאה הארץ לשם זה”.

מכאן ואילך  הספר האדיר גם לפני הקורא העברי את נפלאות צפון קוריאה ומנהיגה הדגול .”גיבור העם קים איר סן “.

עמוד מהספר “בארץ הבוקר הצח “( 1950)

בספר הובא תיאור מעריץ של מעלליו של האיש הדגול במלחמה נגד היפנים :כיצד “שבע בריגדות יפניות רדפו אחרי פלוגותיו של קים איר סן אך עינו הפקוחה של העם שקדה עליו להצילו” ..הספר תיאר אותו  כמי ש “כל דמותו אומרת בגרות כבוד ובטחון בן העם בכוחות עמו“.הספר אף הביא שיר מנוקד ( בתרגומו של שלונסקי )  המאדיר את אותו קים איל סונג.  הכותבים היללו ושיבחו  לאורך ספרם את יופיה של (צפון ) קוריאה ואת ייתרונותיו והשגיו של המשטר הצפון קוריאני בהנהגת קים איל סונג שתואר כמשטר “דמוקרטי נאור ”  לעומת דרום קוריאה שתוארה כמדינה שאינה דמוקרטית הפועלת על פי תכתיביו של המשטר הקולוניאליסטי האמריקני. ספר תעמולה סובייטי זה נשאר ממש עד השנים האחרונות כמקור המידע היחיד בעברית על צפון קוריאה.וגם זה מראה על חוסר העניין ששרר בישראל לגבי ארץ זאת.

כותב שורות אלו למד לראשונה על עצם קיומה של צפון קוריאה מספר זה.

כתב העת “משמר לילדים ” המשיך ופירסם ב-1951  סיפור בהמשכים מאת סופרים סובייטיים  על צפון קוריאה :

סיפורם של ג.ונ. קומארוססקי מעשה בילד מקוריאה עברית א.ש. משמר לילדים כרך ו’ חוברות 27-498 1951 סיפור סובייטי שפורסם בהמשכים בכתב העת הסוציאליסטי  על מסעו של ילד מדרום קוריאה הנשלטת בידי כוחות הרשע האמריקניים לצפון קוריאה הנשלטת בידי כוחות הצדק הסוביטיים. למעשה הייתה זאת תעמולה נגד ארה”ב ודרום קוריאה שהיו שרויות אז במלחמה נגד צפון קוריאה.

ממש בשנים אלו של עניין ישראלי בצפון קוריאה נוצרה ב-1950  עוינות בין צפון קוריאה וישראל  לאור  פריצת  מלחמת קוריאה. ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן-גוריון תמך בעמדתן של ארה”ב ושל מועצת הבטחון של האו”ם ו גינה את התוקפנות של צפון קוריאה – דבר שהוביל  מאז לעוינות מצידה.אמנם ישראל לא נענתה לבקשות ארה”ב למשלוח חיילים במסגרת כוח האו”ם בקוריאה ושלחה לדרום קוריאה עזרה הומניטרית – במזון וחומר רפואי, בשווי של כ100,000 $.  בהמשך ישראל השתתפה באופן פעיל במאמצים הדיפלומטיים באו”ם להשגת הפסקת האש בקוריאה.[

אך פרט לספר ז ולסיפור בהמשכים ב”משמר לילדים”  מעולם לא התקיימו קשרים רשמיים כל שהם בין ישראל וצפון קוריאה שבאופן קבוע הצביעה נגד ישראל באו”ם מתוך סולידריות עם הגוש הקומוניסטי והערבים.ובביטוי של התנגדות לארה”ב והאינטרסים שלה. צפון קוריאה מעולם לא ניראתה בעיני ישראל כמדינה חשובה מספיק כדי לקיים עימה קשרים ולו רק חשאיים

ב-1962 נעשה ניסיון מהוסס מצד צפון קוריאה ליצור קשר עם ישראל כאשר בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ הישראלי התקבלו איגרות זהות מנשיא צפון קוריאה. ישראל החליטה לא להשיב על איגרות אלו מאחר שאינה מכירה בצפון קוריאה ואין בין שני המדינות קשרים רשמיים כלשהם. היא רק אישרה את קבלת האיגרות.בנובמבר 1963 היגיע עוד מכתב ממשרד החוץ הצפון קוריאני והפעם הוחלט בישראל שלא לאשר את קבלתו. לישראל לא היה עניין בכל קשרים עם צפון קוריאה.

זה החל להשתנות בימיו  האחרונים של קים איל סונג.

ועל כך ועל היורש ,השליט השני של צפון קוריאה ראו בחלק השני של המאמר :

במאי הקולנוע מהגיהנום

דגל קוריאה הצפונית.

נספח:ביבליוגרפיה על צפון קוריאה בעברית

קים איל סונג – שיחה עם עיתונאים אמריקאים (מאנגלית: ענת שפירא)

ראיון יחיד במינו בשפה העברית  עם השליט הרודן  הופיע ב”דחק כתב עת לספרות טובה” כרך ד’ במאי  2014.

ב. ניביליצקי, ט. נובימוביץ’  בארץ הבוקר הצח : רשמי מסע על פני קוריאה המשוחררת . עברית אברהם  שלונסקי .ספרית הפועלים ,1950.

ספר  על  קוריאה מנקודת מבט סובייטית . רשמי מסע אלה התרחשו ב-1949 בקוריאה הצפונית כמובן-שימו לב לכותבים:רוסים-סובייטים-קומוניסטים. תמונה יוצאת מן הכלל של קוריאה ערב שלטונו של המטורף ז’ל קים איל סונג. הספר כולל תמונות.

אלון לבקוביץ קוריאה – היסטוריה ופוליטיקה, אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תשס”ג, 2003

משה יגר המסע הארוך לאסיה : פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל חיפה  הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס”ה 2005

,כולל פרק על הניסיונות ליצור מערכות יחסים בין ישראל וצפון קוריאה.

קובי כגן על המבנה האופטימלי של מערכת בטחונית במודלים של מרוצי חמוש אסימטריים בין מדינהמערבית מפתחת למדינת עולם שלישי: עם התיחסות לנשק טרור דיסארטציה המחלקה לכלכלה אונ’ בר אילן 2005

אפרים הלוי   אדם בצל :   המשבר במזרח התיכון מבעד לעיניו של מי שעמד בראש המוסד /  עברית אריה חשביה    תל-אביב :   מטר,   תשס”ו 2006.
‬ כולל תיאור של הניסיון ליצור קשרים עם צפון קוריאה.

טירן רוטמן בחירתה של מדינה : מדיניות גרעין בעולם משתנה : לוב, צפון קוריאה ואיראן : נייר עמדה בנושא. אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לממשל ולמדיניות ע”ש הרולד הרטוך, 2006

חיים   גולובנציץ,     יחסי גומלין בין מדינות במזרח התיכון בתחומי הנשק הלא קונבנציונאלי, בין השנים 1971 – 2001 /     אוניברסיטת בר-אילן דיסרטציה  לתאר שלישי – המחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון רמת-גן :   [חש”מ],   תשס”ז.2007  פרק ו דן בנושא הסתייעות בגורמי חוץ, ביניהם: רוסיה, סין וצפון קוריאה

הבזאר האטומי

, וילים   לנגווישה    הבזאר האטומי: ההתחמשות הגרעינית של המדינות העניות /   מאנגלית – אורי בלסם.   תל אביב :   מטר,   תשס”ח 2008.

,תקציר:   האיום העולמי המתפתח של ייצור הנשק הגרעיני. הטכנולוגיה הגרעינית שעברה מידי מדינות עשירות לידי העניים ופעילותו של עבד אל-קאדר חאן

מרון  מדזיני   למי הבכורה? :   המאבק על ההגמוניה במזרח אסיה מתום המלחמה הקרה /    [תל-אביב] :   משרד הביטחון – ההוצאה לאור,   תשס”ט 2009.

ברברה דמיק     אין מה לקנא :   חיי היום-יום בקוריאה הצפונית /   מאנגלית ישי קורדובה ; אחרית דבר אלון לב  ירושלים :   כרמל,   תשע”א 2011.
תקציר : מבט מדהים על קוריאה הצפונית באמצעות סיפור חייהם של שישה אזרחים מן השורה. אין מה לקנא עוקב אחר חייהם של שישה צפון קוריאנים במשך חמש-עשרה שנים – תקופה כאוטית שבמהלכה הלך קים איל-סונג לעולמו, בנו קים ג’ונג-איל עלה לשלטון ללא עוררין, ורעב ששרר במרבית המדינה כילה חמישית מאוכלוסיית קוריאה הצפונית. העיתונאית עטורת הפרסים, ברברה דמיק, לוקחת אותנו אל נופי מדינה שרובנו לא ראינו מעולם ומבהירה מה משמעות הדבר לחיות תחת עולו של המשטר הטוטליטרי הרודני ביותר הקיים בימינו – עולם אורווליאני שהעדיף לא להתחבר לאינטרנט, שבו מכוונים את הרדיו והטלוויזיה לתחנה הממשלתית היחידה, שבו נענשים על גילויי חיבה בפומבי, מדינת משטרה שבה זוכים המלשינים לגמול והערת-אגב עלולה לשלח אדם לגולאג למאסר עולם

ספרות יפה על צפון קוריאה :

ג.ונ. קומארובסקי מעשה בילד מקוריאה עברית א.ש.( אבר הם שלונסקי ?)  משמר לילדים כרך ו’ חוברות 27-48 1951 .

סיפור סובייטי שפורסם בהמשכים בכתב העת הסוציאליסטי  על מסעו של ילד מדרום קוריאה הנשלטת בידי כוחות הרשע האמריקניים לצפון קוריאה הנשלטת בידי כוחות הצדק הסוביטיים. למעשה הייתה זאת תעמולה נגד ארה”ב ודרום קוריאה שהיו שרויות אז במלחמה נגד צפון קוריאה.

הוואנג סוק-יונג האורח / ; מקוריאנית: מי-סופ פארק. הוצאת מחברות לספרות ,2008 .

כומר מארה”ב יוצא לבקר בקוריאה הצפונית .יצירה ספרותית ראשונה מסוגה בעברית על הארץ המסוגרת.

יונס יונסון הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם /   משוודית רות שפירא   ירושלים :   כתר,   [תשע”א ] 2011.
סיפורו של זקו בן מאה שבמהלך חייו נפגש תרם תרומה משמעותית לפיתוח פצצות האטום במערב ובמזרח , עם גדולי עולם שונים כמו אלברט אינשטיין הגנרליסימו פרנקו רודן ספרד , צ’אנק קאי שק שליט סין ואישתו ,מאו צה טונג וזוגתו , סטלין ,טרומן,צ’רציל ,צ’רצ’יל וגם עם שליטי צפון קוריאה קים איל סונג ובנו קים זונג איל.

הזקן והי”ש ביקורת של מאשה צור גלזמן

סיפרי מתח על צפון קוריאה

מייק  באדן ( שם בדוי של אלי קידר ) הגנרל ציוה להתקיף /    [תל אביב] :   מור,   [תשכ”ג]. 1965.

סיפורה של מתקפה גרעינית עתידנית  של ארה”ב על סין מאדמת קוריאה.

ברט ויטפורד ( שלמה פרנקל )  סדרת פטריק קים מספר 57. קוראה קוראת לפאט – חזור.הוצאת רמדור . 1970.

“ברט ויטפורד ” ( שם בדוי של שלמה פרנקל ) קוריאה לנצח /    תל אביב :   רמדור,   (1972)

הסוכן החשאי האמריקני ממוצא קוריאני פטריק קים וידידו ליאון מורנו  נאבקים  במזימה רוסית לעצור שיחות ההפשרה  בין דרום וצפון קוריאה.

תום קלנסי וסטיבן פיצ’נק חדר מלחמה .עברית יוסף  אשכול  ספרית מעריב ,1995

מותחן על חקירת הפיצוץ שארע באצטדיון בסיאול בעת נאומו של נשיא האסיפה הלאומית.לחוקרים מתברר שהמדובר במזימה של גנרלים דרום קוריאניים שמתכוונים להאשים במעשה את צפון קוריאה ולהביא למלחמה בין דרום קוריאה ויפן כנגד צפון קוריאה שבמקרה ספציפי זה היא חפה מפשע.

ראו גם

קוריאה הצפונית בויקיפדיה

ארז ליבנה על צפון קוריאה -שואה בת זמננו ?

תחזיות לעתיד המיידי של צפון קוריאה

מערכות היחסים בין ישראל וצפון קוריאה

וראו גם

קוריאה לנצח

6 תגובות

  1. חיפוש אחר סיפור אבוד של ידידי יורם קניוק בכרך ו של כתב העת הסוציאליסטי “משמר לילדים ” (שלא נמצא לבסוף) חשף תגלית מדהימה :סיפור סובייטי בהמשכים שתורגם לעברית בשם מעשה בילד מקוריאה מאת “ג.ונ. קומארוססקי עברית א.ש. שהופיע משמר לילדים כרך ו’ חוברות 27-48 1951 סיפור סובייטי על מסעו של ילד מדרום קוריאה הנשלטת בידי כוחות הרשע האמריקניים לצפון קוריאה הנשלטת בידי כוחות הצדק הסוביטיים. למעשה הייתה זאת תעמולה נגד ארה”ב ודרום קוריאה שהיו שרויות אז במלחמה נגד צפון קוריאה.עד כמה שידוע לי זהו סיפור הילדים העברי היחיד המתרחש בצפון קוריאה.
    קצת לפני כן באותו הכרך פורסמו ב”משמר לילדים ” פרקים מ”ארץ הבוקר הצח” ספר התעמולה הסובייטי על צפון קוריאה ומנהיגה.
    בקצרה בראשית שנות החמישים “משמר לילדים” ניהל מסע תעמולה של ממש למען צפון קוריאה שהייתה אז בחדשות.
    יותר משישים שנה לאחר מכן ושוושלת שלמה של רודנים רצחניים אינך אלא יכול להצטער למען הילד בסיפור שנטש את הדרום למען “גן העדן ” בצפון.

  2. כתב העת הישראלי “דחק לספרות טובה ” בעריכת יהודה ויזן פירסם בגליונו הרביעי ראיון שאותו קיים קים איל סונג השליט המייסד של צפון קוריאה עם עיתונאים אמריקניים.
    המבקר אמיר סגל בביקורת שלו ב”יקום תרבות ” על הגיליון כותב על ראיון זה ועל הופעתו בכתב עת ספרותי עברי :
    “כתב העת “דחק” הוקם על ידי עורכו, יהודה ויזן לפני כארבע שנים ומכונה “דחק – כתב עת לספרות טובה”. הכלליות והיומרנות של האמירה הזו וביצועיה הביאו לתגובות שונות לכתב העת. היו שביקרו את ויזן ו”דחק” על כך שהיומרנות מוגזמת והריאקציונריות שלו כלפי העבר (אמיתי או מדומיין) מעלימה את יצירות ההווה, והיו שהעריכו בדיוק את הנטיות הללו.

    והנה, הגיליון הרביעי של כתב העת הזה חוצה קווים אדומים שהופכים את “דחק” לכתב עת בלתי ראוי.

    על כריכת גיליון זה מתנוססת תמונתו של קים איל-סונג, מייסד קוריאה-הצפונית הדיקטטורית, אביו של קים ג’ונג-איל שהחליף אותו וסבו של השליט הנוכחי – קים ג’ונג-און. ראיון של קים איל-סונג שערכו כתבים אמריקאים מופיע בגיליון. אין צורך בהבנה מעמיקה בפוליטיקה עולמית כדי להבין את הפרובוקציה המטופשת שנעשית כאן. קוריאה הצפונית היא היום המדינה הגרועה בעולם לתושביה ושליטיה (כולם) אחראים לרצח של מיליונים.

    בתחילת ובאמצע המאה העשרים היו כמה אנשי ספרות שטענו להערצה של עקרונות פשיסטיים בשל היותם מייצגים מודרניזם אסתטי או אתי. זה היה מנותק מהמציאות אז, והיום התייחסויות כאלו הן בין פאתטית למגונות. אי אפשר להעניק לגיטימציה להתנהלות הצפון-קוראנית – גם לא כניסיון לאקדמיזציה של עמדות פוליטיות או טענות לגבי רלטיביזם מוסרי. זאת ועוד, עורך כתב העת “דחק” איננו מאנשי הרלטיביזם המוסרי או הספרותי וטענתו היא כי יש היררכיה ברורה לגבי איכות ספרותית.”
    ראו “מקים איל סונג -ועד לציפי שאשווילי : ביקורת על “דחק ” מספר 4
    http://www.yekum.org/2015/02/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%97%d7%a7-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-4-%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%91/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש עשרה − תשע =