אברהם שלמה זלמן צורף -אבי משפחת סלומון

בשבוע של פרסום מאמר זה ב-26 לאוקטובר 2011 מתקיים בירושלים כנס גדול של אחת המשפחות הוותיקות והגדולות בישראל לרגל 200 שנה לעליית אבי  שלמה זלמן צורף או ראש"ז ,אבי משפחת סלומון בארץ ישראל,משפחה שכוללת כיום אלפי אנשים,מהם ידועים מאוד בציבור ובכללה הישראלית. הוא ידוע כמי שיזם את בניית בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים  ששוחזר לאחרונה ונרצח בידי ערבי אלים שהתנגד לפעילותו לקניית והשגת אישור לבניית בית הכנסת "החורבה" ומוכר כיום  רשמית בידי משרד הביטחון כיהודי הראשון שנהרג כתוצאה מפעולת טרור ערבית בארץ ישראל .

הוא מוכר גם כסבו של יואל משה סלומון ממייסדי פתח תקווה וגיבור הבלדה המפורסמת של יורם טהר –לב.( שישמש ,לא במקרה ,כמנחה האירוע הגדול של משפחת סלומון). במוזיאון חצר הישוב הישן בירושלים ,תתקיים תערוכה מיוחדת בשם "חזון ומעש- סיפורה של משפחת סלומון" שתעסוק בחייו ופועלו של ראש"ז ובצאצאיו .

אני עצמי מקורב למשפחת סלומון דרך דודי עוזי סלומון שהוא הנין  של אחיו של יואל משה סלומון,  שלמה יעקב סלומון האח הצעיר מכולם. אביו של עוזי ,  אברהם היה אחיינו של יואל משה סלומון. .ומלבד זאת תמיד היו קשרים הדוקים בין המשפחות שמהם אני בא משפחות לנדא ווולפנזון ומשפחת סלומון .

ולרגל הכנס והתערוכה ולרגל 200 השנה  לעלייתו של ראש"ז לארץ ישראל ,  הנה מאמר של סבי הסופר והגנאלוג יוסף זונדל וסרמן על חייו של אבי משפחת סלומון ראש"ז סלומון שהופיע בספר "מיקירי ירושלים ( הוצאת מסלול 1973) ושאותו כתב ב-ב-1972 לפני ארבעים שנה בדיוק לרגל אירוע קודם לזכר התיישבותו של ראש"ז בעיר ירושלים.למאמר יש כמה תוספות שלי ולכן מידי פעם תמצאו שיש הבדלים ברורים בסגנון ובעצם צורת המחשבה בין חלקים שונים של המאמר.

כן מצאתי לנכון  בהתאם לרוח הזמן למחוק את התייחסויותיו התמימות של סבי לבני העדה "האשכנזית " מילה שנחשבת כיום לניבול פה מובהק, והחלפתי אותן ב"יהודים ממוצא מזרח אירופאי ".גם השימוש במונח השגוי  והמבולבל "יהודים ספרדים " הוחלף במונח המדויק יותר "יהודים ממוצא מזרח תיכוני ". .

למאמר מצורפים כנספחים כמה "אגדות " על חייו של רבי שלמה זלמן צורף שאותן ליקט סבי ממקורות שונים. מן הסתם ישנן אגדות נוספות על איש זה שנחשב בעיני בני תקופתו כמי שיש לו כוחות נסתרים .

גואל החורבה –רבי אברהם שלמה זלמן הראש"ז צורף סלומון( תקמ"ו-תר"א)

מאת יוסף זונדל וסרמן ( עם תוספות שונות של אלי אשד)

בהושענה רבה שנת תקע"ב ( 1812) עלה רבי שלמה זלמן צורף,אבי משפחת סלומון ,לירושלים.בשנת תשל"ב ( 1972) ציינה המועצה הדתית בירושלים את התאריך הזה על ידי תערוכה מיוחדת לזכרו .בפתיחת התערוכה נאם ד"ר זאב וילנאי ,המומחה לידיעת הארץ ,שהדגיש בין היתר כי "כוותבי תולדות הישוב מעליית הבילואים חוטאים לאמת בזה שאינם מזכירים תחילה את עליית תלמידי הגר"א והבעש"ט אשר קדמו בהרבה לעליית הבילויים ואשר סבלו קשות וקיימו ישוב עברי בארץ ישראל ,תוך שאיפות ותכניות להרחבתו ,לרבות יסוד מושבות חקלאיות ".

באותו מעמד דיבר גם הרב רפאל קצנלבוגן אשר הפריך את העלילה הכוזבת שמפיצים הרבה היסטוריונים לתולדות הישוב כאילו תלמידי הבעש"ט והגר"א באו לארץ ישראל "כדי למות ולהיקבר בעיר הקדושה ". הוא הוכיח את השקר שבדבר ואמר "הלא הם באו עם ילדים קטנים והשתדלו לפעול בכל השטחים ,אם בבניין ואם בחקלאות וכיוצא בזה ,ואם למות באו הנה –מהיכן צמחנו אנחנו ? אמנם נכון שהם היו זקוקים לכספי "החלוקה " אשר שלחו להם אחיהם בחוץ לארץ . אבל האם בזמננו אין מקבלים תמיכה מחוץ לארץ ? ההבדל הוא רק בזה ,שהיום יש ובין המתעסקים בכספי התרומות האלה ומתעשרים , ואילו אז היו ממוני כוללים אשר לא השאירו אף פרוטה אחת לבני ביתם"..

הכתובת על קברו של אברהם שלמה זלמן צורף.

אחד מאלה היה ר' שלמה זלמן צורף , אשר היה בדעתו להקים ישוב חקלאי בא-טור שליד ירושלים ,כדי לקיים מצוות התלויות בארץ. בין היתר חלם גם על מפעלי תעשייה , על רכבת ועוד. בנו ר' מרדכי צורף סלומון, השתדל גם הוא בכיוון זה והוא הסביר בתזכיר מיוחד לשר משה מונטיפיורי את הצורך בביסוס הישוב על עבודת האדמה.

הנכד ,ר' יואל משה סלומון ,הגשים את חלום אבותיו ונמנה בין מייסדי פתח- תקווה ,ועוד קודם לכן בין ראשוני השכונה החדשה מחוץ לחומות ירושלים ,הלא היא "נחלת שבעה".

מי היה באמת אותו שלמה זלמן צורף שעליו נפוצו אגדות רבות?

אבותיו של אבי משפחת סלומון

החותמת של אברהם שלמה זלמן צורף ראש"ז -אבי משפחת סלומון בארץ ישראל .

אנשי הימים ההם תארו אותו כאיש נמרץ ורב-תושייה, גבה-קומה נאה, עטור זקן , בעל דיבור שקול ומדוד ובעל הדרת-פנים, שעוררה רגשי-כבוד בלב כל רואיו, יהודים וערבים כאחד..

רבי  אברהם שלמה זלמן צורף נולד בקיידאן ,ליטא בז' כסלו תקמ"ו ו ( תקום ) ( 1786) ) .

לאביו של אברהם  שלמה זלמן קראו יעקב. האב נפטר בכ"ד שבט תקע"ה. שמה של האם אינו ידוע.

ומי היו הדורות הקודמים של המשפחה שלפני יעקב ?

על כך יש  חילוקי דעות בין החוקרים. חוקר  הקבלה  פרופסור   יהודה ליבס סבור  ששם המשפחה "צורף " מראה  שהוא היה נכדו של הנביא השבתאי העשיל צורף מקובל שבתאי מחבר "ספר הצורף"  שפעל בעיר וילנה  שכנראה ראה את עצמו כמשיח בן יוסף.  אדם  שהיה  לדעת אחדים ובהם חוקר הקבלה הגדול גרשום שלום המקור והמודל לדמות האגדית של   "רבי אדם בעל שם " שלפי האגדה החסידית  היה מורו של מייסד החסידות הבעש"ט.

. אותו "אדם בעל שם  " היה לפי האגדה  אישיות מיסטית מדרגה עליונה  במאה ה-18 מקובל גדול ומנהיג של קבוצת צדיקים  נסתרים  שהוריש  את כתביו  למייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.  . על פי המסורת החסידית כאשר היה הבעש"ט  בן י"ד שנה,  הגיעו לידיו כתבים של רבי אדם בעל שם, כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה ומעריץ נלהב של רבי אדם בעל שם.הבעש"ט התעמק בהם ובעזרתם היגיע לגדולות במסתורין וברזי העולם.

אם אכן ראש"ז היה צאצאו של העשיל צורף  כי אז הדבר  מטיל אור מעניין ביותר ובלתי צפוי על הרעיונות והדעות שאולי היו לראש"ז ומקורותיהם. וניתן לטעון שמשפחת סלומון היא צאצאית של "נביא " שבתאי. אך נראה שזוהי ספקולציה שאין לה כל יסוד. ההיסטוריון ד"ר אריה מורגנשטרן דוחה טענה  זאת  של ליבס   .לדעתו השם "צורף" פשוט הראה על מקצועו של שלמה זלמן שלפי מסורת המשפחה למד את מלאכת הצורפות בדרכו לארץ כדי שיהיה לו ממה להתפרנס. ואין לכך קשר לשם המשפחה של ר' העשיל צורף.

.דעתו של מורגנשטרן  מתקבלת יותר על ההיגיון.אם אכן היה רבי אברהם שלמה זלמן צורף צאצאו של האיש שהיה המודל לדמות של רבי אדם בעל שם כי אז ניתן היה לצפות שהוא יהפך לחסיד של הבעש"ט  מעריצו של סבו .אבל העובדה היא שהוא היה כל חייו המעריץ הנאמן של אויבם הגדול של החסידים ,הגאון מוילנה.

איך הפך ראש"ז לעולה לארץ ישראל?

על פי גרסה אחת בילדותו למד  אברהם שלמה זלמן תורה עם אחד מתלמידי הגאון מוילנה וממנו ספג את השאיפה לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל על פי גרסה שנייה היה זה  בהשראת כרוז הגר"א הקורא לתלמידיו לעלות לארץ הקודש, שאברהם  שלמה  זלמן החליט לעלות לירושלים ולהתחיל בחיים חדשים לאחר שבמשך זמן מה מצא את פרנסתו במסחר.

בחודש אייר תקע"ה ( 1811) הוא הצטרף אל שיירת עולים פרושים מליטא יחד עם אישתו חנה ( חסיה ) ושלושת ילדיו הקטנים מרכי משה ויצחק. אליו הצטרפו גם ועם שני גיסיו ר' צבי הירש והרב הדרשן ר' יוסף,( לא ברור עם אביו,יעקב עלה אתו גם הוא  כנראה שלא ). ).בראש השיירה הזאת עמד ר' אליהו מביאליסטוק  וראש"ז הצטרף אליו כשמשו האישי .

לפי מסורת המשפחה בניגוד למרבית העולים לארץ הקדוש שרצו רק ללמוד תורה, היה שלמה זלמן נחוש בהחלטתו לשלב לימוד התורה עם מלאכת כפיים.

מסופר שלדרך יצאה המשפחה בעגלה עם סוסה ולאחר כ- 5 חודשים של מסע מסוכן ומפרך בין ארצות הגיעו לקושטא. בירת האימפריה העותומאנית כאן נאלצו לחכות מספר חודשים עד שתימצא אוניה מתאימה אשר תיקח אותם לארץ ישראל ,הם נסעו בעגלות ובספינות מפרש ,וכאמור ,שבהושענה רבה תקע"ב היגיעו לנמל עכו שם ישבו במשך כמה חודשים כאן בישרו להם יהודי המקום כי לא יוכלו להשתקע בירושלים: באותה עת לא ניתן היה ליהודים ממוצא מזרח אירופאי להיכנס אל עיר הקודש עקב רדיפות נושים מוסלמים שדרשו את החזרת חובות העדה מן הדורות הקודמים., בלית ברירה נסעו זלמן ומשפחתו לצפת והשתקעו בה לתקופה קצרה .במשך שנות נדודיו למד ר' שלמה זלמן את מלאכת הצורפות ונעשה צורף מומחה בזהב ובכסף . וסיגל לעצמו את השם 'צורף' כשם משפחה.

.

מגדל לאחסון בשמי הבדלה שיצר  אברהם שלמה זלמן צורף. עובר מדור לדור. אצל ברוך מגנהיים

במלאכת הצורפות ו עסק ראש"ז  בעת ישבו בצפת .הוא למד חיש מהר את השפה הערבית החליף את לבושו לבגדים המקובלים על היהודים המזרח תיכוניים ,נתחבב על לקוחותיו והתפרנס בכבוד .יחד עם זה קבע עיתים לתורה והשתתף בהנהגת העדה.

הגואל שבא לירושלים

כאשר פרצה מגפה בגליל והתושבים ברחו אל הכפרים ,נמלטו כעשר משפחות אשכנזיות לירושלים וביניהן גם משפחתו של רבי שלמה זלמן צורף.

באישון לילה, מחופשים ליהודים ספרדים, נכנסה השיירה בגניבה אל העיר העתיקה.

( על פי גרסה אחת של משפחת ריבלין בראש הקבוצה הזאת עמד רבי הילל ריבלין. המחקר המודרני היום מכחיש שהילל ריבלין בכלל היה בקבוצה הזאת .

,על פי גרסה שנייה בראש הקבוצה הזאת עמד ראש"ז עצמו שראה זאת כהזדמנות לעלייה לירושלים ושכנע כעשר משפחות מצפת להצטרף אליו.

לדעת המחקר בכל אופן בראש הקבוצה עמדו לא זה ולא זה אלא הרב מנחם מנדל משקלוב שהוא היה המנהיג והיוזם האמיתי של הפעולה )

באותו פרק זמן עוד קשה היה לבני העדה היהודית ממוצא מזרח אירופאי לגור בירושלים ,מאחר והמוסלמים המשיכו בתביעת חוב כספי גדול שלדבריהם חייבים להם יהודי מזרח אירופה עוד מראשית המאה -18. רבי שלמה זלמן ובני ביתו הוכרחו להתלבש בלבוש היהודים ממוצא מזרח תיכוני בעיר כיתר היהודים המעטים ממוצא מזרח אירופאי שכבר ישבו בעיר לפי היתר מיוחד של "הקאדי ". ועד מהרה החל לעסוק שוב במקצועו והתחבב על עשירי הערבים.

היהודים המעטים ממוצא מזרח אירופי שבעיר לא יכלו להקים להם בית תפילה ,כי השלטון המוסלמי לא נתן רשות כך .העדה של היהודי ממוצא מזרח תיכוני  הקצתה להם ,איפה סוכה קטנה בחצר בית הכנסת שלהם ,כדי שיוכלו להתפלל בה לפי נוסחם .לפעמים, כאשר לא היה להם מנין ,צירפו ילד עם ספר תורה בידו, או אחד מבני העדה היהודית המזרח תיכונית .

לאחר רעש האדמה בצפת ומרד הדרוזים בגליל ,גדל מספר היהודים ממוצא מזרח אירופאי בירושלים. ובמאמצים מרובים עלה בידם לשכור את "החזקה " על חצר "החורבה "( שרידי בית הכנסת של רבי יהודה החסיד ) וכיוונו בה את בית תפילתם.

רבי אברהם  שלמה זלמן צורף היה מכובד על ראשי העדה היהודית המזרח תיכונית . הוא פעל רבות לטובת היהודים המזרח תיכוניים והמזרח אירופאים כאחד . בשנת תקע"ו ( 1816) נסע בשליחות שתי העדות לחו"ל,לשם גיוס תמיכה כספית בישבילן. בשנים תקע"ט –תקפ"ג ( 1819-1823) נסע שוב בשליחות שתי העדות לגרמניה ,הולנד ואנגליה ובשנת תקפ"ט ( 1829) יצא למסע שלישי ,והפעם פעל גם פעולה מיוחדת למען גאולת חצר "החורבה" מידי הערבים ,כנזכר לעיל.

מוחמד עלי (ויקישיתוף)

מוחמד עלי,שליט מצריים .ניהל מו"מ עם ראש"ז.

ואמנם בהיותו בקהיר השיג מאת הכדיב המצרי מוחמד –עלי תעודה רשמית ,המאשרת את בעלותם של היהודים המזרח אירופאים על החצר ,אם כי המוסלמים עדיין החזיקו בה כ"משכון " על החוב שתבעו מן האשכנזים ,אנשי שיירת רבי יהודה החסיד מלפני יותר ממאה שנה.

בעת שהותו באשכנז קיבל נתינות פרוסית ,ואחר כך נתמנה לנציג הקונסול שבאלכסנדריה ,דבר שתרם רבות להצלחת פעילותו בירושלים . הוא גם ייצג את היהודים במועצת "הפחה " בירושלים".

הודות להשתדלותו של רבי שלמה זלמן חדלו הרדיפות נגד היהודים ממוצא  מזרח אירופאי. ,והם יכלו מעתה להיאחז בירושלים ולבנותה. הוא גם היה הנאמן מטעם השר מונטיפיורי על הכספים שנועדו לגאולת חצר "החורבה " לאחר שבעת ביקוריו באנגליה עורר את השר לפעול למען בנין ירושלים.

רבי שלמה זלמן היה רגיל להזכיר תמיד את אימרתו הידועה של הגר"א מוילנה ( אשר פעמיים ניסה לעלות לירושלים וכוחות אדירים פעלו נגדו ומנעוהו מלהגשים את משאת נפשו ) ,כי שתי מצוות ישנן אשר אדם נכנס לתוכן בכל גופו לרבות הבוץ במנעליו ,והן סוכה וארץ ישראל . מה סוכה ,אדם חייב להיכנס לתוכה ראשו ורובו ,גם ארץ ישראל כך.אינך יכול קיים מצוות ישוב הארץ מבלי לשבת בתוכה ממש. וכשם שסוכה יש לבנות ואין להסתפק בסוכה שכבר נבנתה למטרה אחרת –כך גם בבניין הארץ. כל אדם מישראל חייב לבנות את הארץ ולא להסתפק במעשיהם של אחרים..

איברהים פחה ,בנו החורג של מוחמד עלי וכובש ארץ ישראל

כאשר כבש מוחמד עלי ,מושל מצרים את ארץ ישראל מידי השולטן התורקי ,מינה את בנו חורגו איברהים פחה לנציג בירושלים. היה הפחה חושש לאכול ממאכליהם של המוסלמים ,פן ירעילוהו ,ולכן העדיף לאכול רק ממאכליהם של היהודים .נעשה איפה הסדר מיוחד ,שיום אחד היו מביאים לו את מזונו מביתו של אחד מנכבדי העדה היהודית המזרח תיכונית ,ויום אחד מביתו של רבי שלמה זלמן צורף.בנו של ראש"ז  מרדכי היה מביא את הארוחה על גבי טס נחושת מיוחד ששימש כעין רשיון כניסה לשליח .פעם הלך רבי שלמה זלמן עצמו להביא את הארוחה לפחה ,ובהזדמנות זו לבקש ממנו הצלה ליהודי חברון אשר ערבים מתמרדים זממו להתקיפם. הפחה נענה אז לבקשתו ושלח צבא לרסן את המורדים.

.

ומצד שני ..

הגרסה "הרשמית " שלמעלה אינה מגלה מטבע הדברים את כל הפרטים על חייו של שלמה זלמן צורף.

היא אינה מגלה כלל שמסמכים מהתקופה מראים ששלמה זלמן צורף נודע לשמצה במריבות העזות שהיו לו עם מנהיגי קהילה אחרים כמו הרב  ישעיהו ברדקי.

ראש"ז שימש בתפקיד ה"ויקיל " דהיינו  סגן הקונסול היהודי של האימפריה האוסטרית והן של האימפריה הרוסית בארץ ישראל ודהיינו" האחראי " על יהודים נתיני רוסיה ואוסטריה בארץ הקודש. תפקיד שלפחות מבחינה סמלית היה חשוב ביותר..

.במהלך המאבק שלו עם יריביו בחודש ניסן תקצ"ט (1839) הצליח הרב ישעיהו ברדקי בסיוע הבנקאי היהודי העשיר להרן ובהשתדלות הציר האוסטרי בקושטא מצד אחד (ועל פי גרסה אחרת בהשתדלות ראש העדה היהודיתב ווינה) להדיח את רבי שלמה זלמן צורף ראש"ז,מתפקיד "וויקיל" (ממונה העדה) העדה היהודית ממוצא מזרח אירופאי , ולהתמנות בהסכמת כל הקונסולים הזרים לנציגם בירושלים, תפקיד רב עוצמה שנתן לו כוח רב לטובת בני עדתו, ובו נשא עד מותו.

נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות.

האשימו את ברדקי על כך שהוא מתייחס בזלזול לעניי העדה ". שהוא השתלט על הנהגת הכולל מתוך ניצול תפקידו כסגן הקונסול ( ויקיל ) ,תפקיד שאותו לטענת הטוענים קיבל בדרכים נכלוליות ועקמומיות של שוחד.

סופר שהוא העניק שוחד לקונסול הרוסי כדי שיורשה להחזיק לעצמו את ה"קוואס " . כדי שילך לפניו ויכריז בכל מקום על בואו ומעמדו של ברדקי כ"ויקיל " . והחזקת הפקיד הזה עלתה הון תועפות לכולל הפרושי ( אלף גרוש ) ולא לברדקי עצמו כמובן שלטענת מתנגדים לא הוציא עליו גרוש מכספו האישי..

הטוענים טענו שברדקי והשומר הראש שלו מתנכלים ומכים מידי יום אנשים שלא נשאו חן בעיניהם דהיינו את אנשי הקבוצה המתנגדת אנשי "החורבה " ולא היה מי שהעז לעמוד כנגדם ו"אין מי שיעמוד בפרץ". .

נראה שמקור ההאשמות היה לא אחר מאשר ר'  אברהם  שלמה זלמן צורף שאמנם היה רחוק מאוד מלהיות אובייקטיבי בעניין .. הוא כזכור היה קודמו של ברדקי בתפקיד ה"ויקיל " של העדה היהודית ממוצא מזרח אירופאי וסולק בהשפעתו של הבנקאי ההולנדי צבי הירש לעהרן האחראי על כספי החלוקה בארץ ישראל שנחשב בעיני הקונסולים הזרים בארץ ישראל ל"נשיא הקהילות היהודיות בארץ הקודש " תואר שאמנם היה לו בסיס חזק במציאות, מתפקיד זה.

ראש"ז המופתע השתולל מכעס ושפך את זעמו על סגן הקונסול הרוסי ביפו וזה בתגובה הביא למאסרו. ראש"ז שוחרר משם רק בגלל התערבות ברדקי עצמו (!) .לאחר ששוחרר החליט ראש"ז ,שלא התגלה כמודל של מי שיודע לקבל טובה ,שלא לעבור על העלבון בשתיקה.

הוא החל באיסוף חתימות של בני העדה האשכנזית והספרדית נגד מינויו של ברדקי על פניו. ואסף 80 חתימות של בני הכולל במחאה על בחירתו השרירותית של ברדקי על פניו. גם ראשי העדה היהודית המזרח תיכונית שעמדו בראש העדה היהודית כולה עמדו לצידו של ראש"ז והצהירו חגיגית כי ראש"ז ולא ברדקי הוא האיש שנבחר לתפקיד הויקויל באופן לגיטימי מפי שהוא מונה ישירות בידי הקהילה שאותה הוא אמור לייצג בפני השלטונות התורכים ( ולא בידי להרן גביר יהודי בהולנד שמעולם לא ביקר בארץ ישראל כפי שהיה עם ברדקי ) ופירסמו כתב הגנה על ראש"ז כאדם אמין וישר דרך והרעיפו שבחים עליו. אך הכל היה לשווא.איש לא התייחס ברצינות לטענותיהם וברדקי נשאר הויקיל.

ישעיהו ברדקי עצמו סיפר לאירגון רוזני ארץ ישראל בוילנה במר נפשו את כל אשר קרהו כבר עם הרב יוסף זונדל והצהיר שלא יוכל להיות בהנהגת הצבור לא הרב יוסף זונדל מסלנט ולא עם הראש"ז צורף. כל הסכסוכים הפנימיים האלו הביאו לכך שלבסוף מינו רוזני ארץ ישראל בוילנה מנהיג חדש לעדת הפרושים בירושלים הרב משה ריבלין משקלוב שעליו הוטל לרסן ולישב את הסכסוכים הפנימיים בעדת הפרושים.

כשהיגיע לארץ משה מגיד ריבלין והתמנה למנהיג העדה הקפיד להרחיק מהנהגה את יוסף זונדל מסלנט שהיה לו עימות אישי ממושך עם ברדקי ואת רש"ז סלומון שהראה את עצמו כאיש נמרץ ופעיל אבל מסוכסך גם הוא עם ברדקי..

יוזם  בניית "החורבה"

בית הכנסת "החורבה " נבנה ביוזמתו של ראש"ז על ידי זאב וולפנזון .

באותה התקופה פעל רבי שלמה זלמן צורף להשגת אישור מכס המלכות ,אשר יפטור את היהודים מן החוב שתובעים מהם הערבים ולגאול את חצר "החורבה" מידיהם למטרה זו נסע למצרים ובעזרת קונסולי אוסטריה ופרוסיה השיג מאת מוחמד עלי את האישור המבוקש. בבירור משפטי לפני המופתי והקאדי הוכרה זכות היהודים על חצר "החורבה " והערבים שבנו חנויות בתחומה חוייבו להחזירן ליהודים תמורת פיצויים מתאימים . ולאחר מכן זירז את יהודי ירושלים לטהר את המקום מן האשפתות המרובות שנצטברו בו במשך דורות ,וייסד שם את בית המדרש "מנחם ציון ".בסופו של דבר לאחר מאמצים של שנים בית הכנסת נבנה שם במלוא הדרו בידי זאב וולפנזון והפך לבית הכנסת המפורסם והחשוב ביותר של העולם היהודי כולו .

אך ראש"ז לא זכה לראות זאת .

הערבים ,שנאלצו להסתלק מחצר "החורבה ". נטרו איבה לרבי שלמה זלמן על כך. צעיר ערבי ניסה להתנקש בו שעה שיש בביתו ולמד תורה ,אך הוא החטיא את מטרתו. כאשר ברח המתנקש מן המקום , נפל לתוך בור מלא שמן –שומשומין וטבע בו.

אך לבסוף בדומה לרבי יהודה הלוי ,שנדרס למוות על ידי פרש ערבי בנשקו את אדמת ארץ ישראל , כך גם רבי שלמה זלמן צורף נפל לפני בני עוולה.

באחד הלילות בהיותו בדרכו לתפילת "ותיקין " ליד הכותל המערבי ,התנפלו עליו קנאים ערבים ודקרוהו ופצעוהו פצעי מוות הוא היה אז בן שישים ושש שנה. יותר משלושה חודשים שכב על ערש דווי. ביום מותו, י"ט באלול תרי"א (1851), שבה אליו הכרתו. הוא ביקש להביא לפניו את כל בני-משפחתו, ידידיו ומכריו, נפרד מהם לשלום ונאסף אל עמיו.הוא נחשב כיום כקורבן הראשון לטרור ערבי של היישוב החדש בירושלים והוכר רשמית על-ידי משרד הבטחון של מדינת ישראל כראשון "חללי פעולות האיבה".

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

פרנסי העדה המזרח תיכונית , הממונים על בית הקברות ( אז עדיין לא היה בית עלמין נפרד ליהודים ממוצא מזרח אירופאי ) סירבו להביאו למנוחת עולמים עד שישולם חוב שלו מימי היותו שד"ר. רק לפי בקשת רבי שמואל סלנט רבה של העדה המזרח אירופאית מהחכם באשי שציווה לא למנוע את הקבורה הושגה לו  לבסוף אחוזת קבר ליד קבר זכריה בהר הזיתים.

( גם ואולי בעיקר בעקבות פרשה זאת עמלו עסקני הקהילה היהודית ממוצא מזרח אירופאי ובראשם זאב וולפנזון להשיג מכאן ואילך חלקת אדמה נפרדת עבור בני קהילתם שאותה רכשו לבסוף ב-1856.)

קובץ:Zechariah prayer.jpg

בתמונה בני היישוב הישן בתפילה בסמוך לקבר זכריה ונראות בה המצבות באזור בטרם הוסרו

ראש"ז  הובא לבסוף  לקבורה בחצר קבר זכריה, למרגלות הר הזיתים ליד יד אבשלום לצד עמיתיו ושכניו הלל ריבלין ( אבי משפחת ריבלין בארץ ישראל ) ואברהם וולפנזון ( אבי משפחת וולפנזון בארץ ישראל ). .

Mazeva zoref.jpg

צילם יעקב נחומי.

על קברו נחקק: "מקום קבורת מהר"ר אברהם שלמה זלמן זצ"ל, אשר הציל את נחלת האשכנזים מידי הישמעאלים והשתדל בבנין בית המדרש מנחם ציון זי"ע".

אשתו חסיה נפטרה ד' חשון תרכ"ו ונקברה ליד בעלה

מצבת הקבר של מרדכי סלומון  בנו של שלמה זלמן צורף.

בנו מרדכי היה מחלוצי החקלאות והתעשיה בארץ (בנו של ר' מרדכי, ר' יואל משה היה ממיסדי פתח-תקוה ושכונות בירושלים); בנו משה נפטר בבגדאד בשובו ממסע שליחות במזרח אסיה; בנו יצחק היה המפקח על בנין בית-הכנסת הגדול של ה"חורבה"; בתו מרים היתה אשת ר' אברהם יצחק טרכטנברג.

קברו נהרס  בעת השלטון הירדני בעיר העתיקה,נראה שחלקה זו נחפרה בידי ארכאולוגים בזמן השלטון הירדני בשנת 1960, וכל הקברים שבה הוסרו .

אחרי מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר איתר את מקום הקבר  ד"ר שמחה מנדלבוים, נינו של יואל משה סלומון, וכתב בצבע שחור על הקיר הסמוך: "כאן מקום קבורתו". מצבה נוספת שהוקמה במקום לאחר מכן, על ידי בת המשפחה, הוסרה בשנות ה-70. בשנת 2010 הוצבו במקום  מצבות חדשות הנושאות את שמם של בני הזוג צורף בכסף שתרמה המשפחה. .

. ,   .

אגדות רבי שלמה זלמן צורף

יהודי ירושלים העריצו את רבי שלמה זלמן צורף על אשר גאל את חצר "החורבה ".מספרים עליו שהיה  נוהג לעבור לפני התיבה בתפילת המוספים של הימים הנוראים .

לאחר שיסד את בית המדרש "מנחם ציון " בחצר החורבה , אמרו לו רבני ירושלים : רבי זלמן ,אינך רשאי להוסיף לעבור לפני התיבה במוספים כי הרי אינך יכול לאמר :הנני העני ממעש ..הלא עשיר אתה במעשים ,ושקולה מצוה אחת של בנין חורבות ירושלים כנגד כל המצוות התלויות בארץ".

נענה להם רבי שלמה זלמן ובדמעות של שמחה פרש מן העמוד אל פינתו …

שני רבי "זלמן צורף "

מר מנחם ברש כתב ב"ידיעות אחרונות " את הסיפור הבא :

רבי  אברהם שלמה זלמן זלמן יצא לאיטליה כדי לגייס כספים לעזרת היהודים המזרח אירופאים והמזרח תיכוניים שבירושלים : מקצת מתנגדים ממוצא מזרח תיכוני שלא ראו בעין יפה ייצוגם על ידי יהודי מליטא ,הקדימו ושיגרו שליח אחד ( שד"ר שלוחי דרבנן ) ובידו כתב כי :"הוא השד"ר הידוע והנכבד רבי ש"ז צורף ". כאשר היגיע רבי זלמן לאיטליה ,כבר מצא שם את רבי זלמן המדומה .הלה נתקבל בכבוד גדול וכבר ליקט סכומים ניכרים ,כידם הנדיבה של יהודי איטליה. נכנס רבי זלמן לבית הכנסת המרכזי בליבורנו ,אך איש לא האמין לדבריו, כי הוא רבי שלמה זלמן צורף האמיתי .רש"ז יושב ליד הרב בכותל המזרח . הגבאים איימו להסגירו למלכות ,אך ר' זלמן לא נפל ברוחו .הוא עלה על בימת בית הכנסת ,נשא עיניו כלפי מעלה ובקול נרגש קרא :" רבונו של עולם ,אתה הבוחן לבבות, אתה היחידי היודע את האמת ואין אחר זולתך ,אנא השם ,למענך ,למען כבוד ירושלים ,למען חכמיה ואביוניה ,עשה נא שהאמת תתגלה ברבים ""!.

הדברים יצאו מפי רבי זלמן ופניו של רבי זלמן השקרי נתכרכמו והשחירו כשולי הקדירה. הוא קם וניגש את הרב ואמר :אמנם חטאתי ,עוויתי ,פשעתי "הוא רבי זלמן האמיתי ,הוא הצדיק ואנוכי הרשע ". ובדבריו צנח ארצה והתעלף.

סיפור המעשה שה לו כנפיים והתפשט על פני ארצות ושמעו של רבי זלמן צורף יצא כאיש מופת וצדיק מופלא.

פודה נפשו ומציל כסף ירושלים

בחייו של אברהם שלמה זלמן צורף  יחסו לו רבים גם יכולות על-אנושיות מטפיזיות כפי שמראה הסיפור הזה:

מר מרדכי סלומון ,אחד מצאצאיו ,מביא בספרו "שלושה דורות בישוב" את הסיפור דלקמן

מעשה בר' זלמן ששב פעם אחת משליחות בארצות הים לטובת ירושלים. הוא נסע בלווית שמשו הנאמן ר' אברהם לייב ,אחד מבני המניין הראשון בחורבת ר' יהודה החסיד הבנויה. ר' זלמן הוביל איתו סכום כסף גדול –כספי צדקה לעניים .ויהי בנוסעם באניה ,שמו את הכסף בארגז ואת הארגז –למראשותיהם.

האניה שבה נסעו ,שייכת הייתה לאנשי יוון ורב נוסעיה היו יוונים .ויהיו בלב הים ולאנשי בלייעל אחדים דע ,כי היהודים הנוסעים אתם באוניה מובילים אתם ארגז מלא זה וכסף,החליטו וגמרו להרוג את הרב ואת שמשו,כדי לגזול את כספם. וכבר התחילו ללטוש את חרבותיהם וסכיניהם על מנת לרצחם נפש בחשכת הלילה ואת גופותיהם להשליך הימה.

דבר המזימה נודע לר' אברהם –לייב השמש ,והוא מיהר והודיע בפחד ורעדה לר' זלמן ,ראש"ז ענהו בשקט שאין להם מה לפחד. ר' זלמן קם ועשה בידו "עגול " של כמה אמות מסביב למקום משכבם ולחש מה שלחש.

בלילה כשכל נוסעי האוניה ישנו את שנתם ,קם אחד ויוגש בלאט אל מקום משכב היהודים ,בן רגע שלף את רבו החדה באמרו לתקוע אותה בגופותיהם ,והנה נתייבשה ידו של המתנפל .החרב נפלה מידו ארצה ,ובצעקו צעקה משונה צנח אין אונים ,לתמיהת חבריו מהרו למקום המעשה.

אז נפל פחד ר' זלמן על היוונים והמתנפלים .בבכיות ובתחנונים חלו את פניו לסלוח להם על אווילותם ,וגם הוסיפו לבקש ממנו,שיתפלל בעד חברם המתנפל שיקום מחוליו. ר' זלמן מילא את בקשתם.ובמשך כל זמן הנסיעה ,עד הגיעם לחופי ארץ ישראל ,היו היוונים עבדיו הנאמנים של ר' זלמן.

משפחת סלומון

בנו  של אברהם שלמה זלמן  צורף, מרדכי, כבר נקרא בארץ ישראל בשם סלומון. ההשערה היא כי השלטונות העות'מאניים רשמו בדרכונו את השם, על סמך שם אביו – זלמן, כנראה בהשפעת ה"סולימאן" הרווח בערבית  יש הסוברים כי היה זה מרדכי עצמו שהסב את הכינוי היידישאי של אביו מזלמן לסולומון, ואימצו כשם משפחה. כך או כך, הוא המשיך להיקרא 'מרדכי צורף' בסביבתו היהודית.צאצאיו של ראש"ז , שלפני עשור מנו כ-13 אלף איש ואשה רשומים, שייכים לאילן הענקי של משפחת סלומון ונושאים 800 שמות משפחה שונים.  שם המשפחה של הצאצאים נהפך לסלומון כעבור שלושה דורות.הצאצא המפורסם ביותר היה יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקוה. הסלומונים, צאצאי יואל משה שרכש קרקעות ופרדסים ושבבית הדפוס שלו בירושלים הדפיסו את "החבצלת" ו"יהודה וירושלים", הם בעלי חברת התרופות "טבע" – למשל, אלי הורוביץ, יו"ר טבע ובני משפחתו. גם השופט מישאל חשין, נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר משה מנדלבאום, מיכל מודעי, העיתונאי לשעבר בעז עברון, , ועוד רבים וידועים שייכים למשפחת סלומון, או קשורים אליה. זו היא אולי המשפחה היהודית האשכנזית הגדולה בעולם, וגיבורה הראשון, לא היה יואל משה סלומון, כפי שנהוג להניח, אלא דווקא סבו – הראש"ז.

ביבליוגרפיה של ספרים על ראש"ז ועל תולדות משפחת סלומון

אברהם שלמה זלמן צורף דין וחשבון כספי לגאולת ה"חורבה" : משנת תר"ג 1843 : פרק בתולדות היאחזותנו בירושלים / ; יוצא לאור בפעם הראשונה מתוך גנזי עתונות יהודית-גרמנית בצירוף מבוא והערות על ידי ג' קרסל תל אביב : (י' רובינזון), תשל"ז. הדו"ח עצמו בצילום מהמקור. (200 עותקים).

אברהם שלמה זלמן צורף נחלת אבות : [חדושי אגדה] / הביא לדפוס] יעקב סלומון חיפה : יעקב סלומון, תשל"ז עיקר הספר הינו צילום כתב ידו של המחבר. צילום כתב יד חסר וקרוע/ הדפים האחרונים כתובים בכתיבות אחרות. בעמוד האחרון פרטים ביוגרפיים על המחבר ובני משפחתו

שמחה מנדלבוים – עורך תורת ציון : קבוצת חדושי תורה המתחדשים בהררי קדש / כרך א של הספר יצא לראשונה על ידי… יואל משה סלומון… בשנת תרכ"ב. כרך זה יוצא ע"י נינו שמחה מנדלבוים… ‬ ירושלים, תשנ"ה.

אריה לייב פרומקין תולדות חכמי ירושלים : משנת ה"א ר"ן ליצירה עד ה"א תר"ל ליצירה יצא לאור בשלשה חלקים עם תולדות המחבר ותמונתו, ועם הערות והוספות רבות ; מלואים ומפתחות מאת אליעזר ריבלין ירושלים : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"ץ / קרגילה, צבי הישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת הכיבוש המצרי : (1831-1840) : דפוסי חברה וכלכלה / תל-אביב : אוניברסיטת תל אביב, תש"ן 1990

‬מרדכי סלומון שלושה דורות בישוב : תקע"ב-תרע"ג / בשלושה חלקים: חלק א. אברהם שלמה זלמן צורף — חלק ב. מרדכי צורף-סלומון — חלק ג. יואל משה סלומון -תרכ"ט ירושלים : דפוס סלומון, תרצ"ט 1939.מהדורה שנייה בתוכן : א : התחלת ישוב האשכנזים בירושלים-תקע"ב תקע"ב. עלית תלמידי הגר"א מווילנא. פעולותיהם של הגאון מנחם מנדיל, הגאון ישראל משקלב וה"ר אברהם שלמה זלמן צורף. ‬.–ב : התחלת עבודת אדמה ע"י יהודים בארץ-תקצ"ט.–ג : התחלת העתונות העברית בירושלים. 1942. מסדה.

יעקב סלומון    זכות ראשונים : מאה שנה ושלושה דורות לבית סלומון תקע"ב <- <1812 תרע"ג <: <1913 ר' אברהם שלמה זלמן צורף <הראש"ז>, בנו-ר' מרדכי צורף, נכדו-יואל משה שאלאמאן <סלומון> <הרימ"ס>: מוקדש לזכרם ולזכר הנין ר' חיים זלמן סלומון <שלמון> . דברים משלהם ולזכרם, לוקטו בידי יעקב סלומון… (חיפה) : [חמו"ל], (הקד' תשל"ח).

• יעקב יערי-פולסקין, "הגואל שבא לירושלים", (בתוך) חולמים ומגשימים, הוצאת מ.מזרחי – תל אביב, 1967

יוסף זונדל וסרמן ,מיקירי ירושלים ,הוצאת מסלול תשל"ג 1973.

משה קטן, ‏דרכונו של ר' אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989

, זאב ענר סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב / תל-אביב : משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990.

Solomon family.jpg

שמחה בן יחיאל מנדלבוים  עשרה דורות בארץ ישראל : צאצאי הראש"ז – הרב אברהם שלמה זלמן צורף (סלומון) : מאתיים שנה תקנ"ד-תשנ"ד, 1794-1994 / ירושלים : שני כרכים 1994-1995.

ג. קצנלבוגן "גדולי ירושלים וחכמיה :חלק ראשון ,ירושלים תשנ"ג.

אריה מורגנשטרן – משיחיות ויישוב ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט / ירושלים : יד יצחק בן-צבי, 1989.מהדורה שנייה 2007

אריה מורגנשטרן,-גאולה בדרך הטבע :בכתבי הגר"א ותלמידיו קבץ מחקרים1989/ אלקנה : מכללת אורות, תשמ"ט

‬מהדורה שנייה ומורחבת : גאולה בדרך הטבע : תלמידי הגר"א בארץ ישראל תק"ס-ת"ר 1800-1840 : מחקרים ומקורות / ירושלים : "מאור", 1997. .

.אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה"הוצאת שלם ,ירושלים ,2007.

ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קאסוטו ( עורכים ) החורבה : שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים / ירושלים : יד יצחק בן צבי, תש"ע 2010.

‬בספר הרואה אור לרגל חנוכתו המחודשת של בית הכנסת, תריסר מאמרים המקיפים את קורותיו ואת דמותו של בית הכנסת מזוויות שונות: היסטוריה, גיאוגרפיה, אדריכלות, אמנות, תרבות, ספרות ועוד". ‬

ביבליוגרפיה

רש"ז צורף בויקיפדיה

ראש"ז באתר משפחת סלומון

ראש"ז באנציקלופדיה של דוד תדהר

סרט על אברהם שלמה זלמן צורף

דרכונו של אברהם שלמה זלמן צורף

אבי המשפחה האשכנזית הגדולה בעולם

המצבה של רש"ז צורף

רש"ז צורף באתר לזכר נפגעי פעולות איבה

קישורים על ראש"ז

ראש"ז צאצא של נביא שבתאי ?

בלוג צאצאי ראש"ז צורף

מחזיקי התורה והטוריה

מאמר על רבי שלמה זלמן צורף

נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו על ראש"ז כקורבן הטירור הראשון

היסטוריה של בית הכנסת החורבה החלק הראשון

היסטוריה של בית הכנסת החורבה חלק שני

בבוקר לח בשנת תרל"ח : על יואל משה סלומון נכדו של ראש"ז

משפחת סלומון והכנס שלה

אתר משפחת סלומון

מדורת השבט -בני משפחתו של אברהם שלמה סלומון עורכים כנס לזכרו

הפרטים על הכנס במארקר

הכנס בפייסבוק

אישים קשורים

דמותו המשיחית של הגאון מוילנה

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

הגאון מוילנה והמוסד

עלייה לצורך הגשמת תוכנית עתידנית

הראשון לבית ריבלין

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון

הכבוד האבוד של אברהם וולפנזון

הרב ישעיהו ברדקי

הרב יוסף זונדל מסלנט

[חייו הכפולים של זאב וולפנזון בונה "החורבה "

משפחות קשורות

האגדה לבית ריבלין

סיכום כנס משפחת וולפנזון

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ארץ ישראל, היסטוריה וחקר התנ"ך, יהדות עם התגים , , , , . קישור קבוע.

9 תגובות על אברהם שלמה זלמן צורף -אבי משפחת סלומון

  1. פינגבאק: אבי משפחת סלומון « המולטי יקום של אלי אשד

  2. אני מסכים עם מורגנשטרן, נראה שהכינוי צורף, הוא מאוחר יותר ואינו קשור כלל לר' העשל צורף מוילנא.

  3. פינגבאק: על אהרון הרשלר – קרבן הטרור הערבי ב- 1873 | ShilohInSense

  4. פינגבאק: על ארהן הרשלא קרבן הטרור הערבי בשנת 1873 (אבל לא הראשון) | ShilohInSense

  5. פינגבאק: על אהרן הרשלא קרבן הטרור הערבי בשנת 1873 (אבל לא הראשון) | ShilohInSense

  6. פינגבאק: בבוקר לח בשנת תרל"ח -המלחמות על "הבלדה על יואל משה סלומון " | המולטי יקום של אלי אשד

  7. תודה על מאמר מרתק!
    אחד מבניה של מרים סלומון (בתו של הראש"ז) הוא אביה של אסתר ברנה, היא אמה של סבתי ז"ל (שושנה גלנור לבית טרכטנברג).

  8. מאת אלי אשד:‏

    ספר חדש יצא לאור על תולדות משפחת סלומון :
    שמונה חוקרים וחוקרות חברו יחד לספֵּר מחדש
    על היסטוריה ישנה-חדשה
    ועל תחנות דרך מיישוב ישן במעבר ליישוב חדש:

    בית סלומון :שלושה דורות של מחדשי היישוב
    מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2014
    עורכים: ישראל ברטל, שמעון שמיר
    תוכן העניינים
    שמעון שמיר, הקדמה
    ישראל ברטל, מבוא
    שמחה מנדלבוים, דמותו ופועלו של אברהם שלמה זלמן צורף, הראש"ז
    אמנון כהן, מה ליהודי בבית משפט מוסלמי? המקרה של שלמה זלמן צורף
    ישראל ברטל, חברה וכלכלה ביישוב הישן – מיתוסים ומציאות: מרדכי צורף כיזם כלכלי
    יוסף שלמון, פועלו של יואל משה סלומון – איש ציבור ויזם
    יוחאי בן גדליה, משד"ר לעורך עיתון: עיון מחודש בשלושה דורות ביישוב
    רוני באר מרקס, "הפסגה אשר משמה ישקיפו על כלל הלאום הישראלי": לשון ודת בעיתון 'הלבנון'
    טובה כהן, יואל משה סלומון כצייר נופים – דמיון וריאליה בתיאורי ארץ ישראל ב'יהודה וירושלם'
    יפה ברלוביץ, איפה הן היו 'בבוקר לח בשנת תרל"ח': תמונה קבוצתית עם חנה פרומה סלומון, או, לתולדותיה של אישה

  9. פינגבאק: ראיון מיוחד עם אלי אשד לכבוד יום העצמאות 2016 ערכה חגית בת -אליעזר | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*