ואז אני שורק / דודו פלמה
וּבִשְׁנַת 2025 לִסְפִירַת הַנּוֹצְרִים
פִּרְסֵם הַמֶּלֶךְ בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ
הָרִאשׁוֹן לִשְׁמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
לְאֶזְרְחֵי הָעָם הָאִירָאנִי הַנֶּחְמָדִים:
הַמֶּלֶךְ כּוֹרֵשׁ שִׁחְרֵר אֶת הַיְּהוּדִים
עַכְשָׁו בָּא תּוֹרִי לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם.
–
וַאֲניִ אָבוֹא אֲלֵיכֶם עִם מְטוֹסִים וּפְצָצוֹת
וְאַבְעִיר אֶת עָרֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְאֶת שְׂדוֹת הַנֵּפְט
וּבִנְיְנֵי הַשִּׁדוּר עַד שֶׁתִּכַּנְעּוּ תֵּרְדוּ עַל בִּרְכֵּיכֶם
וְתַגִּידוּ – אָח אֵיזֶה בֶּן אָדָם נֶחְמָד וְרַב כִּשְׁרוֹנוֹת
הוּא בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ בֶּן צִלָּה וּבֶן צִיּוֹן
הָרִאשׁוֹן לִשְׁמוֹ שֶׁקָּרָא לִמְטוֹסוֹ הַפְּרָטִי בְּשֵׁם אָבִיו.
–
וְאִלוּ אֲנִי דּוּדוּ, בְּנָם שֶׁל אָשֵׁר וְשׁוֹשָׁנָה
פַּלְמָה שֶׁנּוֹלְדוּ מִן הַמִּשְׂרָפוֹת
וְעָבְרוּ עֲשָׂרָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנּוֹם
עַד שֶׁבָּאוּ לְכָאן וְהֵם הוּמָנִיסְטִים וְאוֹהֲבֵי אָדָם
עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָם הַבּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ הַתָּמִיד.
אֲנִי, שֶׁנִּמְצָא בֵּין אַזְעָקוֹת הַרְבֵּה וְרִיצָה טְרוּפָה לַמִּקְלָט,
אוֹמֵר לָכֵם שֶׁאֲנִי כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלִהְיוֹת אוֹפְּטִימִי,
אוֹמֵר לְעַצְמִי כָּל הַזְּמַן שֶׁהַיּוֹם
תָּמִיד יוֹתֵר טוֹב מִמָּחָר.
וְאָז אַנִי שׁוֹרֵק.
השבוע נחשף כי ישראל תכננה להפיל את משטר האייתולות באיראן במהלך מבצע "שאגת הארי" על ידי החלפת השלטון המכהן בנשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד. במהלך המבצע היו אמורים כוחות צבא כורדיים לפלוש למדינה האיראנית ולעורר בכך את מיליוני האזרחים האיראנים להתקומם על השלטון ולהפילו. המבצע כונה "חתול במגפיים" על שם אגדת העם האירופית מסוף המאה ה-17 ובסופו של דבר הוא לא צלח והמשטר לא נפל.
שירו של המשורר, הסופר, והצייר דודו פלמה (יליד 1950, נולד בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, כיום מתגורר בקיבוץ כפר הנשיא), "ואז אני שורק", מופיע בספרו החדש, השישי שלו, "צערם של מינים נכחדים – שירים וציורים" (2026, הוצאת עמדה, עורך רן יגיל, עמ' 38). השיר מתייחס לאותם ימים של מבצע "עם כלביא", ובאופן ספציפי לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אל אזרחי העם האיראני בתחילת המבצע.
השיר חושף את האבסורד שבדברי ראש הממשלה, מעבר לביקורת הפוליטית החריפה שהוא מכיל – מנהיג ישראל קורא לציבור האיראני להתקומם נגד המשטר הרודני בארצו, ובה בעת שולח מטוסים להפציץ אתרים ויעדים במדינה. לא בכדי מְאַחֵד הדובר בשיר בין האזרחים לבין המשטר האיראני משום שהוא חושף את המציאות הריאלית של המלחמה: גם האזרחים נפגעים כתוצאה מההפצצות, אז איך ייצאו להתקומם נגד המשטר ברחובות? בהתייחס למבצע "חתול במגפיים", כדאי לציין בהקשר הזה שגם אחמדיניג'אד עצמו נפצע באחת ההפצצות.
סיום השיר, בבית השלישי, עובר מתיאור פועלו של "המלך נתניהו" לתיאור חיי האזרח המשורר פלמה וקורות משפחתו והוריו, שניצלו מאימת הנאצים והגיעו לארץ לאחר ש"עברו עשרה מדורי גיהנום". הדובר בשיר של פלמה, בן-דמותו, הופך את סדר הדברים המקובל – במקום האמרה הרווחת על כך ש'מחר יהיה יום חדש' ו'עוד יבואו ימים טובים' הוא אומר לעצמו "שהיום תמיד יותר טוב ממחר", ומסיים את השיר בשריקה.
זו לא עמדה פסימית בהכרח, אלא כזו שמביטה בפני המציאות הגיאו-פוליטית והפנים-ישראלית נכוחה – עצם זה שאני חי, אומר האזרח פלמה, היא כבר הצלחה והישג. אבל השריקה מהי? האם זו שריקה נוסח השיר הידוע מסרטם של מונטי פייטון הבריטיים, "בריאן כוכב עליון", Always look on the bright side of life (1979), או שאולי זו שריקת מחאה או שריקת בוז נוכח מופרכות עלילות השלטון הישראלי?
נדמה לי שהקריאה בשיר אומרת דרשני.
דודו פלמה.בלוג "אלף נודדת".
