חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על מופע המחול  BOLERO X

כרזת המחול Bolero X
כרזת המחול Bolero X

מופע המחול Bolero X מציג 50 רקדנים של להקת הבית למחול באר שבע, בכוריאוגרפיה של שחר בנימיני, על במת בית האופרה, ומספר דומה של נגני תזמורת המהפכה, עליה כתבתי כאן באתר, מתחת-לפני הבמה, בניצוחו של רועי אופנהיימר.

שחר בנימיני, כוריאוגרף, רקדן, ומנהל אומנותי בעל שם עולמי, מתכתב עם 3 יצירות מחול מפורסמות. החלק הראשון של המופע, בשם APRIL, נוצר בהשראת הבלט "פולחן האביב" למוזיקה של איגור סטרווינסקי, הרוסי. אריאל בלומנטל, הישראלי, הלחין מוזיקה ל- APRIL, המתכתבת עם יצירתו המקורית של סטרווינסקי. הרקדנים, הלבושים בבגדי גוף בצבע גוף, ביצעו תנועות גמישות-זורמות, והיו לרוב כפופים-מעוגלים. את הנושא של הקורבן ייצגה יריעת בד בצבע אדום, שכיסתה חלק גדול מהבמה. הרקדנים תחילה זחלו מתחתיה, וכך הם פרשו אותה על הבמה. לאחר מכן הרקדנים הגיחו מתוך הבד, אחזו בו, ועשו ממנו צורות מגוונות.

החלק השני, בשם "ARISE", הולחן ע"י אריאל בלומנטל בהשראת "אחר הצהריים של פאון" מאת דביסי. הריקוד היה רומנטי-מסתורי, כמו חלום בהקיץ.

החלק השלישי מבוצע לצלילי היצירה המפורסמת הבולרו של ראוול.

כמו שביצירה המוזיקלית, אותה מנגינה, שחוזרת על עצמה, מבוצעת תחילה ע"י כלי בודד, מתפתחת בכך שמערבת עוד כלים, עד שכל התזמורת משתתפת בסיום היצירה, כך עבודת המחול מתחילה ברקדן אחד, כשבשיאה היא מגיעה ל-50 רקדנים צפופים ומתואמים.

חמישים רקדנים על הבמה Bolero X
חמישים רקדנים על הבמה Bolero X

2 ההופעות האחרונות של BOLERO X מתוכננות ליום שישי 29.5.2026.

על מגוון ההופעות של תזמורת המהפכה אפשר להתעדכן באתר שלה.

צפו בקדימון ל"בולרו-אקס":

יואב ויכסלפיש, חבר יקום תרבות, ממליץ

על סרטים מפסטיבל דוק-אביב 2026

לוגו docaviv 2026 בתאריכים 280526-060626
לוגו docaviv 2026 בתאריכים 280526-060626

פסטיבל דוקאביב סינמטק תל אביב, עד 6/6

מולי נגד המכונות / מארק סילבר

שמו של הסרט הבריטי נגזר משמה של מולי ראסל, נערה מצפון לונדון שהתאבדה בגיל 14 בחדרה לאחר יום שגרתי עם משפחתה. היא נמצאה במיטתה בבוקר למחרת ומותה הוביל לחקירה בעניין ההשפעה ההרסנית של הרשתות החברתיות על המשתמשים, בעיקר הצעירים, ועל הקשיים החוקיים לפעול נגד תאגידי הייטק אשר מעוניינים למקסם רווחים בעזרת אלגוריתמים מתוחכמים. 

הסרט מתאר את גל האופטימיות אשר שטף את העולם בתחילת המילניום עם הופעת האינטרנט, והסיסמאות בעניין "מסחר חופשי, ללא ממשלות", ומזכיר את פיגועי 11 בספטמבר 2001 כנקודת מפנה והצדקה לניטור קבוע של המשתמשים ("מטעמי ביטחון") והשקעה מאסיבית בטכנולוגיות מעקב. אלה, יחד עם אלגוריתמים אשר מספקים תוכן "בהתאמה אישית" מובילים להשוואות בלתי פוסקות, תחושות שליליות, התמכרות למסכים ואף לתוצאות הרסניות יותר.

31/5 17:45, 2/6 10:45

שפתיים / רובי אלמליח

אלמליח, שביים בין היתר את "חולה ונתן" ואת הסדרה "ליגה ג'", ממשיך לעסוק בסרטיו בפריפריה הישראלית. הפעם הוא מתמקד בלהקת "שפתיים", אשר פעלה בין 1984 ל-1998 והראשונה מהעיר שדרות שפרצה לתודעה הכלל ישראלית, לפני "טיפקס" ו"כנסיית השכל". הלהקה מצאה פרנסה בתחילת דרכה בעיקר בחתונות מקומיות, חבריה גילו שהשירים המסורתיים ממרוקו הם המבוקשים ביותר, וכך תרמה הלהקה להחזרתם לתודעה. בשלב מאוחר יותר היא זכתה בהכרה בזכות מתי כספי ותכניות האירוח של שנות ה-90 בהנחיית דן שילון ויאיר לפיד, עד שפורקה ב-1998.

המייסד, חיים אוליאל, יצא לדרך עצמאית, ועבר טרגדיות אישיות, לפני שזכה להשיא משואה בטקס יום העצמאות 2024. שיחות עם אוליאל וחברי הלהקה האחרים (סמי לזמי, חיים אוחנה, ודליה אלמקייס), וכן עם קובי אוז שופכים אור על יחסי מרכז פריפריה ומוזיקה פופולרית בישראל.      

31/5 21:00, 3/6 19:30

אסתר / שקד גורן

אסתר עופרים, אחת הזמרות הפופולריות בישראל בתחילת שנות ה-60, נשלחה לייצג את המדינה בפסטיבל שירים בפולין ב-1962, אבל בחרה שלא לחזור לארץ, ושנה לאחר מכן כבר ייצגה את שווייץ, וסיימה שנייה באירוויזיון של 1963. היא הייתה חלק מצמד "העופרים" יחד עם בעלה אבי, שליווה אותה בכינור. הצמד זכה להצלחה באירופה, אבל הוחרם בישראל המפא"יניקית של אותו עשור. בגרמניה אסתר הוזכרה בתור "זמרת ישראלית", אבל לא התבטאה כלל בנושא יחסי ישראל-גרמניה, 20 שנה לאחר השואה.

בהמשך היא נפרדה מבעלה ויצאה לדרך חדשה. חיים טופול סייע להסרת החרם עליה, אבל עופרים העדיפה לחזור לגרמניה ולפרוש מהופעות. היא מנסה לספק הסברים מביתה הנוכחי בעיר המבורג.

30/5 12:00, 2/6 10:30, 5/6 10:30

הדרבי האחרון / דניאל גד

הבמאי, שחקן, ומוזיקאי, ובנו של החלוץ המפורסם של מכבי שעריים משנות ה-80, יוצא בגיל 35 למסע סביב המוסד העירוני המכונה "דרבי רחובותי", אשר עתידו מוטל בספק. הפועל מרמורק ומכבי שעריים שיחקו שנים ספורות בליגה הבכירה, לאחרונה לפני 40 שנה, אבל משחקי הדרבי ביניהן, שהחלו בשנות ה-50 ונערכו בעיקר בליגה א', יצרו מיתולוגיה מקומית.

שעריים ומרמורק הן שכונות סמוכות ויריבות. כל אחת מהן מייצגת קהילה ביהדות תימן – מרמורק את שרעב, ושעריים את חיידן. האהדה לקבוצות עשויה לפלג משפחות ולגרום למתחים, אבל בשתי הקבוצות חוששים מהקמת האיצטדיון העירוני החדש בצפון העיר, ומהניסיון של עסקני העירייה למחוק את הזהות המקומית לטובת הקמת קבוצה עירונית חזקה.

4/6, 16:15

הפוסט הקודםמהי השאלה היהודית?
הפוסט הבאהשיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "כרוז" של גפן מרגלית כנעני
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 × 1 =