חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה "נשמות"

כרזת ההצגה 'נשמות'
כרזת ההצגה "נשמות"

מאז 26.3.2025 תיאטרון גשר מעלה את ההצגה "נשמות", אותה כתב רועי חן על פי הרומן שלו באותו שם משנת 2020, עליו זכה בפרס עגנון לאמנות הסיפור לשנת 2023, ועליו כתב ד"ר עמית גורביץ ביקום תרבות.

כריכת הרומן "נשמות" של רועי חן
כריכת הרומן "נשמות" של רועי חן

גרישה הנער ומרינה, אימו, עולים מברית המועצות לשעבר, מתגוררים ביפו, בקרבת תיאטרון גשר, אבל גרישה מודע לגלגוליו הקודמים. הוא מגולל את הסיפור מאז היותו ילד בשם גץ במאה ה-17, ב"חוֹרְבִּיצָה", עיירה יהודית בדויה בממלכת פולין-ליטא, במשפחה שכללה אמא-אבא ואת אחותו הקטנה גיטל, אליה היה קשור והחשיב אותה לנשמתו התאומה.

האירוע המכונן התרחש בחג פורים, בעת הצגת "פורימשפיל", בהשראת מגילת אסתר. אב המשפחה שמח ללבוש בגדי אישה בתפקיד של אסתר, ואת אחשוורוש נאלץ לגלם גוי שנקלע למקום. אבל ההצגה יצאה מכלל שליטה, הגוי נהרג, והעיירה, כנקמה על החטא, עלתה באש. כמה סמלי – הכל מתחיל בתיאטרון!

מאז גץ מתגלגל בין מאות ובין מקומות גיאוגרפיים, ובכל גלגול מחפש ומוצא את גיטל, הנשמה התאומה.

ההצגה היא קרנבל מרהיב בבימויו של איתי טיראן, עם דמויות ססגוניות במיטב התלבושות בעיצובה של פולינה אדמוב.

יבגניה דודינה, שהתגלגלה מדמותו של ריצ'רד III המרושע בהצגה עליה כתבתי, גם היא בבימוי איתי טיראן, אל הדמות של מרינה, עולה מברית המועצות, מביאה את הרוסית הטבעית, ואת העברית המשובשת היצירתית.

יבגניה דודינה ואיתי טיראן
יבגניה דודינה ואיתי טיראן

אריאל ברונז בתפקיד הראשי, המרובה – המתגלגל מגץ לגרישה דרך גדליה וג'ימול – הוא כוכב זוהר, המביא את התנועה המשובחת ואת היצירתיות הפרועה של תיאטרון "קליפה" אל במת "גשר".

המוזיקה, בהלחנתו של דורי פרנס, כוללת עיבודים שלו ליצירות ידועות, וביניהן "הללויה" מאת ליאונרד כהן.

המחזה "נשמות" הוא מיסטי-ריאליסטי, ומציג גלגול במשמעותו הרחבה, עם עומק פילוסופי – שינוי שאינו לינארי, אלא מחזורי, למראית עין בלבד, ומשמר את אותה מהות טרגית.

גם התפאורה בעיצובו של ערן עצמון מתגלגלת–מסתובבת על צירה, ומציגה סלון/חדר אמבטיה לסירוגין.

ההצגה עולה בעיתוי תובעני של המלחמה הלא-נגמרת הזאת, שגובה קורבנות בגוף ובנפש משני הצדדים, וכשהחברה הישראלית, פנימה, נדרשת לתיקון, דחוף, בהקדם.

אנו זקוקים לממשלה ליברלית, ולתיקון הדמוקרטיה בישראל, אשר בגלל עשרות חוקים אנטי דמוקרטיים שכבר עברו, מתוך מאות הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות, ירדה בדירוג לפי המדד של Varieties of Democracy) V-Dem) מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית, שזאת תחתית המדרגה, השווה לדיקטטורה מודרנית.

צפו בחזרה של "נשמות ":

חזרה ראשונה של ״נשמות״
חזרה ראשונה של ״נשמות״
הפוסט הקודםאנחנו והחברה הרב אנושית
הפוסט הבאליהטוט בין זיכרון לתחושה – רשמים על ספר השירים הישן של אייל לוי
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

תגובה אחת

  1. תודה חגית.
    לא ראיתי את ההצגה,אבל דרך הביקורת והמשקפיים שלך הבנתי את חשיבותה. מעבר להערכת הכותב, הבמאי והשחקנים, כולי תקוה שלא נזדקק לגלגול הבא, כדי לברוא את עצמנו מחדש , או להחזיר עטרה ליושנה, את הדמוקרטיה שאובדת לנו מיום ליום. כל גלגול והאימה שלו, כל גלגול והבשורה שלו. האם נצליח להביא את הבשורה , או שנשקע בפוליטיקה עכורה? ימים יגידו. אין ספק שהצגה זו מהווה מראה למציאות חיינו. תודה ששיקפת לי וגרמת לי להיות שותף לחרדותייך, ולחשוב בפתחו של חג החירות על משמעותה של חירות בימינו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 − 7 =