לכבוד פסח ד"ר אלי אשד על תיאוריה לא כל כך ידועה על מוצאו של הפרעה המצרי המפורסם רעמסס השני, שלפיה ייתכן שהוא היה ממוצא כנעני בדיוק כמו משה רבנו.
המערכת
חג הפסח מבוסס על סיפור יציאת מצרים בתורה, שמתאר את יציאת בני ישראל ממצרים לאחר מאבק עם פרעה חסר שם.
בזמנים מודרניים זיהו החוקרים את אותו פרעה עם הפרעה המצרי הגדול ביותר, רעמסס השני, ששלט במצרים לא פחות משישים ושש שנה במאה ה-13 לפני הספירה. דמותו של רעמסס היא זאת שמופיעה בסרטים שונים שמתארים את מאבקו של משה בפרעה, והמאבק הזה מתואר תמיד כמאבק בין "המצריות", התרבות המצרית שרעמסס השני מוצג ודי בצדק כמייצג האולטימטיבי שלה, ובין "הישראליות" שאותה מייצג משה.
למשל בסרט הידוע של ססיל דה מיל "עשרת הדיברות" מ-1955. ראו קטע שבו מופיע רעמסס השני בסרט זה:
מחקר של פרופסור ישראל קנוהל מזכיר את התיאוריה הידועה שפרעה רעמסס השני, גדול פרעוני מצרים, הפרעה של השיעבוד או של יציאת מצרים, ביחד עם בנו מרנפתח, היה ממוצא עם החיקסוס.
החיקסוס היו כנענים שחדרו למצרים, והשתלטו על חלק ממנה, עד שגורשו בידי המצרים, שלאחר מכן הקימו אימפריה בכנען.
ישנה השערה שסיפורם של החיקסוס הכנענים שהגיעו למצרים וגורשו ממנה הוא הבסיס לסיפור יציאת מצרים, והם היו חלק מאבות עם ישראל.
ובכן, מתברר שאבותיו של פרעה רעמסס השני, שיש לנו שושלת מפורטת שלהם לאורך דורות, באו מאיזור העיר אווריס, שהייתה בירתם של החיקסוס. מכיוון שמשפחת רעמסס השני באה מאיזור אווריס, איזור מרכזי של החיקסוס, יש סבירות גבוהה שהם היו ממוצא חיקסוסי בעצמם. מה שעוד יותר חשוב הוא שרעמסס השני, כמו אביו סתי, היה מאמין נלהב של האל סת, שהיה האל של החיקסוס ומזוהה עם האל הכנעני בעל.
אביו של רעמסס השני, סתי, נקרא על שמו של אל המדבר סת. בת של רעמסס נקראה על שם האלה הכנענית ענת. כל זה ועוד גרמו לחוקרים רבים וטובים לחשוב שמשפחת רעמסס השני מוצאה בארץ כנען.
בדיוק כמו משפחתו של משה.
הסבירות הזאת גדלה מאחר שהם האמינו באלים של החיקסוס, מה שלא היה מקובל במצרים. מכיוון שסת היה האל של החיקסוס הוא הפך להיות שנוא ומקולל בידי רוב המצרים וזוהה עם כוחות הרשע. לכן אלו שהאמינו בו היו בדרך כלל ממוצא כנעני חיקסוסי. עבור החיקסוס הכנעניים סת סימל את סופות המים של סוריה וארץ כנען, שהביאו ברכה וגשם. לכן ראו את סת, שאותו זיהו עם אל הסופה בעל, בצורה חיובית הרבה יותר משכניהם המצרים.
סת הוא האל היחיד במיתולוגיה המצרית, עד כמה שאני יודע, שיש עליו סיפור שלם שמשמיץ אותו. הסיפור מתאר איך הוא רצח את אחיו אוזיריס, וכתוצאה לימים נקם בו בנו של אוזיריס, חור. אוזיריס נחשב לפרעה הראשון של מצרים, וחור הוא האל של הפרעונים. כלומר היו קבוצות שלמות שכתבו סיפורים שממש היו נגד סת, בגלל שהוא היה מזוהה עם החיקסוס הכנענים ששלטו במצרים לזמן מה.
ד"ר רחלי שלומי-חן מהאוניברסיטה העברית מציינת את הדברים הבאים: רעמסס השני מוזכר ברשימת מלכי החיקסוס, כפי שהיא מופיעה באסטלת 400 השנים של רעמסס השני; הוא קבע את בירת ממלכתו, פר-רעמסס, סמוך מאוד לבירת החיקסוס, אווריס; אביו וסבא-רבא שלו נקראו "סתי", כשמו של האל הראשי של החיקסוס; היתה לו חיבה לאלים כנעניים; מאפייניו הפיזיים, שנראים לא שגרתיים לאדם מצרי (אף מעוקל ושיער חלק). כל אלו מראים על אפשרות שמוצאו של רעמסס הוא חיקסוסי כנעני, כלומר אבותיו הם משרידי החיקסוס שנשארו משועבדים בדלתא לאחר הכיבוש של יעחמס הראשון, מייסד השושלת -ה18 של מצרים, והתבוללו עם השנים בחברה המצרית.
העיר פר רעמסס, שנבנתה בידי רעמסס השני, ועל בנייתה בידי עבדים ישראליים מסופר בספר שמות, נבנתה שני קילומטרים צפונית מהאתר של העיר אווריס. אווריס נכבשה בידי הפרעה המייסד של השושלת ה-18 יעחמס, שהשמיד את שושלת החיקסוס במצרים. אבל הערכת החוקרים היום היא שרוב האוכלוסייה החיקסוסית לא הושמדה, אלא המשיכה לגור באווריס, ובהם אולי אבותיו של רעמסס השני. רק לאחר שרעמסס השני בנה את פר-רעמסס אווריס ננטשה, והמשיכו להשתמש בשטחיה כבית הקברות של העיר פר-רעמסס.
מכאן הטענה שרעמסס השני, ובנו מרנפתח (ההוא שפלש לכנען וטען שהשמיד את ישראל), הם בכלל כנענים במקור, ואולי מי יודע היו בכלל מקורבים ל"ישראל".
אם נניח שרעמסס השני ושושלתו, השושלת ה-19 של מצרים, שבמהלכה לדעת רוב החוקרים התקיימה יציאת מצרים, היו ממוצא כנעני, אז זה הופך את כל הסיפור של "היאורה תשליכוהו" לכל העבדים העבריים לבלתי אפשרי. הפרעונים ממוצא כנעני בוודאי היו זקוקים לכל עזרה ממוצא כנעני שהם מצאו. כנראה זאת בדיה מאוחרת.
מצד שני זה דווקא מקל להבין איך מישהו כמו משה יכול היה להיכנס לבית המלוכה, בהנחה שבכלל יש לסיפור גרעין היסטורי כלשהוא.
אם בת פרעה הייתה מאמצת ילד עברי, אולי ממעמד בכיר בקהילתו, לפרעה לא היה אינטרס מיוחד לסלק אותו, כי הם היו ממוצא כנעני משותף.
אם כך, יכול להיות שהמאבק בין פרעה, אם היה רעמסס השני, ומשה, היה סוג של מלחמת אזרחים בין יוצאי כנען במצרים, או אולי מאבק ירושה בין הנכד (המאומץ, אבל באישור הסבא) וסבו.
לכאורה אפשר לענות באופן חד-משמעי על שאלת מוצאו הכנעני של רעמסס באמצעות בדיקת ה-DNA שלו, שכן גופתו החנוטה נשמרה, והמומיה שלו שמורה היום במוזיאון מצרים בקהיר.
אציין, עם זאת, שכשאני עברתי בדיקת DNA כזאת, מצאו אצלי אצלי גנים מארץ ישראל, מצרים, סיני, וסוריה, מהמאה השלושים לפנה"ס ועד המאה הראשונה אחרי הספירה. הם לא יכלו לדייק יותר מזה. אולי מאז המצב השתנה ואפשר לדייק יותר, ולמצוא אם יש לרעמסס השני גנים כנעניים.
יורשו של רעמסס השני היה בנו מרנפתח, שזכור היום כי טען בכתובת שהשמיד את ישראל, והזכיר את המילה הישראל פעם ראשונה בהיסטוריה וגם פעם אחרונה בכתובת מצרית. אחרי מרנפתח השושלת ה-19 שקעה במלחמות פנימיות. בנו יורשו היה סתי השני, כלומר גם הוא נקרא על שם האל סת. דהיינו השושלת זכרה היטב את מוצאה הכנעני החיקסוסי ואת תמיכתה באל החיקסוסי סת. אחר כך שלטה למשך זמן אלמנתו, שהייתה גם אחותו בת מרנפתח, תאוסרת, כפרעונית עוצרת. ואחריה עלתה שושלת חדשה, השושלת ה-20, שהחוקרים חושבים שהייתה קשורה משפחתית לשושלת ה-19. אם כך, גם הם היו חיקסוסים כנענים במוצאם. אנשי השושלת ה-20 כללו את רעמסס השלישי המפורסם שהביס את גויי הים הפלישתים שפלשו למצרים.
אם אפשר יהיה להוכיח שרעמסס השני, כל השושלת ה-19 של מצרים, ואולי גם אנשי השושלת ה-20, כולל רעמסס השלישי מנצח הפלישתים, הם בכלל במקור כנענים, זה ישנה את כל ההבנה שלנו על תולדות מצרים וארץ ישראל, וגם לגבי סיפור יציאת מצרים. אפשר יהיה לטעון שאולי הדמות של משה דווקא מבוססת איכשהוא על פרעה רעמסס השני.
כקוריוז לסיום אציין שבסרט המפורסם של ססיל דה מיל "עשרת הדיברות" מופיע בתור פרעה רעמסס השני השחקן יול ברינר, שכעבור כמה שנים גילם את מלך ישראל שלמה, הנאבק בפרעה המצרי שישק, מייסד השושלת ה-21 (שהיה ממוצא לובי לא מצרי).
אם נניח שפרעה רעמסס השני היה במקור ממוצא ישראלי כנעני, כי אז העובדה שאותו שחקן גילם גם אותו וגם את שלמה, דווקא נאמנה בצורה מוזרה להיסטוריה.
קראו גם
אגדה של מצרים העתיקה: סיפור על רעמסס השני
![Pinterest](https://pinterest.com/pin/create/button/?url=https://www.yekum.org/2025/04/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99-%d7%a8%d7%a2%d7%9e%d7%a1%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95/&media=https://www.yekum.org/wp-content/uploads/2025/04/raamses-the-second-1.jpg&description=לכבוד פסח ד"ר אלי אשד על תיאוריה לא כל כך ידועה על מוצאו של הפרעה המצרי המפורסם רעמסס השני, שלפיה ייתכן שהוא היה ממוצא כנעני בדיוק כמו משה רבנו.){kind=link}
Amitay Shiff בפייסבוק :
נחמד וכשלעצמו מאוד מעניין. אך חייבים פעם אחת ולתמיד לשים סוף לאיזה טעות נפוצה. העברים שירדו כ-70 נפש והשתקעו במצרים אינם כנענים במקור. המקרא ( ספר בראשית מלמד על מסלול מאוד ברור) אור כשדים – חרן – כנען – מצרים.
בספר בראשית מתוארת לנו שני קריאות לאברהם אבינו לרדת לכנען את מצד אביו ולאחר מות אביו הקריאה להגיע לארץ כנען הופכת להיות קריאה אלוהית ״לך לך״ . דרישה לא להשתקע בחרן .
אברהם יורד עם בן דודו בן הרן לוט והם מחלקים ביניהם לאיפה כל אחד מהם ילך לכיוון אחר לוט לכיוון ים המלך והר הירדן ואברהם גב ההר והנגב כדי למנוע סכסוך בין הרועים שלהם. אז כנענים כמגדר הם לא היו והתערערות עם האוכלוסייה קרובה כן הייתה בהמשך וגם מתוארת במקרא. עוד דבר רעמסס השני לא מתאים בשום צורה לדמות פרעה של יציאת מצרים.
אם קוראים את ספור יציאת מצרים רואים לפחות שלושה חילופים של פרעה . מה שמלמד שזאת הייתה תקופה של חוסר יציבות. מה גם שפרעה צבאו קרס , או נבלם בדרך של המסע היציאה ורעמסס השני היה חזק ושלטונו היה יציב.
Amitay Shiff בפייסבוק :
בנוסף יש לומר כבר ברשימות מצריות של רעמסס השני מוזכרת קבוצה בשם יעקב אל שיושבת בשעיר – אדום מעבר לירדן ולאחר מכן אצל מרנפתח במצבת אסטלה מוזכרת ישראל מה שמלמד שקצת בעייתי לקבוע ואף בלתי הגיוני לטעון שהקבוצה הזאת רעמסס השני הוציאה ממצרים. הייתי בכלל מציע להיזהר מלהניח שהעברים בהמשך , יעקב אל , ישראל בתצורה הסופית שלהם באו מהכנענים. או לקבוע שהם מהשוסו , חיקסוס או ח׳פירו . וכיוצא בכך. התעודות המצריות והרשומות מדברות ומאבחנות קבוצות שונות בדרכים שונים. והרצון להדביק קשר מסוים לאיזה קבוצה מאוד בעייתי.
Yuval Welis בפייסבוק :
הזכרתי כאן מקרה שצייטלין בראיון עם פרופ' לתנ"ך, הזכיר דמיון מרתק שנמצא בין 'שירת הים' בספר שמות, לטקסט מאחד המקדשים העתיקים במצריים ששרד, אולי מהתקופה הנ"ל.
הטקסט המקורי היה על פרעה ונצחונו על פולשים; הוא שונה להתאים לנצחון ה' על המצרים. המשמעות שלו בכך התהפכה לגמרי.
לכן אין סיבה שלא להניח שאגדה על עליית המלך מכנען במצריים, היתה הבסיס לסיפור משה…
על פי הויקיפדיה באנגלית : study by Rabbi Joshua Berman Berman, J. (2017). "[1]." 'The Exodus Sea Account (Exod 13:17–15:19) in Light of the Kadesh Inscriptions of Ramesses II'
External links found that the Exodus sea account is an appropriation of the Poem of Pentaur on the Battle of Kadesh of Ramesses II based on a close textual analysis of both works. Berman asserts that the appropriation could have deliberate satirical intent, as part of an ideological battle with Ramesses II. Berman notes that the Kadesh illustrations also include an appearance of an Ark of the Covenant and Tabernacle, which are an Egyptian mobile altar, which traditionally were also golden boxes with winged Isis and Nephthys facing each other and a space for a god's cartouche to be seated between them.
יש שתי דיסטרציות על נושא זה בעברית :
עמיחי עפל
שירת קרב קדש של רעמסס ה-2 : ניתוח דקדוקי וספרותי 1984
סול לנזיני
מסורת יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומסע ר רעמסס נגד החתים לקדש 2003
ישראל רונן כותב:
לאלי אשד שלום רב,
בעקבות התיאוריות שהצגת: רעמסס השני זה 200 שנה אחרי שהחיקסוס נטבחו וגורשו. הטענה שיש המשכיות ביניהם בגלל גיאוגרפיה או תאולוגיה (שגויה, כפי שסבורים הרוב) מחייבת הוכחה תקפה יותר מהשערות בעלמא. מעבר לזה, רעמסס השני לא כל כך העריץ את האל סת. אל המדבר סת היה אכן פופולרי בשלבים מוקדמים יותר של התאולוגיה המצרית (בעיקר בשל מאבקו עם אפופיס) והחיקסוס אימצו אותו כאל מגן בגלל שהיה אל המדבר וזה התאים לדימוי של החיקסוס כזרים. מיעוט מהחוקרים — שלא כטענת קנוהל — סבורים שהם זיהו אותו עם בעל . בשלבים מאוחרים יותר, דהיינו בזמן רעמסס השני, סת אכן כבר לא היה במעמד חיובי ורוב המיתולוגיה המצרית מדברת על כמה הוא רשע מרושע. אפילו בסיפור "משה בתיבה", הגרסה המצרית, דהיינו החבאת הורוס בידי איסיס בגומא על שפת היאור, היא עשתה זאת כדי להסתיר את הורוס — אחד משני האלים חשובים ביותר במצרים — מפני סת שזמם להרוג אותו, אחרי שסת הרג את אביו של הורוס, אוסיריס — יש עשרות מיתוסים בני התקופה שמספרים על המאבק בין השניים.
למעשה, אחרי ההרפתקה של אמנחותפ הרביעי הוא אחנתון, רעמסס השני ייצג את החזרה לדת המצרית הק"לאסית" בהדגשת אמון-רע, והאלים הדומיננטים בשושלת שלו, הן לפניו הן אחריו הן בתקופתו היו אמון רע, רע, פתח, אוסיריס, איסיס והורוס. יש אכן שאלה עד כמה התנער רעמסס השני מסת היות שבמקדש הקטן באבו סימבל מופיע תיאור של סת והורוס מברכים את אותו רעמסס השני, מה שאומר שהוא אכן לא שלל אותו לגמרי, אבל הפולחנים לאמון-רע, פתח, רע, ואוסיריס היו מרכזייםהרבה יותר. גם אם ייתכן שסת נשאר במעמד מכובד במקומות מסוימים, הדרך משם להפיכת רעמסס השני ל"מעריץ" של סת משוללת כל ראייה.
על אף התיאוריה המעניינת של רחלי שלומי-מן , אגיפטולוגים אחרים העלו ספקות רבים לגבי מידת האימוץ של אלים זרים במצרים העתיקה. אלדוגמה מחקר אחד: ניב אלון מציין במחקר שפורסם ב-2020 ("Familiarly Foreign: Canaanite Gods in New Kingdom Egypt"), שבתקופת רעמסס השני אומנים מצריים הציגו אלים זרים, ובכלל זה כנעניים, עם סממנים מצריים, אך תוך כדי שמירה על מאפיינים מצריים אתניים ייחודיים, והצגה זו נועדה לצרכים פוליטיים או תרבותיים, ואין הם מעידים בהכרח על אימוץ אמיתי של פולחנם. אפשר למצוא פה ושם סימנים למיתוסים חופפים בין מצרים ואוגרית, אבל הם חלשים מאוד, בעיקר הסיפור הקצרצר על הדיאלוג בין עשתורת וים.
השערות בנוסח מה שהעלית משמו של קנוהל דורשות ראיות ממשיות, אולם אין שום עדות ברורה או ישירה במקורות המצריים לכך שרעמסס או משפחתו היו מזוהים עם החיקסוס, קבוצה שהמצרים ראו בהבם כובשים זרים ושנואים. ואף נהפוך הוא — רעמסס הציג את עצמו כפרעה מצרי אותנטי, וכממשיכו של הסדר המצרי המסורתי.
בעיקרון, חוקרים נזהרים בדרך כלל מקפיצות כאלו בזמן ללא ראיות גנטיות או ארכאולוגיות ברורות. דומה כי בשנים האחרונות קנוהל מעלה השערות ותיאוריות שאין דרך לאשש או להפריך אותן (ראה קרל פופר או תומס קון למשל על השערות והפרכתן) ולכן משמעותן מפוןקפקת ביותר. ואתה, לכל הפחות, חייב, לדעתי, חובת זהירות יתרה כלפי קוראיך-עוקביך בהצגת השערות מן הסוג הזה.