סקירה על שני סרטים היסטוריים שנעשו באיטליה על מרד המכבים. אחד סרט אילם שלא שרד, השני סרט מדבר שבהחלט שרד והוא מעניין מאוד.
המערכת
יהודה המכבי ומרד החשמונאים אינם נושא קולנועי פופולארי כמו למשל משה רבנו וסיפור יציאת מצרים, או סיפור שמשון ודלילה, או דוד המלך ושלמה המלך. אבל בכל זאת יהודה ומרד החשמונאים כיכבו באורטוריה מפורסמת של הנדל, וגם בשני סרטים איטלקיים, אחד מהם אילם. מרד חנוכה שימש גם כנושא לסרט וידאו חרדי בכיכובו של יהודה ברקן, ולאורך השנים אפילו היו דיבורים על מל גיבסון שיגלם את דמות יהודה המכבי בעיבוד "אחי גיבורי התהילה" של פאסט. זה לא הרבה זה נכון, אבל זה משהו.
להלן סקירה על שני הסרטים האיטלקיים שעוסקים בנושא מרד החשמונאים.
מכבים 1 (1910) ובאנגלית "יהודה המכבי" Judas Maccabaeus
הסרט נקרא על שם ספר המכבים הראשון שהסרט היה אמור להיות עיבוד שלו.
זהו סרט איטלקי אילם שהוסרט ב-1910, ויצא למסכים באיטליה וברחבי העולם באפריל 1911, בבימויו של אנריקו גואזוני Enrico Guazzoni, שביים לעתיד סרטים כמו "יוליוס קיסר" ו-"קו ואדיס", עם תסריט של Carlo Muccioli. הסרט תיאר את קורותיה של משפחה יהודית, משפחת החשמונאים, והמרד שלהם כנגד האימפריה הסלווקית.
נכון ל-2024 נראה שזהו אחד מהסרטים האילמים הרבים שלא שרדו. על פי הדיווחים הוא היה גרוע ומבולבל ביותר. היה זה שילוב של סיפור תנ"כי והלניסטי.
הסורים-סלווקים משום מה לובשים שם בגדים מצריים, והסיפור כולו נסב, על פי גרסאות שונות וסותרות, סביב אישתו או בתו של אנטיוכוס, אסטארט ( Gianna Terribili-Gonzales), ואהבתה הבלתי מוחזרת ליהודי הגאה השבוי באנטיוכיה יהודה המכבי (Amleto Novelli). יהודה מסרב להחזיר לה אהבה, ומוצא להורג עם שותפיו למרד. היא מנסה להציל אותו ומתאבדת. במציאות שמה של אשת אנטיוכוס היה לאודיקה, והסרט כמובן חסר כל קשר למציאות ההיסטורית.
מכיוון שכאמור למעלה בבעת כתיבת שורות אלו לא נראה שהסרט שרד (רוב הסרטים האילמים לצערנו לא שרדו) אי אפשר לתת תיאור שלו מעבר לזה.
הברית הישנה / המכבים
את הסרט ביים ג'יאנפרנקו פארוליני ב-1961, בכיכובם של בראד האריס ומרגרט טיילור.
השם הלא מתאים באופן קיצוני של הסרט אומר שהסרט מתבסס על סיפור מ"הברית הישנה", שמו הנוצרי של התנ"ך, למרות שספרי המכבים, שבהם מתואר המרד, הם ספרים חיצוניים לתנ"ך.
בישראל הוא הוקרן ב-1964 תחת השם המתאים יותר "המכבים".
הסרט, שהוסרט ביוגוסלביה, נפתח בירושלים במינויו של המושל האכזרי אפולוניוס, ובתיאור ניסיונם של הסורים-סלווקים להציב אל פגאני בבית המקדש, דבר שגורם למרד. במקביל חוזר יהודה המכבי לארץ, והוא זה שמרים את נס המרד. המורדים, החוששים מתגובת הסורים, נמלטים ליריחו בהנהגת הכוהן מתתיהו וחמשת בניו.
מתתיהו מת במדבר, ובניו מוליכים את אנשיהם אל ההרים. שם הם משתפים פעולה עם הערבים על מנת להשמיד את כוחות הסורים (!). הסרט תיאר את היחסים בין הכוחות הלוחמים, התככים הפוליטיים והצבאיים השונים, והקרבות למיניהם. יהודה המכבי תופס כמנהיג את מקומו של מתתיהו ונהרג. אחיו יונתן תופס את מקומו, אבל גם הוא נהרג במהרה, ואת מקומו תופס אח שלישי, שמעון.
הסרט הגיע לשיאו בקרב הסופי, כאשר בעזרת ברק מהשמיים החשמונאים חודרים למבצר האויב בירושלים, כובשים אותה, ומחזירים את השלום והשלווה לארץ. שמעון עם אישתו, אישה סורית, מכריז אז בנאום גדול שכל החיילים הסוריים השבויים ישוחררו כדי שיספרו על העוצמה והרחמים של ירושלים.
למעשה הסרט מקצר ומתמצת את מרד המכבים, שנמשך שנים אחדות, לתקופה קצרה יחסית, וכמובן מכניס לעלילה כל מיני סיפורים רומנטיים שלא התרחשו במציאות.
מאידך אין שום זכר לסיפור נס פח השמן, שהוא מרכזי בתיאור של חז"ל את המרד, ושאולי לא היה מוכר ליוצרי הסרט.
מעניין שהסרט אינו מתרכז ביהודה אלא דווקא באחיו שמעון המכבי, בראד הריס, שהרבה להופיע בתפקידי דמויות שריריות כמו הרקולס ושמשון. שמשון הוא הדמות המעניינת ביותר בסרט, ומוצג כאיש שלום המעוניין בשלום ושיתוף פעולה בין היהודים ובין הסורים, ולשווא. הסורים מרמים ובוגדים בו, ולכן הוא נאלץ לאחוז בנשק. אולם עם סיום הקרבות, ומיגורו של המושל האכזרי אפולוניוס, שמעון מוכן לסלוח לאויב ולסלול את הדרך לשלום.
בסך הכל הסרט לא רע, עם קטעי קרב מרשימים למדי, ותפאורות עשירות. אולי היה מבוסס על, או קיבל השראה, מספרו של הווארד פאסט "אחי גיבורי התהילה" שגם בו שמעון הוא הדמות הראשית, אם כי ספר זה אינו מוזכר כלל בשום קרדיט.
אצל הנוצרים, גם הספרים החיצוניים נכללים בברית הישנה.