מנהרה בזמן – 58 שנים לסדרה “מנהרת הזמן” ב-9 בספטמבר

אלי אשד על סדרת מדע בדיוני קלאסית ראשונה מסוגה על נושא המסעות בזמן, שלא נשכחה.

המערכת

הקדמה

בתשיעי לספטמבר 2024 ימלאו 58 שנה בדיוק להקרנתה הראשונה בארה”ב של אחת מסדרות המדע הבדיוני המוכרות ביותר לציבור הישראלי “מנהרת הזמן“, והשבוע, ב-2 בספטמבר 2024, עזב את העולם הזה אחד מכוכבי הסדרה, השחקן ג’יימס דארן, שגילם את דמותו של המדען הנוסע בזמן טוני ניומן.

סדרות וסרטי מדע בדיוני העוסקים במסע בזמן רחוקים מאוד מלהיות יוצאי דופן היום. יש כאלו בנטפליקס, יש את סדרת “חזרה לעתיד” המצליחה והידועה משנות ה-80, העוסקת בהרפתקאותיו של מרטי מקפלי בתקופות שונות בעבר ובעתיד, וגם הסדרה “שליחות קטלנית” עוסקת במסעות בזמן.

אבל בתודעה של רבים מאיתנו בגיל המתאים, שגדלו בשנות השבעים, כאשר אנחנו חושבים על נושא המסע בזמן האימאג’ הראשון שיעלה במוחנו יהיה של “מנהרה המגיעה לאינסוף” – מנהרת זמן – הודות לסדרת הטלויזיה “מנהרת הזמן”.

מקדימון סדרת “מנהרת הזמן” מ-1966:

סדרה זאת הוקרנה בישראל בראשית שנות השבעים ואחר כך שוב ושוב. אולי סדרת המדע הבדיוני הראשונה שהוקרנה כאן.

לא הייתה זאת סדרה מאריכת ימים כמו למשל “מסע בין כוכבים” שהוקרנה באותו הזמן, ובארה”ב מולדתה היא זכתה רק להצלחה מועטה, והחזיקה מעמד רק למשך עונה אחת ושלושים פרקים. אך מסיבות שונות, ובהן עצם ראשוניותה, וגם שידוריה החוזרים הבלתי פוסקים, היא נצרבה בזיכרונו של דור שלם בישראל כפי שרק מעט סדרות אחרות מתקופתה נצרבו.

אמנם לא הייתה זאת הסדרה הראשונה בכלל על מסע בזמן. קדמה לה בשלוש שנים הסדרה הבריטית המפורסמת “דוקטור הו“, שעוסקת מזה עשרות שנים בעלילות נוסע בזמן בתקופות ועולמות שונים, וממשיכה עד עצם היום הזה. אבל הייתה זאת סדרה ראשונה מסוגה בטלויזיה האמריקנית.

כיום, הודות להתפתחויות הטכנולוגיות, אפשר להשיג את כל 30 פרקי הסדרה פלוס תוספות שונות על די וי די.

הנוסעים הראשונים בזמן  

הסדרה עלתה על המסכים בארה”ב בספטמבר 1966, כאמור כמעט בו זמנית עם “מסע בין כוכבים” המפורסמת הרבה יותר.

הסדרה עסקה בהרפתקאותיהם של שני מדענים, דוקטור טוני ניומן (שאותו גילם ג’יימס דארן) הצעיר הרומנטי והאימפולסיבי, ודוקטור דאג פיליפס (רוברט קולברט) המבוגר והאחראי יותר, במסעותיהם לתקופות שונות בעבר וגם בעתיד.

השניים עומדים בראש הפרוייקט הסודי ביותר של צבא ארה”ב, פרוייקט “טיק טוק” (לא ברור לי אם יש קשר לאתר הסיני בשם זה, יכול להיות שאכן יש קשר ויוצרי האתר הסיניים חשבו על “מנהרת הזמן” בעת שנתנו את השם לרשת החברתית שלהם) שמטרתו בניית מנהרה שתוכל לשלוח אנשים לתקופות שונות בזמן לפי בחירתם, ובו בזמן תאפשר לצוות השיגור לצפות בכל הקורה להם, ואף לשלוח להם עזרה בעת הצורך. איתרע המזל וכתוצאה מקיצוצים אכזריים בתקציב של סנטור חטטן הפרויקט עומד להיסגר כמשהו שאינו מסוגל להוכיח את עצמו כלכלית, בדומה לחברות היי טק ותוכנית החלל של ימינו. דוקטור טוני ניומן העקשן משגר את עצמו בזמן כדי להוכיח שהמנהרה המופלאה אכן פועלת, ודוקטור פיליפס יוצא בעקבותיו כדי להצילו.

בפרק הראשון השניים מוצאים את עצמם בשנת 1912 על סיפון ספינה בשם…הטיטאניק, כמה שעות לפני שקיעתה.

בסיום העלילה, כאשר מצליח צוות המנהרה להעביר את הצמד מהספינה האבודה, הם מוחזרים לא לבסיס היציאה, אלא מוצאים את עצמם כנוסעים לא קרואים ברקטה היוצאת לחלל בעתיד הרחוק דאז של שנת 1978, בחללית שיצאה למסע המאויש הראשון למאדים! מה שהופך את הפרק הזה כיום להיסטוריה חלופית של חקר החלל.

ברקע של האירועים הדרמטיים נמצא צוות המנהרה, שיכול לצפות בעלילותיהם של השניים ולשגר אותם מזמן לזמן, אבל אינו יכול לתקשר איתם, ואינו יכול להתערב למענם (אם כי תמיד היו יוצאי דופן). בסוף כל פרק הם מצליחים תמיד לשגר את הגיבורים לתקופה אחרת, רק כדי שטוני ודאג יסתבכו שם בעוד הרפתקה מסוכנת. ותמיד, כמובן, לאירועים מפורסמים וחשובים בהיסטוריה (או בעתיד), ולא לסתם יום של חול בעיירה מנומנמת.

הפיילוט, שהיה אחד מסרטי המד”ב הטלויזיוניים היותר טובים של הזמן, עלה סכום עצום לאותם הימים – חמש מאות אלף דולר, הסכום הגבוה ביותר עד אז לפיילוט של סדרת טלויזיה. שווה בעלותו לפיילוט של הסדרה המתחרה “מסע בין כוכבים”, “הכלוב”, שעלה אותו סכום כסף.

החל מהפיילוט, ובמשך 30 פרקי הסדרה, מוצאים את עצמם השניים במיגוון של תקופות שאליהן הם מגיעים בראשית כל פרק, ועוזבים בסוף כל פרק, הודות לניסיונותיו הנואשים של צוות המדענים שעוקב אחריהם להחזירם לתקופתם. אך תמיד מצליחים רק לשלוח אותם לתקופה אחרת.

במהלך הסדרה מגיע הצמד אל תקופת הדינוזאורים, לעיר הקדומה טרויה, שם הם עוזרים ליוונים בכיבושה על ידי סוס העץ, וגם אל העיר התנ”כית יריחו, שם הם משמשים כמרגלים של המצביא יהושע שהביאו ללכידת העיר (!). פרק זה משום מה לא הוקרן בישראל בהקרנה הראשונה של פרקי הסדרה בשנות ה-70. האם היה כאן רצון למנוע פגיעה ברגשות הצופים הדתיים כאשר יתגלה שהמרגלים התנ”כיים היו נוסעים בזמן, ועוד נוצרים? הם מגיעים לימי המלך ארתור, שם פגשו את הקוסם מרלין, שהתגלה כבעל כוחות כישוף אמיתיים, ואף הגיע בעקבותיהם אל ההווה ופגש את צוות המנהרה (!). לימי רובין הוד, לתקופת שלטון הטרור של רובספייר בצרפת, ואל ימי מלחמת האזרחים בארה”ב, שם מנעו התנקשות בחייו של הנשיא לינקולן. הם הועברו אל המערב הפרוע בארה”ב, שם פגשו בין השאר בכמה הזדמנויות שונות את גנרל קאסטר ואת הפושע בילי הנער, אל אי השדים, שם פגשו את האסיר אלפרד דרייפוס (אם כי לא הייתה שום התייחסות ליהדותו..). ואף בדיוק לזמן ההתקפה היפנית על פרל הרבור, שם פגש ניומן את עצמו כילד ואת אביו. ניומן אף חזר כמה שנים בעבר אל ימי ראשית הפרויקט, ופגש את פיליפס בתקופה שזה עדיין לא הכיר אותו.

היריבים שבהם נאבק הצמד היו יכולים להיות גם מוזרים יותר מסתם ברברים ורודנים היסטוריים. הם כללו למשל את רוחו הרצחנית של הקיסר המטורף נירון, שבה נאבקו דווקא בזמן מלחמת העולם הראשונה ושמצאה את דרכה לגופו של החייל האיטלקי הצעיר בניטו מוסוליני.

בשלוש הזדמנויות שונות הם נאבקו בחייזרים מכוכבים אחרים שביקשו לכבוש את כדור הארץ. בשתי הזדמנויות שונות הם נאבקו באנשים מהעתיד עם אמצעים מתוחכמים יותר ממנהרת הזמן למסע בזמן, שתיכננו להשתלט על העבר שלהם. הם גם יצאו בעקבות פושע מזמנם אל העתיד הרחוק, שבו החברה האנושית בנויה בצורת כוורת (ככל הנראה פיתוח של החברה הקומוניסטית של הזמן). והם אף נאבקו במדען הונגרי של המעצמה הסובייטית בת זמנם שביקש ליצור מנהרת זמן סובייטית.

בעינינו הסדרה הזאת היא פרימיטיבית, משום שלא הייתה בה כל התייחסות לנושא שהיום מרכזי בכל סרט על מסע בזמן – הפרדוקסים שיכולים להיווצר ממצבים כאלה. בסרטים וסדרות מאוחרים יותר שעסקו במסע בזמן, כמו סדרת “בחזרה לעתיד”, דנים בפרדוקסים האלו. אבל צוות הסדרה מעולם לא ניסה ברצינות לשנות את העבר. עצם רעיון המסע בזמן עצמו היה מוזר מספיק עבור המפיקים והתסריטאים.

ארווין אלן, יוצר הסדרה, יצר בה כמה פעלולים מרשימים ביותר לזמנם, ובראשם הדגם המרשים מאוד של מנהרת הזמן עצמה, המתמתחת למעשה עד אין סוף – לעבר ולעתיד – כשהיא מלאה וגדושה בצבעים פסיכדליים.

אך פרט לפעלול זה אלן העדיף לחסוך בעלויות איפה שרק אפשר, וקטעים רבים בכל פרק היו לקוחים מסרטים היסטוריים ישנים על התקופות שבהן ביקרו הגיבורים. לאמיתו של דבר הפרקים ניבנו סביב אותם קטעים ישנים וזולים מהמחסן, כך שהצופה חד העין יכול היה לקלוט מייד שהמדובר בקטעים שנוצרו עבור סרטים שונים שבהם יש אלפי ניצבים, לעומת השלושה-ארבעה ניצבים שהופיעו בכל פרק של “מנהרת הזמן”…. 

פרט לגיבורים ניומן ופיליפס התבלטה בצוות המדענית אן מקגרגור (לי מריווד’ר) שהייתה יוצאת דופן. זוהי אולי הדמות הקבועה הראשונה של מדענית בסדרה כל שהיא בטלוויזיה האמריקנית, שתפקידה הוא יותר מסתם לצרוח ולהתעלף, ובכך הייתה בהחלט פריצת דרך עבור הוליווד. אבל הפריצה הייתה מוגבלת – לאן הייתה נטייה להיכנס לפאניקה אחת לכמה פרקים, גם בגלל הנטייה של המנהרה לעבור פיצוצים שונים ומשונים, ואז נאלצו הקולגות הגבריים, ובראשם המפקד הצבאי של הפרויקט הגנרל קירק (ויט ביסל), לתפוס את מקומה, וללחוץ בכוחות עצמם על כל מיני כפתורים שמשמעותם ותפקידם היו ונשארו לא ברורים, בניסיון נואש להציל את טוני ודאג.

בדרך כלל לא היה לצוות המנהרה הרבה מה לעשות חוץ מלצפות בעלילותיהם של טוני ודאג, ללא כל יכולת לעזור להם בעת צרה.

גם צמד הגיבורים נראים כדמויות משעממות למדי, פרט לכך שהיו צמד מדענים שבניגוד לצפוי התגלו כבעלי אגרופי ברזל, והיו מסוגלים להתגבר על מגוון של אויבים לאורך התקופות.

עם זאת, בשנים האחרונות הועלתה פרשנות מודרנית לגביהם, שהפכה את הצמד המשעמם למעניין יותר:

עובדה: הם תמיד מסתובבים בבגדים הדוקים ובחולצות פסים הדוקות עוד יותר.
עובדה: בדרך כלל אין בחברתם אישה, והם אינם מגלים עניין בנשים היפות הרבות שבהן הם פוגשים בכל פרק ופרק.
עובדה: הידידות ביניהם נראית הדוקה שלא כרגיל. השניים תמיד דואגים זה לזה, ומרגישים שלא בנוח אם אינם נמצאים זה בקרבת זה.
מסקנה: המדובר בזוג הומוסקסואלים.

ואם נרצה, אפשר לראות גם בסמל המרשים של הסדרה – מנהרת הזמן עצמה, המתמשכת אל האינסוף – סמל מיני ברור, שאליו חודרים הגיבורים פעם אחרי פעם.

יוצרה של מנהרת הזמן

את הסדרה יצר והפיק אירווין אלן, מפיק טלויזיה אמריקני מפורסם, שנודע בעיבוד לספרו של ז’ול וורן “חמישה שבועות בכדור פורח”, כמו גם בסרט “העולם האבוד”, על פי ספרו של ארתור קונן דויל, על עמק אבוד שורץ דינוזאורים, שהקדים בשנים רבות את סרטו של סטיבן שפילברג באותו השם. אך בעיקר התפרסם בסדרות המדע הבדיוני שלו, שבשנות השישים היו פופולאריות הרבה יותר מ”מסע בין כוכבים” שנוצרה במקביל להן. אלו כללו את “מסע אל מעמקי הים”, על עלילות צוות צוללת גרעינית שצוותה נלחם בכל פרק במפלצות, בחייזרים, ברוחות רפאים, ובסוכנים זרים. סדרה אחרת, “אבודים בחלל”, היא ככל הנראה הסדרה הידועה ביותר שלו, על משפחה שמתנחלת בכוכב אחר, ונלחמת בכל פרק ביחד עם הרובוט שלה במפלצות, חייזרים, וצמחים תוקפניים. זו סדרה שנעשתה לאחרונה לסרט קולנוע עתיר פעלולים. סדרה נוספת שלו בשם “ארץ הענקים” עסקה  באנשים שמגיעים לעולם מקביל שבו הכל ענקי, ומבלים את כל זמנם בבריחה מפני הענקים שמבקשים ללכוד אותם…

אף אחת מהסדרות האלה לא התבלטה, בלשון המעטה גדולה מאוד, באיכותה הרעיונית, אם כי לזמנן הן נודעו בפעלולים המתוחכמים יחסית שלהם. כיום הן נראות מגוחכות למדי.

“אבודים בחלל” נשארה סדרה ידועה וזכורה גם היום, ובשנים האחרונות נעשתה על פיה גירסה קולנועית ועיבוד מחודש לטלויזיה, אבל הם לא זכו להצלחה גדולה. הזמנים כבר לא התאימו יותר לסדרה על ילד ורובוט בכוכב אחר.

במבט לאחור דומה שהסדרה הטובה ביותר שלו, לפחות ברעיון הבסיסי שלה, הייתה “מנהרת הזמן”. זאת גם הייתה הסדרה החביבה ביותר על אלן מכל אלה שיצר, ובדיעבד נראה שבצדק.

מה קרה להם מאז ?

למרבה הצער הסדרה לא האריכה ימים. מסיבה זאת או אחרת היא לא זכתה להצלחה, וירדה בפתאומיות לאחר עונה אחת בלבד. וזאת כאשר הצמד עדיין “תקוע בזמן”, מאחר שנראה היה שתופק עונה שנייה…אולם הרשת החליטה להחליף אותה בסדרה היסטורית אחרת, על עלילות הגנרל מהמאה ה-19 קאסטר.

בגירסאות מאוחרות יותר הוסיפו המפיקים, שהחליטו לסיים בכל זאת את הסדרה, קטע סיום שלא היה קיים במקור, שבו הקוסם מרלין מופיע מאי שם ומחזיר לבסוף את צמד הנוסעים בזמן אל תקופתם, כאשר צוות המדענים כולו עומד קפוא במעבדה כאילו הזמן עבורו נעצר מלכת. סיום מאוד לא משכנע, דאוס-אקס-מאכינה, אבל זה מה שיש….

ארווין אלן המשיך בקריירה שלו, והתפרסם בשנות השבעים עם הז’אנר הקולנועי שאותו יצר של סרטי אסונות, כמו “הרפתקה בפוסידון” (שלאחרונה עובד מחדש לקולנוע), ו-“המגדל הלוהט” עתיר הכוכבים, שהפכו לשוברי קופות ענקיים, ו-“הנחיל” על צרעות רצחניות שמתקיפות עיירה, שהיה כישלון נחרץ. כל הסרטים האלו תיארו את מאבקה של קבוצת אנשים קטנה באסון מאיים ולכאורה בלתי נמנע, שמביא למותם של אלפי ניצבים לפני שהכוכבים מצליחים בדרך כלל להינצל.

ב-1976 אלן ניסה ליצור את “מנהרת הזמן” מחדש, ולשלב את רעיון המסע בזמן עם רעיון סרטי האסונות, ויצר סרט טלוויזיה בשם The Time Travellers (אין כאן בדיוק חדשנות בשמות), שבה נוסעים בזמן מגיעים אל סוף המאה ה-19, כאשר בעיר שיקאגו התחוללה שריפה גדולה. הרעיון היה ליצור סדרת מסע בזמן חדשה, שסרט זה ישמש כפיילוט שלה, אך הזמנים השתנו, העניין במסעות בזמן פחת גם כשאלה היו משולבים באסונות, ודבר לא יצא מסרט זה. רק בשנות ה-90 זכה רעיון המסע בזמן לעבר שוב להצלחה בסדרת טלוויזיה אמריקנית עם “זינוק לאתמול” Quantum Leap. 

השחקנים בכל אופן לא נשארו תקועים בעבר כמו הדמויות שאותן גילמו. לי מריווד’ר התפרסמה מאוחר יותר הודות לתפקיד קבוע בסדרה הבלשית “ברנבי ג’ונס”, שבו גילמה את מזכירתו של בלש זקן. רוברט קולברט שיחק במשך שנים רבות באופרת הסבון הידועה “צעירים חסרי מנוח”. ואילו ג’יימס דארן זכה להצלחה רבה בשנים האחרונות בסדרת מדע בדיוני אחרת “מסע בין כוכבים – חלל עמוק 9″, שם גילם באופן קבוע דמות וירטואלית שנוצרת ב”הולודק”, של זמר ומנהל מועדון בלאס וגאס של שנות החמישים, שהוא גם יועץ מומחה לדמויות הסדרה בענייני רגש, דמות שהפכה לפופולארית מאוד בקרב הצופים.

עם זאת “מנהרת הזמן” השאירה את חותמה על סדרות שונות, כמו הסדרה המצליחה מאוד, הנמצאת כעת בעונה העשירית שלה, יותר מכל סדרת מד”ב אמריקנית קודמת, Stargate, שכוללת גם היא בסיס צבאי במדבר, ומכשיר המביא אנשים לעולמות וזמנים רחוקים. וגם על סדרת המסע בזמן שהוזכרה “זינוק לאתמול”, שעוסקת גם היא בצמד אנשים הקופצים לתקופות שונות ומוצאים את עצמם בסיום כל פרק בעיצומו של משבר, בדיוק כמו ב”מנהרת הזמן”.

במשך השנים היו דיבורים על כך ש”מנהרת הזמן” תקום לתחייה כסרט קולנוע. בשלב מסויים שתי רשתות טלוויזיה גדולות התמודדו על הזכויות לגרסה חדשה. אחת שטענה שהזכויות ליצירותיו של מארי לנסטר, שלטענתה היו מקור ההשראה לסדרה, שייכות לה, והחברה השנייה שטענה שהצירוף בין השניים היה מקרי בלבד. בהוליווד לך תדע.

לבסוף נוצר פיילוט חדש על פי הסדרה ב-2002, ובו צוות ממשלתי חוזר לתקופת מלחמת העולם השנייה על מנת לחלץ משם כומר מימי הביניים שנתקע ב”סערת זמן”. אך מכיוון שהפרק נראה דומה מדי לסדרת הטלויזיה המצליחה “סטארגייט” הוא נפסל לשידור, אבל ניתן לצפייה בדי.וי.די.

תוכלו לצפות בו גם כאן:

ב-2006 צולמה גירסה חדשה של הסדרה עבור ערוץ המדע הבדיוני בארה”ב, שהופקה בידי אלמנתו של אירווין אלן עם שניים מהמפיקים של הפיילוט הלא מצליח מ-2002.  על פי הדיווחים טוני ודאג היו הפעם מדענית וסוכן ממשלתי, הוכחה נוספת לחשיבות המתגברת של הנשים בעולם המודרני ששוב לא מושארות ברקע, ואולי השילוב הבין מיני הוא גם כדי לחסל באיבן שמועות מיותרות על העדפותיהם המיניות של הגיבורים.

מנהרות זמן כחול לבן

הייתה זאת סדרה קצרת ימים באופן יחסי, אבל בישראל, שבה היו סדרות מד”ב כה נדירות על מסכי הטלוויזיה, הייתה לה הצלחה גדולה וגם השפעה גדולה על ספרות הילדים המקורית. מסע בזמן הפך בישראל מזוהה כמעט באופן בלעדי עם מנהרת זמן. הסופר עודד בצר כתב סדרה של שלושה ספרים על חבורת ילדים שנשלחת לתקופות שונות בידי מדענים ב”מנהרת זמן” (הספר השלישי בסדרה הזאת לא פורסם מעולם). הסופרת גלילה רון פדר כותבת סדרה בשם “מנהרת הזמן” על ילדים שמגיעים במנהרה (לאו דווקא טכנולוגית) לתקופות שונות בתולדות הישוב והמדינה, סדרה שממנה יצאו עד כה 83 ספרים (!) ועוד היד נטויה. וגם סופרים נוספים כתבו ספרים שעוסקים במסעות דרך מנהרת זמן לתקופות שונות.

סדרת “מנהרת הזמן” נשארה פופולארית עד היום. על שמה נקראו תוכניות רדיו המביאות להיטים נוסטלגיים, ועל שמה נקרא דיסקוטק נתנייתי עכשווי בשם “דאג וטוני”. קובי עוז כתב וביצע מערכון על מנהרת הזמן בצה”ל 2, שבו טבע את משפט המחץ האלמותי “אל תדאג טוני”.

הרעיון של מנהרה שדרכה אפשר להגיע לתקופות שונות חדר למודעות הציבורית בצורה עמוקה ביותר, כסמל המזוהה ביותר עם רעיון המסע בזמן וביקור בתקופות היסטוריות, ונשאר כזה עד היום, יותר מחצי מאה לאחר הפקת הסדרה.