לציון יום הולדתה של המשוררת הידועה דליה רביקוביץ’ ב-17 בנובמבר 1936 הנה שיר שכתבה לזכרו של סגן שמאי כהן שנפל במלחמת ההתשה, ואנו מביאים אותו גם בתרגום לאנגלית באדיבות משפחת רביקוביץ’
בנוסף אנו מביאים ראיון נדיר מאוד עימה מהשבועון “מעריב לנוער”, שבו היא מתארת מה זה להיות משוררת.
המערכת
השיר “הסיוט הזה” פורסם במקומות הבאים:
“למרחב – משא” 08/05/1970
עיתון “הדואר” שנה 49 גליון כ”ח יוני 1970
בקובץ השירים “תהום קורא”, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976
הסיוט הזה | דליה רביקוביץ
מֵאַיִן תָּמִיד הַסִּיּוּט הַזֶּה?
רַכָּבוֹת דּוֹהֲרוֹת כְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה
אַף אַחַת לֹא תַּגִּיעַ לְשׁוּם מָקוֹם.
וְאֵין בַּמַּפָּה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל
אוּלַי לֹא הָיְתָה עוֹד אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
הֶרְצְל רוֹקֵם מְזִמּוֹת בְּלִבּוֹ
וּוַיְצְמַן תָּמִיד פִּקֵּחַ יוֹתֵר.
וְשׁוּב מִתְקַיֵּם פֹּה קוֹנְגְרֶס צִיּוֹנִי
וְנַעַר קָטֹן נוֹהֵג בְּכֻלָּם.
מֵאַיִן תָּמִיד הַסִּיּוּט הַזֶּה?
וּמַה שֶּׁהָיָה דְּשָׁאִים, אֵינֶנּוּ
וְגַם יְרוּשָׁלַיִם חָרְגָה מִמְּקוֹמָהּ.
רַכָּבוֹת נוֹסְעוֹת וְאֵינָן מַגִּיעוֹת
וּמֵעַל לַדְּשָׁאִים עַרְפִלִּית אֲיֻמָּה,
וּזְקָנוֹ שֶׁל וַיְצְמַן בִּזְקָנוֹ שֶׁל הֶרְצְל
וְהָעָם מְשַׁוֵּעַ לְבֶן-גּוּרְיוֹן,
גַּם קֹמֶץ זְקֵנִים כְּחוּשִׁים מֵרָעָב
שֶׁהִגִּיעוּ וְלֹא מָצְאוּ אֲדָמָה.
מֵאַיִן תָּמִיד הַסִּיּוּט הַזֶּה?
תָּמִיד חוֹזֵר הַסִּיּוּט הַזֶּה.
בְּיוֹם חֲמִישִׁי נֶהֱרַג חַיָּל
שַׁמַּאי כֹּהֵן יֶלֶד חָכָם
צָמַח כַּתָּמָר וְצָמַח וְהָלַךְ.
שַׁמַּאי כֹּהֵן נֶהֱרַג בַּתְּעָלָה
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ עָלָיו.
עַל מְקוֹמוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר
וּמֵעַל לֶהָרִים עַרְפִלִּית אֲיֻמָּה.
כְּשֶׁאָשׁוּב וְאֶסַּע לִירוּשָׁלַיִם
אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹם שַׁמַּאי כֹּהֵן
שָׁם תִּבְקַע עַרְפִלִּית מִתּוֹךְ הַחַמָּה
וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קוֹנְגְרֶס צִיּוֹנִי.
וּמֵעַל עֵין-כָּרֶם, בְּתוֹךְ הָאוֹר,
אוּכַל לִבְכּוֹת עַל שַׁמַּאי כֹּהֵן
שֶׁהָיָה מֵאִיר כְּמוֹ אוֹר יְרוּשָׁלַיִם
וְהוּבָא לִקְבוּרוֹת בְּיוֹם אֶחָד.
וְהָאָרֶץ תַּחֲרֹג מִמִּסְגְּרוֹתֶיהָ
וְנַעַר קָטֹן נוֹהֵג בְּכֻלָּם.
תרגום השיר לאנגלית מתוך הספר:
Hovering at a Low Altitude: The Collected Poetry of Dahlia Ravikovitch translated from the Hebrew by Chana Bloch and Chana Kronfeld, New York, W.W. Norton, 2009.
ובתוספת הנה ראיון נדיר מאוד של רביקוביץ’ בשבועון “מעריב לנוער” בראשית שנות השבעים, בתקופת שיא פרסומה. בראיון היא מספרת על מה זה להיות משוררת.
אנו מתנצלים על איכות הסריקה הגרועה. צריך להתאמץ כדי להבין את הכתוב.
אפשרי להדפיס את ראיון מעריב עם ד.רביקוביץ? תצלום המאמר בלתי קריא.תודה.