חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על "דוקו טי.וי"
דוקו טי.וי הוא מיזם של רמי כץ – במאי, מחזאי, תסריטאי. המיזם מאפשר צפייה ביתית בסרטים תיעודיים ישראליים ובמפגשי זום עם יוצריהם.
בזמנים כתיקונם הסרטים ניתנו לצפייה תמורת סכום סמלי לטובת המיזם, ואילו בתקופתנו הקשה, מאז 7 באוקטובר, רמי כץ נותן במה ליוצרים, שמעבירים את התרומות הנדיבות של הצופים בהקרנות לטובת התמיכה בקיבוצי הנגב המערבי, שנפגעו בטבח.
רמי כץ כותב לצופיו: "תודה שאתן ממשיכות ואתם ממשיכים להשתתף גם בימים הלא פשוטים האלו. אני מקווה שהפעילות מהווה עבורכם קורטוב של נחמה בים של שכול, אובדן, ואי-וודאות. עבורי זהו אי של יציבות ומקום של אהבה. אני רוצה להודות גם ליוצרות וליוצרים המדהימים שמתגייסים למפעל שלנו, ממשיכים לפגוש קהל, ותורמים לנפגעים מעוטף עזה ולמשפחות החטופים. אנשים שאיבדו הכל בן יום, וחייהם לא ישובו להיות כמקודם. ואנחנו בקהילת דוקו טי.וי, זוכרים ומזכירים את זה יום יום, שעה שעה. לא נשאיר אותם לבד."
בתקופה הזאת של התמיכה בקיבוצי הנגב המערבי ראיתי מספר סרטים.
"גרוסמן" הוא סרט תיעודי על הסופר דויד גרוסמן משנת 2021. בסרט הוא חולק בדיאלוג גלוי לב עם במאית הסרט, עדי ארבל, סיפורים אישיים מתקופות חייו השונות – מילדותו בירושלים, עד למפגשיו עם מתרגמים של ספריו לשפות השונות, דרך השכול הצורב על נפילת בנו אורי ביומה האחרון של מלחמת לבנון השנייה.
עדי ארבל תרמה את כל הכנסותיה מהקרנת הסרט לחברי קהילת קיבוץ בארי, וזה מכתב התודה שהתקבל:
"בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת, 7 באוקטובר 2023, קיבוץ בארי הפורח והירוק שלנו הותקף על ידי עשרות מחבלי חמאס שפרצו ליישוב, רצחו וחטפו עשרות מהתושבים, שרפו בתים ובניינים והחריבו אותו כליל. קהילת בארי המשפחתית והחמה נותרה כואבת והמומה. האבל קשה מנשוא, וכעת עומדת בפנינו משימה בלתי אפשרית – לשקם ולהפריח מחדש את הקיבוץ הירוק שהיה לנו לבית. התרומות שלכם יאפשרו לנו – חברי הקיבוץ הנותרים – לבנות מחדש את הקהילה, להשתקם ולהמשיך להפיץ את האור של בארי. תודה לכולכם, חברי קהילת בארי."
הסרט "הגלגול" מתעד מסע בן 4 שנים לחיפוש גלגולו של אחד מגדולי המאסטרים הטיבטים של המאה ה-20, גשה למה קונצ'וג.
בהקרנת הסרט היוצר נתי ברץ מנסה להאיר את המציאות הקשה באמצעות האמונה הטיבטית, תרבות שאי-אלימות בבסיסה, והאמונה בגלגולים – בימים בהם המוות כל כך נוכח.
היוצר בחר להעביר את הכנסותיו מההקרנה לתמיכה בקהילת שורדי נחל עוז, שנפגע קשות בטבח, כדי לסייע בשיקום משפחות הנרצחים והנעדרים, ושיקום קהילת נחל עוז.
זה מכתב התודה מחברי קיבוץ נחל עוז:
"ביום שבת, ה-7.10 היינו אמורים לחגוג 70 שנים להתיישבות הנח"ל הראשונה והקמת הקיבוץ, אך במקום זאת היום הפך לארור ביותר בהיסטוריה שלנו. במקום לרקוד בבריכה בחגיגות חג המשק ננעלנו כולנו בממ"דים ונלחמנו על חיינו.
כולנו, צעירים ומבוגרים, מתאבלים על אובדן אחינו ומתפללים לשובם של חברינו החטופים והנעדרים. ייקח לנו עוד זמן רב להשתקם, אך אנחנו יודעים ובטוחים שלאט לאט וביחד, אנו נתחזק ונצליח. כיום רוב קהילת נחל עוז מתארחת בקיבוץ בצפון הארץ או אצל בני משפחה, ולא ברור מתי נוכל לחזור לבתינו. אנו מודים מקרב לב על עזרה ותמיכה, שיסייעו לנו לחזור להיות הקהילה החזקה והמאוחדת שהיינו, ולעזור לנו לבנות את נחל עוז, הבית שלנו, מחדש."
בימים אלה ועד יום ראשון 26.11.2023 זמין לצפייה במסגרת המיזם הסרט "אפולוניה".
אופיר טריינין, יוצר הסרט בחר לתרום את הכנסותיו לשורדי קיבוץ "כפר עזה". זאת הקריאה לעזרה של שורדי הטבח של כפר עזה:
"קיבוץ כפר עזה נלחם על חייו. קהילה משגשגת חוסלה בברוטאליות, בתוך פחות מ-48 שעות. משפחות שלמות, הורים, אחים, אחיות, אבות, אמהות סבים וסבתות – נרצחו בדם קר. בתיהם הפכו לערימות אפר, וחייהם כפי שהכירו אותם, רוסקו. הניצולים, היו נצורים במשך יומיים לפני שחולצו, תחת אש, כשרק בגדיהם לגופם.
בשעות הקשות הללו, זה הזמן להושיט יד ולסייע למשפחות לכל צרכיהן הפיסיים והנפשיים ושיקומו של קיבוצנו האהוב. זה ייקח זמן. אבל הקהילה הפצועה והמדממת הזו צריכה עזרה היום, עכשיו. עיזרו לנו להחזיר את החיים לכפר עזה האהובה שלנו."
ויקטור גרייבסקי, גיבור הסרט "אפולוניה", נכנס לפנתיאון של המודיעין הישראלי בזכות פעולה אחת נועזת והירואית. בהיותו עיתונאי בפולין, ותוך סיכון רב, גרייבסקי היה זה שהעביר למערב את המסמך הסודי של ניקיטה חרושצ'וב, אשר חשף לראשונה את פשעיו של סטאלין. רק לקראת מותו ב-2007 התברר שגרייבסקי שומר בקרבו סוד גדול נוסף.
מומלץ לעקוב אחרי היצע הסרטים של דוקו טי.וי, ולצפות בהם.
קראו גם
המלצה על "הילד" סרטו של יהב וינר ז"ל, שנרצח בקיבוץ כפר עזה ב-7.10.2023.
יואב וייכסלפיש ממליץ על
התערוכה "שבר"
מאורעות ה-7 באוקטובר הובילו להלם ואבל בחברה הישראלית. המלחמה עדיין לא הסתיימה, אבל בגלריה "מקום לאמנות" בדרום ת"א נפתחה תערוכה ראשונה בעקבות מאורעות אותו יום ארור ומעשי הזוועה שבוצעו בו. התערוכה "שבר: אמנים מגיבים", אוצר יאיר ברק.
הרן כסלו מבארי, שניצל מהמתקפה יחד עם בני משפחתו, תרם לתערוכה שתי עבודות של מדיה מעורבת על נייר בכותרת "קשה לצפייה 1,2" והן נעשו לדבריו כתגובה לשאלות "איך הרגשת?", "מה היה?" ו"תגיד, פחדת?".
העבודות עוסקות בהלם והתדהמה מהמתקפה, ובחיפוש אחר הקשר בתוך הסיטוציה הכאוטית. צפים בהן זיכרונות טראומטיים ממלחמת יום הכיפורים (תמר אור, בתו של אלוף במיל' אורי אור, מציגה תמונה ישנה שלו מאותה מלחמה), וכן עבודות בהשפעת אבלות, הלם, ערעור השלווה הפנימית, דם וקורבן, והצבעים שחור ואדום כמתארי תחושות פנימיות. האוצר יאיר ברק מציג את "SPEAKING GENERALLY" –הדפסת דיו פיגמנטית, אשר מבטאת את הרעיון שבזמן המלחמה גואה הפופולריות של הדיבור המכליל (המיוחס לגנרלים).
העבודות נעות בין תיאור התחושות הפרטיות לאבל הקולקטיבי בעקבות המאורעות, ובניסיון של 30 האמנים המציגים להתמודד עם המציאות המעורערת והמערערת בימי מלחמה.
העבודה "מבור לאור" מייצגת תקווה לעתיד טוב יותר ומוקדשת לחיים ילין, חבר בארי וראש המועצה האזורית אשכול בשנים 2007-2015. אשתו, זיווה, היא אוצרת הגלריה לאמנות בקיבוץ, אשר נהרסה כליל בעקבות מתקפת החמאס.
התערוכה ממשיכה בגלריה, שביל המרץ 6, תל אביב.
