משה גרנות סוקר את ספר השירים שכתבה בוני פרקר הידועה כפושעת המפורסמת מהצמד “בוני וקלייד”.

המערכת

״הסיפור של בוני וקלייד״ מאת בוני פרקר

על הסיפור של בוני וקלייד ושירים אחרים מאת בוני פרקר, תרגמה פרופ’ שרון ענב, הקדמה של ד”ר אלי אשד, ערך אלי יונה, אייר רוני סומק. בהוצאת “יונה שחורה” 2023, 39 עמ’.

העורך צודק בהחלט שבכל אדם חבויים מאוויים לניפוץ כבלי החוק הנכפים על ידי החברה והשלטון – מי מאיתנו לא דימה אי פעם נקמה במורה מעצבן? מי אינו מדמיין נקמה בבנק ששודד בחסות החוק את כספם של המפקידים? מי אינו מדמיין נקמה בפקח שמשאיר דו”ח על שמשת המכונית? מרביתנו “חנונים”, שומרי חוק (במידת האפשר…), אבל זה לא מונע מאיתנו מלהעריץ את אלה שמצפצפים על החוק ועל גזירות הממסד.

עורך ספרון זה מתאר איך כבר כשהיה פעוט מרד נגד “תקנות” הגן, ומסתבר שפורעי חוק גרמו לתמורות חשובות בתולדות האנושות: משה, אשר פעל כנגד חוקי מצרים, הוציא עם מעבדות לחירות; ודוד, גנגסטר וגובה דמי חסות, שפעל נגד שלטונו של שאול, יסד שושלת מלכות שנמשכה מאות שנים (את דוד, צריך לציין, מזכיר ד”ר אלי אשד בהקדמתו).

סיפורם של בוני וקלייד (בוני אלזבת’ פארקר וקלייד צ’סנאט בארו) ידוע למדי, ולכן לא אסקור פרט זה מההקדמה המלומדת של אלי אשד. הסיפור שלהם הרי נסקר בספר של ברט הירשפילד, בסרט “בוני וקלייד” של וורן בייטי, בסרט “הרודפים” של ג’ון לי הנקוק, בסדרות טלוויזיה, בסיפורי קומיקס, ועוד. אתרכז רק בפינות “הפיקנטיות” של הסיפור המרתק הזה. מסתבר שקלייד היה צעיר עלוב למדי, כמעט מפגר, שנהנה לרצוח. לעומתו, בוני הייתה בנעוריה תלמידה למופת, ועיקר העיקרים היא העובדה שהיא ממש דיווחה לעיתונות על מעלליה עם קלייד, ושיריה הסיפוריים פורסמו ונקראו בשקיקה, כי הציבור אמנם חרד מרצחנותם של השניים, אבל גם העריץ אותם על נקמתם בשוטרים ובסוהרים, ועל תושייתם בבבריחה מהכלא והברחת חברים משם. פרט מעניין נוסף מובא בהקדמה: מסתבר שלמרות האהבה העזה בין בוני לקלייד, קלייד עצמו היה הומוסקסואל, וממש לפני המארב בו הם נהרגו במטר של כדורים, בוני מתאהבת בג’ונס, שהיה גם המאהב של קלייד. יש עוד פרטים מעניינים בהקדמה, אבל אם אפרט הכול, לא תישאר סיבה לקרוא את הדברים במקורם.

בספרון שלנו מובאים ארבעה שירים של בוני אליזבת’ פארקר: “הסיפור על בוני וקלייד”; “פורעי חוק”; “שיר נערת הרחוב”; שלומית האובדנית”. בשיר הראשון יש מעין כתב אשמה כלפי המשטרה, שהפכה את קלייד מצעיר ישר לגנב, שודד, ורוצח, השונא את אנשי החוק, ונוקם בהם. בוני יודעת שלעולם היא וקלייד לא יזכו בחופש, ומנבאה את המוות שלה ושלו, מוות שיגרום לשמחת השוטרים. בוני גם מזכירה התנגשויות בין שודדים לשוטרים, וכן חטיפת ילד, שלמרות החשדות כלפיהם – אין להם יד בדבר. בשיר “פורעי חוק” מתארת בוני שיחה הזויה בין קלייד (המת!) ובין בילי דה קיד, ממנה ניתן להסיק שגורל אכזר מצפה לפושעים. ב”שיר נערת הרחוב” מובא מונולוג של נערת רחוב כלפי גבר שמבקש לשאתה לאישה. היא מפרטת מה היא עברה בחייה – הייתה זונה אצל סרסור, הידרדרה לסמים, טעמה כלא – היא מלינה על כך שמשתדלים לשקם גברים שסרחו, אבל לא אישה שסרחה. כיוון שאין דרך לחמוק מהעבר, היא מציעה לגבר לשכוח ממנה. השיר “שלומית האובדנית” הוא הטוב מהארבעה. הוא בנוי כבלדה קלאסית: הדוברת שומעת  את סיפורה של שלומית האובדנית (“סאלי” במקור), שהייתה בעלת יופי נדיר, ולהוותה היא מתאהבת ברוצח שכיר. היא משמשת לו ממפה שטחים לפני הפשע. אהובה נמצא בסכנת מוות, והיא מצליחה להציל אותו, אבל נידונה למאסר עולם. אהובה נשבע להבריח אותה מהכלא, אבל עוברות שנים, והיא אינה מקבלת ממנו שום מידע, וזאת משום שהוא חי באושר עם אישה אחרת, ששלומית מכנה אותה “זונה”. היא הייתה מוכנה לסלוח לו, אילו חזר אליה, כיוון שתקווה זאת אינה מתגשמת, היא נשבעת להרוג אותו ואת “זונתו”, ולהתאבד, וכך אמנם קורה בפועל.

בסוף הספרון מופיעים שירים בהשראת סיפורם של בוני וקלייד מאת שרון ענב, רוני סומק, ואלי יונה. האיורים היפים הם של רוני סומק.

והרי מחשבה של “חנון”: איזה עתיד ורוד היה פוקד את בוני המוכשרת, אילולא נקלעה לכנופיית בארו!

קיראו גם

ד”ר אלי אשד :בונוי וקלייד הנאהבים והלא נעימים

הפוסט הקודםפרויקט אוטופיה: “חג האור” של שני ארנהיים
הפוסט הבאמטרוניתא שרה אשכנזיה – מלכת המוזרויות
בעל תואר תואר ראשון ושני (בהצטיינות) מטעם אוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. שימש כעובד הוראה, והגיע לדרגת מפקח כולל על ב"ס על-יסודיים. פרסם עשרות סיפורים, מאות מאמרים, ערכים לאנציקלופדיות, ולמעלה מ–40 ספרים בסיפורת, ספרות ילדים ונוער, הגות, חינוך, וכן ספרי לימוד וספרי עזר. ערך ספרים, סדרות, אסופות, ושנתונים. סיפורי הילדים שלו "להיות כמו כולם", "הנדר", "מיקי", "הארמון הקפוא", "המלאך שמוחק זיכרונות", "אניזו" שודרו ברדיו בהמשכים. ב-1983 זכה בפרס ע"ש יוסף ברסלבי מטעם החברה לחקר המקרא. עורך את "לקסיקון סופרי ישראל" מטעם אגודת הסופרים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × ארבע =