מאה ועשרים שנה מלאו להעלאת הצעת תוכנית אוגנדה בקונגרס הציוני השישי שנפתח ב-23 באוגוסט 1903.

תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית דווקא, ומשום כך חשובה ביותר, כי הוגשה רישמית כהצעה של אימפריה אדירה להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית. ההצעה התייחסה לשטח בן 13,000 קמ”ר במערב קניה, הקרוי מישור גואס נגישו (באנגלית: Uasin Gishu).

סביב הההצעה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905, ולאחר ויכוחים סוערים ביותר ההצעה נדחתה בידי התנועה הציונית, שהחליטה להתמקד רק בארץ ישראל.

אבל היא כמעט התקבלה, ולמעשה התקבלה בידי מנהיג התנועה הציונית הרצל, שלא ראה סיבה טובה מדוע שיהודים לא יתישבו בשטח הגדול והפורה באפריקה.

למקום אף נשלחו סוכני התנועה הציונית כדי להכין אותו להתישבות.

עטיפת הספר “המסע לאוגאנדה”

הפעיל ציוני נחום וילבוש (1879-1971), חבר הועדה שנשלחה ב-1904 על ידי הקונגרס הציוני לבדוק את הצעת חבל אוגנדה ולהכין אותה להתישבות יהודית, כתב ספר, שבו הוא מתאר את פרטי התוכנית ואת הניסיון ליישמה במציאות, בשם “המסע לאוגאנדה” (הספריה הציונית, תשכ”ג, 1963). לימים היה וילבוש מחלוצי התעשיה בארץ ישראל. 

אבל לבסוף זה לא יצא לפועל.

דחיית ההצעה תרמה כנראה למותו של הרצל בגיל צעיר.

נשאלת השאלה: מה היה קורה אילו ההצעה היתה מתקבלת והייתה מוקמת התישבות יהודית בקניה של היום?

כמה וכמה סופרים של היסטוריות חלופיות, ואפילו להקה מוזיקלית אחת, עסקו בשאלה המענינת הזאת.

הפזמון הידוע “למה לא אוגנדה” של שלישית “מה קשור” מתרפק על אותה אוגנדה שלא הייתה:

יואב אבני בספרו “הרצל אמר” (זמורה-ביתן, תשע”ב 2011).

כריכת ״הרצל אמר״ של יואב אבני

הפוליטיקאי, הרופא, והסופר, אריה אלדד כתב רומן מתח סאטירי על ההתישבות היהודית באוגנדה שתיאר פרשת שחיתות במדינה היהודית “אוגנדה – רומן מתח פוליטי” (הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2017).

כריכת ״אוגנדה״ של אריה אלדד

סופר המדע הבדיוני הישראלי הידוע לביא תדהר עסק בכך בספר באנגלית בשם Unholy Land, Tachyon Publications, 2018.

כריכת ספרו באנגלית של לביא תדהר Unholy Land
  • אבל קדם לכולם ההיסטוריון והסופר פרופסור יעקב שביט בסדרת סיפורים על הנושא, שהופיעו בכתבי עת ובספר תמה אפריקה: שתי נובלות (עריכה יואב רוזן, הקיבוץ המאוחד 2018).

ולראשונה כולם יתפרסמו בזה אחרי זה ב”יקום תרבות” לציון 120 שנה לקהילת אוגנדה שלא הייתה.

ותחילה שלושה סיפורים שהופיעו בכתבי עת בלבד.

המערכת

כריכת ״תמה אפריקה״ של יעקב שביט

הקדמה מאת יעקב שביט

בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת עלה בי הרעיון לכתוב את ההיסטוריה של “אוגנדה”, כלומר של מאה שנות התיישבות שם. פרק אחד הופיע בספטמבר 1979 במוסף הספרותי של “הארץ” ופרק שני במרץ 1981 ב”עיתון 77″. ופרק שלישי שהופיע ביולי 1983 בכתב העת “פרוזה “גיליון 66-67.

בשלושת המקרים צוין שמדובר בפרקים לספר בכתובים. ממרחק הזמן אוכל רק לשער למה לא המשכתי לכתוב –  אולי בגלל עיסוקים אחרים, או שלא האמנתי בכוחי להשלים את המלאכה, ואולי משום שחששתי שהקוראים  – אם יהיו כאלה – יקבלו אותו כסיפור על ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל.

ב2018 הגשתי להוצאת הקיבוץ המאוחד נובלה קצרה בשם “תמה אפריקה”. מנהל ההוצאה, המנוח עוזי שביט, סבר שהנובלה קצרה מדי וצריך להוסיף לפחות עוד אחת. וכך נולדה הנובלה “הרכבת האחרונה מאוגנדה”. השתמשתי בפרקים שהתפרסמו בעיתון, אבל תוך כדי כתיבה הבנתי למה נרתעתי מהרעיון לכתוב היסטוריה מדומה: גיבורו, היסטוריון חובב, מגיע לתובנה שאין תכלה לכתיבת חיבור היסטורי עב כרס.  “אוגנדה” תיחרט בזיכרון רק אם תהפוך לאגדה.

אוגנדה:פרקים ראשונים של נובלה.

עיתון 77 גליון 30 נובמבר דצמבר 1981

אפשר להגדיל את הדפים עם “העכבר”.

הסיפור הנוסף

הפרידה מאוגנדה “הארץ” מוסף הספרות 7.9.1979.

“החסידות ” הופיע ביולי 1983 בכתב העת “פרוזה “גיליון 66-67

241
241

פרויקט אמנותי שמדמיין את ישראל באוגנדה

אילו מדינת ישראל היתה מוקמת באוגנדה שטרות של מדינת ישראל שבאוגנדה חלופית מהפרויקט של יואב גטי:

הדגל של רפובליקת ישראל באוגנדה.עיצוב יואב גתי.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא uganda-geti-gordon.jpg
מאה שקלים חדשים שהיו מונפקים באוגנדה.עיצוב יואב גתי.



חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא uganda-rachel-geti-1.jpg
שטר של 20 שקלים חדשים שהיה מונפק באוגנדה.עיצוב יואב גתי.

סמלי הערים הגדולות: תל אביב מומבאסה, רמת גנא, בת ימבו, מרום תקווה.עיצוב יואב גתי.

גלוית שנה אבה בעדן.אוגנדה. עיצוב יואב גתי.

המנהיג ,הדגל וחוזה מדינת ישראל באוגנדה.עיצוב יואב גתי.

המנהיג בתנוחה אופיינית עם הזמרת.עיצוב יואב גתי.

הספארי של רמת -גנא.עיצוב יואב גתי.

מפות הלחימה של צבא ישראל באוגנדה לצד המדינות האויבות.עיצוב יואב נתי.

סמלי הערים הגדולות של מדינת ישראל באוגנדה.עיצוב יואב גתי

סמל הדואר בטלפון של המנהיג.עיצוב יואב גתי.

סמלי יחידות לוחמות במדיחנת ישראל של אוגנדה. עיצוב יואב גתי.

תגי היחידות הלוחמות ברפובליקת “עדן” של מדינת ישראל באוגנדה.עיצוב יואב גתי.

גלויות שנה טובה מבת ימבו וערים נוספות ברפובליקת אדן במדינת ישראל של אוגנדה. עיצוב יואב גתי.

קופת קרן קיימת לרפובליקת עדן במדינת ישראל באוגנדה. עיצוב יואב גתי.

סיגריות עדן.עיצוב יואב גתי.

זוכרים את חללי רפובליקת עדן של מדינת ישראל באוגנדה. עיצוב יואב גתי.

קיראו גם:

האזינו גם לפודקסט בנושא של אוגנדה חלופית

מה אם מדינת ישראל הייתה מוקמת באוגנדה, עם יואב אבני?

מאמר על אוגנדה חלופית

עופרי אילני על התוכנית לישוב אוגנדה ביהודים

מה היה קורה אם מדינת ישראל הייתה מוקמת באוגדה? תשובות שונות

תגובה אחת

  1. מחבר
    Eli Eshed
    ברשימה למעלה מוזכרים ארבעה ספרי היסטוריה חלופית ( שלושה מהם בעברית אחד מהם באנגלית ) שפורסמו ודנו באפשרות של “אוגנדה יהודית “. אני מוצא את זה כמעניין שכולם פורסמו בעשור אחד, העשור השני של המאה ה-21 כמעט במקביל. איך שהוא באותו עשור ארבעה סופרים שונים: יואב אבני בשנת 2011 ,אריה אלדד בשנת 2017 ולביא תדהר באנגלית בשנת 2018 ביחד עם פרופסור יעקב שביט שפירסם על כך סיפור בספר גם כן בשנת 2018 ( שביט אמנם החל לעסוק בנושא עוד בסוף שנות השבעים ואנו מביאים למעלה את שני הסיפורים שפירסם בשנות השבעים והשמונים ).כולם חשבו על רעיון דומה: היסטוריה חלופית שבה ההתישבות היהודית באוגנדה הצליחה ,ממש במקביל. היה משהו באותו עשור שגרם לכולם לחשוב על רעיון דומה במקביל. חוץ משביט לא ידוע לי על אף אחד שעסק בכך בעשורים שלפני זה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × שלוש =