מכון גנזים
הכניסה למכון גנזים

ביקור בארכיון גנזים הוא מפגש מרגש עם ניירות הערך של הספרות העברית.

במכון גנזים של אגודת הסופרים נשמרים כתבי היד, הטיוטות, המכתבים והתעודות של גדולי הספרות והשירה העברית מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. י.ל. גורדון, שאול טשרניחובסקי, יוסף חיים ברנר, המשוררת רחל, לאה גולדברג, זלמן שזר, אברהם שלונסקי, יהודה בורלא, נתן יונתן, יונה וולך, זלדה, יגאל מוסינזון, אבות ישורון, רבקה כצנלסון ורבים רבים אחרים.  

לפני למעלה משבעים שנה, כשהמדינה עוד בראשית דרכה, הגה הסופר והמשורר אשר ברש את רעיון  הקמת “מכון גנזים”. בלשונו היפה, שרטט את תכנית החזון ואת הסיבה: “יום יום משתכח משהו, יום יום אובד משהו. ואין לדחות. המטרה, לפתוח מעין קונטו לכל סופר, חשבון של כדים גדולים ופכים קטנים”.

אשר ברש מדווח על כמעט תאונת רכב 1928
אשר ברש מדווח על כמעט תאונת רכב 1928

הארכיון הוקם במטרה לשמור את מורשתם הגדולה של היוצרים העברים בארץ ובגולה. כל תיק בארכיון פותח צוהר לעולם הפנימי, לחיבוטי הנפש, ולהתלבטויות שמאחורי היצירה. החוקרים והמעיינים הפותחים את התיקים זוכים להצצה מעבר לכתפו של היוצר הרוכן על שולחן הכתיבה שלו. טיוטות עם תיקונים ושרבוטים, גרסאות שונות לאותה יצירה, שירים שנכתבו על מפית, ברכות היתוליות, קטטות ספרותיות, ציורים, מכתבים נרגשים, עלבונות, כעסים, מילות זעם, ומכתבי אהבה. גם כרטיס יקר ערך להלוויה של ביאליק ניתן למצוא שם. והכל כל כך חי ומרתק, כאילו נכתב היום.

מלעיל או מלרע מכתב לשאול טשרניחובסקי. מכון גנזים
מלעיל או מלרע מכתב לשאול טשרניחובסקי. מכון גנזים

נראה לי שלו היה אשר ברש עושה את הבלתי אפשרי ויורד אלינו משמיים לביקור קצר, היה מחייך בשביעות רצון. הנה חלומו להקים בית כינוס ליצירה העברית התגשם ואף התעצם. ונהיה למוקד מרכזי במחקר הספרותי ובחיי התרבות והספרות בארץ.

אדיבה גפן עם מכתב במכון גנזים.
אדיבה גפן עם מכתב במכון גנזים.

שבעים ושתים שנה חלפו והארכיון ממלא אחרי החזון של אשר ברש מייסדו, והוא לא עוצר – הארכיון ממשיך לגדול ולהתרחב, ומושך אליו ציבור רחב של חוקרים ומתעניינים מהארץ ומהעולם. כיום נמצאים בגנזך למעלה מ-850 ארכיונים של סופרים ומשוררים, ומלאכת איסוף הארכיונים עוד נמשכת. בני משפחה של יוצרים שהלכו לעולמם מוסרים לנו את הארכיונים (כמו משפחתו של יגאל מוסינזון, אהרן אלמוג, ואף של מרדכי טביב שאחייניתו מסרה את ארכיונו בימים אלה). וכן, לשמחתנו מגיעים אלינו סופרים ומשוררים המעדיפים למסור את ארכיוניהם בעודם בחיים, שיזכו לימים רבים – כמו סמי ברדוגו, סביון ליברכט, נורית גוברין, אילן שיינפלד, ואני עצמי. 

הארכיון זכה למשכן נאה בבית אריאלה, המקום המרכזי לפעילות תרבות בתל אביב. העירייה המארחת העמידה לרשותנו שטח גדול, חלל עבודה מרווח בקומת הכניסה, וגנזך בקומה מינוס שתיים, במקום שמור ומאובטח.

הארכיון הוסיף לחזון שהגה אשר ברש, מטרות חשובות נוספות. ובראש בראשונה – הנגשת הארכיון.

ניבא אשר ברש כי במהלך הזמן יקומו עוד מכונים לספרות אך גנזים יהיה “האוצר המרכזי וצינורות יחברוהו עם יתר המוסדות”. ובחיוך אני מוסיפה, הקשיבו, לא ידע שהוא מבשר את בוא עידן האינטרנט. בימים אלה הודות למפעל הסריקה והדיגיטציה הענק שאנו מובילים, אנו מעלים את הארכיונים שלנו לאינטרנט – בשיתוף עם הספרייה הלאומית ואוניברסיטת הרווארד בארה”ב. חמש שנים מאז התחלנו, וכבר קיטלגנו וסרקנו למעלה ממחצית מהארכיון. הודות לכך יכולים כבר היום חוקרים ברחבי העולם להגיע לחומרים שלנו באמצעות האינטרנט.

מכתב מגדוד העבודה של יוסף חיים
מכתב מגדוד העבודה של יוסף חיים

לא פעם שואלים אותי – הרי תם העידן שבו כתבו הסופרים בעט את יצירותיהם, ומה יהיה על מורשתם? אנו נערכים לעידן החדש בו המקלדת והמחשב ממלאים את מקום כתב היד והעט הנובע, ומכתבים נשלחים בדואל. הצוות שלנו נערך לקליטת הפורמטים החדשים של חומרי הארכיון. זהו אתגר חשוב מאד, שאשר ברש לא יכול היה לחזות אותו, שהרי איש חזון היה אבל אפילו הוא לא תיאר לעצמו את ההתפתחויות והשינויים.

על החשיבות הרבה שראה אשר ברש בהצלת כתבי היד, אני מוסיפה מימד נוסף לעבודת גנזים. לא רק שימור וקטלוג, אלא גם חשיפת האוצר הגדול המצוי בארכיון לעיני הציבור.

במסגרת זו אנו עורכים סיורים בארכיון, לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. ערכנו סיורים בעקבות יורם טהר לב, שאול טשרניחובסקי, זלדה, לאה גולדברג, ורבים אחרים. אנו משתתפים בפעילויות המיוחדות של בית אריאלה, כמו באירועי “לילה לבן”, משתתפים בתוכנית קבועה ברדיו – “פותחים מגירה” של ירון אנוש ברשת ב’. גם יזמנו סדרות הרצאות שהיו מבוססות על אוצרות הארכיון. כמו למשל סדרה של העיתונאי והסופר עופר אדרת, הרצאות של חוקרי הספרות פרופ’ דן לאור ופרופ’ גדעון טיקוצקי. כדי להעלות מחדש את זכרם של יוצרים שנשכחו, אנו משתפים פעולה עם התקשורת: יזמנו ופרסמנו כתבות בעיתונים, בידיעות אחרונות, מעריב, מקור ראשון, והארץ. 

מכתב דבורה פוגל. מכון גנזים
מכתב של דבורה פוגל. מכון גנזים

אנחנו מקיימים אירועים מיוחדים, כמו הפקת ההצגה “הארכיבאית”: מסע לילי בארכיון, בשיתוף אנסמבל עיתים. יוזמים ומשתתפים בתערוכות רבות, כגון התערוכה “רפובליקה של נדודים” שהוצגה במוזיאון ארץ ישראל, או תערוכות בספריית הכנסת בירושלים, ובמרכז שכטר בתל אביב. בנוסף לכל אלה, יש לנו פעילות מאד תוססת ברשתות החברתיות, שבהן אנחנו מעלים אחת לשבוע פוסטים ובהם “פנינים יקרות” מהארכיון, מציינים ימים הולדת ליוצרים, או מעלים “מציאות” שהתגלו.  

ברש העלה חשש ש”כל יום אובד משהו” ואילו אצלנו בגנזים, כל יום נמצא משהו. כמו למשל, תגלית ספרותית מסעירה כשהתגלה בארכיון כתב יד של הספר “רומן וינאי” מאת דוד פוגל. רק באחרונה נמצאו שירים בכתב ידו של המשורר היידי החשוב אברהם סוצקבר, שיר אהבה בלתי ידוע של ביאליק, מכתבים של אלזה לסקר שילר, אגרות של יוסף טרומפלדור, והרשימה עוד ארוכה. כל יום נחשף משהו שנגנז בארכיון, ובזכות המתנדבים והעובדים שלנו, הם נחשפים בפני החוקרים והמתעניינים הרבים.     

ומותר גם לחלום. החלום הגדול שלי הוא להקים בתל אביב מוזיאון לספרות עברית, שם נשכן את הארכיון שלנו, ואליו יצטרפו ארכיונים נוספים כמו קיפ, או הארכיון בבאר שבע, לטובת מחקר הספרות העברית.

היינו שמחים לבנות נוהל קבוע לפיו היוצרים מעבירים אלינו את חומרי הארכיונים שלהם במהלך כל שנות היצירה שלהם. שכן למה להמתין? נשמח לקלוט כל מכתב, כל כתב יד, דיגיטלי או בכתב יד, כפי שאמר ברש, “קונטו לכל סופר”.

הייתי שמחה לו היינו מצליחים למצוא מקום לתצוגה קבועה בבית אריאלה, בה נציג מאוצרות המוזיאון, יהלומים ופנינים ו…להגיע יום אחד לרגע בו התקציב יאפשר לנו לבנות את כל החלומות.

ויש עוד. הרבה.

מכתב עוזיאל אורנן על פשעים שלא עשה. מכון גנזים
מכתב עוזיאל אורנן על פשעים שלא עשה. מכון גנזים

ראו גם

אתר מכון גנזים

הבלוג של מכון גנזים

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

10 + 6 =