אילן ברקוביץ' על שיר של יואב איתמר שמתכתב עם שיר קודר של אברהם בן-יצחק, ובמקרה או שלא גם עם המציאות האקטואלית.

המערכת

כריכה קדמית של ״הזורעים״ מאת יואב איתמר

הַצָּעָה / יואב איתמר

תַּחְשְבִי

שֶזֶּה

קוֹרֶה

בְּאֶרֶץ

אַחֶרֶת.

תַּחְשְבִי

שֶזֶּה

קוֹרֶה

לַאֲנָשִים

אֲחֵרִים.

כָּכָה

זֶה

כִּמְעַט

נִסְבָּל.

השיר "הצעה" מופיע בספר שיריו החדש, השלישי, של המשורר והמחזאי יואב איתמר (יליד 1980, באר שבע), "הזורעים" (2022, כתב הוצאה לאור, עריכה ציפי הראל, עמ' 57). קדמו לו הספרים "חוד הלב" (2012, קשב לשירה), ו"חיכוך בעור" (2020, עיתון 77). ייחודו של הספר החדש, כפי שמבהיר בגבו המשורר והמתרגם ערן צלגוב, הוא בכך שמדובר ב"קובץ מגוון המתמקד בצורת סונט-המילה. סונט המילה הינו שיר בן ארבע עשרה שורות, ובו מילה אחת בכל שורה. הצורה המינימלית שואבת השראה גם ממסורת המזרח הרחוק ומחייבת את המשורר לדייק בכל מילה ומילה". בהמשך מסביר צלגוב כי הצורה המינימלית של סונט המילה משמשת עבור יואב איתמר כ"צינור שמצר את צעדיו ומגביל אותם", אך בד בבד מאפשר לו "לרקוד ריקוד מדויק במילים".

כותרת הספר, "הזורעים", והשערים הראשון והשלישי בו, "אשרי הזורעים" ו"ולא יקצורו", מתכתבת עם שירו המפורסם של המשורר אברהם בן יצחק (1950-1883) "אשרי הזורעים ולא יקצורו". בן יצחק נודע בכך שפרסם בימי חייו תריסר שירים בלבד ואז בחר בשתיקה והתבודדות. אמנם איתמר פרסם הרבה יותר מ-12 שירים עד כה, אך ייתכן והמשורר בן זמננו חש שותפות גורל עם המשורר בן יצחק מן העבר (וראו למשל את שיר הסונט "ולא יקצורו" שבעמ' 79), או שהוא מבקש לומר לנו דבר מה אחר לגבי ריבוי השירים המתפרסמים בדורנו.

כך או אחרת, ובלי קשר לשאלה הזאת, בחרתי בשירו "הצעה" בהקשר של תוצאות הבחירות, שגרמו לרבים ממה שמכונה בתקשורת "גוש השינוי" לרגשי צער, כאב, וחרדה, מובנים לגמרי. במובן הזה, שירו של איתמר יכול להציע נחמה מסוימת.

יואב איתמר. דף הפייסבוק שלו.

קיראו גם

שלושה שירים פוליטיים על-זמניים מהספר "זורעים"

יואב איתמר ביקום תרבות

דף הפייסבוק של יואב איתמר

הפוסט הקודםהמלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 11-12 נובמבר 2022
הפוסט הבאשעשועים עם המוות: על "פרובוקציה" של סטניסלב לם
ד״ר אילן ברקוביץ' הוא בעל המדור "משורר בשטח" במוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ". כמו כן הוא בעל המדור "שירת ישראל" בכתב העת "עיתון 77", ומפעיל דף פייסבוק בענייני שירה, חברה, ופוליטיקה. משנת 2012 ערך את העיתון העצמאי "שלם - עיתון לשירה טוטאלית בעברית". פרסם עד כה שישה ספרי שירה: "מודה באהבה" (1995, הוצאת סער); הטרילוגיה "תפוזים; חרובים; חרוזים" (2014-2007, הוצאת אבן חושן); "המשורר האשכנזי האחרון" (2016, הוצאת פרדס; "הכל שירה – האוסף האקלקטי" (2022, הוצאת ספרי עיתון 77).  
על אודות יואב איתמר עורך מדור השירה והתיאטרון של "יקום תרבות". נולד בחיפה, בגר בנגב, חי בתל אביב. ערך למעלה מ-50 ספרים במסגרת "חבר לעט", תרגם שניים, הוציא לאור את הספר השירים "חוד הלב" ("קשב לשירה", 2012). נוסף על כך משמש כמורה לכתיבה ולספרות, כמבקר תיאטרון, כחוקר ספרות ותרבות וכמו"ל משותף (יחד עם חני שטרנברג) של כתב העת והוצאת הספרים "מקף".

תגובה אחת

  1. אכן שיר רלוונטי מאוד לישראלים, ואולי דווקא במיוחד למי שגרים במדינות אחרות. כמה פעמים שמעתי ישראלים-לשעבר אומרים שגם בארצם החדשה יש כל מיני תופעות איומות, אבל איכשהו, אף שהם כבר אזרחים של המדינה האחרת, זה מרגיש פחות אישי ויותר קל להתעלם. ולעומת זאת כשיש כל מיני דברים לא-נעימים בישראל הם עדיין מרגישים כאב לב.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

11 + 3 =