הכותבת של שיר זה, שמעוניינת להישאר אנונימית, כתבה לנו:

אני מגיעה ממשפחה חסידית, מיינסטרים חרדי..

כפי שכתבתי בשיר, אני לא מאמינה בדרך החרדית ובאלוהים, אך יש כבלים רבים שמונעים ממני לחיות על פי רצוני בחופשיות.

מאמינה שיש רבים כמוני…

אני חרדית. כל פעם שאני אומרת את זה מתכווצת לי הבטן, כי זה לא באמת נכון. האם זה שאני חיה בחברה החרדית הופכת אותי לכזאת? כלפי חוץ כמובן שכן, אבל האמת שונה. אני לא מאמינה באלוהים ובדרך החרדית, אבל כנראה שבקיטלוג שטחי אני בכל אופן כזאת, כי מה שבפנים לא משנה כשמה שבחוץ כל כך מוגדר. אני מתלבשת כמו חרדית, מתנהגת כמו חרדית, ולא מעיזה להגיד לאף אחד שאינני כזאת בלב…עצוב לי שזה רק בלב, אבל ככה זה… המיכשולים לחיים חופשיים רבים מדי עבורי, לפחות לעת עתה. אז אני חרדית אבל לא באמת.

חרדית אנוסה

אישה חרדית אתר shutterstock

שירה של חרדית אנוסה

תסכול,

חוסר אונים,

לבטים קשים ומייסרים.

הנפש מתהפכת בקרבה.

הדרך חסומה,

והאור באופק קלוש ומטושטש.

מחפשת מוצא

לצאת מהמלכוד,

נדרשות אומץ בטחון ותקווה

לצלחה, וגם לעמוד.

ניחוח החופש משכר,

אך המציאות מקרקעת

החלום ממכר,

אך המציאות טופחת.

עצם המחשבה מרגשת,

בטני מתהפכת.

רוצה זאת בכל מאודי

משליכה לחזון את כל יהווי

רצוני היחיד האמיתי.

אך חבלים עבים

קושרים בחוזקה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

eleven + שלוש עשרה =